במת חופש
מיהו אלוהים?
אי-ידיעה
בתחום כלשהו
איננה אומרת ש"אלוהים"
הוא התשובה לאותו תחום לא-ידוע. "אלוהים" הוא אותה יצירה אנושית שבאה
לסתום
את הפרצות והחורים בהבנה האנושית, בידע הנצבר
של בני האדם, ולתת מענה למי שאינו מוכן, או שאינו מסוגל לחיות עם הספק ועם
הבלתי-ידוע, למי שאינו מוכן, או שאינו מסוגל ללמוד, לחקור, למתוח ביקורת,
להעיז, ומעל לכל
- לרצות להיות ריבון לעצמו. "אלוהים" הוא - ואל יכעס עליי המאמין
בו - פיתרון לחלשים. גם זה צורך, כמובן, אבל אל יתהלל החלש
בחולשתו.
שאלות
על מהותו של 'אלוהים', על
אופיו ומערכות קשריו, כביכול,
עם היקום ובעיקר עם בני האדם, אינן חדלות להגיע לחופש.
אנחנו מביאים
הפעם לקט מן העת האחרונה. בקרוב תועלה באתר סדרת מאמרים בנושא 'אלוהים',
בתקווה
שתסייע למתלבטים להבין את פשר היצירה האנושית המדהימה הקרויה 'אלוהים'.
דן
מצוות חופש
אבי (השם שונה)
לאתר חופש
אתר חופש
שלום רב,
עד לפני זמן לא רב הייתי אדם דתי. אני נער בן
17 ולומד בבית
ספר חילוני. תמיד למדתי בבית ספר חילוני, משום שלדעתי בבתי הספר הדתיים
אין רמה
לימודית גבוהה. אני רוצה לציין את אמי שהפנתה אותי אליכם. אמי היא אישה
מאוד
מאמינה, אך מתנגדת לכפייה, ומאמינה שהאדם צריך לעשות ככל העולה על רוחו
בקשר
לאמונה.
תמיד אהבתי לקרוא מה שנקרא "ספרות חול".
האהובים עלי
הם פוקנר, סארמאגו,מארקס, פואנטס,
קורטסר, גו'יס וגרוסמן. לפני כחצי שנה קראתי את "יוליסס" לגו'יס, והוא
גרם לי לתהות בקשר לאלוהים. אני מאמין שאלוהים קיים אך יש לי המון שאלות
בקשר להוויתו,
ואני מקווה שתוכלו לענות לי:
- האם אלוהים הוא טוב? אלוהים הוא זה שהטביע
את כל העולם,
ואח"כ הריח את ריח היונה שנוח הקריב
ואמר "אופס!". אם זוהי דרכו של אלוהים, כיצד הוא מצפה שבני האדם ינהגו
בדרך טובה יותר?
- לפי האמונה המסורתית, אלוהים ברא את האדם.
אך האדם לא ביקש
מאלוהים להיברא. לפיכך, אלוהים
הוא זה שמחוייב לאדם מתוקף זה שהוא ברא אותו. הבורא מחוייב לבריאה ולא
להיפך. האדם
לא חייב לשמור את מצוות אלוהים שכן הוא לא שאל מאלוהים את קיומו, ונברא
בעל כורחו.
(אותו רעיון מופיע בפרנקישטיין למרי שלי).
אלוהים
הוא היש היחיד שאין
שלטונו
מחייב אותו אפילו להיות
בנמצא
שארל
בודלייר
אלוהים
של בלייק
איל מצוות חופש
משיב
אבי
שלום - תודה על מכתבך. לו קראת היטב את
הנאמר באתרנו היית
מגלה שאיננו מחזיקים כלל בעמדה שקיימת אלוהות או השגחה פרטית מהסוג שאתה
מקשה עליה,
ונימוקינו עמנו. חלק מההנמקה מצוי בדיוק בסוג השאלות שאתה שואל.
אם
נמשיך את מסקנתנו משאלותיך נתחזק
בהכרה שהאלוהים הינו המצאה
אנושית, שבאה לפתור כמה תהיות או בעיות, אך נמצאה שגויה לאור ביקורת
אנושית הבוחנת
המצאה זו בחינה שנייה מעמיקה ורצינית יותר.
בברכה,
איל
ברק מצוות חופש
משיב
שלום
אבי, תודה על מכתבך. כבר אלפי שנים הוגים
טובי הפילוסופים
בשאלה "האם אלוהים הוא טוב". מאחר שלכל דת יש אלוהים אחר, שמתואר
בסיפורים אחרים, ויש לו אישיות שונה, קשה להגיע לתשובה אוניברסאלית.
לדעתי, מאחר
שאלוהים הומצא ע"י האדם כמעין "שוטר" - הוא חייב להיות רע, כדי
שאלו שמאמינים בו יפחדו לחטוא. מצד שני, הוא גם צריך להיות טוב לעתים, כדי
שאנשים
יאמינו בו מלכתחילה. לגבי סעיף 2 במכתבך, לא הבנתי מה השאלה.
