שלום
שמי מנחם ביטון (שם בדוי), ואני
מורה לתנ"ך בבית ספר קהילתי בארה"ב. גליתי את האתר שלכם במהלך סוף השבוע האחרון, ואני מודה שקראתי הרבה מאמרים והרבה שאלות במשך שעות
רבות. אין לי ספק שאתם משקיעים הרבה באתר. כל הכבוד. יש לי
כמה שאלות, אם מותר?
מי אתם?
כמה זמן אתם פועלים? בקשר לתורה - האם אתם יכולים להסביר את העובדה שהתורה
הזכירה רק את הגמל, החזיר, השפן והארנבת כחיות שמעלות גרה או מפריסות
פרסה,
ולכן הן לא כשרות? כידוע לכל החיות האחרות שהולכות על ארבע
יש את שתי התכונות או אף אחת מהן. איך התורה "ידעה" שרק ארבע
חיות אלו הן יוצאות מן הכלל. אודה לכם אם תשלחו לי הסבר או מקור
לקריאה.
תודה ,
מנחם
שלום לך מר מנחם
ביטון - שמי ניצן, ואני אחד מהפעילים באתר האינטרנט "חופש". קיבלתי את
שאלותיך, המופיעות כאן למטה, ואשתדל
לענות עליהן. בקשר לשאלות הנוגעות לנו
עצמנו: אנחנו "עמותה" ישראלית, הכוללת חברים מתחומים שונים, ממקצועות
שונים, בעלי דעות פוליטיות מגוונות, ובני גילים שונים. אתר "חופש" פעיל
כבר כשבע שנים, והעמותה אליו הוא נספח היתה
פעילה שנים רבות קודם כן, ועסקה בעבר בנושאים שאינם קשורים לאינטרנט
(ועדיין עוסקת בהם גם
כיום), כגון: סיוע למשפחות שאחד מבני המשפחה נמצאים בתהליכי החזרה בתשובה,
ארגון ערבי-תרבות בנושאים שונים בתחום דת-מדינה, מאבק לחופש
מכפייה דתית ומעוולות הנגרמות לציבור היהודי החילוני בגין ובשם הדת, ועוד.
בקשר לנושא
הגמל, החזיר, השפן והארנבת - אני מצרף סיכום קצר בנושא זה שנערך במקור על-ידי "דעת
אמת" (עמותה אחרת, העוסקת, בין השאר, במחקר ביקורתי של כתבי הקודש היהודיים),
ומעדכן מעט את הסיכום הזה על-מנת לקצרו ולהתאימו לשאלתך הספציפית:
"אמר רבי עקיבא וכי משה
רבינו קניגי (צד חיות) ובליסטרי (מורה קשת) היה? מכאן תשובה לאומרים אין תורה מן
השמיים" (ספרי דברים פרשת ראה פיסקא מט' ובענין זה גם בחולין דף ס' ע"ב
לגבי שסועה).
דברי רבי עקיבא
מתייחסים לארבע החיות הנמנות בתורה לאיסור, הלא המה הגמל, החזיר, השפן והארנבת, שיש
להם סימן טהרה אחד. וקבעו חז"ל, שהם ורק הם יש להם סימן טהרה אחד וכל יתר החיות בעולם, או שאין להם סימן טהרה כלל והן אסורות,
או שיש להם שני סימני טהרה והן מותרות.
ושואלים
חז"ל: משה רבנו ע"ה, כאשר כתב את התורה, היאך ידע זאת? וכי צייד היה או רובה-קשת, שהכיר את
כל החיות בעולם? אלא שהקב"ה,שהוא ורק הוא מכיר את כל חיות תבל, גילה למשה את עניין ארבעת החיות בעת מתן תורה וכתיבתה בסיני. וזה שאמר
רבי עקיבא מכאן תשובה לאומרים
אין תורה מן השמים.
שתיים מתוך ארבע
חיות אלו הם השפן והארנבת. וכך נאמר בעניין זה בתורה: "ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא
לכם. ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם"(ויקרא יא ה).
