במת חופש
הרהורים בדרך
לחופש
"אחדים עושים
על העולם רושם שהם מאמינים
במה שאינם
מאמינים; אחרים, רבים יותר במספרם, מכריחים את עצמם להאמין שהם מאמינים, מכיוון
שאינם מסוגלים לחדור ולהבין מה זה להאמין"
מונטיין
רחל
שלום לכם.
כאן רחל (השם האמיתי הוסווה), תלמידת י"א באולפנה
דתית, לצערי. בתור מישהי שתמיד רצתה לדעת למה, איך ובשביל מה הכל
זז - כבר כמה זמן שאני והדת לא ממש על אותו מסלול. במילים אחרות - לקחתי מהדת את
היסודות שאותם אני רואה כנכונים, ואת השאר אני עוזבת, או מנסה לעזוב. בכל מקרה
הגעתי לאתר שלכם במקרה. חיפשתי חומר לאיזה עבודה בפיזיקה, ושוטטתי איזה שעה
שעתיים.
יש לי הרבה
תגובות. קודם כל, הגיע הזמן שמישהו יכתוב את הדברים האלה שאתם כותבים. שיהיה חומר
ותשובה בשביל מי שהולך לאיבוד ולא מבין "מה הבעיה איתו". אז כל הכבוד.
אתם לא עושים את זה בשביל זה, אני מניחה, אבל בכל זאת.
היה רק דבר
אחד שהפריע לי: למה השנאה הזאת? בחלק גדול מהמאמרים הדתיים מוצגים בתור מפלצות
אדם, שכל מה שהם מנסים לעשות זה להחזיר בתשובה בתכסיסים כאלה ואחרים. נכון, יש גם
דתיים כאלה. מניסיון אישי, שרק אחרי הרבה זמן הבנתי כמה כואב הוא היה. אבל לא כולם
ככה טוב.
ועוד משהו
קטנטן: הופתעתי ממש מרשימת תרי"ג המצוות. עברתי אחת אחת,
וגיליתי כמה דברים חדשים. אז רק הערה קטנה: את המצוות של הדיינים הוצאתם מהתחום של
האדם הפשוט. למה? הטיית משפט, לקיחת שוחד - זה לא משהו שקשור לכל אדם? כנ"ל
מינוי שופטים. מדברים פה על הקמת רשת משפט, אפילו אחת די הגיונית ונאורה. האם זה
לא משהו שנכנס בהגדרות של בין אדם לאדם? או מצוות הלנת המת, למשל. שמתם אותה
ברשימת המצוות ה'תמוהות'. אבל מה תמוה בקבורת מתים?
המצווה הזאת תקפה אפילו לאויבים במלחמה, שחייבים לחלוק להם את הכבוד המינימלי של קבורה. ועוד אחד - גירושין בגט. זה לא בדיוק מה
שנקבע בחוקים המודרניים? שבני זוג שמתגרשים צריכים חלוקת רכוש כלשהי?
בהצלחה לכם
בהמשך,
רחל.
שירה
משיבה לרחל
שלום רחל,
כאן שירה מצוות האתר - מחמאותי לך! אכן, דת ומדע אינם ידידים טובים, ואינם דרים בכפיפה
אחת בשקט ובשלווה. עם זאת, חשוב מאד להמשיך לשאול, לא להסתפק במה שאנחנו סבורים
שהוא נכון, כאן והיום, אלא להמשיך לקרוא וללמוד. אני מאד ממליצה שתקראי את ספריו
של ריצ'רד דוקינס - תמצאי
בכל חנות ספרים טובה או באינטרנט - בעיקר "השען העיוור" ו"הגן האנוכיי". תיהני ותרחיבי מאד את אופקייך.