בברכה,
ברק
אבי לברק:
ברק שלום רב, תודה על
תשובתך לשאלתי - היא גרמה לי
להבין מספר דברים שלא הבנתי קודם. את שאלתי השנייה אנסח אחרת: מדוע האדם
מרגיש צורך
לשמור את חוקי אלוהים, אם אלוהים הוא זה שמחוייב לאדם ולא להיפך. הבורא
מחוייב
לרווחת בריאתו, ולא הפוך. מדוע האדם, מאמין ככל שיהיה, מרגיש צורך לבצע
דבר שהוא
לא חייב לבצע?
ברק לאבי:
אתה צריך להבין שהאדם הוא
זה ש"ברא" את
האלוהים, ולא להפך. אחת הסיבות שבגללה הומצא האל היא, כדי שלבני האדם יהיה
תמריץ
לבצע את מצוות הדת. אולי פעם זה היה רלוונטי ונחוץ, אבל היום ההמצאה הזו
כבר
מיותרת. ובכל זאת, עדיין אנשים רבים מאמינים באלוהים - בגלל החינוך שהם
קיבלו
בילדותם, בגלל שמוחם נשטף ע"י מיסיונרים ומחזירים בתשובה, או בגלל שהם לא
יכלו להתמודד עם השאלות הקיומיות הקשות של החיים והחליטו ללכת על הפתרון
הפשוט
והזמין ביותר. כשהאדם המאמין מבצע את מצוות הדת, הוא מרגיש שהוא עושה משהו
רוחני,
ממלא ובעל משמעות - לפחות בשבילו באופן אישי. מדובר, כמובן, בכל דת שקיימת
בעולם,
ולא רק ביהדות.
אבי
לברק: שלום לך ברק ושוב תודה על
תשובתך. הסופר הגדול
ג'יימס גו'יס התייחס בשני ספריו החשובים, דיוקן האדם ויוליסס למוסד הדת
ולמחזירים
בתשובה. ישנו פרק ביוליסס המתאר במקביל כיצד דבלין נבנתה בידי האדם, וכיצד
דבלין
מקבילה לאלוהים. מובן שהמסר הוא אותו מסר- האדם ברא את האלוהים. כתוצאה
מאמונה
עיוורת וחסרת פשרות בדת, נוצר מצב מסוכן שבו ה"מצוות" החליפו את המוסר.
נוצר מצב שאדם משתדל לא לעבור על "לא תגנוב" בגלל שכתוב כך (וגם לא כל
העולם החרדי מקיים את "לא תגנוב"), ולא בגלל שאדם מוסרי לא
גונב.
החוקים, למרות שלא נכתבו ע"י האלוהים אלא ע"י האדם, נכתבו כתוצאה ממעשי
גזל,
רצח, שוד, אונס וכדומה. אם האדם היה מוסרי מטבעו, ולא היה מבצע דברים אלו,
חוקים
אלו לא היו נכתבים מעולם שכן לא היה בהם צורך. כלומר, במזרח הקדום,
כשלא הייתה בישראל ענישה
בחוק, חוקי התורה היוו את התחליף להרתעה משפטית. השאלה שליאליך היא האם יש
דרך
להגביל את התופעה הנוראית של החזרה בתשובה?
אני תושב עיר מקלט לחוזרים בתשובה במסות שלא
היו כמוהם. רובם
הגדול של החוזרים הם בעלי עבר מפוקפק. סמים, הברחות סמים בין הודו ונפאל,
כלא, התעללות
במשפחה וכיוצא בזה. כלומר, ברובם המוחלט של המקרים, אדם נורמאלי ויציב
בנפשו לא
חוזר בתשובה. החזרה בתשובה משמשת לאותם אנשים כתחליף לסם. כמוני, אני סבור
שגם אתה
לא מת על הישיבות המגדלות משתמשים בצה"ל, אך תסכים איתי שעדיף שישבו שם
מאשר
ש"יתפגרו" בתעלות מסמים, וידרדרו לזנות. האם אתה חושב שאפשרלמצוא תחליף
ראוי לישיבה?
ברק לאבי:
כן, אפשר למצוא תחליף ראוי
לישיבה. קוראים לזה צבא,
שירות לאומי, לימודים באוניברסיטה או עבודה - דברים שבחורי
הישיבות אינם עושים
כרגע, ושהיו יכולים לתרום גם להם וגם לחברה הרבה יותר מאשר
הלימודים בישיבה.
דן מצוות חופש
משיב לאבי
שלום
אבי. אני מלא הערכה על מכתבך, על פתיחותך,
על המוכנות שבך
- כנער דתי, לשאול שאלות שהדת אוסרת לשאול, ובייחוד הערכה חמה לאימך,
שכאדם דתי הפנתה
אותך לאתר החילוני חופש. נוח לי
להשיב מיד לכל
מילה או הערה שלך - לכן עקוב אחריי בהמשך בגוף מכתבך.