אלא שהשפן
והארנבת אינם מעלים גרה, ובדורות אחרונים ממש קרבו אל עניין קשה זה. הרש"ר הירש כתב בפרושיו, שהשפן
והארנבת של התורה הם מין אחר מהמוכר לנו כיום. וסתם הרש"ר ולא פירש בזהותם ובפשר התחלפותם במסורת.
השפן והארנבת הן
חיות המצויות בכל הארצות בהן חיו יהודים מקדמת דנא (לא כמו הגמל, שאינו מצוי בארצות
אשכנז, ובכל זאת נשמרה מסורתו במדויק), והמסורת בשתי חיות אלה פשוטה להעבירה מן הרב לתלמידיו, ולא ייתכן
כי נתחלפו החיות הללו בכל ארצות מושב היהודים, ש"מעלות הגרה" נעלמו, ובאו החיות החדשות
תחתיהן.
ועד הרש"ר
הירש לא היה ספק כלל בזיהוי של השפן והארנבת. וכדי לחזק נביא דברי ה"מגיד
משנה" (הרב וידל יום טוב די טולושא) במאכלות אסורות פרק ראשון הלכה ב' וז"ל "השפן והארנבת הן ממעלי הגרה ואינן מפריסי
פרסה וידוע שיש להם שיניים בלחי עליון".
מכאן,
שה"מגיד משנה", שחי לפני 550 שנה, לא היה ספק בליבו כלל על זהות השפן והארנבת, ועל פי זה פסק
הלכה. ורש"י והרמב"ם שחיו לפניו ידעו חיות אלה וגם נתנו בהם סימנים (ראה רש"י על מגילה ט'
ע"ב).
אבל ההוכחה
הברורה מכל היא מדברי הגמרא עצמה (מגילה ט' ע"ב). במעשה תרגום השבעים נאמר, כי כתבו
"צעירת רגליים" במקום "ארנבת" משום ששם אשתו של תלמי מלך מצרים
(ובירושלמי: אימו ובכ"י נמצא: אביו) "ארנבת", ופחדו מכעס המלך. והנה ידוע לנו היטב כי שם אביו
שלתלמי היה לגוס, וביונית שמה
של הארנבת, עד ימינו אלה, הוא אכן לגוס. וברור לכן כי הארנבת של ימינו היא היא הארנבת של התרגום ושל
התלמוד ושל התורה.
וקשיא עניין
העלאת הגרה וקשיא גם שינוי המסורת המסורה לנו מדור דור.
ואין נראים
הדברים גם לבעל שו"ת שרידי אש. בשו"ת שרידי אש חלק ב'סד' הביא כמה תשובות כאלה ולא קיבלן.
לבסוף תירץ כך: אכן הארנבת אינה מעלה גרה "אלא היא מניעה את לסתותיה בדומה למעלי הגרה ולכן נראית לעין כמעלת גרה והתורה רצתה
למנוע טעות כי אפשר לטעות ולחשוב אותה לחיה כשרה והוא הדבר גם בשפן" עכ"ל.
והשפן והארנבת
אסורים משום שאינם מפריסי פרסה, ולכן לא יוכל מישהו לטעות ולחשוב אותם לחיה כשרה. וגם הרי
"נראית לעין כמעלת גרה" פירושו "איננה מעלת גרה". וגם לשיטתו של ה"שרידי אש"
מה שנאמר על שתי החיות שהן מעלות גרה
אינו נכון מציאותית.
והיו חכמים
שחיפשו בספרי המדע הזואולוגי ומצאו באותם ספרים הרגל מוזר בארנבת והוא, שלפעמים היא אוכלת
את גלליה. ואכילת הגללים הרי איננה
העלאת הגרה. כי זאת אמרו הראשונים על העלאת הגרה. רש"י ויקרא פרק יא' פס' ג' "מעלת גרה
- מעלה ומקיאה האוכל ממעיה ומחזרת אותו לתוך פיה" כך ממש. והאבן עזרא על אותו פסוק אומר "מעלת גרה
- מגזרת גרון"
והרשב"ם באותו המקום "מעלה גרה - מעלה את מאכלה בגרגרת לאחר אכילתה" וכל המפרשים
גדולי הראשונים כולם כך. והארנבת
אינה מטילה גללים מגרונה, ולא נבטל כל דברי הראשונים, שצדקו בתיאור האמת המציאותית של העלאת
הגרה ודייקו בדברם. והארנבת
איננה מעלה גרה כי איננה מעלה האוכל ממעיה דרך גרונה לתוך פיה כפי שפרש"י וכל הראשונים.
