במת חופש

טוביה הרופא

ליקט וערך: דן מלר, מצוות חופש
סייעו במתן תשובות:
ד"ר משה גרנות וד"ר ידידיה יצחקי

במחמאות גדולות זוכה אתר חופש כשקוראים וגולשים עלומים פונים אליו בבקשה לקבל תשובות, הסברים, או הבהרות בנושאים שונים השייכים לתרבות היהודית, בין אם מדובר בדמות מקראית, הלכתית או אגדית, כמו גם בקשות לסיוע אישי בתחומי חיים שונים, קשר עם ארגונים חברתיים וכיוצ"ב. פניות אלו מלמדות על מקובלותו הרחבה של אתר  חופש בציבור הישראלי, ועל כך שהוא אמין לא רק בתחום המאבק לחופש מכבלי הדת. מכתבו להלן של יעקב שגיא ושאלתו על טוביה הרופא, יכול לשמש דוגמה אחת מני רבות לעיסוקים הרבים שאתר חופש עוסק בהם לבקשת הציבור.

יעקב (ספטמבר, 2006)

השאלה אליכם היא יותר של ניצול הידע הקיים אצלכם אשמח לתשובה: במסכת ראש השנה מדבר רבי יוסי על טוביה הרופא. הסיפור מופיע גם בתלמוד הבבלי מסכת ראש השנה דף כ"ב עמוד א' ובמשנה במסכת ראש השנה פרק א' פסוק ז'. המשנה לכל הדעות נכתבה לפני שנת 1600, וזה פשוט מוזר שבמאה ה-17 שוב מופיע דמות בשם טוביה הרופא. חיפשתי אזכורים ב-גוגל לטוביה הרופא ובכל הקישורים מדובר על רופא מן המאה ה-17 שכתב ספר בשם מעשה טוביה. האם שני האנשים הללו חד המה?

בתודה מראש ובברכת שנה טובה

יעקב שגיא

תשובה ליעקב

לא יתכן שדמות מהמאה ה-17 - טוביה בן משה הכהן, בין היהודים היחידים שהורשו ללמוד רפואה באוניברסיטת פרנקפורט, ואחר כך באוניברסיטת פאדובה - תיזכר בתלמוד, שכידוע נחתם במאה החמישית. טוביה הרופא, המוזכר במסכת ראש השנה, יכול היה לפעול לכל המאוחר במאה החמישית. אפשר שהכוונה היא לטוביה, מספר טוביה בכתובים האחרונים (הספרים החיצוניים) - דמות אגדית ככל הנראה, שהייתה ידועה בתרבות המזרח כצדיק שנתעוור, והמלאך רפאל, הממונה על הרפואה, ליווה אותו בדרכו וריפא אותו מעיוורונו. אפשר שבמסורת זו או אחרת היה גם רופא בעצמו. כאמור, זוהי השערה דחוקה.

האזכור במשנה (בגמרא זה ציטוט מהמשנה) איננו מביא שום מידע אודות טוביה הרופא, ואינו מקשר אותו לטוביה גיבור ספר טוביה מהספרים החיצוניים. הסיפור הקצרצר על זה שראה את מולד הירח עם בנו ועבדו התרחש כמובן בארץ-ישראל, כי הוא מסופר במשנה. אפשר להניח שהוא היה איש ממשי, ידוע בסביבתו באותם ימים, שלא היה מעורב בעבודת החקיקה של המשנה.

בבדיקת המקורות הקיימים בנושא זה,  אכן לא נראה שקיים קשר כלשהו בין טוביה הרופא, המוזכר במשנה ובתלמוד, ובין רופא בשם טוביה בן משה הכהן, שנולד בצרפת בשנת 1652 ונפטר בירושלים בשנת 1729, למעט השם (טוביה), והתואר שליווהו - רופא - 'הרופא' במקרה התלמודי, ושם המקצוע רופא במקרה המאוחר, במאה ה-17.

טוביה (וו בחולם) הרופא מוזכר במשנה ובמסכת 'ראש השנה' בתלמוד הבבלי במסגרת דיון על קביעתו של ראש חודש. על-פי ההלכה, קביעת השנה נעשית עקרונית בארץ ישראל, ובמרכז אחד בתוכה, ומחייבת הופעה של לפחות שני עדים בפני בית-הדין, שיעידו על מולד הירח. הויכוח ההלכתי במסכת זו ניטש בשאלת קבילותה של העדות, שהתקבלה מפי טוביה, בנו ועבדו המשוחרר - ראה תלמוד בבלי, מסכת 'ראש השנה', כב ע"א ב,ג. חשיבות יתרה הייתה לעדות בדבר מולד הירח בחודש תשרי, שכן מועד זה קבע כמובן גם את תחילתה של שנה חדשה.

