כמה מילים טובות לאתר חופש

שלום לאתר חופש - שמי דודי, ואני מכפר-סבא. כבר זמן רב אני קורא מאמרים ורעיונות באתר שלכם. מאוד התרשמתי מעומק התוכן שאתם מצליחים להעלות על הכתב. כבר שנים רבות שיש לי ביקורת על הממסד הדתי, ואני מביע אותה בכל אשר מזדמן לי. לזכותכם יאמר, שפעמים רבות אני מצטט עובדות שהובאו באתר, אל מול הטענות המובאות בפני בוויכוחים תיאולוגיים שונים.

אני מגדיר את עצמי כ"חילוני מתוסכל ". למה מתוסכל? ובכן, המשפחה המורחבת שלי מורכבת מאנשים שאינם דתיים, אבל שומרים שבת, עורכים סדר בשבת כשמזדמן להם וכו' - דבר מגוחך בפני עצמו, שהרי אם אתה דוגל בדת כלשהי אבל לא מקיים את כל המצוות והאיסורים שנקבעו בה, ואתה בוחר לאילו להתייחס ולאילו לא, הרי שהמצאת לך דת משלך. ממש מגוחך...

הדת אף פעם לא נכפתה עלי בצורה אגרסיבית, ושוב אני מדגיש - משפחתי איננה דתית, אבל מאמינה. לענייננו - רוב חיי אני גדל באותה משפחה שהחילה עלי חובות ואיסורים בהתאם לאמונתם. בגיל 13 בערך גיליתי דבר נהדר שנקרא "חשיבה חופשית" , שאיפשר לי לראות את ה"תמונה האמיתית" בעולם האמונה הדתית: נתגלה לי עולם צר וכאוב, שבו שרויים אנשים שמאמינים ברעיונות אנאכרוניסטיים, שנדמה לעיתים כאילו "קטפו" אותם מעולם שאיננו העולם בו אנו חיים.

ואני? אני בניתי לעצמי את סולם הערכים והאמונות שלי, לפי הדעות שלי. אכן, הרגשתי חופשי מחד, אבל מאידך בעבר קיננה בי הרגשה, שבאיזה שהוא מקום אני מאכזב הרבה אנשים, שלא חסכו ממני את דעותיהם, ושכואב להם משום שאני "מאבד" את "הערכים החשובים" שהנחילו לי, ושאם אני לא מאמין בדת, אני לא מאמין בכלום.

עכשיו, כאדם אתיאיסט-מיליטנטי כפי שהנני, אני דואג ליידע אותם שהם טועים, ושלהאמין בדברים שנקבעו בשבילנו עוד לפני שנולדנו, זה איננו יתרון אלא חסרון, ושלקבוע את אופי חייך לפי ערכים שהיו נכונים (אולי) לפני 5,000 שנה, יגרום לחברה שלנו לצעוד במסלול מהיר שאיננו מגיע לשום מקום.

עד כאן מעט על הרקע המשפחתי שלי, שהפך אותי לאדם מתוסכל. אבל עיקר התסכול שלי נובע מהעובדה הפשוטה, שאין לי שום כלים וצינורות דרכם אני יכול לבטא בפני אנשים את דעותיי. חוץ, כמובן, מהוויכוחים המתורבתים שיש לי עם המגייסים הדתיים, המזדמנים פה ושם. והנה - דרך האתר הכרתי דעות של אנשים עם אפיק מחשבתי דומה לשלי. וזה נפלא.

לא מזמן עברתי בסניף מפלגה חילונית (*) בכפר-סבא, וראיתי שם דברים שמצאו חן בעיני. אני חושב להתחיל להתפקד אליה, וכמובן שהצבעתי עבורם בבחירות האחרונות. אני לא יודע כמה אתם מצדדים באותה מפלגה, אולי אתם לא רוצים לערב את המאבק החברתי הטהור בפוליטיקה, שזה גם דבר חכם לפעמים. אבל אני רוצה להתחיל לגייס את עצמי ואת כל מי שאני אוכל לצרף למאבק בעד חופש הדת (או חוסר הדת) בישראל גם ברובד החברתי וגם ברובד המדיני- מוסדי. אמנם המאבק הזה נתפס כמאבק נגד הדת והרעיונות שהדת מביאה, אבל לדעתי זו עמדתם של קלי-דעת, שאינם רואים את החשיבות העצומה של הפרדה בין דת למדינה, אחרת פשוט אין מדינה, אין דמוקרטיה, אין זכויות, אין חברה.

