במת חופש
"אני לא
יכולה יותר לשאת את השקר"
את המכתב הבא קבלנו מצביה (השם שונה
על מנת לא לגרום לה חלילה נזק). צביה נולדה למשפחה דתית, גדלה והתחנכה על ברכי
התרבות והחינוך הדתיים, עד שיום מסויים הציקו לה שאלות עקרוניות עליהן היא לא קבלה
תשובה בעולם הדתי, אלא רק בעולם החופשי מדת - תאמרו החילוני, האתאיסטי - אנחנו
נאמר העולם הרב-תרבותי.
סיפורים כמו זה של צביה עלו רבות
באתר. אנחנו מביאים את מכתבה, כולל תשובות של מספר חברי 'חופש', משום ששאלותיה של
צביה מלמדות יותר מכל הסבר וטיעון עד כמה דל ורדוד הוא הידע שהחינוך הדתי מקנה
לילדיו, ומה רב החסר שצעיר דתי לוקה בו בכניסתו, עם התבגרותו, לעולם החיים - אותו
עולם אדיר, עשיר בתכנים, ידע ואפשריות, על מנת שיוכל לדאוג לעצמו בעצמו, ושיהיו
בידו כלים לחיות כאדם בלתי תלוי באחרים, בלא להזדקק לגמילות חסדיה של הקהילה בה
הוא חי, של המדינה בה הוא אזרח, או של נדבנים רחמני-לב, בייחוד בארה"ב, בריטניה
ובלגיה, לשם נוהגים צעירים חרדים, לנסוע ולחזר על הפתחים, ובכוח כתב המלצה של אדמו"ר
לקבץ נדבות על מנת שיוכלו לחיות כאן, בארץ.
שלום לאנשי
אתר 'חופש',
אני בחורה
מבית בין חרדי
לד"ל' (דתי-לאומי), היום בת 26, וחוץ מקונפליקט עצום עם
הדת החיים שלי די יפיםו מצליחים.
במשך 10 השנים
האחרונות אני מנסה ליישב את הסתירות שלי עם הדת, יותר בקטע הרציונאלי, כי רגשית מעולם לא היה לי כלום עם
הדת [בהכללה - רוב הזמן לא הבנתי מה כל הדתיים סביבי אוהבים בדת, ועל מה בכלל הם
מדברים..] בכ"כ הרבה מובנים שקצרה היריעה להתחיל לפתוח אותם כאן במייל. מעולם לא הצלחתי לקבל מרבנים תשובות משכנעות רציונאלית,
אבל עדיין לא התייאשתי מלשאול אותם.
מכיוון
שהחלטתי שאני לא יכולה יותר לשאת את השקר [כבר מזמן, פשוט לוקח זמן עד שיש ת'אומץ לומר "עד כאן"], ובעיקר
כי הגיל שלי הוא די צומת קריטית...יצאתי לבדיקה של "הצד השני", והגעתי לאתר שלכם קראתי כמה מאמרים מאליפים. אני מתחברת אליהם עמוקות, ומרגישה שלמות
רגשית עם הדברים שלכם.
הבעיה היא שרציונאלית אני לא מצליחה להוכיח
שאין אלוהים של היהודים, כמו שאני לא מצליחה להוכיח שיש. ראיתי שיש לכם באתר חומר מחשבתי - יש לכם איזוה מלצה?
תודה, וכל
הכבוד לכם על שליחות - צביה
דן מצוות האתר משיב לצביה
שלום צביה -
כאן דן מצוות 'חופש'. מדוע כתבת "סתם רציתי לכתוב"? מכתבך ממש אינו סתם, אלא מסר חשוב, מאד משמעותי לך וגם לנו. אנסה להשיב
לך, אבל במקביל אני משתף בשיח מספר מחבריי לצוות, שבוודאי ישמחו לקרוא את מכתבך, וסביר להניח שיוספו ויעשירו את תשובתי.