טוביה בן-משה הכהן היה רופא (בימינו היו פונים אליו בשם 'דוקטור טוביה הכהן') - ראה ערך טוביה בן משה הכהן, האנציקלופדיה העברית, כרך יח, עמודיות 350-349. טוביה, שנולד בעיר מץ - בירת חבל לוריין שבצפון צרפת, למד רפואה בפרנקפורט ולאחר מכן בפאדובה שבאיטליה, עבד כרופא החצר בתורכיה, ובגיל 62 עלה לארץ-ישראל והתיישב בירושלים. שם כתב את ספרו 'מעשה טוביה', שזכה לחמש מהדורות, והוא למעשה אנציקלופדיה עממית בתחום המסורת, ועוסק בנושאים תיאולוגיים, אסטרונומיים, גיאוגרפיים, בוטאניים, ובעיקר ברפואה עממית.

שער ספר 'מעשה טוביה', 1707

ר' טוביה בספרו 'מעשה טוביה', 1707

http://www.daat.ac.il/DAAT/ART/yahadut/dyoknaot.htm

בספרו משווה טוביה הרופא את גוף האדם לבניין, השערות משוות לגג, פינות הגג לאוזניים, העיניים לחלונות, הפה לדלת, וכך הלאה:

ציור אנאטומי של גוף האדם

הציור 'מעשה טוביה' מאת טוביה כהן (1652-1729) משווה בין פנים הגוף לפנים הבית

http://www.holylandmap.net/anthro/heimaginaryanatomy.htm

במקורות העבריים קיים עוד טוביה, אמנם ללא התואר או הכינוי 'רופא', והוא 'ספר טוביה' של הספרים החיצוניים (שלא זכו להיכלל בקאנוניזציה התנ"כית).

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/tuvya-2.htm

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94

ספר טוביה הוא מתקופת בית שני, ובנוסחו היווני נכלל בתרגום השבעים של המקרא (ראה ערך 'טוביה', האנציקלופדיה העברית, כרך יח, עמודיות 348-347). טוביה היה בנו של טובי, בן שבט נפתלי, מבני גלות נינווה של תקופת סנחריב, שהתעוור. הבן טוביה יוצא למסע הרפתקאות אגדי, עשיר בסיפורי שדים ומאגיה, שבסופו חוזר אל אביו עם מרקחת קסומה, המחזירה לאב את מאור עיניו. הדעות חלוקות על מקום חיבורו של 'ספר טוביה' - יש אומרים מצרים, ויש בבל, מדיי או פרס. הספר השתמר בשלושה נוסחים יווניים, שהארוך בהם התפרסם לראשונה בשנת 1516. תיארוך זה קרוב אמנם לתקופת חייו של טוביה הרופא, אבל לא סביר שקיים קשר כלשהו בין שני השמות הללו.

קטעים מ'ספר טוביה' ניתן לקרוא באתר 'אור ואהבה'.

אותו טוביה מ'ספר טוביה' הוא טובאיאס (Tobias) שבכתבי הקודש הנוצריים, שכן הקתולים כוללים ב'ברית הישנה' גם את הספרים החיצוניים:   

This Book takes its name from the holy man Tobias, whose wonderful virtues are herein recorded. It contains most excellent documents of great piety, extraordinary patience, and of a perfect resignation to the will of God. His humble prayer was heard, and the angel Raphael was sent to relieve him: he is thankful and praises the Lord, calling on the children of Israel to do the same. Having lived to the age of one hundred and two years, he exhorts his son and grandsons to piety, foretells the destruction of Ninive and the rebuilding of Jerusalem: he dies happily.

http://www.tldm.org/bible/Old%20Testament/tobias.htm

בתנ"ך אוקספורד  (Oxford Bible)הוא נקרא טוביט:

Tobit, from The Holy Bible, King James version (Apocrypha)

http://etext.virginia.edu/toc/modeng/public/KjvTobi.html

ציורים אמנותיים בנושא ניתן למצוא ב- http://www.abcgallery.com/religion/tobit.html

המלאך רפאל וטוביאס
פייטרו פרוג'ינו, צייר איטלקי, ~1500
שמן על עץ, הגלריה הלאומית, לונדון

טוביאס חוזר אל אביו
רמברנדט ון-ריין, צייר הולנדי,
שמן, שטאטגאלרי, שטוטגארט, גרמניה

סגרנו אפוא את 'מעגל טוביה', כששאלתו של יעקב שגיא הביאה אותנו לסקור את הקיים במקורות העבריים תחת שם זה - טוביה.  לדעתנו, לא קיים קשר בין טוביה הרופא שבסיפור התלמודי במסכת 'ראש השנה', לבין שם הספר החיצוני 'ספר טוביה', שנכתב אי-מתי בימי בית שני במצרים או בבבל, או גם בין רופא יהודי בשם טוביה הכהן, שנולד בצרפת בשנת 1652, עבד כרופא החצר בתורכיה ועלה לירושלים, שם כתב ספר ברפואה עממית בשם 'מעשה טוביה', ונפטר שם בשנת 1729.

---

אוגוסט 2007