איך אתם תופסים את עצמכם כיהודים אם אינכם דתיים?

התכתבות של נעה עם דן וניצן

את המכתב הבא קיבלנו מנעה:

חזרה בתשובה, פגישה עם האתר, יציאה בשאלה

בגיל 14 אני חזרתי בתשובה ובערך הייתי דתייה עד גיל 19 וחצי, שבשנה האחרונה היו לי המון ספקות לגבי הדת והאמונה שלי.

בסופו של דבר יצאתי בשאלה. אני נתקלתי באתר הזה בגיל 18 וזה ממש הרעיד את העולם שחייתי בו. ברמות שנכנסתי להתקפי חרדה ופאניקה וזה גרם לי להתמוטט.

בסופו של דבר עם איך שהזמן עבר, והתפכחות שהייתה לי גם בצבא, הבנתי שאולי כל זה קרה כי אני מבינה שיש המון שקר בדת והיה לי קשה להתמודד עם האמת. אני לא שוללת את התנ"ך באופן טוטאלי ורואה בו גם נכס היסטורי וספרותי לעם ישראל. ואני לא דתייה יותר ואני נגד כפייה דתית והדתה. ובקיצור כאחת שרצתה מדינת הלכה אני מבינה שאם זה יקרה הלכה המדינה עכשיו.

אני שמחה שיצאתי בשאלה. יש המון דברים שטותיים, פרימטיבים, וסתמיים בדת - שהעדפתי לשתוק עליהם.

אני עדיין לא יודעת איך להגדיר את האמונה באלוהים. אני עדיין מאמינה שהוא קיים אבל לא מעבר לזה... לא מבחינה דתית ולא כלום. לא רואה עניין לעבוד אותו. אני לא רואה את עצמי אתאיסטית בכל זאת... אבל מצד שני גם לא ממש אכפת לי מה אני. אני מרגישה חופשייה מאלוהים.

אני מחוברת מאוד ליהדות כלאום ותרבות וככה אני רואה את עצמי בתור יהודיה אבל לא חסר אנשים שבאים ומנסים להרוס לי בלהגיד "יהדות זאת דת רק" וזה מבלבל אותי איך אנשים לא מתייחסים ליהדות גם כלאום ומוצא אתני? הרי זו מסורת להדליק נרות חנוכה. אני מדליקה לא כי איזה רב אמר לי אלא כי זו מסורת. בכלל אבא שלי שבא מבית דתי אומר שהחג הזה מומצא, מיתוס ואולי לא באמת קרה. כמו פורים. והוא מאמין בה'.

איך אתם תופסים את עצמכם כיהודים אם אינכם דתיים? זו שאלה שאני נתקלת בה המון ואני חוזרת ואומרת לאום ותרבות אבל ישר צועקים עלי שאני טיפשה כי יהדות זאת דת וזהו, ואם אתה לא שומר שבת או כשרות אז אתה לא יהודי. [ טיפשות של בני אדם...]

תודה רבה.

וענה דן:

בוקר טוב נעה - תודה על מכתבך המרגש.

כתשובה כללית אבל מאוד בסיסית אשיב לך: אכן קיים בלבול רב הקרב הציבור היהודי בארצנו לגבי הגדרת זהותו: "מה אני?", והתלבטותך מאוד מובנת. אתר 'חופש' הקדיש לסוגיה זו מאמרים רבים, ואני מפנה אותך אל פרופ' יעקב מלכין, שהרבה לחקור ולכתוב בנושא, ויש לו מאמרים רבים באתר. הנה כאן הראשון.

פרופ' מלכין הגדיר את המושג "יהדות" במילים הבאות: 'יהדות היא מכלול התרבות שיצרו בני העם היהודי לדורותיהם. יהדות כוללת היסטוריה, הגות, ספרות, שירה, תיאטרון, מוסיקה וכל האמנויות האחרות, תנ"ך וגם דת. אבל בהחלט לא רק דת.' אני מאוד ממליץ שתקראי את המאמר הזה ואת שאר מאמריו באתר - כתבי את השם "יעקב מלכין' במשבצת "חפש באתר" ותמצאי בקלות.

