ביקורת על פרשת השבוע "בהר סיני"

זהו המשך להתכתבות בין דוד לד"ר גרנות בנושא פרשת השבוע "בהר סיני"

הערות של דוד על תשובתו של ד"ר גרנות

1. הראיה שדיברתי עליה היא לימוד קצת יותר מעמיק בדיני הראיות: אם לאחר מאות שנים נוזפים בעם על אי-מילוי מצווה, יתכנו מספר אפשרויות : א. הנביא פתאום נזכר שיש עוד מצווה שהעם לא ממלא, ולמרות שמעולם לא מילא אותה הוא עדיין כועס עליהם; ב. היו תקופות בהן המצווה מולאה, ועתה היא לא ממולאת, ואז הנביא גוער בעם. לי אישית נראית יותר הגיונית האפשרות השנייה.

2. א. למיטב ידיעתי, אין רצון לעם היהודי להתקיים ללא גויים. אצל הנוצרים, בזמנים מסוימים, היה רצון לנצר את כולם, וכן אצל המוסלמים, אבל היהודים מעולם לא התיימרו לכך.

ב. ההערה על כך, שהמדינה אינה יכולה ללא חילונים העובדים ונלחמים היא ממש התנשאות חילונית רגילה ואינה במקומה, ראה כמה דתיים עובדים ונלחמים לא פחות טוב מהחילוניים.

ג. מטוסי אל-על מנועים מלטוס בשבת, ולכן אל-על המציאה את חברת הבת סאן-דור, שכן טסה בשבת (אני מעריך שאתה יודע את זה אבל מעלים עין), בנוסף - אם השיקול הוא כלכלי - שהחרדים לא יחרימו את אל-על - אזי השיקול הוא לגיטימי לחלוטין. במקרה זה נדמה לי, שהשיקול הוא פוליטי בעיקרו וכלכלי במידה משנית.

ד. ברוך השם מטוסי אל-על מוטסים על ידי יהודים, ולא צריך גויים על מנת להטיס אותם, ולכן המשפט המקורי שלך הוא "קטנוני".

ה. אני מודה לך על זה שאתה מוציא אותי ואת רוב הדתיים/חרדים מגדר האנשים הנורמליים במשפט האחרון בתגובה שלך - שוב התנשאות חילונית טיפוסית.

3. א. כדי לדעת שהעניין של עבד עברי ואמה כנענית הוא אפשרי, כל שהיית צריך לעשות הוא להסתכל ברש"י, במקום שהוא פרשן פשט לא פרשן דרש (ברב המקרים) - בוודאי אתה יודע זאת, אבל אתה מיתמם ורושם דברים כמו "וכי יעלה על הדעת ...", כן ד"ר גרנות - יעלה על הדעת, אם היית קצת יותר ישר ומודה שהדבר רשום, וכל לומד-תורה בבי"ס יסודי יודע את זה.

ב. בשמות כ"א פסוקים ז' עד י"א מדובר על אמה עבריה, שיש לה שלוש אפשרויות (רק פשט ללא פרשנים): נישאת לבעל הבית, לבנו, ואם היא אישה שנייה (כן, פעם ביגמיה היתה מותרת) אז אסור להפלות אותה (שארה כסותה ועונתה) אז אם היא לא אחת מהאלה - היא יוצאת.

4. שוב, לפי הבנתי את פשט הפסוקים, אם מישהו מכה את עבדו ומת אז הוא ננקם (על ידי מי? תבדוק בחז"ל); אם הוא נופל למשכב ואחרי יום או יומיים קם (יעמוד) לא יוקם. כמובן ששכחת את פסוקים כ"ו-כ"ז, שם אם נשברת לעבד אפילו שן אז הוא משתחרר. נראה לי שאכן אתה חסר-יושר כשאתה מתעלם מפסוקים לא נוחים לעמדתך ו/או הסותרים את מגדל הקלפים שאתה מנסה להעמיד.

5. לא נראה לי שחז"ל ניסו לעקוף חוקים ברברים הרי הם האמינו שהם אלוקים אלא הם ניסו להבין איך התורה בנויה.

6. בדברים פרק ט"ו, בהתחלה, מוזכר הנושא של שמיטת חובות. מעניין איך לא שמת לב לזה?! מי שהיה לו חוב נמכר לעבד לשבע שנים. עכשיו אנשים לא היו רוצים להלוות בשנים האחרונות ולכן תוקנו תקנות מעין אלו.

סוף דבר - האמן לי, ד"ר גרנות, שאני יודע שאתה יודע את כל מה שאמרתי. אינך רוצה להאמין - זכותך, רוצה אתה ללגלג ולהתנשא - זכותך, אם כי זה אומר עליך משהו, אבל אל תביא חצאי דברים. אל תרשום דברים כאמיתות מוחלטות אם יש פסוקים, ואפילו בפשט, שאינך מתמודד איתם. אם תסתכל, למשל, בפרשנות שהתפרסמה על מגילת רות תראה שם איך רושמים פרשנות חילונית הוגנת.

