קונפוציוס נשאל "מה מדהים אותך ביותר בבני האדם".  תשובתו הייתה "בני האדם מאבדים את בריאותם כדי לצבור כסף - ואז הם מאבדים את כספם כדי להציל את בריאותם. בשל מחשבותיהם על העתיד הם שוכחים את ההווה - וכך אינם חיים לא למען ההווה ולא למען העתיד, ובה בשעה שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו, הם מתים כאילו מעולם לא חיו"

אחד הדברים היפים בדואר האתר הוא המגע הישיר עם ציבור גדול, בלא שמישהו מאתנו מכיר את הכותב או את זהותו. הצד הקשה יותר הן שאלות וטענות החוזרות על עצמן בנושאים טעונים כמו אמונה, אלוהים וסוגיות מיסטיות ונעלמות אחרות. מאחר ואיננו מוכנים לפתוח באתר "פורום ישיר" -  דווקא בשל הרגישות הרבה הנובעת מאותן סוגיות-יסוד, אנחנו משתדלים לספק את הכותבים אלינו בהעלאת דעותיהם במסגרת "במות חופש". דא-עקא, את שמותיהם אנחנו מסווים, למעט אלו שמתירים לנו להציגם בשמם.

אנחנו מקווים, שהכותבים מוכנים גם לקרוא את תשובותינו, שכן לא פעם חוזרות אלינו התשובות בטענת השרת: כתובת איננה קיימת... ובמקרים רבים אחרים אין הכותב מתייחס לתשובתנו, לא לטוב ולא לרע. אבל, גם אם אותו פרט אינו עונה, או גם אינו קורא את תגובתנו, יש בעצם העלאת ההתכתבות בנושאים אלו עניין לציבור, וחזקה עלינו שיהיו בין הקוראים כאלו שיראו בהתכתבות כאילו היא מדברת אליהם אישית.

לא אחת פונים אלינו אנשים בפתיח "אתה אומר", "כתבת ש-", או המשפט הפותח של יונתן: "קראתי בעניין כמה ממאמריך, ואני חייב לומר שנדהמתי במקצת. ככלל, נדהמתי קצת מהרמה הגבוהה של הציניות השוררת במעונכם הנכבד". כמו היה האתר מיקשה אחת של בני-אדם האוחזים בדעה ממוסדת אחת. צוות המשיבים והמגיבים בדואר האתר מונה מספר רב של חברים, ולכול חבר דעה ועמדה משלו.  "דעת האתר" היא דעה פתוחה לכל אפשרות הגיונית, מציאותית, אנושית ומוסרית. והמגוון בנושאים אלו הוא עצום.

קונפוציוס
גדול הפילוסופים של סין, 551 ל-479 לפני הספירה

יונתן (השם שונה) לאתר חופש

קראתי בעניין כמה ממאמריך, ואני חייב לומר שנדהמתי במקצת. ככלל, נדהמתי קצת מהרמה הגבוהה של הציניות השוררת במעונכם הנכבד, ולדעתי (אף שאולי אין היא חשובה לכם) היא מורידה הרבה מן הרצינות של הדיון. ישנה הרגשה שאין לכם רצון להביע באמת את מה שאתם מרגישים, אלא יותר יש לכם רצון להשתלח בדת ובעומדים בראשה. אני שואל את עצמי מה תשיגו בזה.

כמו כן, אני חייב לומר כי אף שאני מגנה בכל פה את מה שקורה לפעמים בחברה החרדית, גילויי אלימות, באמת תמה אני מדוע הלכתם לחלק שם פליירים. אף שאמנון יצחק מגיע לרמת אביב, ככל הידוע לי הוא מעביר את שיחותיו באולם סגור ומי שרוצה מגיע, ואין הוא מכריז את דעותיו בפומבי באמצע כנס של אתר 'חופש'. שוב, אני מרגיש שיש כאן סתם רצון להתגרות.

