במת חופש
להתחתן עם חתולים
היה אמיץ להשתמש בתבונתך
עמנואל
קנט
אם
ניטיב להשתמש בתבונתנו
לעולם לא נוכל לשנוא או לתעב שום דבר
ויליאם
שקספיר
הערות כגון "האם מי שכתב את כל האמירות הללו יהודי?", או "מה אתם עושים במדינת ישראל? מה קושר אתכם אליה? למה
לא באוגנדה, קנדה, ארה"ב?" אינן חדשות בדואר שמגיע לאתר
חופש. אבל לעתים בוטות וגסות המלווה הערות-שאלות כאלו
עוברות כל גבול, בייחוד כשהן מושמעות מפיה של נערה, או אישה. היינו מצפים מבנות המין
הנאה והנעים לפחות לא להיות גסות. תמוהה ביותר היא הערתה של ורד "להתחתן עם
חתולים". קראו בבקשה:
ורד לאתר חופש
אשמח לקבל תשובה לשאלות הבאות:
- האם מי שכתב את כל האמירות הללו יהודי?
- האם הוא תופס את עצמו כיהודי?
- מה אומרת לאותו אדם יהדותו או לחילופין מה ההבדל בינו/ביניכם לבין עמי
הארצות שאינם יהודים?
- מה אתם עושים במדינת ישראל?
- מה קושר אתכם אליה?
- למה לא באוגנדה, קנדה, ארה"ב או כל מקום אחר בו אפשר לאכול חזיר,
לשרוף מתים ולהתחתן עם חתולים?
אין לי שום בעיה עם הרצונות שלכם כאישה יהודיה, פתוחה ודתיה אך עם זאת אני
לא מבינה כלל מה הקשר שלכם לארץ, למדינה וליהדות.
אשמח ליצור שיח.
לילה טוב,
ורד
מכתבה של ורד הופנה למספר חברים בצוות חופש. תשובותיהם ותגובותיה של ורד מלמדות לא רק על מגוון הבעיות השונות שכל אדם מוצא בתוכן כתוב מסויים אחד, אפילו
כשהוא קצר, אלא גם על דרך חשיבתו של השואל, במקרה זה ורד. יחס, סגנון ושפה כאלו זו
חוזרים על עצמם בוואריאציות שונות במקרים רבים אחרים, וזו הסיבה שהקדשנו במה שלימה
לוורד, להתייחסותה, לשאלותיה ולהתכתבות עימה.
ברק מצוות חופש משיב לורד
שלום ורד. אני ברק, מצוות אתר חופש, ואשמח לענות על שאלותייך.
- אינני מכיר את כל האנשים שכותבים באתר, אך אני מניח שכולם
יהודים חילונים.
- שוב - אינני יכול לדבר בשם כל הכותבים באתר, אך אני רואה את
עצמי כיהודי אתאיסט, ואין כאן סתירה. אני חבר בעם היהודי, אך אינני מאמין בדת
היהודית. באותה צורה יכול להיות חבר בעם היהודי שהחליט להאמין בדת ההינדו - זה לא
הופך אותו להודי. ואם הייתי הודי והייתי מחליט פתאום להאמין בדת היהודית - זה לא
היה הופך אותי לחבר בעם היהודי, רק בדת היהודית.
- בני העם היהודי הם בדר"כ צאצאים של הורה אחד לפחות
שהינו יהודי, ובני העם הגרמני למשל הם צאצאים של הורה אחד לפחות שהוא גרמני.
היהודים חיים במדינת היהודים (ישראל) והגרמנים במדינת הגרמנים (גרמניה). אין שום הבדל
בין יהודים לסוגיהם למעט העובדה שחלק מבני העם היהודי מאמינים בצורה זו או אחרת
בדת היהודית (מסורתיים, דתיים, חרדים וכל מה שבאמצע) והאמונה בדת הזו היא כמעט
ייחודית לבני העם הזה - אך היא אינה מה שמגדיר אותם כעם! לעומת זאת, רוב הגרמנים
מאמינים בדת הנוצרית (אם כי גם אצלם יש כמובן הרבה מאוד חילונים).
- אנחנו גרים כאן. מה את עושה כאן?
- זו המדינה שלנו, של העם שלנו (העם היהודי). כאן נולדנו (שוב,
אינני יכול לדבר בשמם של אחרים) וכאן נישאר.
- אוגנדה, קנדה או ארה"ב הן ארצות נחמדות מאוד, אך הן
אינן ארצו של העם היהודי. מצד שני, יש הרבה יהודים שחיים בארצות הנ"ל. (לפחות
לגבי קנדה וארה"ב אני בטוח...). בכל מקרה, גם בארץ מותר לאכול חזיר ולשרוף
מתים, אבל לא נראה לי שבאף אחת מהארצות שציינת ניתן להתחתן עם חתולים. אשמח אם
תעמידי אותי על טעותי.
את מנסה להציג את זה כאילו שכל מי ששייך לעם היהודי חייב גם
להאמין בדת היהודית. אין קשר בין הדברים. דת היא דבר אישי, היא האמונה הפרטית של
כל אחד ואחד, וזה דבר שיכול להשתנות מהיום למחר. שייכות לעם היא מהרגע שנולדת עד
יומך האחרון. את מוזמנת לקרוא באתר חופש את המאמרים השונים העוסקים בנושא "מיהו
יהודי".