יהיו כאלו שיאמרו: "אתם החילוניים, אין לכם ערכים, אתם לא מאמינים בכלום, אתם אנשים ריקים מתוכן". לאנשים כאלו אני נותן רק תשובה אחת: אם אני ביליתי את חיי בהתבוננות עצמית, בניסיון להבין מי אני כאדם. להבין את יחסי הגומלין שלי עם בני אדם אחרים, וכך בניתי את סולם הערכים ואת האישיות שלי. בעצם עברתי תהליך חברות (סוציאליזציה) תקין - שכל פסיכולוג מתחיל יודע כמה חשוב לעבור תהליך כזה. ואתם, לעומת זאת, מואבסים מיום היוולדכם ברעיונות שלא מותירים ספק, שלא מסירים את רטיות הסוס מעיניכם. אומרים לכם מה ללבוש, קובעים לכם מה לאכול ומה לא, איך להתנהג ועם מי לא לדבר. אתם טוענים שאלוהים נתן בידיכם את הבחירה, אבל לדאבונכם הבחירה היחידה באמת שנותרה בידיכם היא, האם להאמין באלוהים בכלל או לא. איך תוכלו לקרוא לי אי-פעם "חסר תוכן"?

יש אנשים בחברה הדתית שטוענים, שכל התנועות הציוניות, רחמנא לצלן, בעלות הדעות הפוסט-סוציאליסטיות, מורכבות מכל מיני יפי-נפש, שאינם מבינים דבר וחצי דבר איך צריכה חברה להתקיים. כך, למשל, יהיו שיטענו, שעקרונות הסוציאליזם - חופש, שוויון, רווחה, צדק - באים לידי ביטוי דווקא בחברה הדתית-אורתודוכסית: מפלגה חרדית מסויימת, למשל, תומכת במשפחות במצוקה, היהדות אינה דת שכופה את עצמה על מאמיניה (לטענתם), ועקרונות החינוך והלימוד של התורה היא השומרת על רמה גבוהה של אינטלקטואלים.

אך למען האמת הם שוגים בצורה טוטאלית בהתבוננות שלהם: הם כל כך מסונוורים מהשטויות שדחפו להם למוח כל חייהם, שהם "מפספסים" את הידיעות על כל אותם בכירים במפלגות החרדיות, שיש להם בית או רכב אחד יותר מדי, כי חלקם "שכחו" להעביר את המימון והתרומות שקיבלו מהמאמינים לאנשים שבאמת צריכים אותו. יהיו שיגידו, שהדת באמת לא כופה את עצמה על שום איש - לא באלימות ולא בדרכים לא-כשרות אחרות. אבל צריך להסתכל על התמונה בגדול, אותה תמונה שבה אין נישואים אזרחיים בגלל כפייה, שאסור לאנשים שרוצים לפתוח מסעדות לא כשרות בכל מקום שירצו בגלל כפייה, שאין אוטובוסים בשבת בכל הארץ בגלל כפייה, שכספים אדירים מתבזבזים בצבא על אחזקת המוסד הדתי המעורה בתוכו, כפל כלים, כפל לוגיסטיקה במטבחים הצבאיים על מנת להפריד בין בשר לחלב, תשלום ל"רבנים" הצבאים על שרות קבע ועוד ועוד, הכל בגלל כפייה.

אני לא רוצה שכספי המיסים שלי יממנו רבנים צבאיים, לא רוצה!