השקפת העולם
האתאיסטית היא לחלוטין רציונאלית. הבסיס הרגשי קיים באמונות
הדתיות והמיסטיות
למיניהן. אין פלא על כך, שלא קבלת מרבנים תשובות רציונאליות. רבנים אינם מסוגלים
לתת הסבר רציונאלי
לקיומו של 'אלוהים', משום ש'אלוהים' פשוט אינו קיים, והאמונה בו שייכת כולה לתחום
הרגשי-המיסטי, לא לרציו, להיגיון הצרוף. רבנים, כמרים, דרווישים
ושאר מאמינים דתיים מבססים את אמונתם על קיומו של כוח עליון, חוץ יקומי ועל-אנושי,
שכביכול ברא את כל היקום, את כדור הארץ כמרכז היקום, ויצר אדם במטרה שיהיה
מ"נזר הבריאה", ובמסגרת האמונה הדתית-היהודית ברא את האדם היהודי שיהיה
עליון ונזר לכל העמים.
רגשית קשה
מאד, עד בלתי אפשרי, לרבים, בוודאי לרבנים ושאר מנהיגים דתיים, לקבל את העובדה,
שהעולם בו אנו חיים נוצר מתוך תהליכים פיסיים, כימיים, אנרגטיים ואנזימאטיים ללא יד מכוונת וללא תכלית ומטרה. למעשה, מרבית
בני האדם בתבל מאמינים בצורה או אחרת שישנה יד מכוונת, בוראת, יוצרת, ומנקודת מוצא זו הם בונים לעצמם דמות דחלילית של בורא או כוח עליון כלשהו
לא רק את -
אף אדם אינו מסוגל
להוכיח ש"אין אלוהים". באי קטן באוקיאנוס השקט חיים בני אדם המאמינים בקוקורוזו = לטענתם הוא אבי האלים של כל
הדתות בעולם, שחי על כוכב ליד נוגה, ומשם הוא שולט בתבל. את ואני יודעים בבירור שזו
שטות, הבל ורעות
רוח, אבל לא את ולא אני מסוגלים להוכיח, שהקוקורוזו אינו קיים אלא בדמיונם של המאמינים בו. מדוע
איננו יכולים? משום שאי אפשר להוכיח שדבר שאינו קיים אכן אינו קיים. לכן, צביה, הבה
ונשנה את סדר המשחק: (א) 'אלוהים', כמו 'קוקורוזו', אינו קיים;
(ב) מי שטוען הוא קיים - שיוכיח את קיומו. במשך אלפי שנות קיומו של האדם החושב איש לא הוכיח זאת, ולכן את ואני יכולים להיות
רגועים בהשקפת עולמנו האתאיסטית. אני בוודאי רגוע.
לדעתי, המשפט
שכתבת לנו "אני לא יכולה יותר לשאת את השקר" מהווה את התשובה הטובה ביותר לבעיה בה את מצויה. אשר למשפט במכתבך "הבעיה
היא שרציונאלית אני לא מצליחה להוכיח שאין אלוהים של היהודים" - הרי בעצמך כתבת שאינך יכולה עוד לשאת
את השקר! טענת קיומו של 'אלוהים' היא השקר הגדול ביותר של האנושות, ואת הגעת לפיתרון זה בכוחות עצמך!
אני ממליץ שתמשיכי לקרוא באתר/ כמות
המאמרים שבו העשויים לעניין אותך היא עצומה. גם קיים באתר "ארון ספרים" ובו המלצות
לחומר קריאה לאנשים נבונים, סקרנים ופתוחים כמוך http://www.hofesh.org.il/articles/books/hofesh-books.html כדאי לך מאד להתחיל לקרוא אותם, גם אם
מדובר בחומר רב מאד.
בכל שאלה את
מוזמנת לכתוב
לנו - נשמח לעזור, לייעץ ולהדריך במידת הצורך.
בברכת חופש - דן
תשובתו של ליאור מצוות 'חופש'
כולנו
שמחנו למכתבך, ומבינים את הסיטואציה שאת נמצאת בה. אני עצמי יוצא לשאלה, ומכיר היטב
ובגוף ראשון את הקשיים הכרוכים בכך.
