דמות האל בפרשיות השבוע

האם אפשר לדבר על דמות האל מנקודת מבט חילונית-הומניסטית?

מאת: איתן קליש

על-פניו התשובה היא שלילית, שכן כאדם חילוני ברור לי שאלוהי המקרא הוא דמות ספרותית, ולא דמות ממשית בעלת כוחות שפעלה בהיסטוריה והשפיעה על עיצוב האנושות והעם היהודי, כפי שהדתיים חושבים.

כמה מילים על גישתי הכללית לפרשיות השבוע (מתוך ספרי "התמודדות חילונית-הומניסטית עם פרשיות השבוע"):

המפגש שלנו - החילוניים - עם פרשיות השבוע, עם חמשת חומשי התורה, שנכתבו לפני אלפי שנים, ע"י אנשים כל כך שונים מאתנו, מבחינה ערכית ואינטלקטואלית, הוא מורכב. פרשיות השבוע מזמנות לאדם החילוני התמודדות ערכית עם עולם רחוק-קרוב, ועם דילמות ערכיות שהן אקטואליות ורלוונטיות גם לזמננו.

מבלי להתיימר לגעת אפילו בקצה גלימתו של הרמב"ם, נראה לי שאנו עומדים בפני אותה הבעיה שבפניה עמד הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים". הרמב"ם אימץ את תורת אריסטו, את ערכיו והנחותיו המרכזיים, ומצוייד באלו בא להתמודד עם המורשת היהודית המתגלמת במקרא ובספרות חז"ל, ולהתאימה לתפיסתו הפילוסופית. אף אנו החילוניים בני זמננו, ההומניסטים, שגדלנו על מורשת אמונותיה וערכיה של "הנאורות" והמהפכה הצרפתית, על ערכי שיוויון ערך האדם, חרויות האדם ואחוות העמים, ערכי הדמוקרטיה, הרציונליזם והמדע, איננו יכולים שלא לגשת לטקסטים המקראיים מתוך גישה ביקורתית.

אנו מחפשים בטקסט המקראי, ממש כמו הרמב"ם בזמנו, את הערכים שאנו דוגלים בהם.

כאמור, מטרתו של ספר זה ("התמודדות הומניסטית-חילונית עם פרשיות השבוע") היא להציג התמודדות חילונית-הומניסטית ומודרנית עם הטקסטים של התורה. מטרה שניה היא, תוך כדי התמודדות עם טקסטים אלו, למצוא בהם את המסרים ההומניסטים שחבויים בהם, ולהצביע ואף להתריע על מסרים לא הומניסטיים המצויים ביניהם ("להבדיל בין חושך לאור"). מטרה שלישית של ספר זה היא להצביע על התפתחויות הומניסטיות במחשבתם של חז"ל, מפרשי ימי-הביניים ופילוסופים יהודיים, בנושאים העולים בפרשיות השבוע.

מעבר לכל אלו, מטרת הספר היא לקרב את הטקסטים המכוננים הללו לציבור החילוני, שרובו התרחק מהם ואינו מכירם.

לאור ההנחות הנ"ל, שהן הומניסטיות ונמצאות על אדני "הנאורות", אני יכול להתמודד עם דמות האל כפי שהיא מופיעה בפרשיות השבוע. גם כאן, כמו בספרי הקודם, אנוע בין גינוי לשבח. כאשר האל פועל לטובת בני האדם, לטובת עמנו, לטובת האנושות, נותן חוקים טובים והומניים, גומל בצדק למאמין בו – אשבחו. כאשר האל אכזרי, מטיל מגבלות על התפתחותו של האדם, תובע ציות מוחלט לצווים בלתי מוסריים, נוהג בפרטיקולריזם, בגזענות, מצווה על רצח עם, ודאי שאבקרו ואגנהו.