פרשת "וילך"

העברת המנהיגות ממשה ליהושע

מאת: איתן קליש

העברת מנהיגות לדור היורשים, בעיקר כאשר המנהיג הזקן עדיין במלוא כוחו, תמיד הייתה ותהיה בעייתית. מנהיגים כאלה, ובמיוחד הגדולים ביניהם, הושוו לא פעם לעצים ענקיים ששום דבר לא צומח תחתיהם. יונתן שפירא בספרו "עילית ללא ממשיכים" - מתאר את התופעה הזו במפא"י ההיסטורית. התופעה הזו רווחה גם בתנועות אחרות. ידוע כי יערי מנהיג "השומר הצעיר" לא נתן למנהיגים מהדור הצעיר לצמוח בתנועתו, וראה סיפרה של אביבה חלמיש "מאיר יערי".

בתנ"ך אנו מכירים את התופעה הזו במאבקו של שמואל במלך הצעיר שאול. שמואל עשה כל מה שאפשר כדי לבייש ולהכשיל את המלך הצעיר. הוא יודע שזהו המלך הנבחר ע"י ה', ולמרות זאת הוא מעביר אותו מבחן בחירה משפיל. אח"כ שמואל לא מופיע למועד שנקבע להעלאת זבח המלחמה, וכל זה ביודעו שבכך הוא מכשיל את מלחמת השחרור של עם ישראל כנגד הפלישתים.

והנה עתה עומד משה לפני האתגר הזה, של העברת המנהיגות ליהושע. לא קל לו הדבר. קודם כל הוא עדיין במלוא כוחו ("לא כהתה עינו, ולא נס ליחו" - נאמר עליו לאחר מותו). אמנם אלוהים אומר לו "הן קרבו ימיך למות", אבל משה לא מרגיש כך. בנוסף לכך, מי זה יהושע? אמנם הוא תמיד היה נאמן למשה, אבל הוא החל לשרת את משה כנער, הוא תמיד היה סגנו, הוא לא התבלט במאבקים עם העם (למשל בפרשת העגל והמרגלים), ומשה כנראה המשיך להתייחס אליו כאל נער.

אלהים לא נתן למשה שום נימוק ממשי משכנע לחילופין האלה. הנימוק על הכאת הסלע במקום לדבר אליו, ב"מי מריבה", כדי להוציא מים מן הסלע - אינו משכנע.

משה חושב כי נגזר עליו למות מחוץ לארץ המובטחת בגלל חטאי העם (דברים פרק ט') כלפי אלוהים. אבל הוא גם יודע כי הוא נכשל בחינוכו של "דור המדבר", וכתוצאה מהכשלון הזה נגזר על דור זה למות במדבר עם כל דורו. הוא אינו יכול לבדו, מכל הדור הזה (למעט יהושע וכלב בן יפונה) להיכנס לארץ המובטחת.

ה' גם רומז לו, שלמשימה כמו כיבוש הארץ, צריך מנהיג מסוג אחר - מנהיג צבאי - כמו יהושע, ולא מנהיג מחוקק-מחנך כמו משה.

בפרשות הקודמות משה עם מתווכח עם ה' על גזר הדין שלו. אבל בפרשה זו הוא אינו מתווכח על הכניסה לארץ, ולא על החלפתו. משה כנראה השלים עם גורלו. בפרקנו (דברים ל"א) אנו רואים שברגע שה' מבשר למשה שיתחיל בהכנות למותו, אין כל ויכוח וערעור מצד משה.

ה' מנחית עליו את "הבשורה": האיש שיחליפך הוא נערך המשמש אותך - יהושע, ומשה נותן גיבוי ציבורי מלא ליהושע: "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל: חזק ואמץ, כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת להם, ואתה תנחילנה אותם." (ל"א, ז')

משה עומד בגבורה במטלה הזו של החלפת מנהיג העם, והמדרש מספר שבאותו יום, משה סידר במו ידיו את הכיסאות לקראת העצרת של העברת התפקיד ליהושע.