במת חופש
מחוץ ליקום
סטיב וניצן מתכתבים
מילים זורמות החוצה
כמו גשם אינסופי לתוך כוס קרטון
הן גולשות בזמן שהן עוברות
הן מחליקות על פני היקום
-- "על פני היקום", החיפושיות, ג'ון לנון, 1969
נושא זה עלה במהלך התכתבות שלי עם "בריאתן" באנגלית. מאחר שהוא נראה לי מעניין למדי, אני מתרגם את החלק הרלוונטי כאן.
סטיב: המפץ הגדול הוא השערה. לא ניתן לנסות אותו במעבדה באופן ישיר. גם את הבריאה האלוהית לא ניתן לנסות.
ניצן: מבחינה מדעית, המפץ הגדול הוא תאוריה מדעית מבוססת. אלוהים הוא השערה. את שניהם נכון לעכשיו לא ניתן לנסות
באופן ישיר.
סטיב: אלוהים שוכן בממד שונה משלנו, לכן לא ניתן פיזית לוודא את קיומו.
ניצן: כן... הא שוכן ב"ממד" הסיפורים/התודעה שלנו.
עלינו לבחור בזהירות את מילותינו כאן: אם אתה טוען שדברים שמשפיעים עליי היום נוצרו באופן ישיר או עקיף על ידי משהו
("אלוהים", חוקי הטבע, מה שלא יהיה) - הרי שלאותו משהו בהחלט יש מן המשותף עם ה"ממד" שלי, והאזור בו הוא משיק לעולמי - נתון
למחקר, וככל שזה נוגע לי - צריך להיחקר.
סטיב: עמדתי היא שאלוהים ברא את היקום מבחוץ. כך אתה נמנע מבעיות התרמודינמיקה. מאחר שהוא מחוץ לקיום הפיזי שלנו,
הוא אינו מוגבל למשל על ידי זמן. יש לו גישה אלינו, אבל לנו אין גישה פיזית אליו ואיננו יכולים לבדוק את קיומו.
ניצן: יש הבדל גדול בין אמירות כגון "אלוהים שוכן בממד שונה משלנו ... אלוהים ברא את היקום מבחוץ" לבין "האזור בו
הוא משיק לעולמי - נתון למחקר".
האמירה הראשונה מתארת את תחושותיו הפנימיות של הדובר, המנסה להביע אותן באמצעות שפתנו המוגבלת. למילה כמו "ממד" יש
מובנים מסוימים מאוד במדע. למונח כמו "מחוץ ליקום" אין כל משמעות מדעית כלל (בהנחה שהיית מתבטא באופן דומה במקרה של "רב
יקום" או יקומים מקבילים). לפיכך אלה רק מילים אותן אנשים שונים מייחסים לתחושות שונות.
הייתי אפילו אומר יותר מזאת: בגלל הדרך בה פועל מוחנו, לרוב האנשים יש תחושות כאלה. ההבדל בין מדען טוב ו"רע" הוא היכולת
להפריד בין תחושות כאלה לבין נתונים יבשים וקרים, שעלולים לפעמים לסתור את תחושותינו.
אלוהים בורא את העולם
ציור צרפתי מהמאה ב-13
סטיב: אין כל חפיפה או השקה.
באשר ל"מנסה להביע תחושות באמצעות שפתנו המוגבלת" - זהו התיאור הטוב ביותר שאני יכול לספק.
באשר לממדים - זה כמו דיירי הארץ השטוחה הדימיונית. הם יכולים ללכת לכל מקום בעולם דו-ממדי. אז מגיע מישהו מקיום תלת-ממדי.
האנשים אינם יכולים לתפוס זאת.
באשר ל"למונח כמו 'מחוץ ליקום' אין כל משמעות מדעית כלל" - זהו העל-טבעי, לא חלק מקיומנו הפיזי.
ניצן: כל דבר שיש לו אפס השקה עם עולמי שקול לבלתי-קיים, בגלל שעולמי יהיה אותו הדבר איתו או בלעדיו. ולהפך: אם משהו
משפיע על עולמי או שהשפיע עליו בעבר - אז קיימת השקה, אשר על כן ראויה להיחקר.
כל דבר שמשפיע או השפיע על עולמי/היקום שלי - יכול להיות מתואר באופן מדעי, לפחות במונחים של אותה השפעה. לומר "ברא את
היקום מבחוץ" (בהנחה שאינך מתכוון לתאוריה של "רב יקום" או יקומים מקבילים) - זה דבר חסר משמעות מבחינה מדעית. אין "בחוץ",
כי "קיים" הופך אותו ל"בפנים".
אותו הדין חל על המונח "על-טבעי". או שהוא משיק ל"טבע" או שהוא לא. אם הוא כן, אזי ההשקה הזאת היא חלק מהטבע (כלומר
"טבעית") ועליה להיחקר. אם הוא לא אזי יש לו אפס רלוונטיות לטבע, מה ששקול לבלתי-קיים.
יש הבדל בין דברים שקשה לנו לתפוס לבין דברים שאיננו יכולים לחקור. "תאוריית המיתרים" למשל דנה בממדים רבים, ונחקרת מדעית.
ינואר 2021
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
