למנהלי אתר "חופש" שלום,
כשראיתי את כתובת האתר "חופש" נורא התלהבתי, אתר שמדבר על החופש בישראל, משהו שאנחנו מאוד צריכים. נכנסתי והתחלתי לקרוא עד שהבנתי שהאתר מחפש חופש מאוד מעניין. אין פה ניסיון ליצור ישראל צודקת, או ישראל שוויונית, או ישראל שבה אפשר לעשות מה שרוצים. אלא בפירוש: לפגוע ולתקוף את שוני הדעה. לכתוב מאמרים שלמים על למה להאמין באלוהים זה מפגר וזה שהדתיים חסרי בינה. זה חופש? בדיוק כמו להגיד ששליטה נשית זה שוויון. איך אתם מתכוונים להשתית חברה חופשית שבה יש חוסר לגיטימציה לקבוצת חשיבה ואמונה? איפה החופש אם למי שמקיים את מצוות ה' אין מקום במדינה שלכם? מעניין אם היתה לכם מפלגה אם גם הייתם דורשים חופש בכך שיהיה אסור לחבוש כיפות. כמה נקודות למחשבה.

מכתב זה הגיע אלינו מניסן (השם שונה), ותשובתנו הביאה לשינוי עמדתו של הכותב, כפי שיוצג בהמשך. הטעם בהבאת השיח שלנו עם ניסן הוא בעיקר בשל חוסר ההבנה המשווע הקיים בקרב רבים בציבור הישראלי, לאו דווקא דתיים -  לעמדה העקרונית והערכית של אתר 'חופש' כבמה חילונית-אתאיסטית, יהודית-ישראלית להכרה בזהותנו זו, ובזכותנו לבטא את דעתנו בכנות, בגאווה, ללא משוא פנים וללא כל מורא, כולל ובעיקר מתיחת-ביקורת על טעויות, מחדלים ופגיעה בזכויות האדם מצד גורמים דתיים רשמיים ושאינם רשמיים, כמו גם ביקורת על האמונה הדתית וקיום פולחניה.

רבים, כולל חילונים, מפרשים ביקורת זו כשלילת-זכותו של המאמין הדתי להאמין או לקיים את פולחניו הדתיים. דן מצוות האתר השיב לניסן, ולהלן דבריו ותשובתו של ניסן:

שלום ניסן,

תודה על פנייתך אלינו - אל אתר 'חופש'. אתה מערב מין בשאינו מינו, ומפרש שלא בדין דברים שכתבתנו. החופש שאנחנו מבקשים הוא חופש מדת, החופש של אדם להגדיר את זהותו כרצונו, חופש מכל סוג של כפייה רעיונית-דתית-מיסטית. את החופש הזה איננו כופים על שום איש, אלא מבקשים אותו לעצמנו, בזכות האנושית שקיימת לכל אדם.

אתה מפרש ביקורת על האמונה באלוהים כטענת פיגור. אודה לך אם תשלח לי מראה מקום למאמר, בו כתבתנו שלהאמין באלוהים זה מפגר  ומראה מקום למאמר בו כתבנו   שהדתיים חסרי בינה . כשתראה לי - נדון בדבר.

בשום מקום באתר לא ביטאנו עמדה או מחשבה שמטרתה למנוע לגיטימציה של פלג כלשהו מפלגי העם. קרא בבקשה את דברנו לציבור הדתי http://www.hofesh.org.il/dati.html

כל שאנחנו מבקשים בחופש שלנו הוא, שיעניקו לנו אותה לגיטימציה שהם נוטלים לעצמם. זכותם של מאמיני האל לקיים את פולחניהם כאוות נפשם, כל עוד אין הם תוחבים את אפם וידם לכיסינו, למטבחנו, להיכל התרבות שלנו ולחדר המיטות שלנו.

כמה נקודות למחשבה מצדך

בברכת 'חופש' - דן מצוות האתר

ניסן השיב

דן שלום,
ראשית אפתח בהתנצלות. המכתב הראשון שנשלח נכתב תוך התקף זעם ממבט ראשוני באתר. עם זאת עדין אני חושב שיש מקומות מסוימים באתר בהם הדת מוצגת בזלזול, והחזרה בשאלה מוצגת כדבר לגיטימי לעומת ההחזרה בתשובה בנפשעת, ולכן הבאתי כמה מקומות שבהם ראיתי כפוגעים אפילו כאדם שאינו דתי אורתודוקסי:
http://www.hofesh.org.il/articles/god/is_belief_legitimate.html#G
"האם אמונה היא דבר לגיטימי פרק ז'"
אם זה לא לעשות דה לגיטימציה לאמונה אז מה זה כן?
והמשפט בסוף... אני מאמין בחופש הדת, אבל הזכות להאמין במה שאתה רוצה דורשת כבוד לצד השני. ויש איזשהו טקסט שמדבר על "החזרה בשאלה" שלצערי אינני מוצא כרגע. אני רק חייב להגיד שחוץ מכמה מקומות, מהתכנים שקראתי עד כה אתם עושים עבודה יפה ואני מגבה אתכם. אני בעד חופש מכפיה דתית, רק שימו לב שאתם מכבדים את האדם שמולכם.
יום טוב,
ניסן

