במת
חופש
אני
פשוט בהלם מהאנטי שלכם כלפי הדת והיהדות
אחד המאפיינים של מרבית המאמינים
הדתיים (כולל המתחזים, הפונים אלינו בהצהרה "אני חילוני, אבל...") הוא
חוסר היכולת להבדיל בין ביקורת לבין רגש או יחס, ככל שמדובר בדת או באמונה באל. גם
עמי (שם בדוי), עימו ניהל איל - חבר צוות
האתר - את ההתכתבות שכאן, כרבים אחרים, רואה בביקורת שאתר חופש מעלה כנגד עמדות או
תכונות באמונה הדתית, משום "שנאה", ומערב, בטעות מוחלטת, "דת"
עם "יהדות". מן הערב-רב של טיעוניו עולה כתב-אישום חריף כלפי האתר.
דווקא משום שעמי איננו ראשון ואיננו יחיד בעמדה ויחס מסוג זה כלפי אתר חופש בפרט,
וכלפי היהודי החילוני ככלל, מצאנו לנכון להביא בפניכם את ההתכתבות במלואה. אין לנו
ספק, שעמי איננו האחרון, ובדומה לו יבואו גם אחרים בטענות דומות. זה לחם חוקנו
במאבק על זכותנו לחיות כאן בארץ כיהודים חילונים, ש"אלוהים" ופולחני השעבוד
לו אינם מענייננו, וכל רצוננו הוא לחיות בהתאם להשקפתנו ורצוננו. לא יותר, ולא
פחות. זה הכל.
עמי
אני בן אדם חילוני ואני פשוט בהלם מהאנטי שלכם
כלפי הדת והיהדות. הייתי מצפה שאם אין לכם כבוד כלפי אנשי הדת לפחות כלפי
היהדות שבזכותה אתם נמצאים פה וקוראים לעצמכם ישראלים (אין שום
צ'אנס שבעולם שללא יהדותנו לא היה
זכר לאומה הקטנה הזו במשך 2000 שנה). אם יש לכם בעיה עם דתות באופן כללי ורוצים אתם
להניף את דגל החילוניות, על הכיפק, למה שלא תתחילו מהאיסלם ולא מהיהדות, דת שבאמת לא רק אנו סובלים מימנה,
אתם פוחדים מגזר דין מוות?????
ולגבי הכפייה הדתית - אני חושב שהכפייה
החילונית חזקה הרבה יותר. למשפחה אפילו מהמגזר הלאומי קשה הרבה יותר לחיות
באורח חיים דתי ממשפחה חילונית ממוצעת. תנו לזה כבוד כמסורת. אפילו באמריקה הנאורה שישראל היא
חיקוי עלוב שלה, אומר הנשיא בוש "אני
תולה את הישגיה של של ארה"ב בבורא עולם". על כל שטר שלהם רשום
"באלוהים מבטחינו"
להזכירכם - הנצרות והאיסלם
הם תוצרי לואי של היהדות. אני מניח שלכם אין שום בעיה בקטע של
התבוללות וכדו' - אם-כן ישלכם חיים קלים. אתם לא מחזיקים בישראליותכם כבקרנות
המזבח, כך שבכל מקום בעולם תרגישו טוב. לא תסבלו "מכפייה דתית" ואפילו
לא "מכפייה אנטישמית".
היו שלום
עמי
איל
משיב
שלום עמי, שמי איל, ואני חבר
בצוות התגובות של חופש. כל כך הרבה בטחון עצמי מעורב בדברים שאינם נכונים במכתבך,
הצהרות המובנות מאליהן לך בלבד, דעות בהן אתה בטוח, ושכנראה מעולם לא בדקת את
אמיתותן, שאין טעם אלא להפנותך מחדש לאתר חופש לקריאה רצינית של הנאמר בו והמשתמע
ממנו. מכל מקום, אחזיר לך תגובה חלקית
לקביעות הכה-בטוחות בעיניך, ושבעיני הן כלל אינן נכונות.
1. אני גאה
ביהדותי, ולכן אני חושב, שזיהוי היהדות עם
הדת החרדית, (הכוללת מאפיינים של עבודת
אלילים פרימיטיבית) מכפישה את היהדות ומבזה אותה. ישנם חילונים שאינם מבינים,
שניתן להיות יהודי ללא ספיחי הדת וללא דת
בכלל, למרות שמול עיניהם העצומות קיים רוב בארץ, בעל רגשי נחיתות מול הדת, שאינו
מודע לעצמו ולכוחו, שהונצחו בו בעזרת חינוך קלוקל . לבי להם ולעיוורונם-עיוורוננו.