אשמח לתגובתך,
ברק
רוני מצוות חופש משיב לורד
שלום ורד, שמי רוני, ואני חבר צוות אתר חופש. אשמח לנסות לענות
על שאלותיך. את תשובותיי תמצאי בתוך מכתבך, עניין עניין:
אשמח לקבל תשובה לשאלות הבאות:
האם מי שכתב את כל האמירות הללו יהודי?
היות ולא ברור למה התכוונת במילים "אמירות הללו", קשה
לי להשיב במדויק. עם זאת,למעט חומר מתורגם,
שמצויין ככזה, רוב החומר באתר שלנו נכתב בידי אנשים שמגדירים עצמם יהודים.
האם הוא תופס את עצמו כיהודי?
שוב, החומר נכתב בידי מספר אנשים, אבל התשובה היא: כן! עד לרגע
זה כל מי שכתב את המאמרים באתר חופש הוא יהודי, ומגדיר עצמו כיהודי.
מה אומרת לאותו אדם יהדותו או לחילופין מה ההבדל בינו/ביניכם בין עמי
הארצות שאינם יהודים?
קשה לי לענות בשם כל מי שכתב באתר, אבל אני רואה ביהדותי
השתייכות לעם, לתרבות ולמורשת עתיקת
יומין. כדי להקל על הקריאה, על כל שאר שאלותיך אענה בשם עצמי, כחבר צוות באתר.
מה אתם עושים במדינת ישראל?
אני גר ועובד בה, מפרנס את משפחתי, מגדל את ילדי, ופועל לכך
שהמדינה תתנהל לפי עקרונות נאורים
ודמוקרטיים, בראש ובראשונה עקרון הפרדת המדינה מהדת.
מה קושר אתכם אליה?
מורשת עתיקה, שקמה לתחייה בתקופת ההשכלה בדמות התנועה הציונית.
למה לא באוגנדה, קנדה, ארה"ב או כל מקום אחר בו אפשר לאכול חזיר,
לשרוף מתים ולהתחתן עם חתולים?
משום שכאן הוא המקום הטבעי לעם היהודי לחזור ולהקים את ביתו.
למה את אינך עוברת לגור בברוקלין, או באנטוורפן, או בכל מקום שם יש קהילה של
יהודים יראי-שמיים החיים בגלות כפי שאבותינו עשו אלפיים שנה?
אין לי שום בעיה עם הרצונות שלכם כאשה יהודיה, פתוחה ודתיה אך עם זאת אני
לא מבינה כלל מה הקשר שלכם לארץ, למדינה וליהדות.
אני שמח שאת נאורה וליבראלית די הצורך כדי לכבד את רצונותינו. אני
מקווה שהסברתי מה הקשר שלי למדינה וליהדות.
כל טוב,
רוני
ורד עונה לרוני
היי רוני ותודה על שטרחת לענות. מהתשובות שלך הבנתי כי היהדות שלך מתבטאת
בזה שנולדת יהודי כמעט בעל כורחך. מה זה אומר לך? מה הילדים שלך יודעים על יהדותם?
אם אין להם מסורת יהודית לא תהיה להם שום בעיה (אולי גם לך) להינשא עם גוי או גויה
ואז כבר בדור הבא המשפחה שלך כבר לא תהיה יהודיה. במה מתבטאת ההשתייכות שלך? ברית
מילה? אני מניחה שאלו שבסביבה הקרובה שלך, אולי אפילו אתה או זוגתך חושבים שמדובר
בטקס ברברי. שמעתי על הרבה חילונים שאינם מלים את בניהם מסיבה זו. אז מה זה אומר
שאתם יהודים? במה אתה שונה מישראלי דמוקרטי אחר (דרוזי למשל)? הדרוזי שומר על ערכי
המסורת שלו והוא מאמין באותן אמונות של אביו וסבו ואביו של סבו. ואתה? סביר שסבא
שלך היה שלך שומר מצוות. ומה על הילדים שלך? והנכדים שלך? אתה מבין שהתרבות המערבית-חילונית-מודרנית-פתוחה
ונאורה תגרום לכך שבעוד דור או שניים כל צאצאי תרבות זו יכרתו מהעם היהודי?
אתה מסכים איתי? אם כן איך אתה מיישב את הקונפליקט הזה? אם לא אשמח שתסביר
ליאיך אתה רואה את יהדותם של צאצאיך!
מקווה שיש לך זמן ושמספיק חשוב לך לענות לי.
ערב טוב!
ורד
רוני חוזר ומשיב לורד
שלום ורד, תודה לך על מכתבך. תמיד לעונג לנו לענות על מכתבים הכתובים
עניינית והמנוסחים היטב.
לגופו של עניין, אני חושש שכבר במשפט השני שלך יש טעות. היהדות
שלי ממש לא מתבטאת בזה ש"נולדתי יהודי בעל כורחי", כדבריך. היות ואני
רואה ביהדות תרבות ומורשת ייחודית, יפה וחשובה, אין לי שום בעיות עם זהותי
היהודית. גם את ילדיי אני מחנך ברוח זו, ואולי תתפלאי כמה הם יודעים על המסורת
היהודית, מבלי להאמין באלוהים.