דן השיב לניסן

שלום לך ניסן,

אני שמח לקרוא את תשובתך-תגובתך. אדם זקן וחכם לימד אותי פעם, שאם אני כותב מכתב בהתקף זעם (דבר לגיטימי ושכיח) - טוב אעשה אם אשלים ואחתום, אשים במעטפה אבל לא אסגור, ואשאיר במגירה למשך 24 שעות. כמעט בכל המקרים למחרת היום שיניתי את הנוסח.

לגבי הלגיטימיות של שני התהליכים (חזרה בתשובה ויציאה בשאלה, או בהגדרות הריאליות שלהם התחרדות וחילון) - שניהם לגיטימיים, אבל שניהם שונים. למעט מקרים בודדים של 'חזרה בתשובה' ממניעים אישיים-עצמיים, מרבית המקרים הם תולדה של הטפה מיסיונרית-דתית-יהודית, הכוללת הפחדות, איומים ומכירת שקרים במסווה של אמת. פירוט ודוגמאות לכך תמצא לרוב בספר 'ציידי הנפשות' - הוצאת זמורה-ביתן, בזול אבל חשוב.

בישראל קיים חוק נגד מיסיונריות נוצרית, אך לא נגד מיסיונריות יהודית. מדוע? ברור - ממניעים פוליטיים, קרי -  לחץ של חברי כנסת דתיים וחרדים.  אם אתה מעוניין לדעת מה לא בסדר ומה לא הוגן בהטפה לדת של המחזירים בתשובה -  קרא באותו ספר.

ביציאה בשאלה אין מיסיונריות. לא קיים ולו ארגון אחד בארץ שעוסק בהטפות ליהדות החילונית. כאן האדם לוקח את גורלו בידיו. וזה רק הבדל אחד. בספר עליו המלצתי לך תמצא שלל של נזקים שנגרמים מההטפות המיסיונריות לדת היהודית, בייחוד כשמדובר בקטינים. כאן, בהטפות לקטינים, ההחזרה בתשובה היא נפשעת, ויש להוציאה אל מחוץ לחוק.

איננו מתיימרים לשמש במה 'לשני הצדדים'. למאמיני הדת יש עשרות במות, בעוד ליהודי החילוני - בודדות, ואנחנו הבמה החשובה ביותר. אתר 'חופש' לא נועד לציבור הדתי, אלא לציבור היהודי החילוני, וככזה הוא מתפקד. אין מטרתנו להגן על היהודי החילוני מפני החילוניות, אלא מפני גורמים המסכנים אותו (אותנו) כבני-אדם, ומפני גורמים המבקשים למנוע ממנו (מאתנו) זכויות אדם, ולהכניס  אותו (אותנו) למסגרת עול חוקים דתיים בניגוד לרצוננו ולהשקפת-עולמנו.

למאמר אליו שלחת אותי: האתר שלנו מעלה על במתו מאמרים פרי-עטם של חברי הצוות, והרבה מאמרים של גולשים ואוהדים. אין בכך משום הסכמה מלאה עם כל מה שנכתב שם, או עם ניסוח הדברים, ולא כל מכתב/מאמר מבטא בהכרח, או במלואו, את דעת מערכת האתר. מחברו של אותו מאמר - אדם חופשי - (שנכתב, אגב, לפני כ-10 שנים) כתב בצורה גלויה מה שרבים חושבים בשקט,  ו'לא נעים' להם לומר: מדובר בהגדרת המונח 'אמת'. כאן אפנה אותך להגדרת מונח זה ('אמת') בפי אחד מגדולי הרבנים החרדיים, הרב אליהו דסלר, בספרו "מכתבים לאליהו" כרך ג' עמוד 94 - ראה באתר שלנו מאמר ראשון מתוך 4 בנושא המושג "אמת":

"מהו אמת ומהו שקר? בתחלת חנוכנו הבננו, שאמת הוא כשמספרים עובדות כמו שאירעו, ושקר, כשמשנים מזה. אך זהו רק באופנים פשוטים, אבל למעשה יש הרבה אופנים שבהם  אין  הדבר כך. לפעמים אסור לומר דברים כמו שהם, כמו לספר מה שיש בו פגם לחבירו, בלי תועלת והכרח. ולפעמים צריך דווקא לשנות, כשהאמת לא יועיל אלא יזיק, כי אז מה שנראה כאמת הוא שקר, שמוליד תוצאות של רע, ומה שנראה כשקר מביא תועלת של אמת. נמצא שאמת הוא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא, ושקר הוא מה שנותן הצלחה לעסקיו של שר השקר, הסיטרא אחרא".