עד לפני
זמן לא רב הייתי אדם דתי. אני נער בין
17 ולומד בבית
ספר חילוני. תמיד למדתי בבית ספר
חילוני, משום שלדעתי בבתי הספר הדתיים אין רמה לימודית גבוהה. ראשית כל,
אני רוצה לציין את אמי שהפנה אותי אליכם.
אמי היא אישה מאוד מאמינה,אך מתנגדת
לכפייה, ומאמינה שהאדם צריך לעשות ככל העולה על רוחו בקשר לאמונה
את
המחמאות לאימך כבר כתבתי קודם.
ובכן,
תמיד אהבתי לקרוא מה שנקרא "ספרות חול".
האהובים עלי הם
פוקנר, סארמאגו,מארקס, פואנטס, קורטסר, גו'יס
וגרוסמן. לפני כחצי שנה קראתי את "יוליסס" לגו'יס.
לגבי
נער בגילך אהבת ספרות זו היא די נדירה.
קבל את מלוא
הערכתי - והמשך לקרוא. אפרופו סאראמאגו - האם קראת את ספרו שזכה
בפרס נובל "הבשורה על-פי ישו"? אם כן -
מה דעתך על אלוהים כפי שהוא מוצג בספר? סאראמאגו מציג כאן עמדה אתאיסטית,
וגישה
מאד צינית לגבי המושג "אלוהים". כתבתי שם זה במרכאות, משום שגם אני
ומרבית חבריי בחופש הננו אתאיסטים,
ולגבינו "אלוהים" הוא
מושג פילוסופי.
לגבי
המושג הפילוסופי 'אלוהים' - אין כמעט אדם
שלא תהה או שאל
אי-פעם בעברו לפשר היקום, למוצא האדם וכל החי שעל פני האדמה. אין ספק שכל
הדברים
הללו נוצרו, ולכל מוצר קיים מקור. השאלה היא רק מהו המקור, ומהי מהות
היצירה
(בריאה, אם תרצה). מותר לכל אחד לכנות את המקור בכל שם שירצה - טבע,
קוסמוס, גורם,
כוח, ישות, או גם אלוהים. עד כאן הבעיה היא סמנטית. ההבדל
המהותי-משמעותי נעוץ בכוונה,
במטרה ובתכלית. כלומר: כל הדתיים
בעולם, לכל מיניהם וסוגיהם, גורסים
שהכוח היוצר ברא את עולמנו מתוך כוונה לבוראו ותוך מטרה שאלו ואלו תהיינה
התוצאות.
הביולוגים, האבולוציוניסטים והאתאיסטים גורסים שכל מה שנוצר בעולמנו - ללא
כל
כוונה וללא כל מטרה או תכלית נוצר. זהו ההבדל העיקרי-עקרוני.
והוא גרם
לי לתהות בקשר לאלוהים. אני מאמין
שאלוהים קיים אך יש לי המון שאלות
בקשר להוויתו, ואני מקווה שתוכלו לענות לי:
1. האם
אלוהים הוא טוב? אלוהים...
אלוהים,
לו היה קיים, והוא אינו קיים - איננו
טוב - משום שהכוח
היוצר והבורא בטבע איננו בעל תכונות אנוש - לא טוב ולא רע, לא אוהב ולא
שונא. ככלל
- אלוהים הוא דמות שהאדם ברא לנוחיותו - הרוחנית והפיסית -
בצלמו כדמותו. גם אתה
מתייחס אליו על פי צרכיך ונטיותיך האישיות-פרטיות, ונוח לך להאניש אותו.
מאד קשה להתייחס
לגורם יוצר בטבע ללא רגשות, אבל ההאנשה - הפרסוניפיקציה - היא מעשה אנושי,
לעתים
קרובות תת-הכרתי, אינסטינקטיבי-אימננטי (טבוע בנפשנו). חשוב נא על כך וקרא
את
המאמר באתר http://www.hofesh.org.il/articles/god/al_lo_klum.html
הוא זה שהטביע את כל העולם, ואח"כ הריח את ריח
היונה שנוח הקריב ואמר
"אופס!".
סיפור
המבול, נוח והיונה איננו סיפור מקראי
מקורי, וכבר בעלילות
גילגמש, כאלף שנה קודם לתיארוך המקראי, נכתב הסיפור על אותנפישתים הלא הוא
נוח
שלנו. סיפור אגדה יפה זה התגלגל בעמים השמיים הקדומים, ואין לו שום קשר
ממשי ליונה
ממשית או לנוח, וכמובן לא ל"אלוהים". יש כאן אלגוריה יפה, בהחלט רלבנטית
לחיי האדם ככלל, אבל ללא קשר עובדתי-מעשי
עם כוח בורא עולם.
אם זוהי דרכו של אלוהים, כיצד הוא מצפה שבני
האדם ינהגו בדרך טובה יותר?
לאור
הסבריי עד כה - זו איננה "דרכו", ואי-אפשר
להסיק
מהסיפור שום דבר על אלוהים, אלא על בני האדם. ראוי שבני האדם יהיו בני
אדם,
אנושיים, סובלניים, הומניסטיים, דמוקרטים - אבל אין לכל אלה שום
קשר לכוח שברא
ויצר את עולמנו.