מאד הייתי
שמחה לקבל ממך מאמר - קצר או פחות קצר, שיבטא את החשיבה שלך היום, לאחר שעשית צעד
כה מהפכני בחייך ובו תספרי על תחושותיך, לבטייך בשלבי ההחלטות, וכו'. אפשר בעילום שם. אני בדעה, שהדבר שהכי משכנע מתבלטים אחרים
כמוך הוא סיפור אישי של אדם בגילם, שעבר זאת על בשרו.
רחל יקרה -
ממש יקרה: תני לי שם של מאמר אחד, בו אנחנו מציגים דתיים בתור מפלצות.
אחד! גם
הראי לי מאמר אחד, בו אנחנו כותבים שאנחנו שונאים. תנוח דעתך: לא תמצאי!
את מפרשת
ביקורת נוקבת שאנחנו מותחים על אנשים דתיים וחרדיים כשנאה, וזו טעות!
ביקורת היא אחד הכלים היותר נפלאים של חברה נורמלית, דמוקרטית
ומתקדמת לשפר ולקדם את עצמה שוב ושוב. רק
בחברות סגורות, אוטוקרטיות ודיקטטוריות, הביקורת אסורה. אצלנו זה לא רק
מותר, אלא גם הכרחי. אגב "שנאה" - עשי בבקשה תרגיל קטן: היכנסי לאתר
חופש, במשבצת "חפש באתר", כתבי את המילה "שנאה", וראי מה
שתקבלי. מצפה לך הפתעה. גם אם כתבנו משהו ביקורתי קשה על מישהו, לא עשינו
הכללה על
כולם. בדקי שנית.
אשר
לשאלותיך על התרי"ג: סוגיות והלכות משפט נוגעות לחלק קטן בלבד של החברה.
הלכות משפט הן ביטוי לקידמה או לפיגור של חברה, ואת
צודקת בכך, שיש בדוגמאות שהבאת פן אנושי,
אבל זה לא שייך לחיי היום יום של כולנו, אלא למערכת אחת בלבד, ומצאנו לנכון להפריד
בין השניים. אשר לקבורה - לא הקבורה
מתמיהה כאן, אלא ציווי של אי הלנת המת. בעבר זו היה חובה שהסברה הוא בריאותי, שכן
לא היו מקררים ולא ניתן היה לשמר גופה מבלי לסכן את בריאותם של הסובבים אותה. אבל
היום? היום עלינו ובמקרים רבים להמתין עם הקבורה, אם לצורך חקירה משטרתית,
תברואתית או להמתין לקרובי משפחה שיגיעו ממרחקים. הלנת המת היא ציווי שעבר זמנו,
והוא שייך לתמוהים בעינינו.
רחל - היה
לי נעים להתכתב אתך, ואני מקווה שתשובותי מובנות
וקבילות. אשמח מאד לקבל ממך מכתבים ושאלות, והרגישי
חופשייה לכתוב לנו. גם כאשר אנחנו עמוסי עבודה אנחנו מתפנים להשיב לכל כותב.
להתראות בחופש
שירה
נ.ב. האם
קראת את סדרת ההרצאות על האבולוציה שאנחנו מעלים באתר? אם לא - מאד מאד כדאי. חפשי באתר במדור מאמרים וספרים ->מדע
אורנה
לאתר חופש
שלום רב! לפני שבועיים בדיוק תפסו אותי שתי חרדיות בנות 18, כשהלכתי לקניות במרכז
המסחרי בשכונתי. הן התחילו להטיף לי ולהפחיד אותי, והשיא היה כשאמרתי להן
"יצא לי לדבר עם מישהו שהיה לו מוות
קליני והוא אמר לי שלא ראה גיהנום/גן עדן, זאת אומרת
שאין אמת אחת של גיהנום/גן עדן". בדיוק עברה שם אחת
שסיפרה שעברה מוות קליני, והמטיפות אמרו לה להגיד לי מה ראתה! נורא! פחד אלוהים!
באותו רגע רציתי רק למות, לא ידעתי אם לברוח או לא, ולמזלי הבחורה שעברה מוות
קליני אמרה להן שהן לא רבניות. המטיפות אמרו לי שאני צריכה טיפול דחוף של אמנון
יצחק, וכך הסתיימה השיחה!