בכלל, זה שחלק מהציבור המגדיר עצמו יהודי מבסס את הגדרתו על
אמונה באל כל-יודע, אל שכולו רק טוב, אל כל-יכול, בורא בלתי-נברא המתעניין בגורל
שבט מסויים של אנשים החיים על-פני כוכב סתמי בגלקסיה אחת מיני רבות עד כדי כך
שאיכפת לו מה הם אוכלים אחרי שניצל, אינו הופך אוטומטית להיות גם הגדרתי שלי את עצמי. לרגע
וכמעט כתבתי "זה לא עניני" בסוף
המשפט הקודם, אבל הבעיה היא, שאותו ציבור (הדתי, בייחוד החרדי) כופה עלי את הגדרותיו
צרות האופק ואת מנהגיו ברמה יום-יומית, ובכך מאלץ אותי (למעשה אונס אותי!) להתמודד
ולהיאבק על מה שנראה לי צודק ונכון, בין השאר בפעילותי באתר חופש, כולל מענה
למכתבים כשלך, בניסיון להסביר את התפיסה היהודית הנאורה, הרחבה, הפתוחה והחופשית
מכבלים כובלים של יהדות כדת בלבד ולא של יהדות כתרבות.
התשובה לכל השאלות שאת מעלה מבוססת על הגדרת המושג יהדות.
היהדות בעיניי ובעיני חבריי היא בראש ובראשונה תרבות. התרבות נשתמרה בידי
אוכלוסיה מסוימת לאורך דורות, ואוכלוסיה הזאת מוגדרת כעם היהודי. בעבר הרחוק, מקור
אותה התרבות הייתה אמונה באל (או אלים) מסוים. היום העדר אמונה באל נראה כאופציה
רציונאלית וסבירה לא פחות (אם לא יותר) מן האמונה בו. אבל אין לזה קשר, כאמור,
להשתייכותנו - שלך ושלי - לעם היהודי.
כל טוב,
רוני
אורה מצוות חופש משיבה לורד
שלום ורד
מאוד לא מקובל לפנות לאנשים באופן בוטה תוך חדירה לפרטיותם: האם
אני יהודיה? איך אני תופסת את עצמי? האם אני שבדית? למה אני לא גרה בזימבבואה?
יפה שאת משתפת אותנו במאפיינים האישיים שלך, כיהודיה, אישה,
דתית, אבל תופתעי לשמוע שהזהות האישית הזו לא מקנה לך יתרון בגירוש אנשים מישראל.
למרבה המזל כולנו אזרחים ישראלים שווי זכויות, ומותר לנו לאכול שרימפס בחיפה, או
באר-שבע, אין צורך לנסוע לשום מקום לצורך זה.
תתפלאי, אבל גם מי שאינו יהודי, והוא למשל דרוזי, חש שייכות
לישראל והוא אזרח שווה זכויות. אגב, יש שאלות זהות הרבה יותר מרחיקות לכת מאלו
שהצגת, וגם הן בגדר חוסר נימוס משווע, כגון: מה הנטיות המיניות שלך? מה הפרופיל
הרפואי שלך? והאם הכית את ילדיך הקטנים? אבל לא נעסוק באלו, הלא כן?
אורה לב-רון
ורד משיבה לאורה
אורה שלום רב. אני שמחה שאת מצליחה להגדיר אותי מבלי שקיבלת ממני
אינפורמציה. אני לא חושבת שזו חוצפה לשאול שאלות אנשים שונים ממני. אני חושבת שאם
אני אבין את דרך החשיבה שלך ואת תוכלי להבין את דרך החשיבה שלי יהי בארץ הזו יותר
טוב. לא היתה שום מתקפה בשאלות שלי וצר לי שאת חשה מותקפת. דווקא קיבלתי תשובות
מדהימות מרוני מהאתר שלכם, אדם פתוח שלא נפגע מהשאלות שלי אלא להפך, שמח לענות לי
ולחשוף את תפיסת עולמו .
בשאילת שאלה אין כל ביקורת. אם אני שואלת אותך בשיחה של 10 אנשים שאלות
זהות, תוכלי להגדיר זאת כחוסר נימוס משווע. אבל ברשת? מה הבעיה? הסיכוי שניפגש אי
פעם הוא אפסי!!!
אני מאחלת לך שתיקחי את החיים יותר בקלות ותוכלי להתעלם משאלות שלא מתאים
לך לענות עליהן. ודרך אגב, הדרוזי עליו דיברת מגדיר את עצמו כדרוזי ומאמין באמונות
אביו וסבו ופועל על פי המסורת רבת השנים אליה הוא משתייך. לעומת זאת החילונים
היהודים מזלזלים במסורת עתיקת השנים שלהם, ומתנכלים לכל מה שמסמל אותה. דווקא
במקרה זה, אני מעריכה את הדרוזי הרבה יותר!
ערב טוב!
ורד
אורה עונה לורד
שלום ורד - תופתעי, כנראה, לגלות כמה אינפורמציה סיפקת במכתב
הראשון וחזקת בשני. למשל, גם אם אינך אומרת שאת דתית או מסורתית, ברור שאינך
חילונית, משום שאת "מעריכה את הדרוזי הרבה יותר" אחרי שהנחת שהוא שומר
מסורת. ועוד יותר מזה "החילונים היהודים מזלזלים במסורת עתיקת השנים".
אכן, מידע על עמדותיך והשקפותיך דולף מכל מלה שלך. לא שיש מה להסתיר. זה בסדר
לשמור מסורת, כל עוד אינך מאלצת אחרים לנהוג כך. זה גם בסדר לא להעריך חילונים, אם
כי לא ברור למה דחוף לך להודיע לאנשים שאינך מעריכה אותם. אבל זו כבר שאלה של דרך
ארץ.