ואפילו אם היה
איזה קיום לתירוץ על הארנבת, שפן מה עליו? הרי גם בו נאמר שהוא מעלה גרה, ולא הוא. והשפן
גם לא אוכל גלליו. לא השפן ולא הארנבת מעלים גרה.
תודה על גילוי
העניין
ניצן
ניצן,
אני מודה לך מקרב לב על תשובתך
המהירה, המעניינת והעניינית. אם מותר, יש לי עוד כמה שאלות: כתושב ארצות הברית,
וכחבר בתנועה הקונסרבטיבית, הייתי רוצה לדעת מה דעתך או עמדת תנועתך בקשר ליהדות
הרפורמית והקונסרבטיבית? האם גם הם "גונבי נשמות" כמו החרדים? ומה בקשר
לעובדה שעם ישראל שרד בגלות 2000 שנה ללא מדינה וצבא ורק בזכות התנ"ך. האם יש
לך דוגמאות על עם ששרד תקופה כזאת ארוכה באותם נסיבות? אודה לך על תשובה מהירה.
מנחם ביטון
שלום מנחם,
שאלת למעשה שתי
שאלות שונות, ושוב - אשתדל לענות על כל אחת מהן על פי מיטב הבנתי:
עמדתי בקשר
ליהדות הרפורמית והקונסרבטיבית היא "אמביוולנטית", ובכל מקרה זו עמדתי האישית, ואינה קשורה בהכרח
לאתר "חופש" ולעמדת חברי לצוות. מחד, אני מכיר בערך העצום של חשיבה חדשנית ביהדות,
המתנגדת לקיבעון האורתודוכסי, שהוא כה דומיננטי בישראל. גם אינני מקשר במוחי את תהליכי ההחזרה בתשובה, שכל-כך אופייניים לזרם החרדי,
עם היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית, אם כי אני מודה שאינני מעורה מספיק בהווי האמריקאי בהקשר זה. פעילות מיסיונרית-דתית
מורגשת לאחרונה גם בקרב המימסד הדתי המתון-לכאורה (מפד"ל, כיפות סרוגות), כך
שאינני יודע מה נעשה בפועל בכל זרם דתי ביהדות בנושא זה.
מאידך, מעצם
היותי אתיאיסט, אני חש דחייה מסוימת מכל אמונה דתית, המערבת סוגים של תפילות ופולחנים לאל-עליון,
ועירוב של המושגים תרבות ודת. נוכל
לדון בכך כמובן שעות, אבל זהו רק מענה קצר לשאלתך.
מבחינת שרידותם
של עמים - יש מספר נקודות שיש לי עליהן ביקורת לגבי הדברים המופיעים בשאלתך:
- כחלק משאלתך "קבעת", שעם ישראל שרד בזכות התנ"ך. זו הינה קביעה שלך, ולא מסקנה
"מתמטית". באופן מעשי, אני קובע באותה מידה, שעם ישראל שרד בזכות מנהגיו
הבדלניים - חלקם קשורים בציוויי הדת (שרובם דווקא תלמודיים או מאוחרים יותר לתנ"ך) וחלקם לא.
- עמים נוספים שרדו ללא קשר לדת היהודית: העם הסיני עתיק יותר מן העם היהודי; שבטים כושים באפריקה
קיימים אותו מספר של שנים, ועוד.
- שרידותו של "עם" אינה קשורה לשרידותם של "אנשים". אם
העם היהודי לא היה שורד כעם (כפי
שלמשל העם "המואבי" לא שרד), הרי שכיום היינו אתה ואני חיים בנחת ובשלמות
רוחנית כבנים לעם אחר, ומנסים בלהט להגן על ייחודיותו. בדיוק כפי שעושים כיום צאצאי מואב, עמון ואדום.
