שחר כותב לאתר

עצוב!
עצוב לי...
עצוב לי כי אחד מחמשת אנשי האימייל הוא אבא של חבר שלי, חבר שאני מאוד-מאוד מעריך, ועצוב לי. עצוב לי כי תמיד, אבל תמיד הקיצוניות אוכלת. כי הקיצוניות הורסת. וקיצוניות ימין או שמאל היא היינו הך. היא משמידה, מחסלת ורומסת את כל מי שלוקח בה חלק.

אין לי כוונה להשתפך פה עם קלישאות ושאר קשקושים על אחדות ישראל. לחלוטין לא. ניסיתי, במשך תקופה ארוכה לחשוב מה מבדיל אתכם מחב"ד לדוגמא. אין. כמעט וכלום. האנטי. האנטי.

אני לא דתי, לא מסורתי, ולצורך הדיון, אפילו לא מאמין באלוהים. אבל - אני כן מגדיר עצמי כבן אדם. בן אדם אולי הומני, אולי אנושי (הקונפליקט, הקונפליקט). בן אדם שמתנגד לכפייה דתית, אבל לא יוצא נגד הדת, מכיון שהדת, בדיוק כמו האידיאולוגיה הסדורה שלכם, מבוססת אולי על כלום - ואולי על הכל. הדת היהודית הייתה דבר יפה, ומאז שנוצרה הישראליות היא הפכה למונופול קטן ומכוער. אבל אלו אנשי המפתח המכוערים, והמונופול המכוער - ולא האנשים או הקהילות.

אחרי מסע בפולין אני יכול בוודאות להגיד שאני מרגיש יהודי גם בלי להיות דתי, או להאמין באלוהים.
אחרי מסע בפולין לומדים להעריך את הכוח שאנשים מוצאים בעצמם דרך אמונה בדברים כמו אלוהים.
כל שנדרש הוא לכבד אותם, ולהביט במראה ולהבין כי אנחנו איננו טובים יותר, משכילים יותר או יפים יותר מהם.
הן מכיוון שאנו בני אדם, והן מכיוון שאנו לחלוטין כמוהם, רק מהכיוון ההפוך. קיצוניים כמוהם. גרועים כמוהם.

בתקווה לעתיד טוב יותר. עתיד שייווצר ע"י בנו של האחד אותו אני מכיר, וכנראה לא ע"י האנטי. אולי אנו מחזיקים את המתפתח לעתיד טוב יותר, ועליכם כבר וויתרנו.

בן 16. מתוסכל. וכעת מבין מדוע.
שחר

דרור:

שלום שחר!
מי זה "אחד מאנשי האימייל"? אחד מהאנשים שפעילים באתר חופש?

לגבי מה מבדיל אותנו מחב"ד. יש כמה דברים קטנים:
- אנחנו לא אלימים
- אנחנו לא פונים לילדים דתיים ומנסים לשנות את אמונתם
- אנחנו לא משתמשים בהפחדות ובשקרים כדי לשכנע אנשים לחזור בתשובה
- אנחנו לא חברים בכת משיחית שלקחה אדם מת ועשתה ממנו משיח
כדי להשלים את התמונה שיש לך על חב"ד, היכנס בבקשה למדור "יומן חדשות" באתר, ותחת "יומנים מיוחדים" קרא את הדף על חב"ד. אחר כך היכנס למדור "החזרה בתשובה" וקרא שם על השיטות להחזרה בתשובה ועל המטיפים החרדיים. אני מקווה שאתה מבחין בכמה הבדלים מזעריים. אגב חב"ד - ראה התכתבות בנושא זה ביני לבין עינב בהמשך במה זו.

לא הייתי בפולין (אבל בדכאו כן), אבל אני מרגיש יהודי גם בלי זה. כמו שאני מרגיש שאני בן אדם, כמו שאני מרגיש שאני ישראלי.

ולגבי האמונה וזה שהיא נותנת כוח למאמין - אין לי בעיה עם זה. הבעיה שיש לי היא זה שהאמונה, וכל מה שמסביבה, יהרסו את המדינה שלנו. לגמרי. אנא קרא במדור "מאמרים", תחת "אמונה" את הדף "למה בראשית ברא את האלוהים". אם זה לא משכנע אותך עכשיו, זה יקרה מתי שהוא בעתיד.

