יהודי חופשי? - "אין חיה כזאת"

גדעון לאתר חופש:

שלום, שמי גדעון. אני בחור דתי (כיפה סרוגה) בן 27. אני לא יודע למה תמיד אני נמשך לויכוחים האלה... כנראה שאני טיפוס דעתן, שחשוב לו מדעות... בלי להכעיס, ואני יודע שאני פותח תיבת פנדורה.

אתם כותבים בין מטרותיכם לקדם זהות יהודית חופשית וכו'. רק רציתי להעיר ולהאיר, שאין חיה כזאת. (כמה שתרצו שתהיה, גם אם הדבר מציק לכם מאד)... אין חיה כזאת יהודי חופשי. עצם המושג יהודי פירושו להיות קשור לבורא עולם מחוייב למצוותיו. יהודי זה מהות, לא עניין של הגדרה עצמית. כמו שכסא מעולם לא ניסה להגדיר את עצמו מחדש ולהיות עץ, כמו שחתול לעולם לא יוכל לבחור להיות סוס.

כמה שזה מעצבן, כמה שהיינו רוצים להיות בעלי בחירה בלתי מוגבלת, אנחנו יהודים. ויהודים כאמור, זה מחוייבות לחוקי התורה. כמו שאני רואה את זה, יש לעולם חוקי טבע חומרי: כוחות משיכה, חוקי פיזיקה, חוקים ביולוגים, וכן חוקי רוח.

אכן יש בחירה חופשית לאדם. ומותר האדם מן הבהמה - ביכולתו לבחור, אם לחיות על פי החוקים הרוחניים או למרוד בהם. מרידה בחוקי טבע, (כמו למשל להפסיק לאכול) גורמת באופן טבעי לנזק. אך הנזק הרוחני חבוי וניסתר יותר מזה הגשמי הנראה לעין. ולכן יש לנו כביכול את הפריבילגיה לא להישמע להם ולדגול בהשתחררות מהם. זה כאמור בלתי אפשרי לחלוטין.

החופש הוא ערך יפה ונאצל. גם ביהדות ,אך מהו חופש, תחושת החירות העמוקה הזאת? האם החופש הוא בהכרח החירות לקבוע את ערכיי לבדי? ואולי ישנם ערכים, שאסור לערער עליהם, כי הם מיסודות הקיום? המרידה לבדה אינה ערך.

ואולי החופש האמיתי הוא למצוא את הנתיב המיוחד לך בתוך מערכת החוקים לה אתה מחוייב? אולי העונג היותר נאצל ועמוק הוא לקבל על עצמך חוקים, חוקי מסגרת אני קורא להם, שהם התבנית ההכרחית, לתוכה אתה יוצק את חותמך המיוחד ובכך חווה שלמות? אולי אין חובה להסתכל על חוקי התורה כדבר הנכפה עלי בכוח על ידי גורם חיצוני, אלא כדבר שאני מקבל אותו באהבה מתוך אמונה שהוא בריא לי? אולי צריך להתנתק קצת מהחיצוניות ולהציץ קצת פנימה, לא להתרגש יתר על המידה ממי שמנסה לכפות את ההלכה, כיון שאין כפיה ברוחניות, ולבחור??

אני לא בעד כפיה דתית. זה מקומם אותי. אני בעד החופש והחרות והזכות לבחור. לבחור להאמין.

גדעון

תשובתו של עמוס:

שלום גדעון - אני קורא קבוע של האתר, ומעת לעת מביע את דעתי, ומנסה לסייע בידי צוות האתר, העמוס בדרך כלל "מעבר לראש". התבקשתי להשיב על מכתבך, ואני עושה זאת ברצון רב. אל תחשוש. אינך פותח שום תיבת פנדורה. כל שאלותיך כבר נשאלו וגם נענו מזמן, מזמן.

עד לעת החדשה (לפני כ 200 שנה) באמת נהוג היה לחשוב כי דת ואמונה הן תכונות מולדות (קבועות מלידה) כמו צבע העיניים או הגובה. יותר מזה, שתכונות אלה כוללות מחויבות לדת, שאיננה ניתנת לשינוי לעולם (דע כי לא רק ליהודים יש את "ישראל, אף על פי שחטא ישראל הוא" כלומר שאין כל דרך להשתחרר מן ה"מצב הדתי" שלך. בכל הדתות המונותיאיסטיות נוקט כלל זה. נוצרי שהתגייר הוא נוצרי חוטא בעיני הכנסייה - ולא יהודי).