לגבי החינוך בחברה הדתית, הקונספט של המיני-גטאות הללו שנקראות ישיבות. הילדים - נערים שיוצאים מהישיבות - למעט כמה שהופכים להיות בכירים במפלגות הדתיות והחרדיות - יוצאים מהישיבות חסרי השכלה. הם אמנם ידעו לצטט פרק שלם בתהילים, אבל הם לא מבינים איך עובדת המדינה בה הם חיים, ולמה שהם יצטרכו בעצם לדעת זאת? הרי אין להם את כל הדאגות שיש לנער ישראלי חילוני מצוי. הם לא יצטרכו להיהרג בצבא, הם לא צריכים לעבוד בשביל לקבל כסף, הם אינם תורמים לחברה במדינה בשום דרך מוחשית שאפשר לשים עליה את האצבע, חוץ מלחברה החרדית עצמה.

הריקבון הזה בחברה שלנו חייב להפסק. הסכסוך בן עשרות השנים הזה חייב להיפתר בדרך זו או אחרת, כי להוציא את המצב הביטחוני, הקרע הזה שיוצרת הדת בחברה הישראלית מהווה איום ממשי. הגענו לקו המים, אין עוד לאן לטאטא את הלכלוך. השטיח התפורר.

אינני מבקש להיות קארל מרקס, לנין או צ'ה גווארה, אני לא מהפכן. אני גם לא מבקש מהחילוניים לצאת לרחובות בלפידים בוערים ולהוביל מרד. את רעיון הקידמה והנאורות השכלית אפשר להעביר רק בדרכי נועם ובדרך השכנוע. יש האומרים, שהתעצמותם וגדילתם המספרית של החילוניים בארץ בעצם מצביעה על התפוררות המסורת, והתפוררות המוסריות, שהדור הולך ופוחת. אני רואה את זה אחרת: אני רואה שבעולם שבו קורים דברים, שרק בני אנוש יכולים לעולל לעצמם, ולא "יד האלוהים", הדינמיקה היא התעוררותו של האדם הפשוט ופקיחת עיניו.

שלכם

דודי מכפר-סבא

נ.ב. - הרגישו חופשיים לצטט מהמסמך באתר אם תרצו, אני אשמח

(*) הערת המערכת: דודי כתב את שם המפלגה, אבל אתר חופש מקפיד להישאר מחוץ למשחק המפלגתי, ולכן לא הבאנו את השם. אתר חופש תמך, תומך ויתמוך בכל פעילות של מפלגות כלשהן בכיוון המאבק לחופש מכפייה דתית ולהפרדת המדינה מהדת, בלא זיקה לאותן מפלגות בכל יתר תחומי פעילותן.

אוהד מצוות אתר חופש משיב לדודי:

שלום דודי - שמחנו מאד לקבל את מכתבך, ולהבין שיש בארץ צעירים נבונים, שדעתם פתוחה לרעיונות החופש והקידמה, ושכמונו כואבים את הידרדרותה של המדינה למבוך של פולחנים דתיים, שמרבית האזרחים בוחלים בהם, ושאינם "אומרים" להם דבר. אבל כאן יש לי הערה חשובה, שחשוב שתדע - אתה וכל יהודי חילוני אחר: כשאתה מתלונן על "הכפייה הדתית" זכור, שמי שהניח עול זה על שכמנו היו והינם מנהיגינו החילוניים! זה שהמימסד הדתי דורש שליטת הרבנות בחיינו, לא מחייב איש מהמנהיגים שלנו להיכנע לדרישות הבל ורשע כאלה! מאז דוד בן-גוריון, שנכנע, באיוולתו כי רבה, ל"חזון איש", לא היה ראש ממשלה אחד שלא נכנע לתכתיבים ולסחטנות דתית. שיקולים קואליציוניים ואחרים הם שהביאו עלינו את הכפייה הדתית! בכך אסור לנו להאשים את הדתיים, אלא להאשים אך ורק את מנהיגינו, מהמפלגות החילוניות, האזרחיות, ואת עצמנו, שלא השכלנו, בכל מערכת בחירות, לבחור מנהיגים שלא ייכנעו לסחטנות ולדרישות של דתיים וחרדיים.

לגבי הצטרפותך אלינו לפעילות - על כך נשוחח בפעם אחרת. יש המון מה לעשות.

כל טוב, ולהתראות בחופש

אוהד, בשם צוות אתר חופש