2. לפי האמונה המסורתית, אלוהים ברא
את האדם. אך האדם לא ביקש מאלוהים
להיברא. לפיכך, אלוהים הוא זה שמחוייב לאדם מתוקף זה שהוא ברא
אותו. הבורא מחוייב לבריאה ולא להיפך. האדם לא חייב לשמור את מצוות אלוהים
שכן הוא
לא שאל מאלוהים את קיומו, ונברא בעל כורחו. (אותו רעיון מופיע בפרנקישטיין
למרי
שלי).
כל דרך
החשיבה הזאת היא פילוסופית, ו"אלוהים"
כאן
הוא, שוב, דמות פילוסופית, לא עובדתית-מציאותית. באור זה אני ממליץ שתמשיך
לראות את
אלוהים. לגירסתי ולהבנתי, השאלה היא שאלת הריבון ושאלת ההתפתחות בטבע.
עולמנו על
כל הקיים בו נוצר בתהליכים קוסמיים ללא כוונה וללא מטרה - עם כל הקושי
שבתפיסה זו,
והאדם - כאחד מתוצרי הטבע הוא הריבון לחייו.
אבי
לדן: קראתי את המאמר באתר ואת
תשובותיך בעיון רב. הספר "הבשורה
על פי ישו" לסארמגאו הוא בעצם ערעור על כל מוסכמויות הברית החדשה (שאני
מאוד
ממליץ לך לקרוא אותה כיצירה ספרותית, ללא קשר לאמונה. דמותו של ישו היא
דמות מאוד מעניינת
ותתפלא למצוא אנאלוגיות לברית הישנה). איני יודע אם אלוהים מוצג שם כדמות
פילוסופית, אך בטוח אינו מוצג שם כישות הכל יכולה. הוא מוצג כיישות
שתלטנית, אימפרליאסטית
הרוצה להרחיב אתתחומי
השפעתה מעבר לישראל הקטנה. כמובן שבין השורות מסתתר המסר שהאדם יצר
אתהאלוהים. לפי סארמאגו, וגם
אני סובר כך, שאלוהים, או היישות הפילוסופית הנקראת כך, צוברת את כוחה
מאמונה חסרת פשרות שנותן
בה האדם. ביוליסס לעומת זאת, עולה ביקורת חריפה כלפי מוסד הדת והכנסייה
ולא כלפי
אלוהים עצמו (כדאי לקרוא קודם את דיוקן האדם כאיש צעיר כדי להבין ביקורת
זו
במלואה). ביוליסס האלוהים חי וקיים, אךהכנסייה התרחקה ממנו. מעבר לזה, לא
שרק אלוהים קיים,
אלא קיימים גם אלים אחרים (האנאלוגיות לאודיסיאה, ולאובידיוס), שנאבקים זה
עם זה
על האמונה האנושית. האלוהות ביוליסס מוצגת כדבר גרוטסקי, אך ממשי.
לאור המאמר שלך באתר, שהיה כתוב וערוך בצורה
מעולה, אני אכן חושב שרבים הסיכויים
שהאלוהים הוא פרי יצירתו ומחשבתו של האדם. את "עלילות גילגמש" קראתי
במלואם,
וגם את "אנומה אליש" שזהו סיפור הבריאה הבבלי. הדימיון לתנ"ך רק
מוכיח את מה שאתה אומר- שהאדם יוצר את אלוהים בגרסאות שונות.
אני מודה לך מקרב לב על האי-מייל ואני מקווה
שנמשיך להתכתב.
דן לאבי:
לגבי סאראמאגו - התייחסותו
לאלוהים איננה תגובה
לברית החדשה או הישנה - סאראמאגו פשוט מלגלג על אלוהים,
המוצג בספר בצורה
מבישה ביותר. קרא את דבריו על הקרבת הקורבנות בבית המקדש - תיאור מבחיל של
בית
מטבחיים לכל דבר, הלעג והבוז הניבטים מכל שורה - ללא קשר לברית חדשה או
ישנה, והסיום
- גורל שתי היונים והנחת שנגרמה בכך לאלוהים - מבהירים חד-משמעית את דעתו
של סאראמאגו
על אלוהים. אינך יכול להפריד כאן בין הסאגה הספרותית לבין האמונה, או
הערעור על האמונה,
הלעג והקלס לאמונה, השלובים זה בזה לאורך כל הספר. גם אין לי ספק
שסאראמאגו לא
כיוון אלא ללגלג על אלוהים, ובעיקר על המאמינים בו.
גישה זו חוזרת במרבית
ספריו, כמו למשל ב'דברי ימי מנזר' שהוא, שוב, שילוב של סאגה
ספרותית עם לעג ציני
על האמונה הדתית.