אני
מעוניין להביע הסכמה עם דבריו של דן בסוגיית נטל ההוכחה. למעשה, לא ניתן לוגית
להוכיח את אי-קיומו של כל דבר שהוא בלתי נגיש לכלי המדידה שלנו, ויהיה זה 'אלוהים'
או קנקן תה מחרסינה המקיף את אלפא סנטאורי A. מה שכן ניתן להראות ע"פ ראיות
בהקשר הזה, ואני מקווה שתעברי על חומר באתר הנוגע לנושא, הוא שקיומו של 'אלוהים'
הוא דבר בלתי סביר בעליל, ושהוא לחלוטין לא נחוץ כדי להסביר איזושהי תופעה מתופעות
הטבע או מתופעות הקוסמוס.
כשמפשיטים
את האל מכל תכונות האנוש שלו, וזורקים הצידה את אגדות הילדים וסיפורי המעשיות,
וכשמורידים את הדברים שכבר הוסברו על ידי המדע ממרשימת הדברים הדורשים הסבר אלוהי
בעבור המאמין, אנו נותרים עם 'אלוה' שכמוהו כאלוהי הפערים: מרגע המפץ
והלאה המדע מסביר טוב מאוד כמעט כל שלב בדרך ליקום של ימינו בשלבים קטנים ופשוטים המובילים
לעבר מורכבות הולכת וגדלה - ו'אלוהים' לחלוטין מיותר בכל אותם הסברים. אנחנו, בני
האדם, יצירי אותם תהליכים של הטבע, זקוקים למשהו או 'מישהו' שיסביר הפערים הקטנים
והאפלים שלאורך הדרך, ולכן אנו מציבים שם ישות אנימיסטית כהסבר. אבל צריך לשים לב
לכך, שישות זו מאוד בלתי סבירה. ככל שאנחנו לומדים יותר על העולם כך הולכים הפערים
הללו ומתכווצים, עד שלבסוף לא יוותר ל'אלוהים' עוד דבר לעשותו. יתכן (בוודאות!) שישנם
דברים שלעולם לא נבין - ועדיין אני חושב שאנשים צריכים פשוט לדעת, ושתהיה להם
היכולת - לומר בפשטות "אני לא יודע", במקום לתלות את אי-הבנתם את
התהליכים בטבע בדבר-מה החורג מהטבע.
אני,
בסופו של דבר, הנני אתיאיסט. אינני מקבל את האקסיומה בדבר קיומו של 'אלוהים'. שום
'אלוהים'. כל האלים. יחד עם זאת, אינני פוסל את זכותם של אלו הבוחרים בכל זאת
להאמין ב'אלוהים כללי' א-פרסונאלי, כזה שמגולם בטבע, או 'אלוהים' כזה שברא את
היקום ברגע המפץ הגדול, ומאותו רגע ראשוני הניח ליקום להתנהל ע"פ חוקי
הפיסיקה והכימיה, ומניח גם לנו, בני האדם, ולנפשנו, לקבל את החלטותינו על חיינו
בכוחות עצמנו. אינני פוסל את הגישות השונות והמגוונות הללו, וכל אדם יכול
ורשאי ליצור ולראות את 'אלוהים' כרצונו, תוך שעליו להביא בחשבון את הידע שצברנו
לגבי העולם ומה שהדבר בדיוק אומר על הסבירות לקיומו של האל אותו הוא מחפש. אני
בהחלט חושב שדאיזם היא דרך חיים בריאה, ואינני מוצא בה פסול, ולכן אינני
נוהג להשתמש בביטוי "אין אלוהים", וגם ואם אני עושה זאת - אני מתייחס
לאל תיאיסטי - אל מתערב בלבד.
בעיסוקיי
השונים באתר 'חופש' ובשאר עיסוקיי בכלל אני מרבה להדגיש בדברי נקודה אחת, חשובה
מאוד, אבל שונה בתכלית: לא ש'אין אלוהים', אלא הדת שגויה.
'אלוהים'
היא מילה גמישה, ואין לאורתודוקסיה שום מונופול עליה. חבר קרוב שלי אומר לכל אדם
דתי שמתחיל איתו בשיחה: "אלוהים שלי הוא לא האלוהים שלך, האלוהים שלי לא עונה
לתפילות". חבר קרוב אחר שלי בוחר להשתמש במילה זו כדי לתאר מצפון:
"אלוהים שלי נמצא בתוכי". דבר אחד בטוח - אף אחד מאותם אלים אינו דורש
סגידה, פולחן ושיעבוד של חיי האדם למערכת של אקסיומות שאינן קבילות.
