הדברים הטובים ביותר הנעשים בקיצוניות הופכים רעים
(וינסטון צ'רצ'יל)

להלן מכתב שקבלנו מרחל, אישה (להערכתנו צעירה) חרדית (להערכתנו מתחרדת), ואנחנו מעלים אותו כאן כלשונו, ללא שום שינוי. את דעתנו על הכותבת אנחנו מביאים בסוף ב"הערת המערכת". הנה רחל:

חופש... מילה מקסימה. למה השתמשתם במונח כ"כ יפה לפעילות כזו? רחמנות על המטרות המטופשות ששמתם לעצמכם, להלחם בדובדבן שבקצפת, להלחם באלו שמגנים עלינו באמת ע"י תורתם הקדושה. ביננו, זה ברור מעל כל ספק שהדרך האמתית והנכונה היא שמירת המצוות. כל מאמץ שתשקיעו וכל יוזמה שתקחו לא יאפשר לכם לעולם להשיג את מטרותיכם. למה? ככה,כי נגד האמת א"א להלחם!!! יבוא יום ותכירו באמת,יבוא יום ותרצו לדעת למה הגעתם לעולם ומה המטרה של ה70 שנה שלכם פה בעולם. כשתרצו לדעת ותרצו ללמוד (וזה יבוא לכם גם אם תדחיקו שנים) אנחנו (כל האנשים שומרי המצוות) נקבל אותכם בחיבוק אוהב ונבכה אתכם על השנים היפות שבזבזתם .

מברכת אותכם בהתפכחות מהירה.
רחל

ניצן מצוות 'חופש' השיב לרחל

שלום לך רחל יקרה,

כמה אירוני שאותו תהליך ארוך ומרתק של התפתחות המוח האנושי, הוא עצמו גם זה שהביא רבים להכחיש את עצם קיומו שלו, של התהליך, ולהאמין במקומו בקיומם של שדים ופיות, מלאכים ונביאים, ערפדים ואלילים. בינינו זה ברור מעל כל ספק, שאם את אומרת "בינינו זה ברור מעל כל ספק" - מייד אמירה שכזאת מוכיחה כביכול את נכונות דברייך וצדקתך. הרי בשיטה זאת, של עצימת עיניים ואמירת "בינינו זה ברור מעל כל ספק" הצליחה האנושות לשלוח טייסים לירח, להשמיד חיידקים ולחשב את מזג האוויר של מחרתיים...

... או שאולי אני מתבלבל, ובשיטה זו של הסקת מסקנות מאמירת "בינינו זה ברור מעל כל ספק" הצליחו אנשים לשלוח טייסים אל תוך מגדלי התאומים, לשרוף "מכשפות" ולחשב את בואם של "משיחי" שקר שונים ומשונים במשך הדורות?

זכותך המלאה, רחל יקרה, לחיות את חייך בכל שיטה בה תבחרי. לא אנו נהיה אלה שנאמר לך כיצד לעשות זאת, באילו תכנים למלא אותם, ובאיזה פולחנים לעסוק. מן הסתם לו היית נולדת בסביבה נוצרית או מוסלמית היית מתעקשת כאן ועכשיו בדבר הבזבוז המשווע של שנות חייו של מי שאינו מתפלל בכנסיה או עולה לרגל למכה.

והרי "בינינו זה ברור מעל כל ספק", שאנחנו מבזבזים את חיינו כאן, ואילו את שיודעת הכול משנות דור של השכלה ומחקר, עושה שימוש טוב בחייך הקצרים בלהטיף לאחרים שהכול ברור לך.

אז בינינו זה ברור שמקריאת דברים אלה לא ממש תשתכנעי בדבר, ותמשיכי להטיף לאחרים שאצלך הכול כבר נהיר וברור, שהרי הביישן הוא זה שלמד, ומחקירת ספרי דת באה "האמת".

בברכה,
ניצן

הערות המערכת

"ידוע ש-" -  זוהי נוסחה פשוטה, קלה ומאוד שמישה בשפה מיסיונרית החרדית, שנועדה לכסות במילים לכאורה ברורות על ערוות הבורות והעדר הדעת. וכך כתבנו במאמר שהוקדש למושג שמיש זה:

קשה - משום שאין זה קל לאדם הממוצע לחיות עם ספק, עם ה'לא ידוע', עם הצורך להכיר ולהודות במצבים רבים בחייו, שהוא אכן איננו יודע עליהם דבר וחצי דבר. איש החופש, אדם החי במערכת החיים הפתוחה, שהכול בה נתון לביקורת ולשפיטה, מוכן - מעצם היותו אדם חופשי - לקבל מראש את העובדה, שלא את הכול הוא יודע, שלא את הכול יידע בעתיד, ושיש דברים שהאדם לעולם לא יידע. בכך מבדיל האדם החופשי את עצמו ואת חבריו מאלה, המתקבצים סביב מוכר-האשליות, שבסיסמאות של "ידוע ש-" מוכר להם כל סחורה, בין אם טובה היא למאכל, בין אם באושה. ראה - http://www.hofesh.org.il/books/flamingo/yadua_she.html

