אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

פרשת קדושים
האם המוסר מבוסס על הדת?

מאת: איתן קליש

מתוך ויקרא פרק י"ט:

"לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהֹוָה. לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר. לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהֹוָה. לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהֹוָה. לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהֹוָה."

חופש

פרק י"ט הוא חלק ממה שקרוי "ספר הקדושה" (ויקרא י"ז-כ"ו). בתוך המצוות הפולחניות שבפרשה ישנן לא מעט מצוות הומניות הקשורות לתחום שבין אדם לחברו, שגם אנו החילונים יכולים להזדהות איתן.

האל המקראי מגלה אפס סובלנות אל החטא ומציג דרישה חד-משמעית לחיים ללא דופי, חיים מוסריים מכל הבחינות. אם אנו מביטים על אוסף המצוות בפרשה זו, אנו רואים כי התורה מציבה רף מוסרי מאוד גבוה בפני האדם. למען האמת אני מזדהה עם גישה זו, וגישת חז"ל אל החטא חשודה בעיני:

"אמר רבי יוחנן: לאחר שנתקבלה התפילה על סילוקו של יצר הרע, אמר להם נביא: ראו אם תהרגוהו תהרגו את כל העולם. חבשו אותו בבית האסורים שלושה ימים. אחרי שלושה ימים ביקשו ביצה לחולה בכל א"י ולא נמצאה." (עיבוד של מדרש, יומא ס"ט ע"ב)

השאלה שמעסיקה אותי כחילוני היא: האם יתכן מוסר ללא צווים דתיים?

הפילוסוף הגרמני קאנט שחי בסוף המאה ה-18 נתן תשובה חיובית לשאלה זו.

קאנט האמין שיש בלב האדם מין "צו קטגורי" האומר לו שיש דברים שאסור לעשות, ללא קשר עם הדת. יתר על כן הוא טען שחיים מוסריים רק בגלל האמונה שאלוהים מצווה כך - אינם מוסריים באמת. המבחן הוא בכוונתו המוסרית של האדם. לדעתו, כל אדם מוסרי עושה לעצמו את השיקול האם הוא היה רוצה שהמעשה שהוא עושה יהיה נחלת רוב האנושות. ישנם מעשים שברור לנו שאם כולם יעשו אותם - החברה האנושית תתמוטט.

הצו הקטגורי הוא המושג המרכזי סביבו נסובה האתיקה של קאנט, והוא דורש מהאדם ליצור אוניברסליזציה של פעולותיו, לשפוט אותן כאילו היה שופט חוק כללי.

החוק עצמו, כפי שניסחו לראשונה קאנט הוא: "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי."

כלומר, הצו דורש שהעקרון שנובע מפעולת האדם יהיה עקרון מנחה לכל אדם.

על פי הצו, חוקי המוסר שאני חי על פיהם צריכים להיות מסוגלים להיות אוניברסליים. חוקים שאותם אני יכול לרצות שכל בני האדם יאמצו.

אני חושב שאדם שגודל בדרך מוסרית, לא יתקשה להפנים דרישות כאלו כמו לא לגנוב, לא לעשוק, לא להישבע לשקר וכו', והוא אינו צריך את אלוהים כדי להרגיש שיש משהו עמוק בתוכו שלא נותן לו לעבור על איסורים אלו, ואינני מתייחס לכל אותם מקרים שאנו שומעים עליהם, שאנשים דתיים נכשלים בעבירות אתיות.

 


מאי 2019



חברים ב- עוצב על ידי