- למעט גאווה מסוימת, אין שום דבר "גדול ומופלא" בהיותו של עם אחד יותר עתיק מעם אחר. העם הצרפתי
"צעיר" בכאלף שנה מהעם היהודי, וזה אינו הופך צרפתים לפחות פטריוטיים פחות אוהבים את עמם או בני-תרבות נחותה. אינני רואה
כאן איזה סוג של "תחרות" - מי שרד יותר. כל הנושא הוא פשוט מיותר - הרבה יותר חשוב לי
להסתכל קדימה מאשר אחורה .
- דווקא העם היהודי היה אחד העמים שסבלו הכי הרבה לאורך השנים. אם הקירבה לתנ"ך
משמשת סיבה לדברים שקרו לעם, הרי שאפשר גם להסיק באותו אופן, שהקירבה לתנ"ך גרמה לו סבל רב.
- מספר היהודים בעולם הולך ופוחת משנה לשנה. יש
הקוראים לזה התבוללות. לעומת זאת, במדינת ישראל מספר היהודים עולה
ועולה. מסתבר
שהציונות והלאומיות היהודי שומרת על המשך הקיום היהודי הרבה יותר טוב
מאשר הדת ומשמירת מצוותיה.
- בהינתן מספיק זמן, ועם התפתחות הטכנולוגיה
"והקטנת" העולם, ייעלמו ממילא כל העמים. באם תשכיל האנושות לשמור את
עצמה, ספק אם
נראה עמים שונים בכלל בעוד מספר אלפי שנים.
כל אלה הן נקודות מעניינות למחשבה,
בברכה, ניצן
ניצן
אני חייב לציין שהתאכזבתי
מתשובתך בשאלה זו. אני מרגיש שיש לך בטן מלאה על היהדות החרדית, ואני לא מאשים
אותך. הייתי ממליץ לך לקרוא ולדעת יותר על היהדות המתקדמת (רפורמית וכד'). ואז
יהיה לך יותר פתיחות לדת, למרות שאתה אתאיסט. אני מבין שאתה "חש דחיה מפולחן
לאל עליון" אבל בעיני להיות בהופעה של כוכב רוק ולהשתגע כשהוא שר זה גם
פולחן. לדידך, כל סגידה למשהו או מישהו זה סוג של פולחן.
כיון שאין לך שום הוכחה שאין
בורא לעולם, אני מאמין שיש, עד שיוכח ההפך. איך אמר הרמב"ם "אין מסובב
ללא מסובב" (שורוק בראשון וחולם בשני.)
אתה טוען שאני "קבעתי"
שעם ישראל שרד בגלל התנ"ך וזה לא מוכח מתמטית. לפעמים אתה מזכיר לי את
ד"ר אמיט בראון בסרט "בחזרה לעתיד": שם הוא אומר שלאהבה אין
הגיון מתמטי. ניצן, לא כל דבר זה מתמטיקה. חיינו יהיו עלובים ומשעממים אין נחשוב
במוסגים מדעיים ומתמטים. הרבה קבוצות יהודיות "שעזבו" את התורה כולה ועסקו
רק בתורה שבכתב או בלא כלום - הצדוקים, הקראים ואפילו השומרונים - מזמן נעלמו ולא
היו, שנאמר "ולא נודע כי בא אל קרבו." הבדלנות היהודית סבבה סביב התורה,
וכך שרדנו. הורי שבאו ממרוקו שרדו בזכות התורה. רוב אחי ואחיותי עזבו את היהדות
אחרי שבאו לארץ "והתוודעו" לציונות ולפתיחות.
אתה צודק שאמרת שעם ישראל מתרבה
יפה בארץ ומתבולל בחו"ל. זה נכון. אבל קח את כל החילוניים מהארץ ושים אותם
בגלות, אלה שיחזרו לדת ישארו יהודים, ואלה שלא - יעלמו כלא היו. אני נמצא
בארה"ב 13 שנה, ואני מכיר מאות ישראלים שחזרו למקורות היהודיים, בית-כנסת,
חגים, בית ספר יהודי ועוד, מפחד ההתבוללות. אני בטוח שהאוטודוקסים בארץ גרמו לזה,
אבל בין זה לבין שנאת הדת ואי האמונה באלוהים הדרך עוד רחוקה. אני מודיע לך חגיגית
שללא התורה, הגמרא, המסורת, החגים, הציונות וכל השאר אין עם יהודי. אתה יכול לתת
לי את כל המסקנות המתמטיות שלך, אבל עם ההסטוריה אין אתה יכול להתוכח. הסיבה שאתה
דובר עברית וקורא לעצמך יהודי היא בגלל שאתה בארץ. אם היית חי בגולה היית נעלם.