ועוד מאותו מאמר: "... אי-ידיעה הוא מצב לא נוח. אם מדובר בנושא חשוב ומורכב, הוא מחייב לימוד. לימוד צורך מאמץ, זמן ומשאבים. נוח יותר לקבל תשובות-אינסטנט מן המוכן, משוק השמועות או מבעלי-סמכא-לכאורה, מסוגם של מבטיחי-ההבטחות, מוכרי-הקמעות או כוהני-דתות ואלילים למיניהם. "ידוע שהתורה ניתנה לעם ישראל במעמד הר-סיני" יאמרו (ואומרים) רבים. אם במאמינים דתיים מדובר - תלוי אותו 'ידע' על ענף של עץ-אמונתם, והריהו כמקשה אחת של 'אמת', שאין טעם לנסות ולפצחה. אבל אם בבני-אדם שאינם דתיים מדובר, קבלת אותו סיפור אגדה כ"עובדה" היא דוגמה קלאסית לאותו 'ידע' עליו אני מדבר, 'ידע שבא למלא חלל בחשיבה' של אדם, שבמקום שילך וילמד האם אמנם התקיים מעמד הר-סיני, אם לאו, נוח לו להתחמם מתוך עצלות המחשבה והעשייה באמונה הקיימת".

רחל משתמשת במשפט דומה, זהה במשמעותו: זה ברור מעל כל ספק, וניצן הגיב על כך בתשובתו. אבל לא דיי בכך. כי מה, למעשה, אומרת לנו רחל במשפט  "בינינו, זה ברור מעל כל ספק שהדרך האמתית והנכונה היא שמירת המצוות"

1.      בינינו, ולא אספר לאחרים עד כמה אתם חסרי בינה והבנה;

2.      הדרך האמתית  - אמתית? אמתית למי?  אמתית מטעם מי? ומהי אותה אמת - האם של הרב אליהו דסלר, אשל הרבי מלובאביץ או של הרב שך? וכבר אמר הרב שך על הלובאביצ'ר, שהכת [הכופרת] "הכי קרובה ליהדות", היא חסידות חב"ד. במושג 'אמת' דננו באתר בארבע במות נפרדות, ועדיין לא מיצינו את כל שיש לומר לגביה - ראו כאן, כאן, כאן וכאן.

3.      נכונה? מי קבע את המדד לנכונות בדת? האם הרב של הברסלבים, או של חסידי סלונים, הרבנית קוק או המטיף אמנון יצחק?

ה"ברור מעל כל ספק" הוא מה שברור מעל לכל ספק במוחה של רחל, ייתכן גם במוחם של רבניה-מטיפיה בפלג החרדי בו היא חיה, נושמת והוזה. אדם בר-דעת, החופשי ממוסרות אילוף של חשיבה חרדית, מבין שקיים ספק - וגם ספק גדול מאד, האם מצוות הדת הן הדרך לחיים, והוא גם מבין וודאי ווודאי אין זו הדרך האחת והיחידה, בוודאי לא אמת של כולם, ואם בכלל הדת היא הדרך הנכונה לאדם החושב, העצמאי, הריבון לחייו.

בעייתה של רחל היא החשיבה העצמית שלה, שהוגבלה מעצם הליכתה לכת הדתית בה היא חיה, ומראש סגרה עצמה בארבע כתלים של סגירות, האופיינית לכל כת מיסטית, ורואה בכל מה שנמצא מחוץ לאותם 4 כתלים חוסר הבנה, הבל וטיפשות. מנגד מצויה הקצפת = הדת של רחל, ובראשה - הדובדבן = הכת בה היא חיה, ושלחיזוק קיומה היא מאמינה, שכת זעירה וחסרת ערך זו שומרת ומגינה עלינו:  "רחמנות על המטרות המטופשות ששמתם לעצמכם, להלחם בדובדבן שבקצפת, להלחם באלו שמגנים עלינו באמת ע"י תורתם הקדושה".

ומניין לנו הביטחון שמדובר במתחרדת? בסגנון דיבורה אלינו. מה שמאפיין מתחרדים הוא הקיצוניות בשיח, תחושת עליונות והתנשאות, המלווים בביטויי אהבה מוקצנים, העומדים בסתירה מוחלטת לתוכן הדברים ומהותם. אלו קיימים בעיקר אצל מי משמרוב העדר ידע הוא משים עצמו דובדבן, בעל הידע הרב ביותר כביכול שעל ערימת קצפת. והרי אין להתעלם מן העובדה, שיש קצפת ויש קצפת. האחת לתפארת החיך, והאחרת - לפח הזבל מרוב הצחנה.

לא היינו מעלים מכתב זה על במת חופש אלמלא מדובר היה במתחרדת, קרי - אישה (כנראה צעירה), שמוחה נשטף בקיצוניות דתית. כאדם בוגר - זו זכותה. הצרה היא שמוסדות וארגונים רבים מפעילים שיטות לשטיפת-מוח על קטינים, תמימים, צעירים, חלשי-אופי או הנמצאים במצוקה כלשהי, אישית, נפשית או חברתית. על קטינים תמימים קל "לעבוד", ובאמירה "הרי ידוע ש-", או "הרי זה ברור מעל לכל ספק" הם מצליחים לשכנעם. שכן, מי קטן, תמים או חלש יודה שהוא אינו יודע, או שמשהו שמעל לכל ספק אצל האיש הגדול והמרשים, לגביו מוטל בספק?