ובכל זאת יש לנו נקודת הסכמה: רוני אדם פתוח ולבבי ביותר. שמחה
שדבריו נראו בעיניך.
כל טוב
אורה
שבתאי מצוות חופש משיב לורד
ורד יקרה שלום רב. קראתי בעיון את מכתבך לאתר חופש, והרי תגובתי:
ראשית אני מוכרח לציין שמשהו בשאלות שלך גרם לי להתקומם. לא
משום שלא התחברתי לצד האימפולסיבי שלך, אלא, בעיקר שלפני שנים לא רבות שאלתי אני, באותו
כעס ועם אותו מטען כמעט את כל שאלותייך, בהיותי מפגין נלהב בעל-מרץ נלהב בבר אילן.
הייתי אז בחור חרדי, השתתפתי בהפגנת השבת. מולי - אנשי מרצ שהוקצה להם מקום בפאתי
הרחוב - עמדו וזעקו. ניגשתי מתוך סקרנות ושאלתי איש מרצ: "איזה קשר אתה
מרגיש ליהדות, מה מחבר אותך לארץ ישראל וכו'". היום אני מזועזע ומאשים את
עצמי על שלא הצלחתי להבין אז, ואני חושש שיקשה גם לך היום, לקבל את הסבריי.
מאז גדלתי, התבגרתי, כפרתי באמונותיי ויצאתי לשאלה.
אנסה בכל זאת להשיב לך. רגשות הם משהו מורכב. אהבה, שהיא ביטוי
לקשר וחיבור, נוצרת במהלך שנים רבות. תחושת הסולידאריות של אזרחי מדינת ישראל עם
מדינתם מקורה בעברנו ובעתידנו המשותף, בעובדה שבשום ארץ אחרת לא נוכל לחיות באופן טבעי,
ובשום ארץ אחרת ילדינו לא יצליחו לצמוח בראש מורם ולהרגיש "מלח הארץ".אינני מאמין באלוהים, ואינני מאמין במעמד הר-סיני,
ובכל זאת אני יהודי ומרגיש יהודי. אני יהודי בתרבותי, יהודי בהשתייכותי למדינת
ישראל, יהודי בהכרת הנחיצות במדינת ישראל. את חייבת לזכור שאנחנו חיים בעולם דתי,
שטרם הצליח להתנער מתפיסות אנטישמיות.
כבני-אדם אין הבדל "מהותי" בינינו לבין ה"גויים",
בני כל העמים האחרים בתבל - ההבדל הוא תרבותי.
אני חייב לציין שיש לי בעיה עם גישתך. מהי המטרה בשאלותייך "מה
קושר אתכם אליה, למה לא קנדה וכו'"? האם את רומזת על-כך, שבתוך תוכנו מפעפעת
'אמונה' שאנחנו מתכחשים אליה? האם את ממאנת להאמין לדבריי שאינני מאמין באלוהים
באמת ובתמים? כלום תובעת את ממני
לנתק עצמי מרגשותיי, או שמא מבקשת את להוכיח שהן אינן קיימות?
כבר אמרתי לך: אינני מאמין באלוהים, אבל אני חש חיבור לארץ. אני
מניח שבכך שאלותייך אמורות ללבוש ארשת סקרנית (ולא תובענית), כגון: "מדוע בכל
זאת אתם מרגישים בחיבור?" עם גישה כזו ייתכן וייקל עליך להבין למה בדיוק
התכוונתי. אנא קראי שוב את דבריי, ונסי להבינם.
יום טוב
שבתאי
ורד עונה לשבתאי
שבתאי שלום ותודה על תגובתך. ממש לא היה כעס בשאלות שלי ואני מצטערת אם כך
חשת. פשוט באתר הרגשתי מוקצית, במכתב לדתיים הרגשתי מותקפת אבל אין בי שום טיפת
כעס לחילוניים. להפך. הייתי שם.
אתה כותב שתחושת הסולידריות למדינת ישראל מקורה בעתידנו המשותף. לא יודעת
מה רמת שמירת המסורת במשפחתך אבל אני רואה משפחות חילוניות אנטי דתיות המרחיקות
מעצמן כל סמל יהודי. התוצאה יכולה להיות אובדן היהדות כבר בדור הקרוב כי הילדים לא
יודעים כלום על המסורת והעבר. אתה מרגיש קשר תרבותי ליהדות שזה דבר הראוי להערכה,
אבל מה יהיה על ילדיך? ועל נכדיך?
בארץ שלנו חיים ילדים יהודים שאינם מכירים את היהדות, הערכים המרכזיים שלהם
הם מיצוי הרגע, לעשות חיים, אין להם גבולות, אין להם ערכים אין להם מטרה בחיים.
משם ההידרדרות מאוד קרובה. אני רואה את התיכוניסטים בעיר בה אני גרה עם מבט חלול
בעיניים. ברור שיש יוצאי דופן אבל זו התחושה הכללית. נראה ששום דבר ערכי לא מענין
אותם. אני מצאתי את הפתרון בדת. היא מחנכת לערכים אנושיים כמו גם לערכים דתיים.
אני מסכימה אתך שבשום ארץ אחרת לא נוכל לחיות באופן הטבעי, ושבשום ארץ
אחרת ילדינו לא יצליחו לצמוח בראש מורם ולהרגיש מלח הארץ, הבעיה היא שכיום אין
תוכן לילדים אלה ולכן יהיה קל לאויבים שלנו להשמיד אותנו. עם ללא עבר אין לו עתיד.