אני
בטראומה-רגשית-עמוקה מאז! שאני אמות אמן ומיד! לא פלא למה נער התאבד בגלל ההטפות
של אמנון יצחק! פחד אלוהים! מקווה שאחד מאנשיכם ייצור עמי קשר וידבר עמי על
ההפחדות שלהן, ואוכל לשפוך את לבי ורגשותי בפניו על מה
שעברתי!
כל הכבוד
לכם, על הצלת חילוניים שנופלים קורבנות למטיפים חרדיים! אני חילונית מובהקת להורים
דתיים-לאומיים, אני חברה ב"שינוי" ויש לי אח שהיה דתי-לאומי ובגלל הטפות
חרדיות, התחרד! שלא נדע מצרות! נורא!
בידידות,
אורנה - אני הרגישה בעולם לנצח! רגש!!!!!
דני
לאורנה
שלום לך
אורנה - שמי דני מצוות אתר חופש. ברצוני להגיב למספר נקודות שהעלית במכתבך: ראשית,
אני שמח שלא השתכנעת מן ה"הפחדות" החרדיות, שכמו שאמרת בעצמך - הן
מתבססות על הפחדה וסיפורי אימה ולא על שכנוע רציונאלי. אני מקווה שברור לך שכל אחד
יכול להמציא סיפורי אימה, והם אינם מעידים בשום צורה על נכונות טענותיו לגבי גן
עדן, גיהנום או כל נושא אחר.
סיפרת
ש"במקרה" עברה שם מישהי שעברה "מוות קליני" וסיפרה על מה
שראתה. את באמת מאמינה שזה מקרה, ולא פרי תכנון מוקדם מצד מערך ההטפה החרדי? את
באמת מאמינה לסיפורים האלה? הרי החרדים בעצמם טוענים שאין מקריות בעולם... תשובות
וטיעוני נגד לסיפורי ההפחדה החרדיים ניתן למצוא באתר, כאן:
http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/religion_merchants.html#claims
או בחוברות
חופש, אותן ניתן להוריד מן האתר (בדף הראשי).
אשמח לשמוע
ממך שוב,
דני
שירה
לאורנה
שלום אורנה
- שמי שירה, אני חברה בצוות אתר חופש. לחרדים מסויימים בוער
בנשמה להטיף ולסחוב איתם לעולמם כמה שיותר אנשים. זו זכותם, אבל גם לך יש זכות -
והיא - לנפנף אותם מעליך. הדבר הפשוט והקל ביותר לעשות, אם אכן אינך רוצה קשר אתם,
הוא לומר להם להפסיק לדבר אתך, וללכת מהם. המשך שיחה מצדם, אם ביקשת שיחדלו מכך,
היא בבחינת הטרדה, ומותר לך לקרוא למשטרה בטענה שמטרידים אותך.
אשר לפחד -
זו כבר בעיה אחרת. האם את מאמינה בשדים וברוחות? אם כן - חשוב מאד שתתרחקי מאנשים
מאיימים במהירות האפשרית. אבל על פי הבנתי, כל זה איננו אלא דמיון: עולם הבא אינו
קיים, גם לא גן עדן ולא גיהנום, ואף אדם שמת אינו חזר
מהמוות לחיים. מי שחי וטוען שהוא מת מוות קליני הוא פשוט לא מת. ברפואה יש מצבים,
בהם אדם "כמעט מת" - חושיו רדומים, אין עימו קשר, אבל הוא חי. כל
הסיפורים על תחיית מתים וחזרה מ"שם" הם אגדות ופטפוטי-סרק, בוקי סריקי. כמובן, יש אנשים רבים
שמאמינים בזה - מה אפשר לעשות? הרי רוב בני האדם גם מאמינים שיש אלוהים - למרות שהוא
איננו קיים, מה לעשות?
