אי-קיומו של אלוהים

רועי כותב לאתר חופש:

שלום שמי רועי ואני נער בן 17. גיליתי את האתר לא מזמן. אני עושה עבודה בפילוסופיה, ואני מנסה להוכיח את אי קיומו של אלוהים, והגעתי לאתר שלכם. אומנם המאמרים באתר אינם קשורים כל כך לפילוסופיה, אך החומר הנמצא באתר מספיק דיו לשאלות האישיות שהיו לי. אם אם תוכלו להפנות אותי למישהו שממנו אוכל לקבל חומר שיעזור לי בכתיבת אותה עבודה - אני אשמח מאד. המשיכו עם העבודה הטובה!

העברנו את שאלתו של רועי לפרופ' דן עמיר מאוניברסיטת תל-אביב ולד"ר משה גרנות, והנה תשובותיהם:

פרופ' דן עמיר משיב:

רועי שלום. המשימה שנטלת על עצמך "להוכיח את אי-קיומו של האלוהים" היא, בניסוחה זה, בלתי אפשרית. אי אפשר להוכיח קיום או אי-קיום של משהו לא מוגדר. אבל גם כשמדובר במשהו מוגדר, הוכחת אי-קיום היא, בדרך כלל, בלתי אפשרית. לא רק כשמדובר באלוהים או בשטן, אלא גם במלאכים, שדים ורוחות, גמדים ופיות, עב"מים וחייזרים וכולי. הרי גם לאחר שיצולמו כל מעמקי אגם נס, ולא תימצא שום עדות לקיומה של אותה מפלצת חביבה הידועה בשם החיבה "נסי", לא תהיה זו הוכחה לאי-קיומה: אולי היא מתחבאת במאורה תת-קרקעית? אולי יצאה לטיול? אולי יש לה מכשיר לטשטוש הצילום?

האמצעי היחיד שישנו בידי הסקפטיקון לערער את אמינותו של סיפור נסי, אם הוא אכן מוכן לבזבז את זמנו על מטרה זו, הוא להזים את ה"הוכחות" המקובלות לקיומה, כמו אותו צילום "אמיתי" מפורסם בו היא צועדת ברחובות העיירה אינברנס, או "הוכחות" מאוחרות יותר. גם כשמדובר באמונה באלוהים, הרי המכסימום שאתה יכול לעשות הוא להפריך מספר "הוכחות", שנוהגים להביא לקיומו. "הוכחות" אלו הן משני סוגים: ישנן אין ספור כאלה המסתמכות על אירועים שלא כדרך הטבע, כלומר על ניסים, ואני מניח שלא זה הוא סוג ה"הוכחות" שאליהן אתה רוצה להתייחס. הסוג השני הוא של הניסיונות להסיק קיום משהו הנקרא בשם "אלוהים" מתוך תופעות הטבע וחוקי הטבע. "הוכחות" כאלה אינן יכולות להביא לשום תוצאה שאיננה טאוטולוגית - כלומר ה"אלוהים" היחיד שנובע מהן הוא הטבע עצמו או חוקי הטבע, ואין אפשרות להסיק מכאן שום מסקנה בעלת משמעות דתית - קיום רצון אלוהי, הצורך בפעולות שמטרתן לרצות את האל, יעילותן של פעולות כאלה וכו'. אלה הערותי הכלליות. אשמח להיות בעזרתך בשאלות יותר ספציפיות.

בברכה, פרופ' דן עמיר.

ד"ר משה גרנות משיב לרועי:

רועי יקר,

הבה נחשוב יחד, מניין לנו כאן, בחצי כדור הארץ המערבי, שיש בכלל אלוהים? ובכן, את הידע החשוב הזה, ששינה את פני העולם (לרעה ללא ספק!) אנו קיבלנו מספר אחד - התנ"ך. כל מיתוס שהתחבר קודם לכן, ועניינו האלילים - הוא לא לעניין, כי בחצי העולם המערבי התרבותי אין כמעט מאמינים באלילים. ובכן, "הראיה" לקיום האלוהים מצויה רק בספר הזה, והוא אמנם מתיימר להכיר את אלוהים, לדעת מה הוא חושב, לצטט אותו ("כה אמר ה' ") ולצוות בשמו את כל הצווים האבסורדיים שמצויים בתורה ובנביאים.

בעיני לא יכול להיות בסיס יותר רעוע למציאות האלוהים מהבסיס שמוצאים המאמינים בתנ"ך. הבה נחשוב כמו מאמין מן השורה: אלוהים, בעיני המאמין, דיבר עם משה ועם נביאים אחרים, וסיפר להם את כל סודות הבריאה ואת כל דרישותיו מן האדם. אם כך, איך ייתכן שהאיש, שקיבל את הדברים מהאל, לא ידע שהעולם לא נברא בשישה ימים, אלא קיים בשינויים אדירים מזה עשרות מיליארדי שנה? איך הוא לא ידע ש"השמיים והארץ" אינם כל היקום, וכי הם רק חלק מזערי מתוך מערכת השמש, שהיא חלק אפסי מתוך גלקסיה, שכמותה יש אינספור ביקום? הרי אלוהים היה צריך לדעת את מה שהוא ברא!

זאת אף זאת: יש ראיות ברורות שלא ייתכן בשום אופן שמשה כתב את התורה. יש בתורה "פליטות קולמוס", מהן ניתן להסיק שהדברים נכתבו מאות שנים אחרי משה. למשל, בבראשית י"ב 6 כתוב "והכנעני אז בארץ" - כלומר, מי שכתב את הדברים חי בתקופה שהכנעני כבר לא היה בארץ, כי מלכי ישראל גירשו והשמידו אותם. הערה כזאת יכולה להיכתב רק על ידי מי שחי שנים רבות אחרי דוד המלך; או בדברים א' 1 כתוב: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל בני ישראל בעבר הירדן…" מי שכתב דברים אלה היה מוכרח לכתוב אותם בעבר הירדן המערבי, וכידוע, משה לא עבר את הירדן. כאלו "פליטות קולמוס" יש לעשרות, והראשון שהסיק מכך שאלו לא יכולות להיכתב על ידי משה - היה איש מאמין מפרשני ימי הביניים, הלא הוא ר' אברהם אבן עזרא (הראב"ע).

אפילו נאמין שמשה קיבל את התורה מאלוהים, אם אנשים מאוחרים ממנו במאות שנים זייפו וכתבו בשמו של משה - הרי ברור שאלה לא יכולים להיות דברי האלוהים. יוצא שהראיה היחידה לקיום האלוהים היא פשוט זיוף!

האל, כפי שהוא מתואר התנ"ך, יש לו תכונות אנושיות ממש: הוא נהנה מריח הניחוח, הוא מתעצב אל לבו, הוא קנאי גדול לשמו וליוקרתו, הוא רוצח אכזרי, "איש מלחמה", הנהנה לטבול בדם עד ברכיו, ועוד. ברור שהאל הזה "נברא" על ידי המאמינים, והם בראו אותו בדמותם - בור, אכזר ומרושע.

ההמצאה המבהילה הזאת, "אלוהים" הביאה אסונות נוראים על האנושות, וממשיכה לגבות מחיר דמים נורא גם בימינו "המתקדמים".

אם ברצונך להרחיב בעניין (אני מבין שאתה מכין עבודה בשביל בית הספר), עיין בספרי "התנ"ך - כף החובה", סטימצקי-תמוז 1986, או מהד' 2 בהוצאת ירון גולן 1993.

בברכה,
משה גרנות.

---

אפריל 2003