2. נכון, ללא
יהדותנו היהדות לא הייתה שורדת, ונכון גם שללא יפנייותם
של היפנים היפניות לא הייתה שורדת. זוהי קביעה אווילית למדי. השאלה החשובה היא, מה
אנחנו רוצים לשמור ולשמר: אם כוונתך היא,
שההתבדלות על רקע דתי עזרה בשמירת הזהות היהודית בעבר - הדבר נכון. גם האנטישמיות
עזרה בשמירת זהות זו, ולמרות זאת איני
חושב שיש בערכיה של האנטישמיות משהו הראוי לטיפוח או לשימור.
3. בהבלים האיסלאמיים שיטפלו המוסלמים. אני עסוק בניקוי חצרי שלי.
4. לא קיימת כפייה
חילונית. אני לפחות אינני מכיר מישהו, המכריח דתיים לנסוע בשבת, או להתחתן שלא
ברבנות.
5. יש לי כבוד
למסורת. אין לי כבוד לדת.
6. אמריקה איננה
מודל לחיקוי בעיני.
7. הנשיא בוש אינו
הגורו שלי, גם לא נשיאי.
8. אינני מאמין ברעיונות של טוהר הגזע. הם לא הועילו
לגרמנים, גם לא יועילו ליהודים.
9. כיהודי
וכפטריוט ישראלי אני מרגיש וארגיש טוב רק
בישראל. הרמיזה שלך, שבגלל התנגדותי להבלים הדתיים מקומי איננו בארץ הינה חצופה
וגסת-רוח.
היה
שלום
איל
עמי
איל שלום, אני
חבר בצוות התגובות של החופש העצמי. כל כך הרבה בטחון עצמי המעורב בדברים שאינם
נכונים במכתבך, הצהרות המובנות לך מאליהן, דעות בהן אתה בטוח ושכנראה מעולם לא
בדקת את אמיתותן, אבל כנראה אין טעם להפנותך אל המקורות לקריאה רצינית של הנאמר
בהם והמשתמע מהם. ולכן אחזיר לך תגובה
שבטוח תהיה חלקית לקביעות הכה בטוחות בעיניך ובעיני אינן נכונות כלל.
1.
באיזה
יהדות אתה בדיוק גאה?! היהדות לא נולדה לפני 55 שנה, וגם לא 200 שנה. היהדות קימת
למעלה מ 2000 שנה, עם כל "המאפיינים של עבודת האלילם הפרימיטבית" שנשתמרה בקנאות פרימיטיבית. כשעלה סבי
לארץ מתימן הרגיש אז את החופש האמיתי כשהגיע לארץ והיה יכול לקיים את דתו מבלי לפחד
מאיש. ולכן אין "דת חרדית" יש "דת". סבי לא היה חרדי אבל
הקפיד על כל המאפיינים שעליהם דיברת. ולכן יהדות זו דת, להבדיל כמו הנצרות וכמו האיסלם. ולכן סותרת האמירה שלך בתחילת הפיסקה,
למה שאתה כותב בפיסקה 5.
2.
לדעתי
ההשוואה שלך ליפן אווילית למדי. אם האמריקאים במלחמת העולם השניה היו מפיצים את
היפנים לכל עבר, והיו היפנים מפוזרים ומפורדים בתפוצות, אזי היפנים ללא יפניותם
(אהבתי את ההגדרה) לא היו נשארים יפנים. אך מאחר ונשארו ביפן, יפנייותם לא היתה
בכלל סכנה... האנטישמיות לא עזרה בשמירת הזיהות היהודית, האנטישמיות היתה פועל יוצא של ההתבדלות על רקע דתי. ולכן ההיפך הוא
הנכון: האנטישמיות רק צמצמה בהרבה את הזיהות היהודית ע"י חיסול היהודים ששמרו
על הזיהות היהודית בקנאות ראויה לקינאה ולהערצה.כך שודאי איני רואה סיבה לטפח את
"ערכי" האנטישמיות מה שכן מחויבים אנו לטפח את ההתבדלות על הרקע הדתי
כמו שהשכלת להגדיר. (הדוגמה שלך משונה!!!!!).
3.