אם
את, צביה, זקוקה להמלצת קריאה, הרי שאני ממליץ לך בחום רב על מדור "מדע:
עם הלכה ובלעדיה". יש שם דברים מעניינים, והמדור בהחלט שווה את השקעת
הזמן.
אני
מקווה שתוסיפי לקרוא באתר 'חופש', ואם יש לך שאלות, הערות או בקשות, בכל נושא -
בבקשה אל תהססי להמשיך ולכתוב לנו. אנחנו כאן, בשבילך, בשמחה.
בברכת
חופש - ליאור.
תשובתו של ערן מצוות 'חופש'
לצביה שלום רב. שמי ערן, ואני פה על תקן חובבן
המדע הצעיר של 'חופש'. כשאת אומרת שאת מגיעה מבית כמו-חרדי אני מניח שאת לא מכירה
תיאוריות כגון 'קומקום התה השמימי של ראסל', שלפי דעתי, עוזרות מאוד לחשוב מחדש על
כל הנושא של 'אלוהים' וההוכחה לקיומו. אם את כבר מכירה אותן, הרגישי חופשייה לדלג.
הרעיון הוא כמו שדן כבר ציין, כשקיומו של דבר
כלשהו מוטל בספק, נטל ההוכחה הוא על מי שטוען שהדבר קיים. להמחיז את הנקודה ברוח
הלצה - מספר אנשים מוכרים יותר ומוכרים פחות העלו רעיונות משוללי יסוד - בדיוק
כמו 'אלוהים' - וניסו לקדמם כרעיונות לגיטימיים לחלוטין רק על מנת שאנשים ישימו
לב, יצחקו ויבינו את הטיפשות ואת ההבל שבאותו 'דבר'. הנה לדוגמה שלושה רעיונות
כאלו:
(1)
'קומקום התה השמימי של ראסל' - הפילוסוף הנודע ברטראנד ראסל הציע את רעיון זהבשנות
החמישים. מה שאמר הוא, שאם יטען כי יש קומקום תה במסלול אליפטי איפה-שהוא בין כדור
הארץ למאדים, ושאותו קומקום קטן מכדי שאפילו הטלסקופים הכי חזקים שלנו יוכלו לצפות
בו, סביר להניח שיחשבו שהוא מדבר שטויות. אבל אם טענה זאת הייתה מופיעה בכתבים
עתיקים, מצוטטת פעם בשבוע ומוחדרת למוחותינו מילדות, אז פקפוק בה יוביל את האדם להחרמה
ולנידוי (כיום( או לאינקוויזיציה והעלאתו על המוקד (בעבר).
(2)
'חדי-הקרן הורודים הבלתי נראים' - מהקומקום של ראסל אפשר להגיע אל חדי הקרן,
אמונה יותר מודרנית וכמובן, פארודית. לפי אמונה דתית, חדי הקרן התגלו בקבוצות שיחה
בתחילת האינטרנט הפומבי, ומשם התפשטה. ואיך אפשר שלא, הרי חדי הקרן הם עוצמתיים
ביותר מכיוון שהם מסוגלים להיות ורודים ובלתי נראים בו זמנית. דת חדי הקרן, כמו כל
דת, מבוססת בחלקה על אמונה טהורה ובחלקה על ידע מכיוון שמאמינים שהם ורודים אבל
יודעים שהם בלתי נראים כי עד כה לא נצפה אחד כזה.
(3) 'מפלצת
הספגטי המעופפת'- אחת מקבוצות המאמינים היותר ידועים הם הפאסטאפאריאנים, הסוגדים
למפלצת הספגטי שבראה את העולם באטרייתה, ושתלה את כל ההוכחות לאבולוציה. מעבר
לדמיון הבירור לכל אלוהות. דת זו גם מדגימה את הגיחוך של מרבית הטיעונים הדתיים על
ידי הטיעון המרכזי שלה: הצרות בעולם, בעיות הזיהום ושינויי האקלים כולם הינם תוצאות
של ירידה במספר הפיראטים בעולם (ויש להם גם גראפים שמראים את זה) ולכן כולם צריכים
להיות פיראטים.