הסיבה היחידה לכך לדעתי שהעם הזה עוד קיים זה אותם שומרי תורה ומצוות שהצליחו
לשמור על המסורת לאורך אלפי שנים. כל המתיוונים של אז והרפורמים של היום נעלמו
מדפי ההיסטוריה היהודית...
אני שמחה שאתה מרגיש יהודי. יהודי בתרבות, יהודי בהישתייכות למדינת ישראל,
יהודי בהכרת הנחיצות במדינת ישראל, אבל שוב אני שואלת: מה יהיה עם נכדיך? המטרה
בשאלות שלי היא רק להבין. אני לא רומזת לכלום.
אני בהחלט מבינה את דבריך למרות שאני לא מסכימה איתם. אתה יכול להסביר לי
למה האתר הזה כל כך תוקפני? אני חושבת שההתקוממות שלי נבעה מקריאת הדף לדתיים.
כאילו יש זן כזה של אנשים, כאילו שמירת השבת שלי הופכת אותי להיות חלק מציבור שלם.
הרגשתי מותקפת ומכאן זה בא.
מכבדת את רגשותיך כמו את רגשותיו של כל אדם באשר הוא אדם.
ורד
הערת המערכת
ורד חשפה את זהותה ואת השקפת עולמה: "אבל אין בי שום טיפת כעס
לחילוניים. להפך. הייתי שם". זה שהיא מתחרדת - זו
זכותה המלאה. אבל לאחר המשפט הבזוי והמגונה שכתבה במכתבה הראשון " מה אתם
עושים במדינת ישראל? למה לא באוגנדה, קנדה, ארה"ב או כל מקום אחר בו אפשר
לאכול חזיר, לשרוף מתים ולהתחתן עם חתולים?" לא כל-כך ברור המשפט החדש שלה
"אין בי שום טיפת כעס לחילוניים". צביעות? שקר
עצמי? התחמקות טקטית? הקורא הנבון יחליט בעצמו.
שבתאי משיב לוורד
שלום רב יקירתי! ראשית, אינני עומד בכך ומחוייב אני
להחצין את העונג שספגתי מהעדינות שנינסכה במכתבך. יש בו ובנימתו מקום לקשב. וכאן אני
מרגיש נוח יותר להשחיל את עצמי ואת השקפת עולמי. אני מניח שאת מתארת לעצמך שאני כופר בעיקר,
מה שנראה "אתאיסט". מכאן שאין חשיבות בעיניי לשמירת תורה שאינני רואה בה
צו אלוהי. יתירה מכך - על פי השקפת עולמי, שימור התרבות היהודית באמצעות שמירת
מצוות פירושו "שימור חלקיה האפלים של התרבות היהודית".
ככל תרבות, גם התרבות היהודית עברה תמורות. אילמלא הם, היינו
מוצאים את עצמנו חיים בעולם תרבותי מיושן, בו חובה על הנאנסת להינשא לאונסה, וחובה
על הבת להינשא על פי צו אביה. אני רוצה להאמין, שהעולם התרבותי-יהודי-דתי מיושן
מכדי שתרגישי משוייכת אליו. גם אם כעת את מרגישה מחוברת לעולם היהודי-הדתי, אין זה
אלא הודות למסננת, שהשילה - לפחות מעליי - את הגועל שביהדות. הביני, היהדות מטפחת
גיבורי תרבות, שאילולי ידעת ששמותיהם מוזכרים בתורה - והייתי מכיר לך אותם רק
מהסיפורים - היית מזדעזעת: רציחות, ניאופים, משחקי- כוח - כל אלו מנת חלקם של
גיבורי התרבות היהודית. ואת אלו אני (ואני מקווה שגם את) מסנן. חז"ל סיננו את
הסיפורים, פירשו פירושים, הוציאו מקרא מפשוטו, הפכו רשעים לצדיקים, האשימו בחטא את
דוד, השקיטו את מצפונם. אנחנו, בחופש, שפויים יותר, יודעים
למצוא את היפה שביהדות, ולברור מתוכה את הפסולת.
מה יהיה עם נכדיי? מה שנהיה עלי. לא בחרתי היכן איוולד, ולא
בחרתי לאיזו תרבות להשתייך. נולדתי לתוך תרבות (בדיוק כמוך) וגם נכדינו ייוולדו
לתוך תרבות. לא משנה לי איזו תרבות. ואינני בטוח שייוולדו כאלה. כולי תקווה...
ישנו מרחב מסויים שבו אנו יכולים לבחור. כשאמרתי "נולדתי
לתוך תרבות מסויימת" לא התכוונתי לרדת עד כדי כך לפרטי אותה תרבות. ברור
שישנם רבדים שאני רשאי ויכול לשנות, ובמקרה שלי, אף שיניתי. אבל הרבדים היותר
משמעותיים של התרבות הם קבועים, חלק מהם מעוגנים בחוקים לתוכם אנחנו נולדים.
התרבות החרדית היא שונה, לא דמוקרטית ולא ליברלית, ואכן נולדתי לתוכה ומאוחר יותר השלתי
אותה מעלי.
כשכפרתי באלוהים בעודני בחור ישיבה, לא הכרתי תרבות אחרת.