אמנון יצחק
הוא מטיף חרדי, מהמסוכנים שבהם, משום שיש לו קסם אישי, הוא כריזמטי, יודע לדבר
ולהלהיב, משבץ ביטויים עממיים סלנגיים מתוך אוצר המלל הדתי, ויודע וגם מצליח לשבות
את לב שומעיו. אבל מרבית הרצאותיו הן הפחדות, ומי שמפחד ממנו - ממש חבל עליו. יש
במלל שלו גם דברים שאינם נכונים, אבל הוא מציג אותם בנמרצות ובביטחון עצמי כה
מרשימים, שרבים מן המאזינים נופלים קורבן ברשת שהוא פורש לרגליהם. ידע ועובדות אין
רוכשים אצל אמנון יצחק. רוכשים אותם במדע, בלימוד מסודר במוסד ממלכתי או ציבורי
מוכר ומורשה. חבל שתלכי שבי אחרי הבלים מסוג זה. אם את מתעניינת, אני יכולה לתת לך
רשימת ספרים מאד מעניינים וקלים לקריאה, מהם תלמדי מהו העולם שלנו, ואיך לא יכול
להיות עולם אחר לבני האדם.
תודה על
פנייתך אלינו, ואל תפחדי. איש לא יעשה לך כל רע בסיפורי אגדות. גם אין צורך לברוח
מהם. שהם יברחו ממך. הציגי את עצמך בצורה תקיפה ובטוחה, התעלמי לחלוטין מכל מה שהם
אומרים לך, וגם אם יש בלבך מעט פחד - אל תעני להם כלל, אף לא מילה, רק אמרי שאת
הולכת לקרוא למשטרה. אסור על פי חוק להטריד בני אדם, וזוהי עבירה.
שבת שלום
שירה מצוות
חופש
אורנה
לחברים
באתר חופש - אני שולחת לכם תרומה כספית להמשך פעילות העמותה והאתר. לפני
כחודש
פניתי לאתר וסיפרתי על הפחדה של שתי מטיפות חרדיות בשכונתי, ששיאה היתה
הפחדה על מוות קליני וחיים לאחריו. זה גרם לי לטראומה רגשית עמוקה.
בזכות תמי
(בטלפון) ושירה ודני (באתר) - שהסבירו לי
שאדם במצב של מוות קליני הוא בעצם חי, ורק מדמיין דברים - הוקל לי רגשית
מאד. תודה
ענקית, באמת, מעומק הלב והרגש לדני, לשירה ולתמי, ולכן אני שולחת לכם
תרומה כספית.
אשמח אם הדבר שעברתי יתפרסם באתרכם - אין לי בעיה ששמי יפורסם! בתקווה שכך
תצילו
עוד אנשים כמוני! כל הכבוד - שיירבו כמוכם אנשים
אכפתיים עם רגש, והמשיכו כך!
בידידות
אורנה
הערת
המערכת: למרות נכונותה של אורנה להיחשף, אין אנו מפרסמים כאן אלא את שמה
הפרטי, בעיקר כדי לגונן עליה מפני "שליחיו של הקדוש ברוך הוא", הנטפלים,
למיטב ידיעתנו וניסיוננו, לכל מי שמנסה לעזוב את אמונתם.
פועה
לכבוד האתר
"חופש" - שלום! קוראים לי פועה (השם האמיתי הוסווה),
אני בת 13 (כמעט), ונכנסתי לא מזמן בפעם הראשונה (!) לאתר שלכם, בתור אחת שבאה מבית חילוני, וההורים שלי אף פעם
לא שללו את העובדה שאין או יש אלוהים. אני לא מאמינה בעקרון שקיים אלוהים אבל
אף-פעם לא ידעתי להסביר למה, פשוט הייתה לי תחושת בטן.