ברור לגמרי שביקור בפולין עושה את הבן אדם מאד מאד עצוב, אולי אפילו מדוכא, אולי אפילו מיואש. התחושה שלי היא שזה גרם לך לחפש אשמים במקום הלא נכון. עוד דבר שברור לי זה שביקור בפולין משכנע כל אדם שעיניו בראשו שאלוהים הזה שהדתיים מתפללים אליו פשוט אינו קיים.

דרור

שירה:

שלום לך שחר, שמי שירה, אני חברה בצוות אתר חופש. עצוב לנו על כך שעצוב לך, ואני מסכימה איתך שהקיצוניות אוכלת, אפילו בכל פה, הורסת, משמידה, מחסלת ורומסת. יש לי שאלה קטנה אליך: האם גם לרבנים, כמו עובדיה יוסף, כתבת דברים כאלה? האם גם לעורכי העיתונים החרדיים, כמו הרב אייכלר, כתבת כזאת? האם גם למטיפים החרדיים, כמו אמנון יצחק וחבר מרעיו כתבת וגינית את ההשמצות הקיצוניות שהם משמיצים את המדינה, מנהיגיה, שופטיה ואת הציבור היהודי החילוני בכללותו? אנחנו נבדלים רק מחב"ד? בוודאי! אנחנו נבדלים מהרבה ציבורים יהודיים, אבל באותה מידה גם חב"ד נבדל לא רק מאתנו, אלא, למשל, מהציבור היהודי הענק של היהודים הרפורמים, הדתיים הלאומיים, ועוד. אז מה? כלום כל יהודי חייב להיות כפילו של כל יהודי אחר? אינני סבורה כך.

בוא ונבדוק קצת את תוכן דבריך, שאני מוצאת בהם סתירות פנימיות בולטות. מצד אחד אתה לא מאמין באלוהים, כך אתה כותב, ומד שני אתה רואה בדת משהו יפה. איך מסתדרים הדברים? שכן, אם אלוהים איננו קיים, וזאת עולה מדבריך שאינך מאמין בקיומו, מה יפה בדת? הרי דת מבוססת כל כולה על אמונה באל, ועל החובה - אני מדגישה - חובה לקיים "מצוות" שאותו אל, לכאורה, ציווה על בניו היקרים לו מכל.

אני מפנה אותך למחקר שערכנו באתר בנושא תרי"ג המצוות. חפש במנוע החיפוש שבדף הראשי. שם תקרא את התייחסותנו המנומקת לדת כמערכת של מצוות, בניגוד למוסר האנושי שלנו, המבוסס על ערכים. עוד אתה כותב, ש"אחרי מסע בפולין אני יכול בוודאות להגיד שאני מרגיש יהודי גם בלי להיות דתי". בוודאי שאתה יהודי ואני יהודייה מבלי שנהייה דתיים! יש על כך פרקים שלמים באתר, יתכן שגם נכתבו בידי האבא של החבר שלך, המסבירים את זהותנו כיהודים ללא זיקה לדת! לך וקרא, וחבל שנסחפת להתרגשות שגויה ומיותרת, משום שאני חשה שאתה ואני זהים בדעתנו: שנינו יהודים טובים, שאינם מאמינים באלוהים, ורואים עצמנו יהודים ללא זיקה לדת, ויהדותנו מבוססת על מסורת העם היהודי, על שפתו, תרבותו, הספרות הנפלאה שלו, היצירה הרוחנית הנשגבת שלו - מה הבעיה? אינני מבינה. ייתכן ולא נוח לך עם הביקורת שאנחנו מעבירים על הדת ועל האמונה הדתית: ביקורת היא דבר לא רק לגיטימי, אלא חיוני ובונה. אדם שמעביר ביקורת חייב לחשוב לעומק, להגדיר דברים עד שורשיהם, ולהציגם באור בו הם קיימים: באורם האמיתי. כאן אני מסכימה אתך, שיש בעיה בהעברת ביקורת על אמונה דתית, בייחוד כשזו האמונה של חברים טובים שלנו, והיא גם בסיס להרבה מאד דברים שמורינו והורינו לימדו אותנו, ישירות או בעקיפין. אבל כל מה שאנחנו מבטאים באתר הוא השקפה המבוססת על מציאות, שלאנשים מסויימים נחשבת קדושה, ולאחרים - הבל הבלים. החמור מכל היא העובדה, שאותם אלה המסתכלים על האמונה כעל דבר קדוש, כופים את אמונתם ואת דרך חייהם על אלה, שרואים באמונה הבל הבלים.