הבעיה
עם המוסלמים והאיסלאם שאנו סובלים מהבליהם. ואם פעם בהיסטוריה נדע להתאחד ולא לעבוד בחברות ניקיון למינהם, אולי
מצבנו יהיה טוב יותר.
4.
באמת!!
אם-כך על אחת כמה וכמה שאין כפיה דתית. אני לפחות לא מכיר מישהו שמכריח אותנו
החילונים ללכת לבי"הכ. טול קורה.....
5.
יש
לך כבוד למסורת, מעולה. ומאיפה באה המסורת?! מהשמים?! לא היא באה מהדת, אלא אם כן
המסורת אצלך מסתכמת בלהבעיר מנגל ביום
העצמאות. ולהלן הקשר:
מסורת
|
דת = עבודת אלילים
|
בנית סוכה
|
בני ישראל במדבר, ואחד משלושת הרגלים
|
ליל הסדר
|
קורבן פסח ומצות סיפור יציאת מצרים
|
סופגניות
|
נס פח השמן וכו'
|
ולכן המסורת היא פועל יוצא או ה FUN או הגימיק שבדת. המצאה
של השנים האחרונות. וזה על הכיפק רק לא לשכוח
מאיפה זה בא.
6.
אם
כן - איזו מדינה היא מודל לחיקוי בעינך גרמניה או....??
7.
בוש
גם לא הגורו שלי אך לא מונע ממני להתקנא בו שיכול לומר כדברים האילו ולא לחשוש
מפירוק הממשלה, או מאתרי חופש למיניהם נגד כפיה דתית. (תדמיינו את שרון אומר את
זה).
8.
העיוות
צועק הצילו!!! איל!!! אתה משווה אותנו לגרמנים??? הכתובים מזהירים אותנו
מהתבוללות, אך לא משמירת טוהר הגזע אלא משמירת טוהר הדרך. במשטר הנאצי שום יהודי
לא יכל "להתגרמן" ולהיות גרמני נאור (מפני
שבזמנו לא היתה קימת מכונת הדיאליזה להחלפת דם).אך כל אדם באשר הוא יכול להיות
יהודי. לכן אנא דייק במילותך והשווה לבר- השוואה.
9.
ולסיום
גם אני ארגיש טוב רק בישראל קודם כל כיהודי ולאחר מכן כפטריוט ישראלי. והרמיזה שלי
היא לא חלילה שמקומך אינו בארץ, אלא שלפעמים "החופש" יכול להשחית יותר
מהכיבוש. אני מבין שאף פעם לא היתה לך נגיעה לדת ואתה רואה בה עבודת אלילים. אך אם
היית טורח לפני ההשמצות לבדוק את נושא דת היהדות לעומק, ולא לקרא את תרי"ג
המצוות כנער בן 13 עם קוקו ועגיל, שקורא את פרשת הבר-מצוה שלו, היית מבין שהדברים
עמוקים הרבה יותר, וככל שתעמיק יותר יתגלה בעינך עולם ומלואו שאם לא תכבד אותו,
בודאי לא תזלזל בו. ולא תיקח פסוקי פשט וסיפורי תורה לילד בגן ותציג אותם כמו
שפירטתם באתרכם. ולכן בהמשך למה שאמרת בתחילה שאתה גאה ביהדותך, ואתה עבורי מיצג
את הסמן השמאלי קיצוני ביותר בחברה הישראלית, המדינה חיבת להיות בעלת צביון
מינימלי ופגיעה בערך זה היא פגיעה אמיתית "בחופש" בחופש להרגיש יהודי
במדינה יהודית. תחשוב איך אתה כפטריוט יהודי ישראלי היית מרגיש ששכנך בתוך חצרו
הפרטית מבזה את דגל מדינתך מטמאו ועושה בו כשלו, או האם גם אז תדבוק בדגל החופש.
היה שלום (ולא
שלום עכשיו)
שלך עמי
נ.ב. הייתי מעריך מאד אם
התכתובת בינינו הייתם מעלים באתרכם AS IS .