אילו היו הדברים כך, להיות יהודי באמת היה להיות "כסא או חתול" כמו שכתבת במכתבך. אבל הדברים אינם כך. ראשית, מבחינה מדעית אין שום דרך לזהות יהודי עפ"י מאפייניו הפיזיים. חתול שונה פיזית מכסא אבל יהודי איננו שונה מנוצרי בשום דבר חוץ ממה שהוא חושב (מאמין, אומר וכו'). אני עבדתי פעם 3 חדשים במכון הפתולוגי וראיתי גופות של יהודים ולא יהודים מנותחות עד למולקולות שלהן ואין שום דרך לדעת מי יהודי ומי לא (כולם בין כה וכה נימולים...).

שנית, אנחנו יודעים היום די במדויק איך מתנהגים אנשים בתוך חברות אנושיות. גם על ההתנהגות האנושית האישית אנחנו יודעים די הרבה.

אתה נולד אדם. אתה הופך להיות יהודי משום שאתה נולד אל תוך חברה יהודית ומתחנך על ידה (תינוק של הורים יהודים שנשאר לבד על אי בודד לא יגדל יהודי כי אין לו איך). כלומר, היהדות נרכשת ולא מולדת. תהליך הרכישה הזה נכון לכל דת ותרבות והוא נקרא "סוציאליזציה" בפי מדעני מדעי החברה (סוציולוגים, פסיכולוגים חברתיים ואנתרופולוגים). כתוצאה מתהליך זה אתה הופך לחלק בקבוצה אתנית ובמקרה שלך גם בתת-קבוצה אתנית מוגדרת. הקבוצה היא "היהודים" ותת-הקבוצה "שומרי מצוות מסוג X". גם אני מאותה קבוצה ראשית אבל מתת-קבוצה אחרת ("חסרי מצוות"). המשותף לכל בני קבוצה הראשית היא השפה (עברית) והתרבות (ספרות, שירה, הגות וכו' של יהודים אחרים) כמו גם ההיסטוריה המשותפת. תת-הקבוצה שלך גם מאמינה באל היחיד יהוה ועובדת אותו במספר גדול של מצוות ומנהגים שחלקם, אבל לא כולם, משותף גם לתת-קבוצות אחרות (חרדים, רפורמים, אפילו שומרונים). כל זה כמובן ניתן לשינוי. אפשר לעבור מתת-קבוצה לתת-קבוצה (להתחרד, לצאת בשאלה או להפוך לחסיד ברסלב...) או לעזוב את הקבוצה לגמרי (להתנצר או להפוך בודהיסט או סתם לגור בניו-יורק בלי שום קשר או מגע עם יהודים ויהדות).

הטענה שזה בלתי אפשרי מפני ש "עצם המושג יהודי פירושו להיות קשור לבורא עולם מחוייב למצוותיו" (כמו שכתבת) אין לה שום אחיזה במציאות. מיליונים של יהודים (ה"קבוצה הראשית" - זוכר? ) אינם קונים "פרוש" זה, אינם מרגישים קשורים לבורא עולם בשום אופן ואינם מחויבים למצוותיו בשום צורה. וכך בדיוק הם מתנהגים. כל חייהם.

ההחלטה היא שלהם - לא שלך! אתה יכול לעמוד מולם ולצעוק שאין חיה כזו אבל היא ממש לנגד עיניך. הם קובעים מה הם, לא אתה ואף לא אחד אחר.

כי זו המשמעות האמיתית והעמוקה של חרות - להיות חפשי מהגדרותיהם של האחרים. מותר לך, כמובן, לחשוב שהם טועים (וגם לנסות ולשכנע אותם בכך) אבל אסור לך לחשוב שאתה קובע עבורם! הם קובעים. הם בלבד.