עוד דמות חשובה הוא השופט העליון חיים כהן ז"ל, וקראי את המאמר שלו באתר.

ואם תכתבי את המלים "מיהו יהודי" במשבצת "חפש באתר" תמצאי עוד.

השנים הרבות בהן חי עמנו בגלויות שונות גרמו לכך שמה שאפיין "יהודי" הייתה דתו, על אף שרבים מבני עמנו בגלות לא היו דתיים. רק החיים של עם נורמלי בארצו שלו חידדו את ההגדרה העצמית "מיהו יהודי", ובגלל לחצים פוליטיים טרם הגענו להגדרה אחת מקובלת וחוקית. בעמים אחרים, שיש להם ארץ לפחות מאות שנים, הבעיה אינה קיימת. כל בני העם האנגלי הם אנגלים, חלקם דתיים אנגליקנים, חלקם אנגלים מוסלמים, חלקם אנגלים יהודים דתיים, וחלקם אנגלים יהודים חילונים-אתאיסטיים.

את ואני ואנחנו והרבי מלובביץ וכל האחרים - כולנו יהודים. הרבי מלובביץ היה יהודי דתי חרדי חסידי, הרב שך היה יהודי דתי חרדי ליטאי, יש רב שהוא יהודי דתי רפורמי, ויש יהודים רבים שאינם דתיים. לא כולם אתאיסטים – יש מסורתיים, שמקפידים לקיים חלק ממצוות הדת היהודית, יש אגנוסטיים - שסוגיית האמונה באל לא מעניינת אותם, ויש אתאיסטים, כמוני למשל וכמו חלק מחבריי, שברור להם ש"אלוהים" הוא מושג מופשט, המצאה גאונית של האדם שפתרה לו בעיות קיום רציניות לפני לפחות 100 אלף שנים, אבל לא מעבר לכך.

לשאלתך "איך אתם תופסים את עצמכם כיהודים אם אינכם דתיים?" התשובה שלי פשוטה: אני נולדתי להורים בני העם היהודי (הם, אגב, לא היו דתיים), צמחתי על התרבות העשירה שיצרו גדולי בני העם היהודי לדורותיהם - כולל חלק מהתרבות הדתית, שפתי היא השפה העברית שהתפתחה בארץ עוד בימי בית ראשון, אבל, אגב, היא לא הייתה השפה היחידה בה דברו בני העם העברי אז - מרביתם דברו ארמית. אני מעריץ את החוכמה וחלק מהמוסר שבני עמנו יצרו וכתבו בתנ"ך וגם גאה בהם, אבל יש לי ביקורת נוקבת על חלקים אחרים במוסר של אותם זמנים ובחלק מהמוסר שבני עמנו הדתיים נוהגים כיום. למדתי מדעים שונים וברור לי שלא כוח אלוהי ברא את העולם מתוך כוונה כלשהי, וברור לי שקודם לכל אני אדם - אדם ככל אדם אחר על פני כדור הארץ, ואם יש בארצות שונות וגם בארצנו אנשים שמאמינים באלים שונים, אין לזה שום קשר להיותנו בני אדם. השנאה, הרוע והרשע פותחו ולובו בידי דתות שונות - הנצרות, וכיום האיסלאם, אבל גם בעמנו זה לא חסר, בוודאי בתקופת המקרא כשבני שבט לוי רצחו רציחות המוניות "בשם אלוהים", ועוד. אני יהודי.

אני יהודי ישראלי, גאה בתרבותי העשירה ובהיסטוריה המופלאה שעבר העם היהודי לדורותיו - דתיים ושאינם דתיים, וטענות שאחרים טוענים כלפי, כפי שטוענים כלפייך "צועקים עלי שאני טיפשה כי יהדות זאת דת וזהו" - כקליפת השום הן מבחינתי. שיטענו, שיצעקו - איש מלבדי לא יקבע את זהותי. אני מביט במראה ורואה אדם, שיש לו מטען תרבותי, שמזהה עצמו כאדם, שמבין ויודע שהוא בן לעם היהודי, ושאינו חייב להתנצל בפני שום איש על היותו "לא מאמין באלילים" (אתאיסט), ומבחינה זו אני רגוע לחלוטין.