איל
עמי
שלום - ניכר בך שאתה דעתן ובעל הומור, ועל כך תבורך (תראה איך הרושם מתעדכן ממכתב
למכתב). חששי מניסיון קודם עם מתכתבים דעתנים בעבר, שאנחנו עלולים לעלות על מסלול
התכתבות אין-סופי, שכן, גם אם אשיב לכל הנקודה שהשבת לי (ואמנם כך אעשה),
לא ייסתם הגולל על הדיון, כיוון שלכל סעיף ותגובה שלי מן הסתם תבוא השגה שלך והשגה
שלי למולה, ועד שלא נפרוש את כל עולמנו הרוחני, השונה זה מזה, ונגיע ליריעות
כתובות המחזיקות ספר, לא נבוא על סיפוקנו ולא נגיע לקץ הדיון ולעמק-שווה
כלשהו. מכיוון שזמני אינו בידי להגשמת מטרה מרשימה זו, אציע לך להגיע לכלל תכלית:
1. אתמקד במה
שנראה לי עיקר: מטרות אתר חופש, שכנראה
חמקו מעיניך.
2. אדון בהנחתך
המרכזית, המזהה את היהדות עם הדת היהודית.
3. אענה בקיצור על
השגותיך, כדי לנסות לעורר אותך לחשיבה מחודשת באותן נקודות. זאת, תוך תקווה שלאחר
שעיקר העמדות שלי יובנו, אם בכלל, תוכל לחשוב עליהן בכובד ראש - לקבלן או לדחותן,
אבל תוך הבנת מעמיקה יותר של האמירה המרכזית וכוונתה, וללא צורך בדיון מייגע ואין-סופי.
מטרות האתר:
לאתר
חופש מספר מטרות, והן כתובות בכותרתו - היכנס ליונת חופש, וקרא. המטרה העיקרית היא
להביא את החברה ואת המדינה להכיר בזכותו של הציבור היהודי החילוני - אותו ציבור
גדול, שאיננו מאמין באלוהים ואיננו מוכן לחיות על פי תכתיבי שליחיו-מטעם עצמם,
הרבנים והרבנות - לחיות את חייו בלא שרשות דתית תכתיב לו דבר וחצי-דבר לגבי מה
ואיך והיכן ומתי, ומה לא ומתי לא והיכן לא לקיים את אורחות-חייו.
במסגרת
זו כלול מאבק המיגננה של ציבור זה מפני מיסיונרים,
שמרביתם חרדים-קיצוניים, אבל גם בין המתונים הסתננו לאחרונה גרסאות פונדמנטליסטיות
ומיסיונריות של הדת, ואלו הפכו לעתים למסוכנים יותר בגלל התדמית הישנה של תורה
ועבודה, שבעבר אכן היה הזרם המרכזי בה.
אתר חופש מייצג ציבור יהודי גדול, שנפשו קצה באותם יהודים דתיים, המנצלים
את המדינה ואת אזרחיה הנאמנים מבחינה כלכלית, מבחינת נטילת העול בהגנה עליהם, ובניסיונותיהם הבלתי-נלאים להשליט
בדרכי-כפייה את אורחות-חייהם על כלל הציבור היהודי בישראל. זאת, תוך מבט מלא-בוז
והתנשאות על שאר החברה, שעל חשבונה הם חיים, מבט המאפשר להם לנקוט עמדות
בלתי-מוסריות ובלתי-חוקיות בעליל, המצדיקות את ההתנהגות שפורטה למעלה.
אין
לצוות האתר כל עניין באמונה באל, שאת "קיומו" אינם מקבלים, וברוח
הסובלנות הם מכירים בזכותם של כל המאמינים הדתיים לחיות את חייהם באין-מפריע. לא
היינו נדרשים כלל לדיון ביישות שאיננה קיימת -
"האלוהים", ולא היינו מעלים ללא הרף את הטיעונים שהמאמינים מעלים
"להוכיח את צדקת אמונתם", אלמלא המתקפות האין-סופיות שהם עורכים כנגד
הציבור היהודי החילוני, נגד מסגרותיו החברתיות והתרבותיות, המימשל
ומערכת המשפט של המדינה כולה, בשם אותו "אל" לכאורה. מכיוון שזוהי
התנהגותם, אנחנו נאלצים לחשוף גם את הבלי הדת, על מנת להראות לציבור שלנו - לא
ליהודים הדתיים, שאינם מסוגלים כלל להבין את טעותם - שאין להיגרר אחרי הבלים,
רוע-לב, רשעות, עוול, והכל לכאורה "בשם התורה הקדושה והמתוקה". על כך הם
מתקוממים כנגדנו, כשאין הגמל רואה את דבשתו...