מאחר ולא אתה, לא אני ולא אף אדם - גם בקרב אלו המאמינים בקיומו של אלוהים - יודע מה מביא לטוב ולרצון הבורא (הם רק חושבים שהם יודעים...), אדם שמתיימר לדעת זאת ומרמה את קהל מאזיניו שהוא יודע מה מביא לטוב ולרצון הבורא - משקר, בין אם בתום-לב, בין אם בכוונה ברורה, ומסיבותיו השמורות עימו.

אינני יודע את אתה מאמין בקיומו של אלוהים אם לאו, ואין זה משנה לגביי דבר. אני רוצה להאמין, שאם אתה מאמין בו, או בקיומו, אתה מבין שאמונה כזאת הינה מהות רגשית - לגיטימית במלוא מובן המילה, אבל נשוא האמונה - 'אלוהים' - אינו ניתן להוכחה מדעית. בכל ההיסטוריה הארוכה של האמונה האנושית ב'אל' כלשהו לא נמצאה ראייה כלשהי לקיומו של אל, כולל אלוהים, יהווה, אדוני, אלוהים, וכולי. מותר למטיף דתי להאמין באלוהים, אבל אסור לו לשכנע אחרים להאמין בו בטענה שמדובר באמת מוחלטת. מי שכך אומר אינו דובר אמת, או אם תרצה - פשוט משקר.

לשקר הזה כיוון אדם חופשי.

אשר להנחתך שקיימת חובה לכבד את האדם שניצב מולנו. בוודאי - חובה לכבדו כאדם, אבל אין כל חובה לכבד בהכרח גם את דעותיו, את התנהגותו, את אמונתו. זו אינה חובה.

אני מכבד את כל בני האדם המאמינים באלוהים כבני אדם, בתנאי שהם מתנהגים כבני-אדם. זכותם לחיות היא כזכות העומדת לבני-אדם שאינם מאמינים, וזכותם להאמין בכל מה שלבם חפץ זהה לזכותנו לדבוק בהשקפת עולם ככל שחפץ לבנו. לא אכבד את אמונתו של אדם כשמדובר באמונת הבל, לא אכבד את דעתו של אדם כשהוא בונה את חייו על כרעי תרנגולת שמתה לפני 2000 שנה, לא אכבד את התנהגותו של אדם, שכותב לנו מכתבי השמצה, לעג, העלבה, שנאה ואיומים  ראה בבקשה לקט שאספנו ממכתבים שנשלחו אלינו כאן, כאן וכאן, וכמובן לא אכבד את מי שמבקש להרע לי, ואף מבצע זאת.

אדם חופשי לא עשה דה-לגיטימציה לאמונה -  הוא ביטא דעה אישית שלו, שייתכן וניתן היה לנסחה אחרת. הוא כתב והדגיש יותר מפעם אחת, שזה לגיטימי להאמין, אבל זה להיות פראייר. טעותו היא ההכללה, ומן הראוי היה להבהיר זאת.

ככלל, אם אדם יודע להציב גבולות לאמונתו, הדבר גם יכול (לעתים) לעזור לו בחייו. אבל ברגע שמציבים את האמונה באלוהים ואת האלוהים עצמו מעל לכל, וליצור מצב בו אמונה מוחלטת זו קובעת כל פרט וכל שנייה  בחייו של  המאמין,  ושחובה לכפותם לא רק על עצמו אלא גם על כל האחרים - כאן ההבל, או הפראייריות, או הרשע או הכוונות הכוחניות מהווים את השחקנים על במת תיאטרון האמונה.

אינני יודע מה אתה מכיר את עולם ה"חוזרים בתשובה", אם בכלל. אנחנו בקיאים בנושא זה כבר למעלה מ-25 שנה, ועם כל אי-הנעימות המובנת לי מקריאת מאמרו של אדם חופשי, כל מה שהוא כתב זו מציאות. טעותו, כאמור, היא ההכללה. יש גם אחרים, ויש גם אחרת.

בברכת 'חופש', ושוב תודה על מכתבך השני, שנעם לי מאד,

דן מצוות אתר חופש