את התרבות האחרת גיבשתי מן ההיצע, ששוב, בהגדרה הכולל, נולדתי אליו. כששאלת אותי
"מה יהיה על הנכדים" יצאת מתוך הנחה שכיוון שאני מרגיש בן לעם היהודי,
חשוב לי שצאצאי ירגישו כן. לכן אני מבקש להזכיר, שההשפעה שיכולה להיות לי על בני,
ואולי אפילו מעט על נכדיי, היא סופית, שכן תרבות היא ישות מאוד מאוד דינאמית.
אנחנו זוכים לחיות, או יותר נכון להוות סוג אחד שלה במהלך כל חיינו. סביר להניח
שבני הדור הבא יקימו דור חדש שגם בו יהיו שינויים, וכן הלאה. "מורשת
תרבותית" הוא משהו נחמד, דיי סנטימנטלי, אבל אינני מוכן להקריב בשבילו את
ערכי החופש.
שבתאי
שירה מצוות חופש עונה לוורד
בוקר טוב ורד. שמי שירה, אני חברה בצוות חופש, ובנוסף לכל שאר חבריי,
שאת תשובותיהם קבלת עד-כה, ברצוני לענות על מכתבך ובייחוד להגיב על גישתך המתנשאת,
הבדלנית והמאוד לא הומאנית.
אני יהודייה טובה וכשרה לא פחות ממך, אם לא יותר ממך. היותך
אישה דתייה איננה עושה אותך יהודייה טובה ממני.
איננו זקוקים לשום יועץ על מנת לכתוב בעצמנו ולהעלות באתר שלנו
את רעיונותינו. בניגוד לכותבים דתיים, שברוח תרבותם גדלת וחונכת, איננו מתנשאים על
שום אדם לומר לו שדעתנו היא הדעה הנכונה האחת והיחידה, ודברינו הם אמת אחת בלעדית
ונצחית. המאמרים שכתבנו באתר פתוחים לכל גולש - ומי שאינו מוצא בהם עניין - חופשי
לצאת ולעבור לאתרים אחרים.
לא שאלתי אותך וגם לא מעניין אותי כלל מה אומרת לך יהדותך.
זבש"ך. יהדותי שלי מוגדרת היטב, ואם באמת חפצה נפשך לדעת - היכנסי לאתר שלנו
http://www.hofesh.org.il/articles/articles.shtml?filterby=a&filterwith=hiloni וקראי.
מביש ומצער לקרוא את גישתך הגזענית כלפי עמים ובני אדם אחרים,
אותם את מכנה בכינוי הגנאי "עמי ארצות". רבים בהם משכילים יותר ממך,
נבונים יותר ממך, והגונים יותר ממך. סיסמאותיך-סיסמאותיכם נוסח ה"אתה
בחרתנו" ו"אור לגויים" גורמות לי בחילה ושאט-נפש.
'מה אנחנו עושים כאן' את שואלת? מה את עושה כאן ? זו
המדינה שלנו! הורינו החלוצים הציוניים, החילוניים, הם שבנו והקימו אתה
מדינה! הם עזבו בית ומשפחה בגלות הדתית, כשהוריהם הדתיים קרעו עליהם קריעה וישבו
עליהם שבעה, והם - עם כל הצער האישי - באו והכינו לך ולי את הארץ הזאת! הם נתנו את
נפשם למען נחייה בה, את ואני. מי שהתנגד להקמת המדינה היו חבריך מאגודת ישראל
וחרדים אחרים! פתחי ספר היסטוריה וקראי, בטרם תעזי להתגולל עלינו ולהשמיץ אותנו.
רע לך אתנו? לא טוב לך לחיות כאן לצדנו, בארצנו? עזבי את
את הארץ ולכי לאן שתרצי - בברוקלין מחכים לך אלפים כמוך, בהם חרדים שונאי-ישראל
ואוהבי שונאינו (ראי למשל נטורי-קרתא וקשריהם עם המופתי של ירושלים בטרם-מדינה,
וקשריהם זה לא מכבר עם יאסר עראפאת). האם גם להם שלחת מכתב ושאלת אותם מה הם עושים
בירושלים, והאם גם להם הצעת לעזוב את הארץ?
ייתכן שאת באמת ובתמים "שמחה" לקשר אתנו, אבל גישתך,
לשונך ורמתך התרבותית אינם יוצרים אצלי תחושה דומה. מי שמסוגל לכתוב לנו "למה
לא באוגנדה, קנדה, ארה"ב או כל מקום אחר בו אפשר לאכול חזיר, לשרוף מתים
ולהתחתן עם חתולים?" איננו בן שיח לי.
ביקורת היא מעשה חשוב, נחוץ וחיוני, אבל העלבה? פגיעה? ביזוי?
אלו הם מעשים המעידים עליך שאינך יהודייה, שכן היהדות מגנה מעשים כאלו,
ואוסרת פגיעה והעלבה של אדם אחר. 'הלבנת פנים ' הוא מושג יהודי, וחבל שאת אינך
הולכת בעקבות אותם יהודים שאסרו עליה. מילא אכילת חזיר - אני מבינה שזה מרעיד את
נימי נפשך העדינות; מילא שריפת גופות - את מתפלצת מעצם הרעיון, שכן דודך הנביא יחזקאל
לימד אותך להמתין ולצפות לתחיית המתים; אבל להתחתן עם חתולים? זהו רעיון
מאוד מקורי, ואני ממליצה שתנסי זאת על עצמך, לפני שאת מציעה אותו לאחרים.