לסיכום, במילותיו האלמותיות של הילד המוזר
מהסרט 'המטריקס': "אל תנסי לכופף את הכפית. זה בלתי אפשרי. רק תנסי להבין את
האמת: אין כפית."
תשובתה הבאה של צביה מלמדת עד כמה
עמוק הוא הפער בין היהודי הדתי לבין זה שהדת אינה חלק מעולמו, בעיקר בתחום החינוך,
רכישת הידע וההשכלה. מה שהתקבל במכתבה הראשון כרצון פשוט "לבדיקה של הצד השני",
והמטרה "להוכיח שאין אלוהים של היהודים", התרחב והעמיק לשאלות בסיסיות
לגבי אמתותו ותקפותו של הטקסט המקראי,סוגית "גלגול
נשמות", הבנת משמעות השואה והאנטישמיות ונושאים נוספים. כל אלה מלמדים מצד
אחד מה לומד כיום צעיר דתי, גם אם אינו חרדי, ובייחוד מה אינו לומד. קיימת
כיום ספרות ענפה ועשירה בשפה העברית, נגישה לכל אדם, הן בכתובים הן באינטרנט, המתארת
בשפה קליטה וקלה לעיכול את ביקורת המקרא, מביאה ראיות והוכחות מתחומי מדע שונים
כמו ארכיאולוגיה, היסטוריה, פרה-היסטוריה, ביולוגיה ועוד, שאי-הכרתם ואי-למידתם
היא כיום ראיה לבורות ונבערות. לא קיים שום תירוץ לא ללמד את כל ילדי ישראל אותם
נושאים, אלא הרצון העז, הבלתי נלאה והבלתי מתפשר למנוע מהם השכלה על מנת לקשור
אותם לנצח לקהילה הדתית-חרדית, וזאת מסיבות תועלתניות רבות, כולל כלכלית, שליטתית
ופוליטית
צביה משיבה ושואלת שאלות נוספות
תודה
לכם על ההזדהות. זה באמת משמח לדעת שאני לא לבד, כי אני מרגישה ממש כמו אברהם
אבינו :-) ת'אמת שעשיתי בחיים
דברים שלא היו קלים להשגה והצלחתי בהם בד"כ, אבל זה באמת אחד הדברים הקשים,
ואני מניחה שאני לא צריכה להסביר לכם מה עובר עלי...עצם התגלית שוואלה אולי עבדו
עלי, וזה שאני לא יכולה לשקר יותר ולחשוף את מי אני באמת - זה מאד קשה.
אני
ממש חדשה בחשיפה שלי לאתיאזם או לכל העניין שאלוהים שלנו לא היה מעולם, או היה ולא
קיים יותר ואני ודי מבינה למה הדת אוסרת לקרוא ספרי אתאיזם או מצווה עלינו לקרוא
בצורה סובייקטיבית. כשאני משתחררת מהסוביקטיביות של מה שטבוע בי מחינוך מגיל אפס הדברים
בהחלט מתחילים להיראות מפוקפקים במידה מסויימת.
יש
לי המון שאלות ברמה בסיסית מאד ואשמח אם תוכלו לעזור לי. התחלתי לקרוא את המאמרים -
מאד מעניין. נראה לי שכמעט הכל אפשר להפריך, ואז בהתנצחות בין האתאיסט לרב אף פעם
לא יהיה מנצח. השאלה היא כיצד אני יכולה לומר שרוב הסיכויים הם שדרך מסויימת נכונה,
חוץ מהסתמכות על האמת הפנימית? סיפורי התורה נשמעו לי הרבה פעמים סיפורי מעשיות [אני
מאמינה שכל דתי תוהה מידי פעם אם לא בלבלו לו ת'שכל], אבל מצד שני, מכיוון
שמטרת הרב להוכיח בכל מצב שה' הוא האלוהים, הוא ימצא תשובה לכל סתירה.
כנ"ל לגבי האתאיסט.