כמו שאמרתי
- נכנסתי לאתר, עיינתי בכמה מהאמרים, חלקם ביותר ריכוז ועל חלקם רפרפתי. בייחוד
עניינו אותי המאמרים על השואה ועל הטענות (הבהחלט
חזקות) שהעליתם שם. אני ממש חייבת לציין שנתתם לי ראייה הרבה יותר ריאליסטית על נושא הדת.
רציתי לתת
לכם צל"ש גדול מאד על כל ההשקעה, ועל הדעה בכלל. אני לא יודעת עד כמה מהמבקרים באתר מקבלים את מה שאתם אומרים בסביבה
שלנו, אבל אני מקווה שתמשיכו כי אתם עושים עבודה מ-צ-ו-י-י-נ-ת-!
ו... זהו
זה בערך מה שרציתי להגיד, אני בטוחה שאני אכנס עוד הרבה פעמים לאתר, ושוב תודה!
שלכם, פועה
נ.ב.: אני
מקווה שתוכלו לשלוח לי תגובה קטנה על המכתב... ביי
דפנה
לפועה
שלום פועה
- תודה על מכתבך, ששימח אותנו מאד. אני מעבירה אותו לחברי בצוות, ומניחה שתקבלי
תגובות נוספות. המשיכי לבקר באתר להנאתך, בתקווה שהוא יסייע בידך להרחיב עולמך
ולעצב השקפת חייך. תמיד נשמח לענות על כל שאלה,
בברכה,
דפנה
שירה
לפועה
הצל"ש
מגיע לך, לא לנו, שכן את היא זו שהחלטת לעשות צעד מהפכני בחייך. שכרנו הוא הסיפוק
הגדול, שעמלנו לא היה לשווא, וכי עלה בידינו להביא אדם כמוך לידי חשיבה עצמאית,
לשיקול דעת עצמי, להעברת ביקורת על דרך חייך, ולקבלת החלטה. החשיבה, שיקול הדעת
העצמי, הביקורת - על כל דבר, גם על "אלוהים", וקבלת החלטה הן התכונות
המבדילות אדם חופשי מאדם שכבל עצמו, מרצון או מפחד, בכבלי אמונה דתית, כמילותיו של
המשורר שאול טשרניחובסקי בשירו "לנוכח פסל
אפולו": "ויאסרוהו ברצועות של תפילין"... בהחלטה החשובה שקבלת הפכת ריבון על עצמך, במקום
שתהיי שפחה לציוויים של אחרים, שפועלים כשליחים מטעם עצמם של "אלוהים",
שנברא על ידם לצורכיהם התועלתניים. דרכך החדשה בחיים רק החלה, וזו - דרך החופש,
דרך ההשקפה והתרבות החילונית – ארוכה, קשה אבל נפלאה. אני מאחלת לך שתרבי לקרוא
וללמוד, אל תקבלי שום דעה בלא ביקורת ותהייה, וכשתצליחי, ואין לי ספק בכך, אל
תשכחי את הרבים שנותרו מאחור, בעולם ממנו באת, וספרי להם, דרכנו או בכל דרך אחרת,
כיצד עשית זאת, וכמה יפה הוא עולמך.
שירה
נוגה
ורעיה
שלום - אנחנו
2 בנות דתיות שנכנסות לאתר שלכם, וקראנו כמה הודעות, ואנחנו חושבות שאולי כדאי לכם
לנסות ולשמוע גם את הצד השני. האתר נורא קיצוני נגד דתיים, ואין אפילו דתי שיענה
לשאלות שמעלים פה. קראנו גם את "המכתב של זיווית",
אבל אנחנו חושבות שהוא לא מספק, ולילדה בת
15 אין את כל התשובות... לנו, בתור בנות דתיות חשוב דווקא הקירוב, ולא הקרע בעם.
אולי אפשר לפתוח פורם באתר, שגם דתיים וגם חילוניים ישתתפו בו.
רצינו
להביע את דעתנו על רצח רבין: הבעיה בעם היא שמאז שרבין נרצח יש הרגשה כאילו כל
הדתיים ביחד, אחראיים לרצח רבין. הכללה כזאת, שאם יגאל אמיר (או כל אחד אחר..