שירה מצוות חופש
ורד לשירה
שירה שלום - צר לי אם פגעתי ברגשותיך, זו לא היתה הכוונה. אני המומה מעוצמת
הכעס שלך, לא היתה בשאלות שלי שום התנשאות! גם לא העלבה. אולי רצון להעיר ואני
רואה שעשיתי זאת בצורה קשה כנראה.
אתך הסליחה,
חיים טובים
ורד
שירה משיבה
שלום לך ורד - מודה ועוזב ירוחם אמר החכם מכל אדם. התנצלותך
התקבלה. אין לך מושג כמה יותר נעים לענות לך כשאת כותבת בצורה נעימה. מאחר ולא
הבנת על מה כעסתי, אני מציעה לך שתחזרי ותקראי את מכתבך, הפעם מנקודת המבט של האדם
אליו את כותבת - קוראים לזה "משחק סימולציה", ואני מקווה שתגלי את הגורם
לכעסי.
איל מצוות חופש עונה לוורד
ורד יקרה - בקרב עמי אני
חי, ולכן איני מופתע לשמוע שוב ושוב שאלות - סלחי לי - אוויליות, כגון אלו,
חדשות לבקרים, ולא רק מצד ריקים ובורים. לולא הנחתי ששאלות אלה נשאלו בתמימות
מצד אנשים העוברים שטיפת
מוח ואינדוקטרינציה שיטתית מצד פרנסי הדת ופרנסי המדינה, ולפיכך איבדו הרבה מכושר
הביקורת וההבנה , אולי הכעס היה מנצח ולא הייתי משיב.
איני רוצה בריב. אני רוצה
לנסות להסיר מעל עינייך את מסך חוסר ההבנה הנשקף משאלותיך. לכן אומר לך שתי מילים
על שאלת הזהות היהודית מנקודת מבט שונה ממה שכנראה הורגלת: יהדות הנה מילה
המציינת שני דברים שונים - לאום ודת. צירוף של בורות, חוסר העמקה ושטיפת
מוח מצד גורמים אינטרסנטיים גרמה, ועדיין גורמת קשיי הבנה ובלבול אצל רבים וטובים,
וכך כנראה גם אצלך. בלבול זה מונע מרבים לראות את המובן מאליו : ניתן להיות
בן העם היהודי בלי להאמין בדת השבטית של העם היהודי.
די שתפקחי עיניים ותביטי
סביבך ותיראי רוב יהודי חילוני שאינו אוחז בדת היהודי. מיהם, לפי דעתך?
צרפתים? מכסיקנים? הונגרים? לא! ואת יודעת את האמת. הם יהודים. הרחיקי עד
תקופת התנ"ך ותראי בני הלאום היהודי (והישראלי) שאינם אוחזים בדת התורה:
ישראלים עובדי בעל ועשתורת . המסורת מגנה אותם על כך [ובצדק מסויים - אחרי הכול,
לפחות לדעתי, המונותאיזם מתקדם יותר מאלילות] אבל אינה טוענת שהפכו לבבלים או
למצרים, אלא רק לחוטאים בני הלאום הישראלי/יהודי. כמובן שעל חילוניות איש לא שמע
אז. הרעיון הנו פשוט ועמוק מכפי שיכלו אז לעלות על הדעת, וגם אם שאפו אליו, איש
לא הצליח באותם זמנים קדומים לנסח, בדרך המוכרת לנו היום, כשרעיון המונותאיזם נמצא
בשיא שכלולו.
אם תבדקי את המצב בעמים
אחרים ייתכן ותוכלי לראות את המופרכות של טענותיך. דמי בנפשך איש אמונה הנאמן לדת
השבטית של עם אחר, למשל שוודי, האוחז באמונת אבותיו - האמונה באל הוויקינגי
"אודין" (שהגיחוך ביחס אליו נובע רק מחמת היותו מיעוט שבמיעוט של דת
בלתי פופולארית כיום). ובכן, דמי בנפשך מאמין זה נוזף באחיו השוודים, על-כך שאינם
מאמינים בדת אבותיהם, ודורש מהם לעזוב את שוודיה לארץ אחרת בטענה "מה מבדיל
ביניכם לבין שאר הגויים". הלא היה ניתפס כתמהוני לכל דבר, דבר שנמנע ממקביליו
אצלנו, לא בגלל איכות טענותיו אלא בגלל שטיפת המוח הכללית בה אנו
מצויים ובשל כמות האנשים אצלנו המאמינים במקבילו היהודי של אל "אודין".
מכיוון
שאני מניח כי שאלותיך נשאלו בכנות ולא לשם קינטור, אענה עליהם בקצרה, ולו רק כדי
לאפשר לך, אם תגלי מעט פתיחות, לבחון מחדש את עמדותיך.
ונחזור
לשאלותיך. להזכירך:
- האם מי שכתב את כל האמירות הללו יהודי?
- האם הוא תופס את עצמו כיהודי?
- מה אומרת לאותו אדם יהדותו אולחילופין מה
ההבדל בינו/ביניכם לבין עמי הארצות שאינם יהודים?
- מהאתם עושים במדינת ישראל?
- מה קושר אתכם אליה? למה לא באוגנדה, קנדה,ארה"ב
או כל מקום אחר בו אפשר לאכול חזיר, לשרוף מתים ולהתחתן עם חתולים?
- אין לי שום בעיה עם הרצונות
שלכם כאישה יהודיה, פתוחה ודתייה אך עם זאת אני לא מבינה
כלל מה הקשר שלכם לארץ, למדינה וליהדות.
