שנה חמישית לפרשות השבוע

בריאת העולם
ג'קופו צוקי, צייר איטלקי, 1596-1542
ציור שמן על לוח נחושת, גלריה בורגיזה, רומא

ראש השנה חלף, גם חג הסוכות מאחורינו, וכדרכנו אנחנו חוזרים ומעלים באתר את סדרת פרשות השבוע, בהן התחלנו לפני ארבע שנים. מספר הפרשות גדול מאלו שאנחנו מעלים באתר במהלכה של שנה אחת, אבל מטרתנו איננה לשמש כלי במערכת הדתית, אלא להציג את עמדתנו והשקפת עולמנו הביקורתית בזיקה לכתוב המקראי, ואין חובה לדבוק בהכרח במסגרות נוקשות שנקבעו בידי אחרים, לפני מאות בשנים, גם אם יש לנו יחס חם כלפי המסורת היהודית.

כבכל שנה, בשבת שלאחר חג הסוכות, מתחילה קריאתם של חמשת חומשי תורה בבתי-הכנסת, והנושא עולה גם במוספי-השבת של מרבית עיתוני המדינה, דתיים כחילוניים. הראשונה בפרשות היא, כמובן, פרשת בראשית. ארבעה מאמרים שונים העלינו עד כה באתר במסגרת "פרשת בראשית", המרכזת בחמשת פרקיה את עיקרה ותמציתה של האמונה הדתית. זו עומדת בניגוד מוחלט לידע המדעי, שהצטבר בתרבות הכלל-עולמית בעיקר בחמש מאות השנים האחרונות. המאנטרה הדתית "בראשית ברא אלוהים" משמשת כבסיס עיקרי להטפה המיסיונרית בכל שלוש הדתות המונותיאיסטיות, כפי שכבר ציינו באחת הפרשות, אותה אנחנו חוזרים ומעלים שנית היום.

בריאת העולם והגירוש מגן עדן
ג'יובני די-פאולו, צייר איטלקי, 1480-1400
טמפרה וזהב על עץ, אוסף רוברט להמן, מוזיאון המטרופוליטן, ניו-יורק

המיתוס, לפיו אלוהים הוא שברא את כל מיגוון הפרטים בדומם, בחי ובצומח הקיימים כיום על פני תבל, ושום דבר לא השתנה מיני אז, השתרש כה חזק בלב רבים, עד שקשה היה מאד, ועדיין קשה לרבים גם היום, לקבל תיזה אחרת, שונה בתכלית. היה זה האנגלי צ'ארלס דארווין שהעלה, בשנת 1859, בחשיבה ותוך תעוזה מהפכנית יוצאת-דופן, את רעיון האבולוציה, לפיו לא אלוהים ברא את יצורי-תבל, אלא שכל החי בעולמנו, בהווה ובעבר, התפתח בתהליך של שינויים הדרגתיים, מין ממין שקדם לו.

"אז אתה רוצה להגיד לי שנולדנו מקופים? אביך קוף!" כתבה לנו צעירה דתייה, וכמוה אחרים, שגם אם סיימו לימודים פורמליים כלשהם, אינם מסוגלים לעכל את העובדה המדעית הפשוטה הקרויה אבולוציה, ומעדיפים להשמיץ את היריב, במקום ללמוד ולדעת.

בריאת החיות
ג'קופו טינטורטו, צייר איטלקי, 1594-1518
שמן על בד, הגלריה של האקדמיה, ונציה

בחסך-למידה ובחוסר-רצון להעמיק חקור בתופעת היקום המופלאה, נוהגים הם וחבריהם הרבים כמנהג בת היענה, ותוחבים ראשם ועיניהם בחול, במקום לצפות באומץ במציאות ברורה וקיימת, גם אם זו איננה תואמת את חינוכם מבית, ואת השקפת עולמם. יש גם לא מעט שקר-עצמי וצביעות מצדו של המאמין הדתי המשכיל בקוראו את פרשת נוח, ב"האמינו" שאכן כל בעלי החיים נכנסו לתיבה שבנה עבורם אותו איש. והרי שום בר-דעת לא יעלה על דעתו, שאכן כל בעלי החיים - שניים מכל מין "טמא" ושבעה מכל מין "טהור" - נכנסו יחדיו לתיבה אחת (חדר, חלל, מה שתרצו) - טורפים עם בקר, נחשים עם עכברים, עופות דורסים עם ציפורי-שיר, ועדיין לא עלתה שאלת המזון - האוכל והמים - שנדרשו להאכלת כל אותם עשרות-אלפי בעלי חיים, ששהו בתיבה ארבעים יום וארבעים לילה, וסוגיית ההפרשות היום-יומיות - שתן וצואה. מכל אלו פשוט מתעלמים, משום שהתשובה להן תעורר ספק, והספק - הלא הוא אסור מן התורה...

התעלמות היא פיתרון קל - אבל בהחלט לא הגון - בבוא המאמין הדתי להטיף לעמיתו החילוני בדבר צדקת דרכו, כביכול. אבל מי טוען שבהחזרה בתשובה יש הגינות? אלא שלהתעלמות ולצביעות מצדו של המאמין הדתי נוסף גם פן מרושע של איסור הביקורת, והכפשת המבקר. ציבורים שלמים של מתנגדי הידע המדעי התארגנו בעולם כולו, לא רק בעולם היהודי, ותחת השם "בריאתנים" הם נלחמים כדון-קישוטים מרירי-נפש במדע ובידע החדשני, ואת דארווין ותורתו הם רואים כאויב.

המימסד היהודי החרדי, העוסק במיסיונריות נוסח ה"החזרה בתשובה", אימץ לעצמו לא מעט משיטותיהם וטיעוניהם של הבריאתנים הנוצרים, והעובדה שמדובר בנוצרים איננה מונעת מהם להשתמש בכליהם, ובשם המטרה לקדש את אמצעיהם.

בריאת החיות
מאסטר ברטראם, צייר גרמני, המבורג, 1414-1330
ציור על עץ

אתר חופש מעלה אל ראש התורן את הספק ואת הביקורת על הכתוב המקראי, לצד הצגת הידע המדעי, וימשיך לעשות כל מאמץ על מנת להרחיבם, להעמיקם ולהקנותם לכל אדם, צעיר או בוגר. שכן, ידע והשכלה הם הבסיס לביעור הבערות ולהעצמת ההבנה האנושית, התרבותית והמוסרית.

להלן פרשת "בראשית" שהבאנו באתר לפני שנתיים: (לחץ כאן אם לא מופיעה הפרשה בהמשך)