עם הארץ מותר לנוחרו!

גם אנחנו אוהבים לעיין בארון הספרים. האמת, אין לנו ממש "ארון" אלא מדפים מדפים עמוסי ספרים ממיטב ספרות העולם. אנחנו עושים זאת בעין ביקורתית, כמובן. לנו אין רבנים שמחליטים בשבילנו, אנחנו קוראים הכל ושופטים בשכלנו. קשה יותר, אבל הרבה יותר מעניין ובעיקר הרבה יותר נכון. אנחנו רוצים להפנות את תשומת לבכם לכמה דברים מעוררי מחשבה מ"ארון הספרים היהודי" שאולי לא נתקלתם בהם.

מתוך הגמרא (בבלי, מסכת פסחים מט/ב):

"אמר רבי אלעזר: עם הארץ מותר לנוחרו ביום כיפורים שחל להיות בשבת(!). אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור "לשוחטו". אמר להם: זה טעון ברכה וזה אינו טעון ברכה..."

מבאר קדיד לפר במאמרו "על השנאה" (פורסם בעיתון "העיר"):

"כך אמר רבי אלעזר: לחסל חילוני (לתקוע לו שיפוד בראש) מותר אפילו ביום כיפורים שחל ביום שבת. אמרו לו תלמידיו: רבי, לא נעים, לפחות תגיד "לשחוט", זה נשמע יותר טוב. אז הוא ענה להם: לא. בשביל לשחוט צריך להגיד ברכה ולא מבזבזים ברכה קדושה על חיסול של חילוני..."

אם תהיתם מי זה "עם הארץ", הנה הגדרה מדויקת מהגמרא (בבלי, מסכת סוטה כב/א):

"איזהו עם הארץ? כל שאינו קורא קריאת שמע שחרית וערבית בברכותיהם - דברי רבי מאיר. חכמים אומרים: כל שאינו מניח תפילין. בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו. רבי יונתן בן יוסף אומר: כל שיש לו בנים ואינו מגדלן ללמוד תורה."

בקיצור, תיאור די מדויק של ה"חילוני" של ימינו: לא מתפלל, לא מניח תפילין, לא מתרוצץ עם ציציות בחוץ ולא שולח את הילדים שלו לישיבה. אחד משלנו. (מתוך אותו מאמר של קדיד לפר, "על השנאה").

מסקנה? לא כל מה שכתוב בגמרא חכם, או קדוש. כנ"ל לגבי התנ"ך. נא לקרוא, לחשוב ולהחליט, ובעיקר לא לקחת שום דבר יותר מדי ברצינות. החלטתם ש"לא תעשה כל מלאכה" משמעותו לא ללחוץ על מתג חשמלי ולא לנסוע במכונית? בבקשה לא להכריח אותנו לעשות אותו דבר. כתוב לא לאכול חזיר או שרימפס? החלטתם שזה מה שאתם רוצים לעשות? אל תחליטו בשבילנו, בבקשה, ובעיקר אל תעשו ממי שאוכל את הדברים האלה (שרימפס מאוד טעים, אגב) פושע בינלאומי. ואהבת לרעך כמוך, זה הדבר שאנחנו שומרים בקנאות, ואנחנו מצפים גם מכם לעשות אותו דבר.