טענתך העיקרית:
כפי
שאני מבין את הנחתך/טענתך העיקרית, ניתן לבטאה כך: "אף אם אין ממש בדת
היהודית - עלינו לכבדה, כי היא חלק מן הזהות היהודית ומן ההיסטוריה
היהודית". מכיוון שאתה שותף לדעתי,
כי בסופו של דבר טענותיה המרכזיות של הדת אינן נכונות, (אתה טוען כי אתה חילוני,
ואצל דעתן כמוך אני מניח שהדבר לא קרה בהיסח-הדעת אלא מתוך שיקולים עמוקים
ורציניים), אני פטור מלהציג בפניך את עניותה האידיאולוגית של הדת. מה שמציק לך היא
בעיית הזהות. השאלה היא, האם ניתן להיות יהודי ללא זיקה לדת היהודית? ובכן התשובה היא פשוטה בתכלית ומורכבת כאחת:
התשובה הפשוטה היא: בוודאי! אתה מוקף יהודים שאינם דתיים, ובכל זאת אינם סינים או
הונגרים.
החלק
המורכב הוא מתן ההסבר לשאלה, כיצד השתרשה הדעה אודות הלינקג' בין
הלאום היהודי - והדת היהודית. הגורם לכך, לדעתי, הוא בעיה מושגית ופירוש
מוטעה של ההיסטוריה. בעבר רוב היהודים החזיקו בדת היהודית, מהסיבה הפשוטה,
שהמושג "חילוניות" לא היה מוכר רשמית, גם אם חילונים היו בעמנו מאז
תחילת קיומו. בכלל, בני העם העברי בתקופת המקרא שילבו פולחנים יהודיים (עליה לרגל
למשכן "האלוהים" והקרבת קורבנות לאלוהים-יהוה), ובה בעת עבדו גם את
אלילי הארץ - עשתורת, אשרה, בעל, דגון ועוד - אלילי הדתות האחרות שרווחו בארץ באותם ימים.
התורה, כמובן, מגנה אותם על כך, ולא בכדי נלחמו כל נביאי ישראל בשצף-קצף למען
האמונה באל היהודי, ואיימו בלא-הרף על כל מנהיגי האומה שלא ללכת בדרכי אלילים
אחרים. שאם היו כולם יהודים דתיים כשרים, לא היה צורך לנביאים ללחום למען
אלוהים-יהוה. עם זאת אין התורה טוענת, ולו לרגע, שבעבודת האלילים, החליפו
בני-העם העברי את לאומיותם.
במהלך
ההיסטוריה בגלות, מרגע שיהודי כפר בדתו, מייד נודה ע"י הקנאות הדתית, וממילא
לא נותרה לו אופציה מעשית להמשיך ולהיות חילוני תוך שהוא נותר חבר בקהילתו
היהודית, קרי - להיות יהודי חילוני. לאורך מרבית ההיסטוריה לא היה קיים
מושג של בן-בלי-דת, ולפיכך אדם כזה נאלץ היה להחליף את קהילתו היהודית-דתית בקהילה
אחרת, על כל הכרוך בדבר, ולכן לא הוכר המושג של יהודי שאינו בן לדת היהודית.
גורם
נוסף הוא התנ"ך, המהווה את
המיתולוגיה, ספר ההיסטוריה והבסיס לזיהוי היהודי המכונן הקנוני
ביותר לאורך הדורות. התנ"ך נכתב מתוך נקודת-השקפה דתית, ולחלק
מהקוראים קשה לנתק מושגית את הצד הלאומי
שבהיסטוריה זו מהצד הפולחני-דתי שבה.
מה
שקרה בפועל במאות השנים האחרונות היה מעבר ממצב בו היהודי היה בהכרח בן הדת
היהודית, למצב בו קיימת מגמה גוברת והולכת של נטישת האמונה הדתית, יחד עם התחזקות מושג היהדות כלאום או כתרבות,
ולא כדת בלבד. כאן מתעוררת אצל אנשים מסוימים בעיה מושגית: האם קבוצה בעלת זהות
מסוימת, המוותרת על מרכיב שהיה מרכזי בעברה,
נשארת בעלת אותה זהות? שאם לא - מהי זהותה החדשה? "מי אני ומה אני
עכשיו?"
זוהי
בעיה מדומה לחלוטין. קל להדגים זאת עם נרחיק עדותנו לקבוצות אחרות, שאיננו
מעורבים רגשית בתולדותיהן: נדמה לעצמנו שבט אפריקאי, המוטבל לנצרות ע"י
מיסיונריים נוצרים, ונוטש את עבודת האלילים, שהייתה מרכיב מרכזי בזהותו הקודמת.