אולי אתה לא חושב ששרידת היהדות זה הישג חשוב או נחיצות, אבל העובדה שזה קרה זה
בגלל המסורת העתיקה. בכלל הדוגמאות שנתת לי היו חלשות מעט. עם כל הכבוד, רוב
הסינים חיים בסין, כמו ההודים והשבטים האפריקאים. אותם לא היגלה טיטוס ב-70
לספירה. כל הכושים שנמכרו לעבדות לפני 500 שנה הם היום נוצרים לכל דבר. הם לא
שמרו על שום מסורת. רוב האנדינים באמריקה נבלעו מתחת האדמה, פיסית וזהותית, חוץ
מהיהודים. כמו שנאמר, "וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ." לבסוף, אתה
נשמע כמו היהודי המתחסד, אולי כמו השמאלני המצוי.
אתה אומר "אם הקירבה
לתנ"ך משמשת סיבה לדברים שקרו לעם, הרי שאפשר להסיק גם באותו אופן שקירבה זו
מביאה סבל רב." זה להגיד בוא נוותר על הזהות שלנו, העיקר שאומות העולם יהיו
נחמדים. אין דרך להגדיר גישה זו אלה רק לומר שהיא תבוסתנית. ודבר נוסף, מי שמך
לנביא באומרך "מימלא יעלמו העמים." דבר על עצמיך ולא על אחרים.
בכבוד והערכה, וצפיה לתשובה
מנחם ביטון
שלום מנחם,
רוב הרישא של
דבריך דן בנושא של רגש לעומת שכל, ואין לי עם זה שום בעיה: אהבה, כמו גם התלהבות
במופעי רוק, הם רגשות קיימים ולגיטימיים. גם פטריוטיות, ואפילו היבטים מסוימים של אמונה הם רגשות,
שאינני מתווכח על קיומם. אבל
הפולחנים הקשורים לנושא הדתי נושאים בחובם, לדעתי, מספר בעיות: ראשית, הם מכילים
במקרים רבים הכחשה של עובדות מציאותיות; שנית, קיומם משוייך לצו אלוהי כלשהו, ולא למעשה אדם;
שלישית - הם נכפים עלי במקרים
רבים בניגוד לרצוני, במיוחד במדינתנו הקטנה.
אכן, חיינו יהיו
עלובים ומשעממים אם נחשוב על הכול במושגים מדעיים ומתמטיים. אבל באותה מידה הם יהיו
לדעתי עלובים אם נשייך את כל נושאי הרגש והרוח "שאינם מתמטיים" לדת ולאמונה. עולמם של אנשים רבים עשיר מבחינה רגשית ורוחנית גם
ללא דת ולהזדקקות לה. ולכן, הטיעון כאילו "לא הכול מתמטיקה", בהקשר בו הבאת אותו, צופן בחובו סוג של
קביעה כאילו לדת יש איזו בעלות על
הרוח והרגש - ולקביעה זו אני מתנגד נמרצות.
והנה אתה חוזר
לאלמנט "ההוכחה". אכן אין לי שום הוכחה שבורא לעולם אינו קיים. גם אין לי הוכחה שאין שני בוראים
לעולם. זה לכשעצמו איננו סיבה מספקת עבורי להמציא לעצמי שני אלים! חובת ההוכחה היא על הטוען, לא עלי. אם, למשל,
יבואו ציבורים גדולים של בני-אדם ויטענו, שבשמים מצוי תרנגול בעל כרבולת כחולה,
והוא המשפיע על מזג האוויר, חובת ההוכחה היא עליהם, וכל עוד לא עשו זאת - טענתם
תיחשב בוקי-סריקי, טענת-הבל.