אבי
לדן: אתה אכן צודק. יש לגלוג על
המאמינים באלוהים בספרו של סארמאגו,
ותיאור בית המקדש אכן מעלה אסוציאציות ל"בית מטבחיים מספר חמש" לקורט
וונגוט הבן. למרות כל הלגלול על מאמינים, שמקריבים בעלי חיים כדי לקבל
משהו
מאותה
ישות, אי אפשר להתעלם מהביקורת העולה כלפי אותה יישות במידה וקיימת. דבריו
של השטן
(הדמות האהובה עלי בספר) :" אתה צריך להיות אלוהים כדי לאהוב כ"כ הרבה
דם", מציגה את אלוהים באור שלילי, וכמובן בלעג. גם התנ"ך, בסיס האמונה,
לא התאפק מללגלג על אלוהים בנושא זה. לא בצורה ישירה כמובן, אך הלגלוג
קיים בסיפור
המבול. רק כאשר הריח אלוהים את ריח היונה המוקרבת במזבח, הוא "עשה
חושבים" והחליט שלא טוב היה להטביע את כל העולם (אחרת מי יקריב לו
קורבנות).
גם המסורת היהודית החרדית, לא נמנעת מלעלות ספקות בנושא. אצטט את דברי הרב
שלמה
וייס (רבה הראשי של בואנוס איירס בשנים 1990-1996)- "יש ואני מהרהר שלאחר
שנחרב
בית המקדש, ותמו הקורבנות, האם אלוהים מצא באינקויזיציה, בשואה, ובשאר
פורענויות
רבות ומרובות, כתחליף לקורבנות בבית המקדש...". לדאבוני, אותו רב לא נבחר
לקדנציה נוספת לאחר אימרה זו, מה שמעיד על הבורות וחוסר הקבלה של דעות
חדשות אצל
העולם החרדי.בקיצור,
סארמאגו בנוסף ללעג מעלה אותה ביקורת חוזרת כלפי אלוהים בצורה
אומנותית ויפה יותר.
דן לאבי:
אני חוזר ומשבח את רמתך
התרבותית ואת הידע הרחב
והעמוק שיש לך כאדם צעיר. המשך לקרוא ולהעמיק - אבל תמיד עם ביקורת, ותמיד
מנקודת המוצא
שאתה הריבון לעצמך - וכל האחרים - גם אם הם חכמים ומלומדים - הם רק בני
אדם, על
טעויותיהם וגחמותיהם.
ומדוע
אני אומר זאת לך? משום שאתה חוזר ודבק
במושג אלוהים,
ואינך מסוגל להשתחרר ממנו בכל חשיבה ובכל אמירה. מה קשר יש בין חכמתו או
נאורותו
של הרב וייס לאלוהים? מה קשר בין אלוהים לשואה? מדוע אתה נוטה לחפש בכל
דבר את
אלוהים, ולהצמידו לכל דבר בחיינו? הרי בצורה זו אתה מייצר קשר שגוי בין
מרקם
חייך-חיינו למהות-ישות שאיננה קיימת, ואתה בונה לעצמך מבנים חשיבתיים
המתקבעים
במוחך, ועם הזמן הופכים לכביכול עובדות שלכאורה אין עליהן ערעור. אין
ולא היה
אלוהים בחיינו או במקום אחר כלשהו, למעט בדמיון האנושי, ואחד
ממרכיבי החופש
שלנו - החופש של שמנו - הוא היכולת להשתחרר מ"נכסי צאן הברזל" שטבעו
בנו, מילדותנו - ההתייחסות השגויה ובמקרים רבים גם המסוכנת, למהות שאיננה
קיימת
ושכל כך עמוק חדרה לכל תחום בחשיבתנו ובהתנהגותנו.
אסיים בהמלצה שתקרא שני מאמרים נפלאים שכתב צבי
ינאי:
http://www.hofesh.org.il/articles/god/to_my_little_friends.html
http://www.hofesh.org.il/articles/logic/where.html
בברכת חופש
דן
אלוהים
של בלייק
"אלוהים נמצא
בתוך כל אחד מאתנו" (?)
אברהם (השם שונה) לאתר חופש
למערכת חופש שלום,
זהוא בקורי הראשון באתרכם מצאתי בלא
הפתעה מרובה שהנאביות שולטת בכל
החלקים המנטלים
והרגשיים של הרוב המכריע של הכותבים למינהם
מהסיבה שכולם גדלו בתוך בועה של אמונות דעות הרגלים ומסורת שאף אחד איננו
יודע
להסביר אותה, ראשית יש לנסות ולהבין "שאמונה" "נאביות"
"וטפשות" זו שלשה שהולכת תמיד יד ביד מהסיבה שאין אנו עושים מאמץ
מינימלי להתבונן ולודות ואנו קופצים מיד לעגלה הראשונה המוצעת לנו היות
שבסביבתנו
הקרובה כולם נוהגים כך ורק לאחר שאנו שקועים ולא ואושרים ודי מאוכזבים אנו
מתחילים
לשאול שאלות ושוקעים בתוך אמונות שונות או בחוסר אמונות.