האם החליף בכך את זהותו? מהי בכלל זהות?
האם אין הזהות מושג דינאמי, המשתנה ונבנה כל העת? האם יש חשיבות בהחזקת
התנהגויות בלתי רציונליות כדי לשמור על מושג מופשט זה של זהות? האם הגדרה שמישהו הגדיר פעם יהודי כבן לדת
היהודית משנה משהו? ואם אני נוטש את הדת, כלום בכך אני הופך למשהו אחר? לשוודי?
ואם המגדיר יחליט שבכל זאת השתנה בי משהו, ויגדיר אותי כ"יהודי חילוני"
או כ"קומקום" במקום כסתם "יהודי", האם אני צריך להיבהל ולחזור
לקיים פולחנים ארכאיים, בהם אינני מאמין, רק על מנת להתאים עצמי להגדרותיו?
אם
באמת אתה מעוניין בצד העקרוני והפילוסופי של הגדרות ובעיקר נזקיהם, וכיצד להימנע
מהם, אפנה אותך לספרו של הפילוסוף קארל פופר "החברה הפתוחה ואויביה"
לפרק 11, בו תמצא ניתוח מאיר-עיניים של השימוש בהגדרות, והבלבולים המושגיים
הנובעים משימוש לא נכון בהם.
עתה
אנסה לחזור בקיצור נמרץ להשגותיך על הערותיי במכתבי הקודם:
1. כפי שהסברתי
למעלה, היהדות אכן אופיינה בעבר ע"י מרכיב דתי, אך אין בכך כל אמתלה להמשיך
בכך. אם נחזור למשל השבט האפריקני, הרי הנזיפה של אחד מזקני השבט לצעיר מפוקח,
שעזב את הבלי עבודת האלילים והפך להיות חילוני,
ש-"השבט שלך תמיד האמין באלילים ובעזיבת הדת אתה משנה את הזהות של שבט
הלובנגלו" או "אין לובנגולו ללא דת הלובנגולו" אינה אמורה לעשות על הצעיר רושם רב, ותשובתו
תהיה, בצדק רב - "יפה, מנהיגי, אם-כן מעתה נקרא לעצמנו "לובנגולו
2".
2. הסנטימנט שלך
כלפי סבך מובן לי לחלוטין, ואיני ממליץ לאיש להיות גס-רוח כלפי מאמינים תמימים
(בוודאי לא לסבא), שבהחלט ניתן לכבדם אישית, כמו גם אחרים. בוודאי שיש בדת הרבה
ערכים והישגים של ממש שיש להעריכם בזכות עצמם, או לפחות על רקע תקופתם. אבל באותה
עת בה אנחנו מלאי-הערכה לפיסיקה של גליליאו ואף של דמוקריטוס, ומכבדים
את הישגיהם ביחס לתקופתם, איננו מאמצים את תורותיהם המוטעות לאור תוספת
הידע שנצטבר מאז תקופתם ועד לימינו אלה. עוד "אגב": הסנטימנט הזה לעמנו,
להורינו ולדורות הקודמים, הוא מפרנס, בין השאר, את הרציונל החיובי למסורת שכה
איננו מובן לך, אצלי. (בעצם, אני שואל את עצמי, הרי אתה חילוני ויחד עם זה מלא
כבוד למסורת היהודית, אתה אמור להבין לחלוטין את פרוש המילה "מסורת" ללא
אמונה באמיתות הדברים, במובן מסוים אתה ממש כמונו באתר רק במינון שונה של כבוד למסורת).
ומילה
לגבי ה"דת החרדית": ובכן יש דת חרדית, וזו הגירסא
הפונדמנטליסטית של הדת היהודית, זו שיצרה
את המוטיב העיקרי להקמת אתר זה (ראה מטרות האתר למעלה). יש לי חשד שהבנת היטב את כוונתי. ואצטט מדבריך:
" סבי לא היה חרדי אבל הקפיד על כל..." וגו'.
3. לגבי יפן - יתכן
שכן ויתכן שלא. אז מה? זו מתכונת לשמירת זהות לאומית בגולה? אנחנו כעת בישראל.