בברכה,

דוד

ד"ר משה גרנות משיב לדוד

לדוד שלום רב!

אתר "חופש" ביקש ממני לענות לך על השגותיך, ולמרות התחושה שלי שאין בינינו "דיבור משותף", אני נענה לבקשה מתוך כבוד לאתר ולך. והרי עיקר הדברים (בסדר שלך), ובקיצור:

1. בשום מקום במקרא לא כתוב שמולאה המצווה לשחרר עבדים. הכתוב בירמיה ל"ד ובנחמיה ה' מראה בעליל, שכאשר כן שחררו עבדים - זה נעשה בצורה שונה לחלוטין מההוראות של מצוות התורה. מה זה חשוב אם הנביא "נזכר", או לא?

2. אני חושב שאתה לא רוצה להבין את דבריי, כי אתה תמיד עונה "על יד". אני טענתי, שהדת היהודית מחייבת שליהודים יהיו מעין משרתים, אשר יבצעו כל מיני מטלות הכרחיות שהדת אוסרת אותן על היהודים. האידיאל של העולם הדתי - תלמיד חכם שפרנסתו על הציבור. נכון שיש חיילים חרדים (נח"ל חרדי), אך הם מוקצים מחמת מיאוס בקהילה, ולפעמים אפילו מוחרמים. באשר ל"פתרון" ש"סאן דור" תטוס בשבת, ו"אל על" - לא - זה מזכיר לי שהשתתפתי פעם בבר-מצווה במשפחה דתית. האירוע המשמח התקיים בשישי-שבת, ולשם כך נשכרו מלצרים ובדרנים חובשי כיפות. כששאלתי, כיצד אלה עובדים בשבת ומקבלים שכר, נעניתי שהם מקבלים שכר על ההכנות שביצעו לפי שבת. אני מניח שלאלוהים אין טענות ש"מסדרים" אותו. לי יש!

3. העובדה שהפרשנים טוענים, שבשמות כ"א 4 מדובר באמה כנענית, איננה הופכת את הנישואים האלה ל"כשרים" על פי חוקי התורה עצמה. התורה דורשת החרמה והשמדה של הכנענים (ראה דברים כ' 16-18), ובשום אופן לא מרשה להם להתחתן עמם. אני מבין את המצוקה של רש"י ושל שאר הפרשנים, אך עם כל הרצון הטוב שלהם, ועם כל חריפות השכל, אין אדם (ויהיה זה גאון כמו רש"י) מסוגל לגשר על פני עשרות הסתירות בין הכתובים השונים בתורה. מכל מקום, אפילו נסכים שמדובר באמה כנענית - איזה חוק מזעזע הוא זה, שהאיש היוצא לחופשי חייב לעזוב את אישתו ואת ילדיו אצל אדוניו. חשיבה כזאת קיימת רק אצל מי שאיננו מחשיב את הגויים כבני אדם. אלה חוקים מבהילים, והם מיוחסים לאלוהים. ודוק: אין בתורה בשום מקום אפילו רמז שהאל יציל אי פעם את האנושות מחרפת העבדות - החרפה בה אדם קונה אדם!

4. אינני יודע מדוע בעיניך אני חסר יושר. אני טוען שעל פי התורה העבד הוא רכושו של האדון, והוא אפילו רשאי להרוג אותו במכות, ואם לא ימות מייד, האדון לא ייענש על הרצח - "כי כספו הוא" (שמות כ"א 21). האם צריך היגד יותר ישיר מזה כדי שתאמין שאני מדבר ביושר? קרא גם את הדיבר "לא תחמוד" (שמות כ' 14), ותיווכח שהעבד והאמה הם חלק "מכל אשר לרעך", כלומר, מרכושו.

5. לא נראה לך שחז"ל ניסו לעקוף חוקים ברבריים של התורה? אם כן, מדוע הם קבעו שבן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות? הרי בעניין זה הם אומרים כאילו שהאל השחית את דבריו לריק!

6. איך דבריך מסבירים את העובדה התמוהה, עליה הצבעתי בדבריי, שאלוהים מצווה על מאמיניו חוק חסר-שחר כמו "שמיטת חובות", חוק ששום כלכלה שבעולם איננה מסוגלת להתקיים לפיו. הילל תיקן את החוק האלוהי, כי הרי הוא בלתי ישים בשום חברה אנושית.

דוד יקר, אני אינני מתנשא על הדתיים - אני כועס עליהם מאוד, ואני גם מודה שאינני מסתדר דרך החשיבה שלהם. מה שנראה בעיניי כעוול נורא, נראה בעיניהם כשיא המוסר. מה שנראה בעיניי כסתירה גמורה, נראה בעיניהם כתואם נפלא. יש בינינו נתק קשה בדרך החשיבה, ואינני יודע איך מגשרים עליו.

בברכת שנה טובה,

משה גרנות