אם אינך מאמין לי שאל את הארכיבישוף של פריז, הקרדינל (הדרגה הגבוהה ביותר בדת הקתולית מתחת לאפיפיור) ז'אן מרי לוסטיז'ה. הוא נולד לפני 76 שנה כיענקל'ה לוסטיגר היהודי. נסה לספר לו שהוא מחוייב למצוות היהודיות... (כן, אני יודע. הוא יירש גהינום. הוא, אגב, חושב בדיוק אותו דבר עליך וככל הנראה בלהט אמונה עוד גדול בהרבה משלך).

ובכן: אין מחויבות ל"חוקי תורה" אלא אם כן אתה עצמך בוחר במחויבות זו מפני שכך אתה רוצה. ובודאי שאין "חוקי רוח" חוץ מאלה שאנו, כחברה אנושית בזמן מסוים ובמקום מסוים, מחליטים עליהם (גם אם אנחנו מדביקים להם, לפעמים, אח"כ "גושפנקא אלוהית"). אם אתה "מקבל את כל אלה באהבה" כדבריך, יבושם לך. אני, למשל, בוחר באהבה עצומה חוקים אחרים לגמרי.

שלך,
עמוס.

תשובתם של רוני ואוהד:

שלום גדעון - שמותינו רוני ואוהד, ואנחנו חברים בצוות אתר חופש. ראשית - תודה שפנית אלינו - תמיד נעים לקרוא ביקורת מנומקת ומנוסחת בבהירות, גם אם אין מסכימים לכולה או לחלקים ממנה. אנחנו מניחים שקבלת את תשובתו של ידידנו עמוס, ולא נוסיף על דבריו המלומדים אלא מעט משלנו. נתחיל מהסוף:

שמחנו לקרוא שאתה נגד כפייה דתית, ואף מתקומם נגדה. גם אנחנו, כמובן. בהמשך כתבת "אני בעד החופש והחרות והזכות לבחור. לבחור להאמין". עצם קיומו של חופש הבחירה פירושו, שישנה גם האפשרות לבחור לא להאמין. אם אתה בעד החופש לבחור להאמין, אז משתמע מזה שאתה גם בעד החופש לבחור שלא להאמין, אחרת איפה "החופש והחרות והזכות לבחור"?

בוא נניח, לצורך הדיון, שאנחנו מקבלים את הטענה שלך ש"יהודי זה מהות לא עניין של הגדרה עצמית": מי קובע מהי אותה מהות? הרב עובדיה? אולי הרב לאו? הרבי מלובביץ, אולי הרב שך? אתה ודאי יודע מה אמר הרב שך על הלובביצ'ר: "הכי קרוב ליהדות זה הרבי מלובביץ". צא ולמד מה חושב יהודי חרדי על יהודי חרדי אחר... או אולי דווקא היהדות הרפורמית היא המייצגת בצורה הנאמנה ביותר את הרוח והמהות היהודית האמיתית? שהרי הם כיום הרוב המכריע של יהודי העולם!

בקיצור, היינו יכולים לקבל את הטענה שלך, אם פירושה היה שהאדם מגדיר בעצמו את מהות יהדותו. ולזה בעצם אנחנו מתכוונים ב"זהות יהודית חופשית".

חלק נכבד מתוך החברה היהודית בעולם, הכוללת כיום כ-14 מיליון איש ואישה, הם יהודים חילונים, בדרגות שונות של חילוניות, כולל אתיאיזם מוחלט - בקר במדור "מילון חופש" באתר וקרא שם את ההגדרה המדוייקת.

בקשר המאונס והבלתי-צודק בעליל שאתה מייצר "עצם המושג יהודי פירושו להיות קשור לבורא עולם מחוייב למצוותיו" אתה מבטל בהבל-פה את קיומם של מיליוני יהודים אלה! יש כאן יותר מהתנשאות בדלנית, ואנחנו רוצים להאמין שלא לכך התכוונת.