ובנוסף, לא כיוונת לדעתי בדוגמא לאנטישמיות. הדגמתי לך שיכולות להיות סיבות שונות
שסייעו לשמירת הזהות היהודית (למשל לו הוכח שהאנטישמיות כן עזרה בשמירת הייחוד
היהודי), אבל הדבר אינו מעיד בהכרח על ערכם האמיתי.
4. עזוב.
5. לא. אבל
מתערבים לי בתפריט, בתחבורה בשבת וכו' (עיין קצת באתר).
6. בנושא המסורת
כבר נגעתי בקיצור, אבל מאחר והשאלה עולה שוב ושוב (לא רק אצלך) ארחיב מעט: אכן חלק
מהמסורות, אותן אנו מקיימים, מוצאן בדת.
נשאלת השאלה, מה בינן לבין האמונה הדתית וקיום מצוות דתי? והתשובה - מקור
הסמכות: במילוי מצווה אני משרת ישות חיצונית לי: אלוהים, ממשלה, שוטר. במסורת הדבר
שונה. מקור הסמכות הנה רצוני הפרטי ואינה חובה. כתמיכה ברצוני הפרטי יבואו נימוקים
שונים ומשונים: אכן fun, זיכרון ילדות
נעים, כבוד לסבא, להורים, רגש לאומי (למשל:
העם שלי האמין שנים רבות באגדות ובמיתוסים ובציוויים הללו, אני מרגיש קשור לעם שלי
ולסנטימנטים שלו בעבר, לכן אני באמצעות הסוכה חש חיבור עמוק יותר לעמי ולחברה בה
אני מצוי. מורכב, מה?), ויבואו אנשים שונים, אחרים, וינמקו יחסם למסורת בנימוקיהם הם. הכל לגיטימי,
ואפילו לא את הכל צריך לנמק (האם מישהו שמקיים מסורת של
ארוחה שבועית אצל חברים קרובים חייב נימוק
למישהו לגבי מסורת זו?). עצם העובדה, שמקור המסורת הוא במנהגים דתיים או
אליליים אינו מעלה ואינו מוריד. ישנה טענה שמשחק הכדורסל מקורו בטקס אצטקי פגאני
של הקרבת קורבנות אדם. האם חובב כדורסל בן ימינו, חייב להחזיק באילו מן האמונות
הללו, או אפילו לרחוש כבוד כלשהו לאותן אמונות, שהזינו את הטקס המקורי?
7. אכן
הקנאות היהודית היא נאורה יותר מהגזענות
הגרמנית, כי היא מתירה גיור (אגב גם האיסלאם החשוך
ביותר מאפשר לך להתאסלם, ועובדה זו איננה הופכת אותו בעיני לנאור). אבל אם בזאת אתה מתגדר, הרי שזוהי נחמה
פורתא. קנאות חשוכה מצויה לרוב
במקורותינו, וגם כיום, בפועל. מראי-מקום לכך תמצא באתר. אתה מדבר על "טוהר
הדרך"? ראה את היחס לזרים, לעולים מרוסיה וכו', ואז
ההשוואה לגזענות הישנה וה"טובה" אולי לא תראה לך כה מעוותת. מכל מקום,
שטיפת המוח נגד ה"התבוללות", אותה גם אני ספגתי בשנות לימודי במערכת
החינוך, מגוחכת היא וחשוכה. בגלל
ההיסטוריה הנרדפת האומללה והפרובלמטית
שלנו, וצמידותה לדת הקנאית פיתחנו יחס לטוהר היהדות המצוי על גבול השפיות (אני
מקבל את ההסתייגות שלך למושג
"טוהר"). מבחינה לאומית ורגשית צר על כל מי שעוזב את הקבוצה שלי, כמו
שצר על כל מי שיורד מהארץ, כפי שצר על בן-משפחה או חבר העובר לגור רחוק ממני. מכאן
ועד הצדקת ההיסטריה שמילה זו מעוררת - המרחק רב. הצער המתעורר בלבו של הולנדי,
שבתו נישאת לאיטלקי ועוזבת את ארצו, הוא צער מובן לכולנו. אבל מכאן ועד קריעת
קריעה, החרמה וזעקות שבר על בגידה, תועבה,
וחרדות על העלמות העם ההולנדי המרחק גדול.