בברכה
דן מצוות 'חופש'

והשיב גם ניצן:

תודה לך נועה על המכתב המעניין.

"איך אתם תופסים את עצמכם כיהודים אם אינכם דתיים?" - אפשר לענות על שאלה זו במספר אופנים. איך הצרפתים תופסים את עצמם כצרפתים אם אינם דתיים (וחלק גדול מהן אכן אינם דתיים)? ומה גורם להם לאהוב את צרפת? השפה מתעתעת בנו לפעמים. "ערבי" יכול להיות נוצרי, מוסלמי, או אולי אתיאיסט גמור, אבל יישאר די ברור שהוא ערבי. אולי לרוע מזלנו ואולי לא, המילה "יהודי" קיבלה מספר פירושים שונים זה מזה, כאשר הבולטים בהם מתייחסים ל"יהודי" כדת, "יהודי" כעם, ו"יהודי" כתרבות. אני בן לעם היהודי. התרבות שחונכתי עליה היא התרבות היהודית, שכוללת את השפה העברית, חגי ישראל, הקשר ההיסטורי לארץ ישראל, התנ"ך וחיים נחמן ביאליק, שירת דבורה ושירת מירי מסיקה. אינני דתי כלל, לא "יהודי" ולא "מוסלמי" ולא "הינדי". אני מכיר היטב את תכני הדת היהודית, ואני אפילו חושב שבמסגרת הכרת התרבות היהודית - חשוב ללמוד חלק מתכנים אלה. חשוב עוד יותר ללמוד אותם כ"ככה היה פעם" וחלילה לא כ"זה ראה וקדש".

יש או אין אלוהים... אני לא הולך להיכנס לעומק לויכוח הארוך. יקל עלייך לחשוב אולי מנקודת מבטו של בן יוון הקדומה: יש או אין "זאוס" שיושב בראש הר האולימפוס ושולט בברק וברעם? לנו זה נראה סיפור ילדותי. לאותו יווני - אלוהים שיוצר עולם בשישה ימים נראה סיפור ילדותי. הוא וגם אנחנו התפתחנו במשך מאות מיליוני שנים להיות בעלי מוח מוגבל, שחש צורך עז להסביר לעצמו דברים רבים לא מובנים בעזרת מושגים כמו "אלים" או "אלוהים". נקודת המבט הטובה ביותר בנושא זה לדעתי היא זו של השיטה המדעית: שום דבר אינו נפסל מראש - לא אלוהים, לא זאוס, ולא אף אליל או מפלצת מעופפת אחרת. אלא שנכון לעכשיו, מאה אחוז ממסקנות המדע המודרני ממשיכות להיות נכונות באותה המידה בדיוק, ללא כל צורך באף אחד מהנ"ל. אם וכאשר יימצא בדל ראייה לקיומו של מי מהם, יעודכנו מסקנות המדע בהתאם.

חגים וטקסים - אין פסול בהם. הרי גם כולנו חוגגים יום הולדת... לא? מה שמפריע לי אישית בחגים היהודיים הם הטקסטים הדתיים שלעתים מלווים אותם. אינני חש בנוח לברך ישויות מומצאות. מאידך, אם זה עושה טוב לבני משפחתי הנמצאים בסביבה, שממילא יודעים את דעתי בנושא, אתפשר לעתים ואשחק את המשחק, מתוך ידיעה גמורה שמדובר במשחק, כדי לכבדם. את האנשים, ולא את האלים. ככל שניתן אשתמש בטקסטים עדכניים יותר, משלי או של אחרים. חנוכה, אגב, לשאלתך, הוא התפתחות של חג הסוכות שנדחה בתקופת החשמונאים לחודש כסלו, בגלל מסורת קדומה שדרשה את פתיחתו של חג הסוכות בבית המקדש. חג הסוכות עצמו הוא גלגול של חג חקלאי קדום הרבה יותר...

ראי עצמך כברת מזל שיצא לך לחוות את שני העולמות. לא רבים אלה שזוכים לכך...

בכיף,
ניצן