- אשמח ליצור שיח.
תשובותיי:
- מי שכתבו זאת הנם יהודים.
- אני
תופס עצמי כיהודי.
- יהדותי
אומרת לי דברים רבים, שלא כאן המקום לפרטם. נ.ב. גם אם היא לא היית אומרת לי דבר
עדיין הייתי יהודי כפי שהונגרי שהונגריותו אינה אומרת לו דבר היה עדיין נישאר הונגרי. ודאי קיימים הבדלים בינינו לבין עמים
אחרים, ואני בטוח שעם קצת מאמץ תוכלי למצוא כמה. אבל מדוע לעסוק בזאת? האם אין עיסוק
זה מהווה מסווה לרגשי נחיתות ופחד מאובדן זהות, המעורבבים בשיגעון גדלות? האם גם
את ילדך תשאלי מה מבדיל בינו לבין ילדים אחרים? ואם לא ימצא חס ושלום תשובה - האם תחששי
שמא יאבד את זהותו ויהפוך לילד אחר? האם האיטלקי חייב להסביר לעצמו בכל יום במה
הוא שונה מהשוודי? ואם לא יימצא תשובה - האם תחליפי אותו בשוודי? האם השוודי יאלץ
להאמין באליל "אודין" על-מנת שלא יוטרדו חבריו ה"דתיים"
בשאלה מה מייחד את שוודיותו?
- פחות או יותר מה שאת [נכון.
בלי הפולחנים של האל "אודין", סליחה - של האל "אלוקים"] ועם
קצת יותר מחויבות חברתית (צבא, פרנסה) מאשר חלק מחברינו החרדים.
- מה שקושר אותך, מן הסתם, אליה;
מה שקושר צרפתי לצרפת ורוסי לרוסיה (אהה, כן, בלי הסיפור האלילי ש"אלוהים
הבטיח", ושאר ירקות).
- מדוע שלא
תתחילי להציק לשוודים? הציעי לאלו שאינם מאמינים ב"אודין" להגר לבלגיה; תעברי
למקסיקו ותחקרי מדוע רוב המקסיקנים ממשיכים להתגורר במקסיקו למרות שאינם מאמינים בדת
האצטקית; תסיירי בעוד הרבה ארצות, תזכי לטיולים מעניינים ואף תככבי בכמה תוכניות
טלוויזיה בתור דמות אזוטרית.
מדוע כדי לאכול חזיר עלי להגר? שיהגר מי שהדבר מפריע לו! ככלות הכול המדינה הזו
הוקמה על אפם וחמתם של ראשי היהדות החרדית .אם החזיר מציק להם - שישובו
למקורותיהם ולדת, וימתינו למשיח כפי שהדת היהודית צוותה עד לפני מאתיים שנה.
נ.ב.
איני מעוניין להתחתן עם חתולים. אך לו הייתי מעוניין (רק מתוך הנחה שלא היה נגרם בכך
סבל לחתול, הנחה מפוקפקת בהתחשב באופי הבעייתי), הייתי מנסה לעגן זאת בחוק. למה
להגר? בעיות החנייה והשחיתות הציבורית מעיקים עלי, ואני מנסה לתקן את המעוות - לא
לברוח.
- אולי
עתה תנסי לבדוק את מחשבותיך מחדש עם אומץ אמיתי, ואולי לפתע תביני מה הקשר שלנו
למדינה וליהדות. סתם מתוך סקרנות אינטלקטואלית: לא מעניין אותך איך קיימים כל כך
הרבה אנשים סביבך הקשורים לעמם ומולדתם מבלי להזדקק לעזרים ופרוטזות של אמונה
אלילית? האם יכול להיות שכולם כל-כך טיפשים? ואולי (הפתעה, הפתעה!) יש עוד דרכים
לראות את המציאות מלבד הדרך בה את מאמינה? ואולי ישנו סיכויי (הפתעה יותר גדולה)
שאת זו הטועה?
מקווה שהשיח היה לרוחך. אם
לא התוכן לפחות הכוונה הרצינית.
בידידות
איל מצוות
חופש
דן מצוות חופש עונה לורד ומסיים את
ההתכתבות
ורד: הכול אני מסוגל להבין (גם כשאינני מקבל) - כעס, גידופים,
העלבות, קללות - הכול מוכר ומקובל אצל בני אדם החסרים את תכונת הסובלנות - אותה
תכונה נפלאה המאפשרת לשני בני אדם שדעותיהם מנוגדות לחיות יחד בבית אחד.
לא חייב להיות בחדר אחד, גם לא בהכרח במיטה אחת, אבל לפחות בבית אחד.
הפכתי במשפט שלך "להתחתן עם חתולים", חיפשתי
בסיס כלשהו לנקודת-אחיזה הגיונית כלשהי להצגתו במכתבך, גם הלכתי לעולם ההשמצות
והחרפות למצוא שם קישור אפשרי כלשהו למשפט זה, ולא עלה בידי. אולי תהיי מוכנה
בטובך הרב להסביר לי מה בדיוק כתבת כאן, ולמה ירמזון דבריך? האם את
מכירה ארץ כלשהי בעולמנו שתושביה מתחתנים שם עם חתולים? האם נכחת אי-פעם בטקס
חתונה כזה, שנתן לך בסיס לרעיון הגאוני שהגית?
אני ממתין לתשובתך
דן מצוות חופש
ורד לא ענתה. גם משיח לא בא...
אוגוסט 2006
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