8. אני שמח על
השערתך, שמדובר בי כאדם שהאופציה של גיל 13, כולל קוקו ועגיל באוזן, עדיין מצויה
אצלו ברפרטואר הנפשי. ובכן לעדכנך: נער הייתי וגם בגרתי, וגם הכרתי מעט מן המקורות
שאתה מפנה אותי אליהם ברוב טובך. תופתע אולי לדעת כי אני מכיר הכרות מסוימת את
ההגות היהודית הדתית, ויש בה בהחלט מעמקים
ורמות מעוררי כבוד, אלא שכזכור לא בזאת עסקינן. הבעיה עימה אנחנו מתמודדים היא גרסה חשוכה
וקנאית של היהדות (זו שכיניתי הדת החרדית, כינוי שכה חרה לך), הנוגסת
ומכרסמת בחוסנה של החברה הישראלית, הסובלת בלאו הכי מחוליים רבים. צביון יהודי למדינה מקובל עלי, אבל הפירוש שלי
לצביון יהודי איננו היתר לפונדמנטליזם חשוך ונצלני להשתלט עלי ולנהל את חיי.
עמי
- מכתבי התארך הרבה מעבר לתוכניתי המקורית, משום ששיניתי את הנחתי לגביך מכפי שדימיתי
תחילה - אדם המבקש ניגוח לשם ניגוח, לאדם שכוונתו בירור ענייני ואמיתי תוך חילופי
רעיונות. אם הכעיסה אותך המיליטנטיות של האתר - אתה חייב לראותה לאור הסיבות שהביאו
להקמתו, ולהבין שהן כלל אינן דמיוניות, ואחזור עליהן שוב: מטרתנו להבהיר את הנקודה החשובה, שאינה ידועה ואינה מעוגנת
מספיק בתודעת הציבור הישראלי והיא - עקרונות הדת אינם נכונים ואינם מוצדקים בעיניו
של אדם דמוקרט, הומניסט וסובלן, ולפיכך כל העיוותים הנכפים על אדם כזה בשמה ומכוחה
של הדת אינם קבילים, אינם צודקים ואינם חוקיים. חילונים כמוני וכמוך יודעים זאת.
חלקים רבים באוכלוסייה, מסתבר, נתונים
כחומר ביד היוצר בידיהם של פרנסי-דת ושל מטיפים חרדים ומוכרי הבטחות-שווא
על משיח, גן-עדן, שור הבר וגיהינום. ברגע שמסריו של אתר חופש יתקבלו ויתמקמו בלבו של
הציבור היהודי-החילוני, אוכל להצטרף אליך לאתר חדש, המפאר, בין השאר, את המסורת
והחוכמה הקיימים בהגות ובתרבות היהודית (גם הדתית). אבל עד לאותו רגע ניאלץ
להמתין, עם כל הצער שמתעורר בשל כך בלב רבים.
תקוותי
היא, שגם אם לא כל העמדות שהצגתי בפניך
יתקבלו על דעתך, ייתכן ובכל זאת הצלחתי לפתוח צוהר להיכרות מעמיקה יותר של הדברים
המובאים כאן והנמקתם, וכי אפשרתי לך
לגלות, שיש בהם יותר אמת מכפי ששיערת תחילה.
בברכה
איל
נ.ב.
לגבי משפט הסיום שלך "הייתי מעריך מאד אם את התכתובת בנינו הייתם מעלים באתרכם AS IS " - אני מאמין שאכן כך יהיה, אלא שלא אני
בלבד מחליט בנושא זה: אנחנו צוות, והחלטות לגבי העלאת מכתבים באתר מתקבלות לאחר
שיקול דעת משותף. לא כל מכתב/התכתבות
עולים באתר, משום שמספרם עצום - מאות רבות, ורק התכתבויות שיש בהן משמעות עקרונית,
או שהן מהוות עניין לציבור הקוראים הגדול, ולא רק לכותב ולמשיב - עולות על הבמה,
וחלקן מקוצצות בהכרח אם משום אורכן, אם משום לשונן.
הערות המערכת
1. את מכתבו של עמי
הבאנו כמות שהוא, "as it was", מבלי לשנות או לתקן את סגנונו או לשונו.
2. לעניין
"החלק המורכב הוא מתן ההסבר לשאלה, כיצד השתרשה הדעה אודות הלינקג' בין הלאום
היהודי - והדת היהודית" בתשובתו של איל - אנחנו ממליצים לקורא ספרון קטן אך
עשיר בתוכנו - "בזכות הנורמליות", מאת א.ב.יהושע, וכן
ספרו של פרופ' יעקב מלכין "במה מאמינים יהודים חילוניים?"
יוני 2004
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