כבר נאמר על ידי משה ועוד לפניו אלוהים נמצא
בתוך כל אחד ואחד, כלומר:
באופן פנימי ואישי ביותר והוא יושן ושיש להעיר אותו !!!. וניתן
להעיר אותו אך ורק
באמצעות עבודה עצמית והתבוננות ולשם כך דרוש מדריך או מורה
שמכיר את הדרך ויודע
שההוראה הנכונה מתחילה בללמד כיצד לזכור ומה לזכור ואת מי לזכור משה היה
בדיוק
מורה כזה וכן גם דוד, שלמה, ישו, בודהה, מוחמד, חפיז, רומי, סוקרטס,
אפלטון, מרכוס
אורליוס, אפקטטוס, ועוד, כל אלה לימדו את הדבר החשוב ביותר את המצב האלוהי
הגבוהה
ביותר שבלעדיו שום דבר איננו יכל להתקים וזה "נוכחות להווה של חייך שלך
ולזכר
להיות נוכח בכל נשימה ונשימה של חייך" בכל אופן על המחפס לחפס
בית-ספר שמלמד
כיצד לזכור, ויש הרבה ליצנים בכל הדתות שהעצמי הנמוך מדמיין שהוא ער.
בנוגע לסבל שבני האנוש חובים כדוגמת השואה, מה
ניתן לצפות כשהדמיון והעצמי
הנמוך שולטים בזמן שאלוהים יושן!? רק קטסטרופות בקנה מידה גלובלי ואשי
כאחד, ודרך
אגב השטן והעצמי הנמוך זה אותו הדבר ובכדי שנוכל לחזות באלוהים החצוני יש
להעיר
את האלוהים הפנימי קודם. מי שטוען שאין אלוהים צודק מי שטוען שיש אלוהים
גם כן
צודק ובכדי לאשר את שני הדעות המנוגדות הללו ראשית יש להיות נוכח להווה.
אברהם
תגובת מערכת חופש:
לא על כל מכתב
חייבים להגיב, בייחוד כשהכותב ממריא בדמיונות מוזרים על 'שטן עצמי',
'אלוהים
חיצוני' ו'אלוהים שנמצא בתוך כל אחד ואחד מאתנו'. אנחנו משאירים
לשטן שבאברהם להיאבק
עם האלוהים שבו, ונפנה לעניינים מעניינים, מעשיים ותכליתיים יותר...
אני מאמין גדול
באלוהים
אודי (השם שונה) לאתר חופש
שלום לכם - כבר שנים שאני עוקב ונהנה
מהמאמרים שמתפרסמים
באתרכם. הבעיה שלי היא שאני מאמין גדול בתנ"ך ובאלוהים וכל המסר שלכם נראה
לי
מוטעה מיסודו. הייתי שמח לפרסם פליירים עם רעיון, הייתי שמח לעזור ליוצאים
בשאלה, הייתי
שמח לפרסם כתבות באתרכם. אבל האנטי שלכם מאד מרתיע. אני מניח שכשם שהוא
מרתיע אותי
הוא גם מרתיע רבים אחרים ואינו עוזר למטרתכם מדוע להתגאות בחוסר ידיעה?
ואולי יש
אלוהים? לא כמו של הדתיים אלא כמו
של התנועה הראלית[1]
למשל? דרך אגב מדוע לא ראיתי התייחסות לדעתם? אולי יש אמת בדבריהם? מדוע
אתם
חייבים להיות הצודקים?האופנה של הכחשת
התנ"ך והכחשת האלוהים, לא צריכה להיות בהכרח על דגל אתר חופש. יש מספיק
דברים
לא נכונים ומשחיתים בקשר לדת היהודית שאתם יכולים לנפנף בהם וחבל לנפנף
בדברים
שאינכם יודעים. אם ברצונכם עזרה רלוונטית, אשמח לעזור אבלוודאי שלא בהפצת
סטיקרים שקריים, לדעתי, הטוענים שהאדם ברא את אלוהים...
בתודה
אודי
אלוהים ברא את העולם בזיקנתו
אך מה היו מעשיו קודם לכן?
על-כך אני תובע דין וחשבון
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
דן משיב לאודי
שלום אודי - תודה על מכתבך ועל
מחמאותיך. לא הבנתי למה אתה
מתכוון כשאתה כותב שאנחנו מכחישים את התנ"ך. לא רק שאיננו מכחישים אותו -
אנחנו מתייחסים אליו ומקדישים לו מדורים שלמים בקביעות:
http://www.hofesh.org.il/articles/articles.shtml?filterby=a&filterwith=content#parasha
http://www.hofesh.org.il/articles/articles.shtml?filterby=a&filterwith=content#chapters
http://www.hofesh.org.il/articles/articles.shtml?filterby=a&filterwith=content#tanach
גם אינני מכיר שום סטיקר שקרי שלנו - זה שאתה
סובר שאלוהים קיים
איננו מהווה הוכחה לקיומו, ודעתנו שהוא אינו קיים איננה שקרית יותר מהשקר
שלך שהוא
קיים.
