על יחס הרבנות לחירשים

מכתב מרוית
מקבוצת ח.ר.ש. (חירשים רוצים שוויון)

נכנסתי רק לפני כמה דקות לראשונה לאתר שלכם ועניין אותי מאוד החומר שיש בו. ברצוני לספר קצת על עצמי ועל היחס הגרוע ממוסד הרבנות.

אני חירשת, מבלה רוב הזמן בקהילת החירשים שהיא די גדולה, בערך 20,000 חירשים בישראל.

לפני כארבע שנים, זוג חירשים החליטו להתחתן, נרשמו ברבנות בת ים, התחתנו בחתונה יפה ומפוארת וחשבו שכאן הסתיים הסיפור. לאחר זמן מה הזוג נתקל בכתובה של זוג מכרים שומעים ונדהם מההבדל: הכתובה היתה צבעונית, בעוד שבידי זוג החירשים היתה כתובה שונה, דף לבן A4 עם צילום של הכתובה. בעיון נוסף ראו בני הזוג כי בכתובה היה אזכור לזה שהזוג הנישא חירש.

הזוג החליט לבדוק את הנושא. הצטרפתי אליהם לבדיקות וגילינו לצערנו שרוב הזוגות החירשים קיבלו כתובה אחרת (לדברי הרבנים זו כתובה מיוחדת ולדברינו - כתובה סוג ב'), ואף אחד לא ייחס לזה חשיבות כי לא ידע מה צריך היה להיות.

אחרי הגילוי, התעוררה המודעות והיו סיפורים מכוערים למדי:

• זוג חירשים אחר נרשם ברבנות ת"א ומייד בירר לגבי סוג הכתובה. כשנודע להם שהם יקבלו כתובה סוג ב', התעקשו לקבל את הכתובה "הרגילה", ואז הרב החליט לעשות להם בדיקות שמיעה (!!!). הזוג נפגע ולא הסכים לעבור את הבדיקות האוויליות, כי לא הכחישו את חירשותם אלא רק ביקשו לקבל כתובה רגילה כמו לאנשים השומעים.
• זוג חירשים נוסף נרשם ברבנות ראשל"צ, התעקשו על כתובה רגילה, הרב ביקש מהחתן להקריא לו מספר מילים מהדף ונתן להם שתי כתובות - אחת סוג ב' והשנייה מקורית עם איזכור שבני הזוג חירשים.
• זוג חירשים נוסף נרשם ברבנות ת"א. הרב עמד לצידה של הכלה ואמר מספר מילים, הכלה היא חירשת, איכשהו קלטה את המילים שאמר הרב, חזרה על דבריו והוא היה המום ואמר "איזו כלה חכמה" - וזה מאד פגע בהם.

היו עוד מקרים מכוערים...

לא כל רבנות התייחסה לחירשים בצורה זו. לדוגמה, ברבנות חולון וברבנות גבעתיים נתנו יחס הוגן. אומנם בכל רבנות באופן שרירותי מחליטים על כתובה סוג ב', אך במוסדות הרבנות הנ"ל, הסכימו להקשיב ואף למסור כתובה רגילה לכל הזוגות שנרשמו שם.

לדברי הרבנים, יש פסוק כלשהו בתורה שבו כתוב כי "חירש הוא טיפש". אולי זה היה נכון בימי הביניים, כשהטכנולוגיה לא הייתה מפותחת דיה. אני בעצמי חירשת, דיבורי לא נהיר, ולמרות זאת, סיימתי לימודים גבוהים ואני יודעת, מבלי להתפאר, שאי אפשר להגדיר אותי כטיפשה. גם רוב חבריי הם כך: סיימו תיכון וחלקם אף המשיכו ללימודים גבוהים.

לפני כעשרה חודשים עברתי גם אני מקרה מכוער. אני ילידת ת"א וחברי יליד בת ים החלטנו להתחתן והתלבטנו קשות בין רבנות ת"א לרבנות בת ים, כי שני המקומות היו די נוקשים. החלטנו על רבנות בת ים, הלכנו להירשם ומיד ביקשנו כתובה רגילה - מה שגרם להם לגחך. עיני צדה רב אחד שעמד מאחורי חברי ולחש מספר מילים (זו בדיקת שמיעה, הוא רצה לבדוק אם חברי שומע וזאת למרות שאנחנו לא טענו אחרת.) - אמרו לנו שאין מה לדאוג, שאנחנו נקבל כתובה רגילה.

יומיים בלבד לפני החתונה, החבר שלי דאז הלך לרבנות לקחת את הכתובה ועיניו חשכו למראה הכתובה. היא הייתה בכתב שחור על גבי דף לבן A4‏. הוא ביקש לדבר מייד עם הרב הראשי של בת ים, אך הרב לא הגיע, למרות שהחבר שלי חיכה לו קרוב לשעה. חברי לא לקח את הכתובה והשאיר אותה במזכירות הרבנות.

למוחרת היום הלכנו שוב, כי לא היינו מוכנים להתחתן עם כתובה עלובה כמו שנתנו לנו. התווכחנו ורבנו ובאיזשהו שלב החלטנו שנלך על חתונה רפורמית, ואף אמרנו זאת לרב הראשי, וזה מה ששינה את דעתו... קיבלנו את הכתובה!

אני ובעלי לא דתיים. אנו חילוניים במלוא מובן המילה, יכולנו להתחתן בחתונה רפורמית, אך מפריע לנו היחס שקיבלנו, הוא לא מגיע לנו ולכל קהילת החירשים.

בכבוד רב,
רוית