על הסוס והחתול, ועל הכיסא והעץ כבר ענה לך עמוס. אתה מערב כאן, שלא בדין, עצמים פיסיים עם רעיונות, גופים דוממים ובעלי-חיים עם אמונות, דבר שסבתא שלנו היתה אומרת עליו "לא יד ולא רגל", כלומר, דבר חסר בסיס מעיקרו, עורבא-פרח, לא דובים ולא יער. הבה ונישאר צמודים לסיפא של מכתבך, שכבר הזכרנו קודם, אותו אנחנו מאמצים בארבע ידינו ובמלא נפח לבנו: "אני לא בעד כפייה דתית. זה מקומם אותי. אני בעד החופש והחרות והזכות לבחור". אמירה זו תואמת את האמירה היהודית היפה "איש באמונתו יחיה": אותה חובה שאתה מצפה מאתנו להכיר בזכותך להאמין באלוהים ולקיים את פולחנותיו בדרכך ועל פי רצונך, תוך "עונג נאצל", חלה גם עליך ביחס אלינו - היהודים החופשיים: להכיר בזכותנו להאמין במה שאנחנו מאמינים, לא לאנוס אותנו לקיים פולחנות בניגוד לרצוננו, ולאפשר גם לנו ליהנות מעונג נאצל באותם תחומים בהם אנחנו בוחרים ליהנות ולהתענג.

נשמח להמשיך ולראותך מבקר באתר חופש,

בברכה - רוני ואוהד מצוות אתר חופש.

גדעון משיב לרוני ולאוהד:

לכבוד רוני ואוהד - דבר ראשון עלי להודות בכנות שהניסיון שלנו לדבר בנועם ומתוך גישה "פתוחה וליברלית" יש בה הרבה מן הצביעות שקשה לי להבליג עליה. שנינו, גם אני, וגם אתם, מכסים לדעתי על מטען עצום של רגשות של זלזול בדעת הצד השני.

די ברור לי שאתם נמנים עם אותה קבוצת אנשים שיעשו הכל ובלבד שלא יסכימו להשתכנע בכל הנוגע לענייני דת (במיוחד, למרבה האבסורד הדת היהודית, כיוון שאתם דוגלים בליברליות כביכול, ואתם ששים לשמוע ולכבד כל דעה אחרת החל בנוצרים וכלה בערבים) . על פי רוב כך זה בארגונים כמו שלכם. אשמח לשמוע שאתם לא כאלה. אין זה יהיה הוגן לומר שאני אינני כזה.

יחד עם זאת אני מכבד כל אדם באשר הוא אדם בתנאי שאף הוא מכבד אותי... שוב: אנו מזלזלים אחד בעדות השני ויחד עם זאת מכבדים אחד את השני. לא אומר שאני "לא מסכים אבל מכבד" כי יש דעות כל כך עקומות שאינני יכול לכבד. יהיה טוב אם תודו שאף אתם חושבים כך עלי... כדאי שנדע ונודה באיזו מסגרת אבסורדית של התניות אנו מנהלים את שיחתנו... לכן, מבחינתי יהיה זה לגיטימי לגלוש מדי פעם לאמירות רגשיות אם בבסיסו של דבר נכבד זה את זה...לעניין מכתבכם:

כתבתם "עצם קיומו של חופש הבחירה פירושו, שישנה גם האפשרות לבחור לא להאמין. אם אתה בעד החופש לבחור להאמין, אז משתמע מזה שאתה גם בעד החופש לבחור שלא להאמין, אחרת איפה "החופש והחרות והזכות לבחור"? ישנה האפשרות לבחור לא להאמין. אינני בעד האפשרות הזאת.(בלשון המעטה). אינני יכול לכבד בחירה להיות לא שומר מצוות. זו בחירה שלילית לדעתי. חשוב להבין שדעתכם באה על רקע המגמה הכללית בעידן האחרון של האדרת הפרט לעומת הכלל. אל תדחף לצלחת שלי ואני לא אתערב בשלך. לא כך גישת היהדות. על פי היהדות כל ישראל ערבים זה לזה. כולנו אחד. לגבי "מי קובע מהי אותה מהות" - לא אני ולא הרב עובדיה... המהות הזו קבועה מאז אברהם אבינו...