מהספר: "מי רצח את רבין") היה שותף לרצח, אז ככה גם כל הדתיים. ואנחנו
חושבות שזה ממש עצוב. רבין לא היה ראש הממשלה רק של החילונים, רבין היה המנהיג של כולנו,
אבל רצח רבין נתפס כמיתוס של החילוניים בלבד! למה?!? המצב הזה בעם מאוד כואב לנו,
ונשמח אם יהיה אפשר לעשות משהו כדי לשפר. אנחנו חושבות שהאתר "חופש" כן
נוגע בעניינים כואבים. נשמח לקבל תגובה! שיהיה שבוע טוב וחיים נפלאים!
אוהבות...
נוגה ורעיה (השמות האמיתיים הוסוו),
רוני
לנוגה ולרעיה
לנוגה ולרעיה
שלום, תודה לכן על ביקורכן באתר, ועל מכתבכן הרציני ומנומק. שמי רוני, ואנסה לענות
בקצרה לנקודות שהעליתן. ראשית, אתר "חופש" אינו נגד דתיים - הוא נגד
כפייה דתית, ונגד החזרה בתשובה. נכון שאנחנו מתנגדים להרבה דברים שאנשים ומוסדות
דתיים חושבים ועושים, אבל אינני סבור שזה נקרא להיות "נגד דתיים".
בקשר
לפורום, אין צורך לפתוח כזה, הוא כבר קיים. אתן מוזמנות לפורום "חופש" בתפוז
- שם תמצאו דתיים וחילוניים מנהלים דיונים (בד"כ) מתורבתים. להבדיל מכמה
פורומים דתיים, תמצאו שאין כאן כמעט סינון של הודעות - דעות מנוגדות לאלה של מנהלי
הפורום מתקבלות בברכה, כל עוד הן מנוסחות בנימוס ובצורה מתורבתת.
ובאשר לרצח
רבין: אני לחלוטין מסכים למה שכתבתן שרבין היה המנהיג של כולנו.
אני גם
מבין את העוול שחלק גדול מהציבור הזה חש. אבל מה אני צריך לחשוב כשחבר כנסת של
מפלגה ציונית דתית קורא ליהודים אחרים בוגדים, ומבקש להחיל עליהם עונש
מוות (ואולי מוכן להמיר זאת במאסר עולם)? כשאני קורא דבר כזה, נדמה לי שהציונות
הדתית, זו ששלחה אותו לכנסת (!), לא הפנימה דבר, ושההיסטוריה בהחלט עלולה לחזור על
עצמה.
אם אתן
רוצות "לעשות משהו כדי לשפר", אז אולי כדאי שתפעלו בתוך המחנה הדתי, כי
נראה לי שהוא זה שצריך להפנים את המסרים של סובלנות וכבוד לזולת.
כל טוב,
רוני
אוהד
לנוגה ולרעיה
בנות יקרות
- חן חן כל ביקוריכן באתר חופש. שמי אוהד, אני מעבר
לגיל העשרה, ויש לי הפתעה קטנה עבורכן: את הצד השני שמענו גם שמענו ברמות שונות,
באיכויות רבות, ודעתנו בוגרת ומגובשת. בכל הנוגע לקיום יחסים וקשרים בין הציבור היהודי
הדתי לציבור היהודי החילוני יש להפריד בין
הוויכוח על קיומו של "אלוהים", לבין דיון על החיים ביחד במדינה אחת
השייכת לכולנו. את הוויכוח על אלוהים העלינו באתר יותר מפעם אחת, ועל כך לא נדון
בשיחות אתכן. אין לנו כל כוונה להמיר את
אמונתכן, ולא זו מטרתו של האתר. האתר פונה לאלו מבין הקוראים שההיגיון והשכל הישר
גוברים אצלם על הרגש ועל אמונות לא
מוכחות, שלתוכן הם נולדו. זה הכל.