בנקודה זו שנינו נבדלים: אתה, מן הסתם, מוכן לחיות בכפייה ובשקר עצמי, ולראות בהבל קדושה שנכפית עליך, בעוד שאני וחברי איננו מוכנים לכך. ההבדל בינינו לבין המערכת הדתית היא, שאנחנו איננו כופים את השקפת עולמנו ואת אורח חיינו על שום איש. הסיסמה שלנו היא חייה ותן לחיות, בחינת איש באמונתו יחיה. האם זה כל כך רע? עד כדי הרגשת צער מצדך?

אני מקווה שתמשיך לבקר באתר חופש, תקרא מה שיש בו, ויש בו המון חומר מעניין, תנסה למצוא ולראות את החיובי שבו, ואשמח אם תכתוב לנו שוב.

שלך
שירה מצוות אתר חופש

מהי עמדת חופש בעניין בתי חב"ד?

עינב כותבת לאתר:

קראתי בעיון רב את המאמר בנושא בית חב"ד. רציתי לברר מהי עמדת חופש בנושא כל עניין בתי החב"ד הפזורים להם ברחבי מוקדי התיירות לתרמילאים - לדוגמא במזרח הרחוק: תאילנד הודו נפאל וכדומה. במיוחד מעניין אותי האם אתם נותנים לגיטימציה לאירועים בעלי אופי מסורתי ותרבותי, שבית חב"ד מפעיל באותם מקומות.
אשמח לתשובתכם המהירה
עינב

אוהד:

שלום עינב, ותודה על ביקורך באתר חופש ועל פנייתך אלינו בנדון. כבר בשנת 1984, בראיון שערך העיתונאי רן כסלו עם הרב וולף, אז דובר חב"ד - ראי "הארץ" מיום 30 מרס 1984, שאל העיתונאי "האם גם לחב"ד יש יד בחרושת החזרה בתשובה, וזה מה שהשיב לו דובר חב"ד: "גם אנחנו? אנחנו היינו הראשונים! כבר ב-1953 ציווה הרבי לפעול בין החילונים כדי להחזירם לדת, ומאז אנו עושים את זה". חב"ד, בניגוד לאמנון יצחק ושאר מיסיונרים כמותו, עושים אותו דבר אבל "בנועם".

עריכת חגים וקיום מסורת בקרב טיילים בארצות רחוקות זו השיטה הטובה ביותר להטפה דתית. הריחוק מהבית, המגע עם השפה העברית, השירים והמטעמים של החג, מושכים את הטיילים אל אנשי חב"ד. אלו נבונים למדי לא לחשוף את כוונותיהם האמיתיות. וכוונותיהם האמיתיות הרי נאמרו כאן בפי הרב וולף דובר חב"ד לשעבר. הן לא השתנו. הציבור פשוט איננו יודע. מכאן תביני את עמדתנו: גם אם מטיף מיסיונרי לדת עושה פעולה ציבורית חיובית פה ושם, הוא נשאר מיסיונר, ואנחנו מתנגדים לכל מעשיו. על שכמותם נאמר - לא מדובשך ולא מעוקצך. אני מכיר בעובדה, שהציבור החילוני, בייחוד ארגונים חילוניים, אינם עושים די להעמקת הקשר החברתי בין חבריהם בארץ ומחוצה לה. אבל זו איננה סיבה לאשר פעילות מיסיונרית במסווה של סאחבקיות ושמירת מסורת נחמדה. אחת הדוגמאות הקלאסיות לפעילות המיסיונרית של חב"ד זו החנות שלהם בנמל התעופה בן-גוריון. נדרשה תביעה משפטית שלנו ושל חברים נוספים, לפני כעשר שנים, על מנת למנוע פעילות זו על פי חוק. לגבי ארצות רחוקות הרי אין לנו שליטה בנעשה. חבל שהצעירים שלנו אינם קוראים מה שאנחנו כותבים באתר.

שלך
אוהד מצוות חופש