אתם כותבים: בקשר המאונס והבלתי-צודק בעליל שאתה מייצר "עצם המושג יהודי פירושו להיות קשור לבורא עולם מחוייב למצוותיו" אתה מבטל בהבל-פה את קיומם של מיליוני יהודים אלה! יש כאן יותר מהתנשאות בדלנית, ואנחנו רוצים להאמין שלא לכך התכוונת. נטישתם של יהודים את דרך היהדות אינה מבטלת את קיומם, היא רק מלמדת שעליהם לחזור בתשובה

מה שיקרה בעזרת השם לעתיד לבוא (לא מתוך כפיה של מישהו). נא לא לחשוש. אנו אמונים על כך שכשתבוא הגאולה כל היהודים יחזרו בתשובה. אין זה אומר שעלינו לכפות זאת, רק להשתדל ולקרב כמה שיותר יהודים אל אביהם שבשמיים דרך הסברה ושיכנוע. הקשר אינו מאונס. אני לא "מייצר אותו" הוא היה קיים מאז ומתמיד, אין בכך התנשאות אלא הכרת המציאות הכרה אותה נשאו בגאון רוב רובם של היהודים אלפי שנים(!) בלא שראו עצמם "טובים יותר" מהגויים עד תחילתה של תנועת ההשכלה, שאף שהביאה עימה דברים טובים וחשובים(פה כמובן אני חולק על החרדים)... גרמה נזק עצום בכך שיהודים החלו לערער על דתם, ולא השכילו לשלב השכלה עם דת

אסיים בציטותכם "איש באמונתו יחיה" - זהו עיוות של המקור שנעשה ע"י אנשים שלא היה להם נוח עם המשתמע ממנו,וכך זה השתרש בצורה שגויה. התורה אומרת " צדיק באמונתו יחיה" ומשמעות הדבר היא שאדם צריך להחזיק בצידקתו, ובהיותו צדיק, ומקיים מצוות - הדבר יתן לו חיות וחיים. כדאי שתבדקו את זה... העניין הזה של לקיחת משפטים וסירוסם די מזכיר לי את סיסמת מרצ בשעתו "להיות חופשי בארצנו" - את העם הם מחקו.. סירוס משפטים המקובלים על הציבור כאבני יסוד נפוץ מאד בחוגים מסויימים...

להתראות
גדעון.

ניצן משיב גם הוא לגדעון:

אתה שואל - ספק שאלה רטורית - מדוע אתה נמשך לויכוחים כאלה... אולי בגלל שאתה טיפוס שאוהב לחקור ולהתדיין, שזה דבר טוב בפני עצמו. בכל מקרה, מפאת קוצר הזמן לא אענה באריכות לכל דבריך, ואתרכז ממש בתמציתיות בנקודות העיקריות שהעלית:

א. יהודי חופשי - "אין חיה כזאת" - לפי קביעה זו אני אינני קיים, היות שאני גם יהודי וגם חופשי. עם עובדות לא ניתן להתווכח.

ב. החופש "הוא ערך יפה ונאצל גם ביהדות". חשוב על המקור וההגדרה של המילה "מצווה" - זהו בעצם ציווי, פקודה אלוהית, ולא סתם ציווי, אלא בניגוד למערכת חוקים אנושית ודמוקרטית, זהו ציווי שאין לחפש לו סיבה ואין לשנותו. אם אתה רואה בקיום פקודות שאין לדעת את סיבתן ואסור לשנותן סוג של "חופש", אזי יש בהחלט חופש רב ביהדות' ואתה אכן צודק. הוסף על כך את העובדה הפשוטה שכל הפקודות האלה מקורן בטקסטים שכתבו אנשים שונים בתקופות קדומות.

ג. העונג הוא אכן לקבל עליך מערכת חוקים, אבל כזאת שאינה מתנגשת עם הידע האנושי (בריאת העולם לפני 5763 שנה למשל), כזאת שהגיונית ותורמת (הנחת תפילין למשל), כזאת שהיא בין אדם לחברו ולא חלה על אדם בד' אמותיו (אי קריעת נייר טואלט בשבת למשל), וכזאת שניתן לשנותה ולהתאימה למציאות היומיומית ע"י האנשים המקבלים עליהם לקיימה.

ד. אתה לא בעד כפיה דתית, ובכפוף להגדרה שלך לאי כפייה, זהו דבר טוב וחיובי. כמובן, שניתן לכופף את השפה וכמו שמילוי אותן פקודות מכונה "חופש", ניתן גם לא להיות כביכול בעד כפייה תוך פעילות נגד תחבורה ציבורית בשבת ונגד מכירה וקניה חופשית של בשר חזיר (לדוגמא) ע"י מי שמעוניין בכך. אני מקווה שאתה *באמת* לא בעד כפייה מסוג זה, ובמקרה שכך תבורך.