בידי שנינו קיימת
ההוכחה, שהרמב"ם היה אדם כמוני וכמוך, וככזה נטה להאמין, כבני אדם רבים, במיוחד בתקופות עתיקות
ולאחר חינוך מתאים, שאכן לכל דבר יש סיבה, כפי שגם רומזים טקסטים תורניים רבים, ומאותה הסיבה בדיוק.
מבחינה עובדתית
(אגב, השומרונים עדיין קיימים כעם ולא נעלמו כליל, אם כי כאמור לא זו הנקודה החשובה) ניתן
להתווכח האם המשפט שלך "הורי
שבאו ממרוקו שרדו בזכות התורה" הוא נכון. מה שלדעתי יותר נכון לומר (מבלי להעליב חלילה) הוא, שהוריך
שרדו כיהודים על פי דתם בזכות התורה. אילולא דבקו ביהדותם הדתית, ייתכן שלך
היה כיום מסלול חיים אחר לגמרי, שונה, טוב יותר ואולי רע יותר - איש אינו יכול לדעת. אילו הורי, למשל,
היו מגדלים אותי כיהודי דתי-אורתודוכסי,
ייתכן והייתי ניצב כאן לפניך עכשיו ומוכיח אותך על בגידתך, כביכול, ביהדות האורתודוכסית. וייתכן שלא -
לעולם לא נדע.
לכן באופן כללי
אינני נוטה לדון בשאלות של "מה היה
קורה אם". מה שברור ולא הוכחש על-ידי שנינו זה אי-הקשר המובהק בין שרידותו של עם לבין
שרידותו של הפרט וצאצאיו לאורך הדורות. בדיוק כפי שלא הייתי "נעלם" אם הייתי בגולה, כמו שכתבת.
אולי הייתי בעל מנהגים אחרים ואולי לא - אבל
לא הייתי "נעלם". אגב, גרתי תקופה מסוימת בארצות הברית. אז מה קרה? השתניתי? הפכתי אחר?
אתה מודיע לי
שללא התורה, הגמרא, המסורת, החגים והציונות אין עם יהודי. ייתכן, אבל אפשרות זו עדיין לא תגרום
לשפן להעלות גרה, למרות שהדבר כתוב בתורה ובגמרא ובמסורת. מאידך, ללא תורה וגמרא קיים גם קיים עם צרפתי,
כבר די שנים רבות, וקיים עם סיני ותיק אפילו יותר מכך, קיים עם הולנדי וקיימים
עמים רבים אחרים. אכן, רבים מהם לא גלו במהלך השנים ולא התערבבו בקרב עמים אחרים, וגם לעם היהודי של ימינו
ישנה כיום היכולת לא לגלות.
יתירה מזאת: ספק
רב אם חלקים גדולים שלהעם היהודי של ימינו הם באמת "אותו עם" מלפני אלפיים שנה, הן מבחינה אתנית-גנטית, הן מבחינת מנהגים
ודרכים. קיים כיום ויכוח מדעי בנושא "גלותו של עם ישראל", שכן מסתבר
שהרומאים לא היגלו את בני הארץ לרומא, ולא כל יהודי תקופת בית שני נטשו את ארצם.
מיהם יהודי ה"גולה", מה מקורם, ומה עלה בגורל יהודי ארץ ישראל של אז -
על כך נטוש ויכוח רציני. גם עמים אחרים עוברים תהליכי השתנות, לא רק עמנו הקטן.
אבל זה שכאן היום הוא העם שלי, ולתוכו נולדתי.
ייתכן שיש לך
ביקורת על טענתי ש- "ממילא ייעלמו העמים". כאמור, זו הערכה בלבד, כיוון
שאיננו יכולים לדעת
בוודאות את העתיד. זכותך, כמובן, לערער על הערכה זו, וימים (ששנינו לא
נזכה לראותם) יגידו. אישית אני מקווה שאני טועה בהערכתי זו, אבל
עדיין היא נראית לי נכונה.
תודה לך מנחם על
סבלנותך למקרא דברי, ועל ההתכתבות המעניינת כשלעצמה, שהייתה לי אתך.
ניצן
אוגוסט 2007
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