אגב,
בקשר ש"לא ניתן להוכיח מה שלא קיים" - זה טיעון לא רע... ויש לי כמה
שאלות:
א.
האם יש בכלל סיכוי להכחיש עובדה שרשומה בפשט בצורה החלטית - לפני כל הפרושים
בתורה שמנסים לסדר את הבעייתיות? למשל, קראתי שכתבתם על ממצאים מחפירות
ארכיאולוגיות שמלחמת יריחו לא הייתה וכו'. יותר משכנע (כן, וגם על זה אפשר
להתווכח).
ב.
בחיים לא היה נראה לי הסיפורים של השגחה גלגולי נשמות וכו'. . אני לא מאמינה בזה
אבל בגלל מקרה אישי זה לא נותן לי מנוח. חוץ מזה שאם אין בזה כלום - למה התורה
אוסרת להעלות באוב? אולי יש איזה כוח אלוהי? (לא בהכרח זה שנתן את התורה). סבא שלי
היה רב גדול ובסוף ימיו הוא לא דיבר והיה די מדוכדך. פעם הבאנו לו מתקשרת (אתם
מכירים - אחת שמזיזה לו את האצבעות על לוח) וכמובן שהוא כתב שצריך לחזור בתשובה
וכו'. אני מבינה שיכול להיות שזה פיברוק של המתקשרת, אבל עובדה שלא יכולנו להכחיש
זה כשהיא תקשרה איתו סבא שלי זרח מאושר. איך ניתן להסביר את זה?
ג.
התורה גורסת שאנחנו עם סגולה. תמיד ראיתי את היהדות כגזענית. אני מודה שתמיד חשבתי
איך אלוהים יכול להיות כזה גזען אבל דווקא זה היה הגיוני. עמ"י (עם ישראל) באמת
עם מיוחד. עמ"י שרד מכל העמים, היהודים בכלל העולם מצליחים בצורה מוחצת ביחס
לגויים (טיילתי המון בעולם וראיתי זאת בכל מקום), ובכלל האנטישמיות שרואים בכל
הדורות ממש כמו שכתוב בתורה. ואפילו דוקינס כותב ב"יש אלוהים" שהיהדות
היא הראשונה מלפני הנצרות האסלאם. והיא גם הדת הכי חזקה.
ד.
ניקח למשל את השואה. אם נאמר שאפשר להתווכח על כל דבר (כמו על התוקף של הנאמר
בתורה) מה נעשה בעוד כמה דורות כשיבואו מכחישי השואה? אז יש ספרים ויש מסורת -
סיפורים של הצאצאים. כך לגבי מציאות ה': יש לנו את התנ"ך, וגם אנחנו אמורים
להיות צאצאים של אלו שהיו בהר סיני. איך יכול להיות שכ"כ הרבה אנשים טעו במשך
כל הרבה דורות? מישהו המציא סיפור וכולם אחריו? הרי ברור שזה הדרך היחידה להוכיח
את אמיתות האלוהים שלנו. הרבנים גורסים שעצם זה שנכחו 60 ריבו במעמד הר סיני
זה הוכחה מוחצת. איך אפשר להכחיש זאת? כנ"ל לגבי הנבואה. איך אפשר להכחיש?
מאד
מעריכה אתכם על שהקדשתם מזמנכם ע"מ לעשות לי קצת סדר בראש.
כמו כל גולש באתר - דתי, חרדי או
חילוני - גם צביה תקבל תשובות. על כל שאלותיה. עם זאת, שאלות אלו - בצורה זו או
אחרת - עלו כבר באתר מפי גולשים אחרים שקדמו לה, נענו בידי חברי הצוות השונים
וחלקן גם הועלו על במת האתר. למתעניינים נמליץ להקיש במשבצת "חפש באתר"
את שם השאלה שמעלה צביה (למשל: מעמד הר-סיני, גלגולי נשמות ועוד), והמקורות יופיעו
על הצג לנוחיותם.
במילותיו האלמותיות של הילד המוזר מהסרט 'המטריקס': "אל תנסי לכופף את הכפית. זה בלתי אפשרי. רק תנסי להבין את האמת: אין כפית." |
ינואר 2011