אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש - במת חופש - במת חופש

גליון מספר 148
תנו לילדים לגדול בשקט...

מאת רחל כפרי

תגובה לפרסומים בעיתונות על נישואי קטינים בעדה החרדית-הברסלבית ביבנאל

ידיעות אחרונות, 23.3.2003: הרב משה זילבר, בן 31, נעצר בידי המשטרה כחשוד עיקרי ביוזמה לחתן קטינים ובניהול טקסי נישואים של קטינים במושבה יבנאל.

הארץ, מעריב, 25.3.2003: חשד: בקהילת ברסלב ביבנאל חיתנו עשרות קטינים.

ידיעות אחרונות, 28.3.2003: חקירת משטרה במשטרת העמקים: כעשרים עדויות של קטינים תושבי יבנאל על ילדים וילדות בגילאי 16-12 שאולצו להתחתן תחת לחץ ואיומים של רבנים בקהילת ברסלב ביבנאל.

ידיעות אחרונות, 30.3.2003: חסידי ברסלב "הוציאו חוזה" על הרב פרנקל, הרב של יבנאל. המשטרה חושדת כי החסידים התכוונו לחסל את פרנקל, שמתנגד למינהגם לחתן ילדים בני 16-12.

סופשבוע מעריב, 11.4.2003: "הרבי אמר צריך להתחתן" - כתבה מאת שרי מקובר על הרב שיק, שביצע עשרות נישואי קטינים במושבה יבנאל

חופש

איך אפשר שלא להתייחס לתופעת נישואי הקטינים במגזר החרדי, אשר שורשים לה עוד מימי תפוצות ישראל בגולה? אולי יש לזה הסבר אובייקטיבי בגולה. במאגר התרבותי כל קהילה מצויים סיפורים טראומטיים על חטיפות, על פגיעה בכבודן של בנות יהודיות כשרות, ועוד. חשש זה, ללא ספק, דחף הורים באותם ימים להשיא את בנותיהם בעודן רכות בשנים.

אולם, כידוע, כיום השתנו התנאים, המיקום, התקופה והמשטר. להזכירכם - אנחנו חיים במדינת ישראל הנאורה (ואולי לא?) והנה, ולמרות זאת, עדיין אנחנו נתקלים בתופעה של קיום טקסי נישואין בקרב נערים ונערות - ילדים וילדות - אשר נדחפים על ידי הוריהם למערכת זוגית בטרם עת.

כל הנאמר ונכתב בעיתונות בעניין נישואי הקטינים ביבנאל, כאילו הצעירים הביעו הסכמתם, וכי זוהי פרי החלטתם - אינה אפשרית! בשלב זה הצעירים עדין תרים אחר זהותם! כיצד יכולים צעירים - ממש ילדים - כאלה לקבל החלטה שכזו, כאשר כל חבריהם עדין חובשים את ספסל הלימודים? כאשר כל מעייניהם נתונים למשחק, להרפתקנות ילדותית ולתענוגות הילדות, הפוריים והמפתחים, וכל המרבה הרי זה משובח? הרי זו הנורמה בגיל זה!

היכן, אפוא, שיקול הדעת? היכן כושר החלטה בסוגיה כל-כך מהותית, המגבילה והמחייבת? האם נראה לכם שבגיל זה מתקבלת החלטה של ילד ללכת ולהינשא מרצונו החופשי?

זוהי כפייה אכזרית של הורים חסרי מצפון להשיא את ילדיהם מוקדם ככל האפשר, והשד יודע מהם השקולים העומדים מאחורי התנהגותם, פה בארץ ישראל! מי מאיים עליהם??

לאחר שקראתי את הכתבה על נישואים של צעירים בני 15 ביבנאל, אשר למרבה הפלא הגיעו לכאורה להחלטה זו "בהסכמה מלאה ובשקול דעת", צפיתי בבתי בת ה-14, הנחשבת ילדה - אמנם נערה בוגרת לגילה, ולמרות שמאוד התאמצתי, באמת שניסיתי - קשה היה לי לראותה מנהלת חיי-זוגיות מחייבים כל כך.

זהו ממש איבוד שפיות הדעת!

חופש

נישואים היא מערכת חיים מורכבת, המחייבת הבנה של זוגיות, הורות ואחריות הדדית לכל בני המשפחה. מערכת זו אינה טבעית בטבע, והיא כפוייה עלינו כאחת ממערכות החיים החברתיים של האדם המודרני, על מנת להבטיח סדר ומשמעת בחיי בני האדם בחברה בה הם חיים. התוכלו לתאר לעצמכם חברה ללא גבולות? חישבו נא על בני זוג בוגרים, שכל אחד מהם בא מרקע שונה, וכל אחד הוא בעל אישיות שונה, המנסים לדור כל חייהם תחת קורת גג אחת - כמה מאמץ נדרש מהם לשמור על זוגיות זו? על אף אהבתם האמיתית, על אף שבאו למערכת זו מרצונם המלא ומתוך בגרות ואחריות!

על אחת כמה וכמה זוג של ילדים, צעירים רכים הנעדרים בגרות, הנדחפים בכוח חיצוני לקשר אישי ולמערכת זוגית לכל ימי חייהם, "עד הסוף", ואינם יכולים "לצייץ"… מה מניע אותם להתאמץ למען זוגיות, כשאין כל ביטחון שהם רוצים בה, ואולי - כמעט בטוח - אפילו דוחה אותם? חישבו על אותם ילדים-נשואים, ומה עובר עליהם, זכר או נקבה, על משא האחריות שמטילים על כתפיהם הרכות, על נשמתם שטרם הבשילה, ושמצפים מהם להתנהג כאנשים נשואים, ועוד למלא את כל מחוייבותיהם…

ועדיין לא דנתי במרכיב המיני, שהוא אחד המרכיבים העיקריים של התקשרות לנישואים ולהקמת קשר משפחתי... ילדים... על פי רוב אחרי שנה זה קורה. עדיין "הלחץ" לא סר מהם, וכבר הם נדרשים להעמיד דור המשך, למען יראו כולם ש"הכל בסדר עם החתן והכלה", ולהוסיף עוד מצווה לסל, ממש "מצוות אוטומטיות".

השאלה היא - כמה בשלים הם אותם ילדים לקבל על עצמם לגדל ילד כאשר הם עצמם ילדים? האם חשבתם מה עובר על אותם ילדים מסכנים גדולים וקטנים? האם חשבתם על ההשלכות על התפתחותם האישית? הבריאותית? הנפשית? מה עוד שזהו מצב כמעט בלתי הפיך, ונדרש הרבה אומץ וכוח בעולם זה לצאת נגדו ולדרוש חירות בסיסית.

הורים חרדיים יקרים ביבנאל! אלה הם ילדיכם! אותם אתם אוהבים! אל תקריבו אותם על מזבח "אמונתכם"! אתם מוכרים אותם ומאמללים אותם! האם מעשה זה הופך אתכם ליהודים טובים יותר ? אני בספק רב.

סיפור זה מוביל אותי לסיפורים על אבות, אשר מכרו את בנותיהם בעורמה (ניצול תומתן) בעבור בצע כסף. מבחינתי זה אותו מעשה, רק התמורה מעט שונה...

מדינת ישראל, האמונה על חוק וסדר, והמייצגת גם קבוצות חלשות, חייבת - בשם אותם ילדים וחירותם - לעשות הכל על מנת למנוע מעשים אלה ולהגן עליהם משום שאין להם מקום בחברה מתוקנת.

חופש


מאי 2003




חברים ב- עוצב על ידי