ה. בחירה והיכולת לבחור - כפי שרמזת בסוף דבריך, הם דברים חשובים אכן. אלא שהבחירה "באיסור לבחור" איננה נחשבת בעיני "בחירה חופשית". אם אתה רואה עצמך כמצטרף למשחק האנושי של "בחירה", אינך יכול לאחוז גם את החבל בקצהו השני ולהחזיק בהשקפה ("לבחור" בהשקפה) על-פיה אסור בתכלית האיסור (וללא תנאי) להרהר "הרהורי כפירה" או להעלות על שפתיך את שמותיהם של אותם אלילים כנעניים קדומים מהם שאבו אבותינו את כינוייו השונים של אלוהיהם. אם תרצה: בחירה חופשית - בעיני - היא בחירה במשהו שתמיד תוכל לשנותו או להתחרט על בחירתו בהמשך הדרך, במסגרת אותה בחירה חופשית.

כרגיל - בהתכתבויות כאלה - אנשים נוטים להיפגע לעיתים ולכן אני מתנצל מראש אם משתמע מדברי עלבון כלשהו חו"ח.

בברכה,
ניצן, מאתר חופש.

הערת המערכת:

מדברי תשובתו האחרונה של גדעון, עולה, לכאורה, האשמה כלפי האתר, שנעשה על ידו "סירוס" של מילים, וניצולם למטרות מסויימות:

אסיים בציטותכם "איש באמונתו יחיה" - זהו עיוות של המקור שנעשה ע"י אנשים שלא היה להם נוח עם המשתמע ממנו,וכך זה השתרש בצורה שגויה. התורה אומרת "צדיק באמונתו יחיה" ומשמעות הדבר היא שאדם צריך להחזיק בצידקתו, ובהיותו צדיק, ומקיים מצוות - הדבר יתן לו חיות וחיים. כדאי שתבדקו את זה... העניין הזה של לקיחת משפטים וסירוסם די מזכיר לי את סיסמת מרצ בשעתו "להיות חופשי בארצנו" - את העם הם מחקו.. סירוס משפטים המקובלים על הציבור כאבני יסוד נפוץ מאד בחוגים מסויימים...

בשימוש המקובל, ולא רק על ידינו, במשפט "איש באמונתו יחיה" קיימת אך ורק כוונה אחת: חיה ותן לחיות; האמן במה שאתה רוצה להאמין, ואל תמנע מהזולת את אותה זכות.

אדם תרבותי, המעורה ביצירה הספרותית והאמנותית, נוטל מכאן מילה ולוקח משם משפט ויוצר לעצמו יצירה חדשה, בהתאם לצרכיו, בזכות מלאה, בהיתר מוחלט, גם אם אין קשר, או בכך הוא יוצר ניגוד מסויים בין יצירתו החדשה למקור ולכוונה המקורית. הפסוק "וצדיק באמונתו יחיה" (שמעון- אם אתה מצטט - אז צטט כהלכה, ואל תחסיר אפילו אות אחת, ואגב - את המילה בציטותכם" כתבת בשגיאת כתיב: צ.ל. "בציטוטכם") מופיע בספר חבקוק, פרק ב' פסוק 4. בשום מקום לא כתוב, שהמילה "צדיק" פירושה אדם שמקיים מצוות. זוהי פרשנות מאוחרת, לגיטימית, אבל בהחלט לא מחייבת איש, בוודאי לא אותנו, יהודים חילונים, ש"מצוות" דתיות חסרות כל משמעות ערכית לגבינו. "צדיק" במילונו של אבן שושן הוא "עושה צדק, ישר, תמים. אברהם, בטיעונו כלפי אלוהים בפרשת סדום, שואל: "האף תספה צדיק עם רשע?" (בראשית י"ח / 23); ועל נוח נאמר "נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו" (בראשית ו' / 9), ולהזכיר למי שאינו יודע, או ששכח, שהמצוות ניתנו הרבה יותר מאוחר, ראה בספר שמות...

בברכה,
מערכת חופש.

---

אפריל 2003