"רצח רבין נועד לרצות את אלוהים"

אנה ליזהטוב מדברת

(הערת המערכת: המאמר נכתב בעילום שם על ידי חבר סגל בטכניון והופיע לפני מספר שנים בעיתון הסטודנטים בטכניון, "קולי". המאמר נמצא לאחרונה במקרה באחת המגירות של ידיד האתר)

בתגובה למכתבי הקוראים החליטה אנה ליזהטוב להעניק ראיון לקולי. כתבתנו א.ל. פגשה אותה בביתה. אף שהשעה הייתה כבר כמעט אחת עשרה בבוקר היתה אנה ליזהטוב לבושה עדיין בחלוק, מכבנות שער לראשה, אפר סיגריות היה מפוזר על השטיחים. שאריות ארוחת הבוקר, קותלי חזיר עם גבינה צהובה, היו מונחות על השולחן. הראיון הופסק מדי פעם בצעקה על אחד הילדים שהתיישבו על ברכיה של א.ל., שתו מן הקפה שלה, משכו בשערותיה, ניסו לחטט לה באף והציצו במה שהיא כותבת בפנקסה.

א.ל.: לא הגזמת הפעם?
אנה ליזהטוב: אולי. אבל צריך לזכור שדברים הוצאו מהקשרם. חוץ מזה, האם יש מילה בכתבה שאינה אמת? האם רצח רבין לא נועד לרצות את אלוהים?

א.ל.: כן, אבל לא כל הדתיים אשמים ברצח רבין.
אנה ליזהטוב: הכתבה אינה נגד הדתיים. היא נגד הדת.

א.ל.: נגד הדת כולה? יצאת מדעתך?
אנה ליזהטוב: כן. לא.

א.ל.: ?
אנה ליזהטוב: כן, הכתבה היא נגד הדת ולא יצאתי מדעתי. רצח רבין נעשה בשם הדת. הבעיה היא לא עם החרדים, שהתקפה עליהם הפכה בזמן האחרון מסתור לפחדנים. הבעייה היא עם הדת.

א.ל.: אני מזועזעת.
אנה ליזהטוב: זכותו של כל אדם להאמין באלוהים. אבל יש לזה מחיר, לפחות אם מתיימרים לדעת מה בדיוק אלוהים רוצה. לויתור על השכל לטובת אמונה כלשהי - באללה, בעל, עשתורת, כוחות מאגיים - יש מחיר. כך היה לאורך כל ההיסטוריה, וכך יהיה. אלא שבמקרה שלנו המחיר כבד.

א.ל.: איזה מחיר?
אנה ליזהטוב: אותו מחיר שמשלם מי שמחליט לחצות כביש לפי מה שכתוב בספר אסטרולוגיה במקום לבדוק אם עוברת מכונית.

א.ל.: את מדברת על רעיונות משיחיים. אבל לא כל אדם מאמין פועל לפי עקרונות משיחיים.
אנה ליזהטוב: אם הוא חושב שהוא יודע מה אלוהים רוצה, אז הוא כן.

א.ל.: ואת באמת חושבת שאת יודעת לנבא את התוצאות?
אנה ליזהטוב: גם הדתיים יודעים. זוהי הסיבה שהתירוץ כבר מוכן: זה יהיה בגלל שנאת אחים. כלומר, בגללי ובגלל שכמותי. בגלל זה שאני שונאת אותם, לא להיפך. רבין לא נרצח חלילה מתוך שנאה, רק לשם שמים.

א.ל.: ואולי באמת הסיבה תהיה שנאת אחים?
אנה ליזהטוב: בודאי. לכל דבר יש סיבה. ה"מכון לסיבתיות הילכתית" לא היה המצאה שלי. בעצם, לא ברור לי אם ברור לכל הקוראים ששום דבר אינו המצאה שלי. ש"השואה היא בגלל הרפורמים": באמת נאמר על ידי בשר ודם, רב מן המרכזיים, שהדילוגים בתורה נעשים על ידי אנשים אמיתיים, ושנפשות תמימות באמת קונות את זה כהוכחה לקיומו של אלוהים.

א.ל.: אבל הדילוגים לא נועדו להוכיח את קיומו של אלוהים! זוהי גישה פרימיטיבית! זה נעשה להעמקת ההבנה!
אנה ליזהטוב: כן, זה אופייני, לעשות משהו ולהכחיש אותו בעת ובעונה אחת. לנסות להוכיח את קיום אלוהים ולטעות שלא עושים זאת. הדת לא היתה יכולה להתקיים דקה ללא פילפולים תלמודיים מהסוג הזה. בגלל זה מעריכים שם כל כך את ההתפלפלות.

א.ל.: אבל מה רע בהתפלפלות?
אנה ליזהטוב: דת, כמו כל חשיבה מאגית, דורשת עיקומי שכל. כאשר התברר שבדילוגים סתם אפשר לקבל כל דבר בטקסט (הסתברות פשוטה) המדלגים עבור לשיטה שאפשר רק להתפלץ למידת האבסורדיות שבה: מחפשים מתאם בין הפעם הראשונה ששמו של רב מופיע בדילוגים בתורה ובין הפעם הראשונה שמופיע תאריך הולדתו. ההתנצלויות בפני הקוראים בסופי הכתבות, על שהם חיים במדינה שבה לא צריך להמציא שום דבר לצורך הכתבות, לא היו מוגזמות.

א.ל.: אבל יש אנשים שמאמינים בזה! אינך יכולה לפגוע בהם!
אנה ליזהטוב: למה לא? ומי שאינו מאמין ולא יצא לרחובות או כתב מכתב לעיתון כשהדברים נאמרו, אין לו זכות לבוא אלי בטענות. אגב, מבול דברי ההבל הרבניים האלה קשור בוודאי למצב הכלכלי. כשלא רוצים להסתכל למציאות בעיניים, זה מה שקורה.

א.ל.: אבל מכאן ועד לתיאור מעליב של אלוהים כמו בכתבה האחרונה הדרך ארוכה!
אנה ליזהטוב: זה מעליב רק בגלל הפקפוק של הדתיים עצמם בקיומו של אלוהים. רק כי אסור אפילו להעלות על הדעת שאין אלוהים. אבל זה שאסור להעלות על הדעת הוא, כמובן, דווקא ראייה לכך שהפקפוק קיים. כשהדתיים מלגלגים על האבולוציה, למשל, אף ביולוג לא נעלב מזה, כי זה כל כך מגוחך.

א.ל.: את מגזימה.
אנה ליזהטוב: בכלל לא. הפקפוק הוא גם הסיבה ללהט ההחזרה בתשובה, האמונה שהגאולה תגיע רק כשכל היהודים ישובבו לחיק הדת. כשאינך בטוחה במשהו, הדרך הכי פשוטה להדחיק את הספק היא לשכנע אחרים.

א.ל.: אין לך שום מילה טובה על הדת? שום נחמה?
אנה ליזהטוב: לא, אין נחמה. וכולם יודעים שאין נחמה.

א.ל.: ולבסוף, מדוע אינך כותבת בשמך?
אנה ליזהטוב: אני פחדת שיכה אותי ברק. הרשיתי לעורך למסור את שמי לכותבי המכתבים למערכת מסוף השנה שעברה, מתוך הבטחה שלא יעבירו אותו הלאה.