אדוארדו קמפוס, מנהיג "עדי יהוה" באשדוד, פוטר מעבודתו כמנהל כוח אדם ב"ויטה" בלחץ בד"צ.
בלחץ הציבור ועיתון "הארץ" החזירה "ויטה" את קמפוס לעבודתו.
אבל בד"צ נשאר בד"צ, וויטה עשתה כמעט הכל כדי לגרום לקמפוס להבין שאין לו מה לעשות אצלה.
לבסוף נחתם הסכם פרישה, וויטה שלחה מכתב חגיגי ומתרפס לארגון החרדי הקיצוני "יד לאחים".

לאיום שהופעל על "ויטה" יש משמעות כלכלית, ו"ויטה" הבינה זאת היטב. איום כזה בדיוק חייב הציבור החילוני, המסורתי, החופשי, הכללי, להפעיל על כל מערכת שכופה עלינו דברים שהם אינם לרצוננו ושעומדים בניגוד להשקפתנו ולאורח חיינו!

חרם חילוני חייב להיות מוטל על מוצרי מזון שיצרניהם נכנעים לכפייה "כשרות" של בד"צים למיניהם!

חרם חילוני חייב להיות מוטל על כל בית עסק, בית מלון, אולם אירועים, שנכנע לכפייה דתית, שקובעת מה מותר ומה אסור לאזרחי המדינה לקיים במסגרת חגיגה פרטית, משפחתית או חברתית!