הקטע הבא שלך לחלוטין איננו רלבנטי לנו: "מדוע
להתגאות
בחוסר ידיעה? ואולי יש אלוהים? לא כמו של הדתיים אלא כמו של התנועה הראלית למשל? דרך אגב
מדוע לא ראיתי התייחסות לדעתם? אולי יש אמת בדבריהם? מדוע אתם חייבים
להיות
הצודקים?"
איננו מתגאים בשום דבר; איננו צודקים בשום דבר;
איננו מתייחסים
להרבה מאד דעות ותנועות רעיוניות ופילוסופיות בעבר ובהווה. די לנו במה
שאנו
עוסקים, ואנחנו ורק אנחנו נחליט אל מי ואל מה להתייחס. תודה על רצונך הטוב
לסייע,
אבל לאור דעתך על אלוהים ועל גישתנו לתנ"ך איננו סבורים שתרגיש בנוח
בחברתנו.
בברכה - דן
יש אלוהים
דניאל (השם שונה) לחופש
אני בחור בן 21, חילוני מאז ומעולם. אני כן
מאמין ב"אלוהים".
כמובן שלא בהגדרה הדתית/אנושית של המילה, אני פשוט מאמין שיש איזשהו כוח
עליון,
שברא את האבולוציה, היקום, המפץ הגדול או מה שלא יהיה. אני לא יודע על
הכוח הזה
כלום, ואני בטוח שאף דת לא קשורה לעיניין הזה.
הטעות החמורה שלכם, היא לנסות לשכנע בן אדם דתי
מאמין שאין אלוהים. אתם
צריכים לשכנע אותו שגם אם יש או אין אלוהים - הוא לא קשור לדת המגוחכת
הזו, ואלוהים
הוא לא ילד קטן וקטנוני שאוהב לשחק מחבואים עם נבראיו. להראות את כל
האבסורדיות
שבדת וכל מה שאתם יודעים כ"כ טוב !
אתם צריכים להבין שאמונה ב"אלוהים" היא דבר שאי
אפשר לטעון שהוא
לא רציונלי, חשיבה מאוד רציונלית היא לחשוב שהעולם הוא כמו שהוא ואין אף
דת, אבל מאוד
רציונלי להוסיף על כך - שיש "איזהשהו כוח" שיצר את הדברים. אל תנסו
להלחם באמונה באלוהים של דתיים המאמינים כל חייהם, זה כמו לנסות לגרום לי
להאמין
שברית מילה זה "כריתת ברית דמים" עם האל.
בקיצור אתם צריכים לכון לאגנוסטיות, דאיזם או
פנתאיזם. בעיקר כשאתם מדברים עם
אנשים דתיים. לנסות לגרום לבן אדם מאמין להפוך לאתאיסט זה אבוד. וזה גם
חסר הגיון,
כי יש בסיס רציונלי לאמונה ש"יש משהו", וגם לאמונה ש"אין
משהו". כמובן לא אמונה במובן הפנאטי והילדותי של הדתיים.
בהערכה רבה, ואשמח לעזור,
דניאל
אוהד משיב
שלום דניאל, תודה על ביקוריך באתר ועל פנייתך
אלינו. אינך יחיד האוחז
באמונה שיש כוח עליון ש"ברא", אבל השאלה היותר חשובה בעינינו היא האם
לאותו "בורא" הייתה כוונה ומטרה ב"בריאה", או שהוא ברא דברים
ללא כוונה. זה מאד משמעותי לדיוננו, כי גם כוחות בטבע כמו כוח מגנטי, פיסי
וכימי
בראו דברים אבל לא הייתה להם כוונה.
שאלה: אם אינך יודע דבר על אותו "בורא", מנין
לך שהוא
בכלל קיים? הצעתי לך היא - במקום לשער השערות ולחשוב מחשבות -
בחר קורס
בביולוגיה, או פיסיקה, או אבולוציה באוניברסיטה ולמד. אין תחליף ללימוד
מסודר
וממוסד.
תודה על הצעותיך והבעת הרצון הטוב, ונשמח מאד
אם תסייע לנו,
אבל, בבקשה - השתדל נא לא להטיף לנו מוסר ולא להנחות אותנו מה לעשות ומה
לא לעשות.
כולנו בצוות אנשים בוגרים, בעלי השכלה גבוהה, בעלי ניסיון, דעה ורצון
ברורים. אתר
חופש אינו עוסק בשכנוע מאמינים דתיים שלא להיות דתיים - אתה פשוט אינך
מבין את
מטרתנו - לך בבקשה ליונת חופש בדף הראשי של האתר, קליק עליה וקרא. אתר
חופש נוצר למען
יהודים
חילוניים, כדי שלא יפלו בפח המיסיון הדתי-חרדי, האורב להם מעבר
לכל פינה ותחת
כל עץ רענן.
כל חשיבה וקבלת דבר שאין לו הוכחה
מדעית-רציונלית (ולא עדות של
יחידים!) היא אמונה. אמונה באלוהים היא חשיבה מיסטית ולא רציונלית. מאחר
ואתה
דאיסט - מאמין שאלוהים קיים, אינך פתוח לקבל את העובדה, שאין בכך היגיון.