אך בסופו של דבר, ישנן שתי תופעות עליהם אני רוצה לעמוד: (1) הכללה. ההכללה היא מנת חלקם של כל כותבי המאמרים באתרכם. מדוע? הרי מן הסתם עברת מצבים בחיים שבהם קבעו איזו שהיא הכללה לגביך או לגבי הציבור של, ואתה מן הסתם יודע שזה ממש לא נעים. כשאני קורא את הדברים שאתם כותבים, הרבה פעמים אני מרגיש שנעשה לי עוול. (2) נשים. אני מפנה הערה זו אליך, אף שכותבים רבים יש לכם בעניין זה. אני מודע היטב לתדמית שיש לחילונים ממעמד האישה ביהדות, ואני אף מבין כיצד ומהיכן היא נובעת. אפשר להתווכח על פרשנות של מקורות שונים ומנהגים שונים, אך מה שמפריע לי הוא זה: לא משנה כמה דתיים תשאל, מן הסתם רובם ככולם יגידו לך כי הם לא מרגישים שמעמד האישה נחות יותר. אני, לדוגמה, באמת לא חושב על הברכה 'שלא עשני אישה' כמעידה על כך שהאישה נחותה ממני (ולא משנה כרגע איזו פרשנות אני נותן לברכה). כוונתי לומר, אם כן, כי אף אם רוצים אתם לפרש הלכות מסוימות כשוביניסטיות, לא תוכלו לטעון כי ככה היהודים עצמם מתייחסים לנשים או רואים אותם. אני פשוט לא חושב ככה, וכך גם רבים מחברי. אל תכניסו לי רגשות ללב - אני לא שוביניסט. כן, גם לדתיים יש רגשות, וכשאתם משתלחים בנו בצורה כזאת זה כואב. אז מה תגיד, לא להיכנס לאתר שלכם? זה לא בעיה שלי, זה בעיה שלכם. אתה יכול להיות ציני ולומר שלא באמת כואב לי וזה לא באמת פוגע ולא באמת איכפת לי מהאישה וכו' וכו', אבל יש לי הרגשה שאישתי תחלוק עליך בעניין זה, ואתה יודע שישנם מספיק משפחות דתיות שהנשים עובדות בדיוק כמו הגברים והפמיניזם שולט שם. תפסיקו להגיד לי מה אני חושב על נשים. אני יודע בדיוק מהי השקפתי על עניין הנשים, והשקפתי הליברלית בעניין אינה עומדת אצלי בניגוד לדת, שאני מאמין בה בכל לבבי. זה עניין של השקפה ופרשנות.

אני מודה לך על כך שנתת לי לפרוק מעט מהרהורי לבי לפניך,

יונתן

פמיניזם

רותם -  http://stage.co.il/Stories/98238 מגיב

תודה רבה על מכתבך. לפני שאמשיך ואתייחס לחלקיו השונים של המכתב, הרשה לי לבקש ממך להסיר כל רבב ציניות מלבך ולומר: לא רק שאינני ממליץ לך שלא להיכנס לאתר "חופש", אני מפציר בך להיכנס אליו ולקרוא בו עוד ועוד, כדי להסיר את התחושות השליליות שהצטברו בך בעת הקריאה. האתר מעודכן מידי יום מזה 8 שנים, כך שאפשר להגות בו יומם ולילה לפני שמחווים עליו דעה. אם עוד לא קראת את הקדמת האתר לגולש הדתי, אני ממליץ להתחיל משם: http://www.hofesh.org.il/dati.html

הערה שנייה: קשה לשמוע ביקורת וקשה עוד יותר לשמוע ביקורת על ציבור שאתה משתייך אליו, והכי קשה לנו: היהודים, שסבלו אלפיים שנות, שהגיעו לארץ ישראל, הקימו ריבונות ומצווים על עצמם את אחדות העם, רקמה אנושית אחת ויתר סיסמאות. ולכן גם כשמושמעת ביקורת לגיטימית של פלח מסויים בציבור היהודי על פלח אחר, מיד קם באחורי ראשינו הפחד מיצירת שסע, ואנו לא מקשיבים לתוכן הביקורת, למרות שכתוב "הוכח תוכיח את עמיתך", אלא מתייחסים רק לצורה ובכך נתקעים היכן שאנו. עצתי לך- קרא את תוכן הביקורת כאילו היא נאמרת על מישהו אחר, ורק בתום הקריאה שאל את עצמך אם היא אכן רלוונטית גם לך. אם כן - יש מקום להשתפר!