חשוב יותר
לדבר על מערכת היחסים בינינו. לצורך זאת חייבת להתקבל על ידי שני הצדדים המתדיינים
נקודת התחלה מסויימת, המקובלת ומוסכמת על שני הצדדים. אין טעם להתווכח מבלי
שמסכימים על כך מראש. לנו יש שני קווי התחלה, שבלעדיהם אין טעם בהמשך הדיון - לא
אתכן ולא עם שום אדם מאמין אחר: (1) הדדיות ביחסים (2) איש באמונתו יחיה. ברגע
שאתן, שתי בנות חמודות, תסכמנה לכך, ותהיינה מוכנות שיחד נעלה הצהרה באתר, שכל
יהודי רשאי לחיות את חייו האישיים כרצונו, להתחתן עם מי שלבו חפץ, בלא כל הגבלות,
וכך לגבי אוכל, שמירת שבת וחגים - הכל, או אז נוכל
להמשיך. בלא הסכמה כזאת מראש אין טעם לשיחות, על מנת שלא תהפוכנה אלה לעוד ויכוח
עקר. אנחנו, חברי האתר, מצהירים בזאת, שאין לנו שום התנגדות לכך, שיהודי דתי יקיים
את פולחני דתו כרצונו, בתנאי שהדבר לא ייעשה על חשבון זולתו: היהודי הדתי או בן
לעם אחר. על מנת שנסכים לוותר לו בנקודה כלשהי, יהיה גם עליו לוותר על משהו לטובת
עניינינו שלנו, ובכך נדון כשנגיע לנהר.
בברכה
אוהד
עדנה
שלום רב - שמי
הוא עדנה (השם האמיתי הוסווה), ואני בת 13. ברצוני לדבר
על מספר נושאים שחשובים בעיני... קראתי חלק מהסיפורים באתר, ואני רוצה להגיד מספר דברים. אני יודעת שהדבר
הראשון שתגידו אלי הוא שאני עדיין קטנה ואינני מבינה. אמת! אני לא מבינה בכול אך
רציתי להגיד את דעתי בנושא. הרבה רואים אותי כשונה בגלל היותי לא מאמינה
באלוהים. ההתייחסות אלי היא בהחלט שונה
והתגובות וההתנהגויות של אנשים דתיים או כמו שכולם קוראים להם "רגילים" הם
שונות וכלל וכלל לא מפתיעות (אותי בכול אופן).
קשה לי
להאמין שדבר כזה כמו אלוהים קיים, ותסלחו לי על הביטוי "דבר" כזה. אני
מאמינה בהוכחות בעובדות, בדברים שניתן להוכיח. אני מודעת לכך שישנם דברים רבים שלא
הוכחו ואני מאמינה בהם, כמו גזע המוח - שהוא מונח שמדענים לא הוכיחו שהוא קיים אך
אני מאמינה שהוא נמצא שם. בקיצור! ברצוני להבין מי ייצר את העולם הזה? מתי? ולמה?
אקבל כול תשובה חוץ מהתשובה: אלוהים יצר את זה ותשלימו אם זה!
שלכם עדנה
אוהד
לעדנה
עדנה יקרה
- שמי אוהד, אני חבר בצוות הפעיל של האתר, ושמחתי לקבל את מכתבך. אל תזלזלי בגיל
13 - אני מכיר
הרבה מאד ילדים מוכשרים וחכמים בגיל זה, הרבה יותר ממבוגרים רבים. כשאני שומע
הצהרות של חלק מחברי הכנסת, של רבנים מסויימים ושל אנשים מבוגרים רבים אין לי ספק, ששכלם ובגרותם
פחותים מאלו של ילדים רבים בגיל 13. לכן אינך קטנה ולא בלתי מבינה בתחומים ששכלך, והידע
שלך מאפשרים לך לחשוב, לנתח מצבים ולהסיק מסקנות.