חבל על
המאמץ ההסברתי שלך. אין בזה היגיון. על ההגדרות אתאיזם, אגנוסטיות ועוד
תוכל לקרוא
ב"מילון חופש" - תמצא בעזרת המנוע חפש באתר.
אינני מבין מנין לקחת את הרעיון שאנחנו מנסים
לשכנע אנשים להיות
אתאיסטים. לא דובים ולא יער.
דניאל לאוהד: יש ביננו אי הבנה מסויימת. קודם
כל כל מה שכתבתי, וכל מה שאני
כותב בהמשך נכתב מתוך הערכה אדירה לכל מה אתם עושים. מתוך הבנה שאתם אנשים
מאוד
אינטיליגנטיים ובוגרים במיוחד לאור הניסוחים המבריקים, האינטיליגנטיים
שמצאתי באתר
שלכם. דבר ראשון לא ניסיתי להטיף לכם מוסר, כל המטרה שלי הייתה להביע את
דעתי. ולנסות
לעזור.
לגבי ה"אמונה" שלי, היא לא נוגעת לשום הוכחה או
אי הוכחה לגביה.
בעיקר אני מודע לכך שכל המדעים מראים שאין כל התערבות חיצונית בחוקים
הטבעיים של
הטבע. לחדד משהו לגבי המושג "אמונה" שהשתבש לאחרונה - אני מאמין שיש
משהו מעבר ל"טבע". בדיוק כמו שאני "מאמין" שיהיה לי טוב בהמשך
החיים ואני אהיה מאושר, ובדיוק כמו שאני מאמין שמדינת ישראל לא
תהפוך למדינה
פאונדמנטליסטית בעתיד (למרות שההתנהלות מאז 67, מובלת
ע"י קבוצה
פאונדמנטליסטית בניגוד לדעת הרוב). יכול להיות שאני טועה ויכול להיות שאני
צודק
בנוגע לכל אלה. אי אפשר לדעת. אבל שוב אני מאמין. אמונה זה לא לדעת. ויש
הבדל
גדול, זה מה שהדתיים לא מבינים. (למרות שהם מתימרים כן להבין).
תסכים אתי, שאין דרך לשלול את קיומו של
""אלוהים"" (אני
מסתייג מהביטוי האנושי הזה) בצורה המופשטת ביותר שלו, כאשר אתה לא מקשר
אותו לשום
סוג של ידע, דת, מטרה, הבנה, וכשאתה מבין את המשפט "נסתרות הן דרכי האל"
- בצורה אבסולוטית. וגם שאין שום דרך להוכיח זאת.
בנוסף, אתה לא יכול לשלול את ה"אמונה" של בן
אדם מסויים (שוב
תתיחס למילה אמונה כמו שכתבתי), שמאמין ש"אלוהים" או "במשהו מעבר
לטבע" קיים, ו"מאמין" שהחיים לא נגמרים במוות. כי ככה זה פשוט נראה
לו...
דניאל המשיך בכתיבתו עוד 3 דפים, ולא
נייגע כאן את הקורא באותן
טענות, שלמעשה חוזרות על עצמן בצורה מעגלית.
אוהד משיב לדניאל ומסיים את ההתכתבות
עימו: שלום דניאל, והמון תודה על
מכתבך וסבלנותך כלפיי. בהחלט ייתכן והבנתי אותך שלא כהלכה, ופירשתי דברים
ברוח שלא
תאמה את כוונותיך, ואם כתבתי קודם משהו שאתה חש עימו שלא בנוח - אני מתנצל.
לגבי "אלוהים", האמונה "בו" והתבונה הטקטית
בהתייחסותנו באתר לאותו אל או אותם אלים - נותרת בינינו, עדיין, אי-הסכמה
מסויימת.
בפיסיקה קיים חוק הווקטור, וכאשר שני כוחות מושכים בכיוונים שאינם נוגדים,
התנועה תמצא
את כיוונה ב"פשרה" כלשהי ביניהם. קבלה
"טקטית" מצדנו שיש
משהו המתאים להיות "אלוהים" תהיה מיידית הפסד שלנו וכניעה מסויימת לווקטור
שגוי שייווצר ממערכת כוחות זו שבינינו.
ברור לנו שבחברה אנושית, המבוססת על פשרות
אין-סוף "ווקטור"
(פשרה) תמיד יהיה קיים, וכמו לכל אדם גם לנו
חשוב שהוא יהיה נוטה עד כמה שאפשר
לכיווננו. לכן עלינו להיות אמיצים ולעמוד איתן על דעתנו ש"אלוהים" -
במשמעותו
הדתית, בוודאי במשמעות הדתית-יהודית - אינו קיים. כל
השאר - זו פילוסופיה
שאיננו נכנסים לתחומה, משום שאתר חופש איננו אתר פילוסופי אלא אתר הנאבק
לחופש מדת.
כל רעיון של שיתוף פעולה אתנו מצדך יתקבל בשמחה
ובברכה, ואם יש
משהו שאתה סבור שתוכל לסייע בו - כתוב לנו.
בברכה
אוהד
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