בעניין הציניות: יש דרכי התמודדות רבות עם ביקורת. בניגוד למקובל, ביקורת לא נעימה, לא רק למקבל אלא גם לנותן, ודי לך לשמוע הרצאות בקורסים לניהול באוניברסיטה כדי לחוות את ריבוי דרכי ההתמודדות שפותחו כדי להקל על נותן הביקורת. ציניות היא דרך אחת, שלאו דווקא נלמדת באקדמיה, משום שכל מטרתה (אצלי לפחות, אני סבור שגם אצל שאר הכותבים באתר) היא לתבל ולרכך את הדיון האקדמי היבש והקשה, שלעתים ב"יבשושיותו" דווקא מקשה על הכתיבה והקריאה ונשמע יותר כמו מסמך אנתרופו-סטטיסטי חסר נקודת מבט אישית. כמה פעמים שמעת את המונחים "אנטישמיות" ו"שנאה" בקשר למבקריה היהודים של האורתודוקסיה היהודית? ובכן, שנאה ושנאה עצמית אין בחופש, מה שכן יש לפעמים זה כעס. כעס על הפילוג (קבוצה של 400 בחורי ישיבות עם קום המדינה שצמחה למימדי עם מתבדל), על חוסר השוויון בחובות ובמעשים, על הגישה. כעס זה מוליד גם ציניות, המאפשרת פריקה נקייה ולא מסוכנת של כעסים, בניגוד למשל לזריקת אבנים בכביש בר אילן.

מדוע לחלק ניירות עמדה בסביבה חרדית? ובכן, קודם כל מפני שקהל היעד (של חלק מהמנשרים- בעיקר אלו של "דעת אמת") הוא הציבור החרדי. גם ברחוב החרדי- המילים נשארות צמודות לנייר (ראה אלפי הפשקווילים על כל עמוד-חשמל וקיר ברחוב החרדי)  ומי שרוצה - לוקח. אין בנוכחותנו בחלל העיר משום הטפה, ומי שאינו מעוניין לקרוא- אינו נחשף לשום מידע על הטעויות האמפיריות של חז"ל או על הבדלי הגרסאות בין ספרי תורה שונים. ואם כבר השווית לאמנון יצחק - בניגוד אליו, אנו לא מפרסמים את בואנו חודשים מראש בכרזות זרחניות על לוחות המודעות העירוניים, לא צונחים בהליקופטר לאצטדיון טדי, לא מחזיקים תאגיד הטפת מולטימדיה שמגלגל מיליונים בשנה (לו היה בוודאי היינו קוראים לו "כופר מולטימדיה"- סתם! סתם!), לא מפיצים קלטות בצמתים, CD-ROM בשווקים וDVD בקניונים, לא משדרים בעשרות תחנות פיראטיות הגוזלות את התדר הציבורי ומסכנות חיי נוסעים וטייסים, לא מסתובבים ברחובות העיר עם מגאפון וקוראים לשמירת שבת, לא ולא. רק עומדים בשקט ומחלקים ניירות. אה, ויש לנו גם אתר באינטרנט, אחד ויחיד לעומת העשרות הרבות של אתרים דתיים וחרדיים, למרות שהציבור החופשי רב פי-כמה מהדתי.

כתובה

בנוגע להכללה: ההכללות באתר באות כשברור שהגולש מודע להן, וכדי לחסוך לו את הטרחה בקריאת משפטים כגון: "ברור לכל, או לפחות לחלק, שכל מי, או לפחות חלק, שמאמין בהלכה, או בחלקה, יעשה הכול, או מקצת, הדברים שביכולתו, או יכולתה, כדי לקיים את הכתוב". כתיבת דעתך כרוכה בהכרח בהכללות, וראה - גם אתה חוטא בכך: "ההכללה היא מנת חלקם של כל כותבי המאמרים באתרכם". ראה מה שכתבתי לגבי קריאת הצורה ולא התוכן של הביקורת.