אל תרגישי
רע לנוכח העובדה, שלא את הכל את יודעת ושאינך מבינה הכל. גם אנשי מדע
דגולים ומנוסים אינם מבינים ואינם יודעים הכל. לעולם האדם לא יידע ולא
יבין הכל,
ודאי לא אדם אחד! לכן למדע, ללימוד ולחקר יש תפקיד ראשון במעלה בקידומה של
האנושות
ושל הידע האנושי.
גזע-מוח?
הוא בהחלט קיים, נבדק ונחקר. עדיין יש בתוכו מסילות עצביות שאינן מאובחנות, אבל
כגזע-מוח זה דבר ברור ובדוק. אלוהים, מנגד, לא רק שאין הוכחות לקיומו, הוא פשוט
המצאה מחשבתית יוצאת דופן של האדם, קראי בבקשה מאמר מעניין וחשוב בנושא זה
http://www.hofesh.org.il/articles/god/al_lo_klum.html
וחוץ ממנו
יש באתר הרבה מאד מאמרים על אלוהים שאיננו: כתבי במשבצת "חפש באתר" את
המילה "אלוהים" וקליק - תמצאי אוצר בלום.
שאלתך
"מי יצר את העולם" טומנת בתוכה מלכודת, והיא המילה "מי?" שום
מי ושום מה - העולם לא נברא, העולם שלנו נוצר כחלק מהתפתחותו והיווצרותו של יקום
אינסופי, ששאלת היווצרותו ומועדה מהווים את השאלה מס' 1 הניצבת בפני מדעני העולם.
השאלה על
היווצרות העולם היא כללית ורחבה, אבל לגבי היווצרות האדם, שהיא תחום אחד מאותה
היווצרות גדולה - קיים חומר מעניין וחשוב, גם באתר. מה שלמדנו מצ'ארלס דארווין לגבי האבולוציה של האדם נכון לגבי כל ההתפתחות
הטבע והקוסמוס - וכך הוא אמר: "לאבולוציה אין כיוון, אין מטרה ואין
תכלית". משמעות הדבר היא, ששום דבר בטבע לא הופיע מתוך מטרה או כוונה של
"מישהו" או "משהו" או לצורך תכלית כלשהי, אלא שזו תולדה של
תהליכים מקריים, כמו לגבי בעלי החיים כולם - שנוצרו בתהליך של ברירה טבעית. תורת
האבולוציה, כמו עוד תיאוריות מדעיות שהוכחו בכלים מדעיים, היא אחד ההישגים האנושיים
הגדולים והחשובים ביותר, והישג זה מנפץ לרסיסים את התיזה הדתית, בכל דת שהיא בתבל,
לפיה "הכל" נברא בידי אל מסויים
לצורך תכלית מסויימת. לכן גם שלוש המילים הפותחות את ספר התורה הן שקריות מצד אחד,
ומהוות סיסמה דתית מיסיונרית, מצד שני:
"בראשית ברא אלוהים": לא היתה ראשית, שום מישהו לא ברא, ואלוהים פשוט אינו קיים. על כך
כתבנו גם באתר - ראי בפרשת השבוע
http://www.hofesh.org.il/freeclass/parashat_hashavua/02/01_breshit/1.html#breshit
יש לנו באתר
סדרת הרצאות באתר בנושא האבולוציה של האדם, שניתנו מפי פרופ'
יואל רק מביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל-אביב - אני ממליץ מאד שתקראי אותן. הן קיימות במדור
המדע, במדור הראשי "מאמרים וספרים".
אשמח מאד
לשמוע ממך שוב ושוב. חשוב לי ולנו מאד לדעת מה חושבים צעירים בנושאים הבוערים של
חיינו בתחום זה - תחום הדעת אל מול הדת, תחום התובנה והביקורת אל מול קבלת טיעונים
לא ערעור והרהור ופקפוק.
בברכה
ובתודה על פנייתך אלינו
אוהד
פברואר 2004
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
