שאלת חופש: מדוע מתחפשים בחג הפורים?

שאלת חופש ששאלנו אתכם הפעם היתה: מדוע מתחפשים בחג הפורים ?

ובכן, מדובר בחג שהכל בו "מחופש". האביב תמיד מתחפש בו לחורף ומוריד גשם. אגדת עם נחמדה התחפשה לסיפור היסטורי. אפילו העם היהודי הרחמן מתחפש בסיפור לעם מאצ'ואיסטי שהורג שבעים וחמישה אלף משונאיו (אסתר ט'). משנכנס אדר מרבים בשמחה, אבל ערב החג מתחפש ל-"תענית" אסתר, שממילא מרבית המאמינים מתחפשים ביום זה לכופרים ושוכחים לצום. עוגיות טעימות מתחפשות, רחמנא ליצלן, לאזניים. רעשנים כבר מזמן מחופשים למתקני נפץ צבאיים תקניים, ושמותיהם של האלילים המזרח-תיכוניים הקדומים מורדוך ועשתורת מתחפשים לשמות עבריים כשרים למהדרין. סממן השיכרות האולטימטיבי, "עד-לא-ידע", מתחפש לתהלוכה ססגונית בעיר חולון, סיעות חרדיות בכנסת מתחפשות לאבות הציונות, ומאמינים ב- "אשה פסולה להעיד" מתחפשים לאוהדי דמוקרטיה... אופסס סליחה זה כל השנה.

ואפילו התחפושות זה לא מה שהיה פעם:

תמונה שמסתובבת לה בתפוצה רחבה באינטרנט

אנו ציינו כי התשובות הנכונות והמקיפות לשאלה המקורית מצויות למכביר בספרים ובאתרי אינטרנט שונים - גם אלה עם ההבטים הדתיים וגם אלה עם המידע ההיסטורי. אשר על כן את אלה יוכל כל אחד למצוא (וראו מעט מידע נוסף בהמשך). לכן, ביקשנו מכם דווקא יצירתיות בכיוון האחר: תשובות מצחיקות בעלות הומור. קיבלנו מספר תשובות שונות, ולאחר לבטים בחרנו בשלוש מתוכן והרי הן מובאות כאן לפניכם, בפירסום שמם הפרטי של שולחיהן (אם מי מכם ירצה בפירסום פרטים אחרים - אנא אימרו לנו).

מדובר, כאמור, בקטעים העוסקים בנושא בהומור. גולשים הסבורים שרגשותיהם עלולים להיפגע מהתייחסות הומוריסטית ו/או תמונות בנושאים בעלי הקשרים דתיים, מוזמנים לנטוש בשלב זה את הקריאה.

תשובתו של ליאור:

מקור החג בפרס, כשבה המלך הפרסי המפורסם, אחשוורוש, הכריז על יום אחד בשנה שבו כל הפרסים יתנו מרצונם האישי מתנות לאנשים אחרים ביד רחבה וחסרת קמצנות, בלי לצפות לתמורה. המלך החליט על מהלך זה משום שלאחר המשתה שערך במשך 180 ימים היה לו הנגאובר מטורף. מיותר לציין שהחג היה מאוד לא פופולרי בשנים הראשונות ותושבי הממלכה שקעו בדיכאון. דיכאון זה הוחרף עוד יותר בשל החזרה על המניירה החגית הרגילה בחג הפורים: "ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, יאללה אוכל".

הפתרון לבעיה, ומה שהפך את החג לפופולארי הרבה יותר, בא בדמות ההחלטה להעתיק מהנוצרים את חגיגות ליל ההלואין ("ליל כל הקדושים") ולהתחפש ולצהול ברחובות.

מה שמקבלי ההחלטות בקרב קובעי המסורה היהודאית החמיצו, לרוע המזל, הוא שמנהג ההתחפשות בליל ההלואין התגלגל בתורו מתרגילי הטעיה של הקלטים לרוחות הרעות, לשדים ולמכשפות, שסכנה רבה יותר נשקפת מהם בליל השנה החדשה לפי ספירתם. הקלטים התחפשו לרוחות ולשדים כדי לבלבל את הרוחות והשדים האמיתיים ולהתחמק ממעשי הרשע שלהם בלילה זה.

ועכשיו, הנוצרים עוד מילא, טורחים להתחפש לדברים מפחידים בהלואין, אבל תסכימו שהסיכוי שרוח קלטית תתבלבל בגלל ילדון בתחפושת ליצן וילדה בתחפושת נסיכה הוא די קטן. הרוח עוד אפילו עשויה לחשוב שלועגים לה. כך מעמידים את עצמם מאות אפי יהודים בכל שנה בסיכון גדול בהתגרותם ברוחות קלטיות עתיקות!

מצורפת תמונה המתעדת את פעולתם של השדים הקלטים בפורים:

תשובתו של תומר:

כידוע לכולנו, בכל חברה קיים גרעין של אנשים שלא חש בנוח בגוף של עצמו, קרי, היה מעוניין להיוולד בשם אחר. רבקה במקום שמואל, לדוגמא. ומה יעשה אדם שחברתו אוסרת מכל וכל על זכותו של הזכר ללבוש בגדי אישה? ימציא יום שבו שחור זה לבן וכל השותה הרי זה משובח, ואם מתחשק לך לפעמים ללבוש בגדי נשים? הרי זו מצווה וכל המרבה בלבוש הרי זה משובח.

תשובתו של עידו ס.:

הנה חידוש של סבא שלי, רב מהישוב היהודי הישן בירושלים שכל ימיו עבד בחנות כדי לא להפוך את התורה קרדום לחפור בו:

"מקובל שבזמן מתן תורה לא קיבל העם את התורה אלא 'כפו עליהם הר כגיגית' , מקובל גם שעור פניו של משה קרן ולכן שם מסווה על פניו.

על פי המסורת בפורים קיבלו כל בני ישראל את התורה גם בלבבם פנימה, לכן בפורים כולנו לובשים מסווה כי כמו משה רבנו גם אנחנו קיבלנו את התורה"

יפה לא?

תודה גם לכל המשיבים האחרים... אנו נפנה לזוכים על מנת לשלוח אליהם את פרסי הספרים המובטחים.

אז מדוע באמת מתחפשים בחג הפורים? ההסברים הדתיים רבים ומגוונים. הם דנים, בין השאר, ב"הסתר" ובשינויים המיוחסים לדמויות בסיפור מגילת אסתר, בצורך לתת "מתן בסתר" לעניים, על הקשר בין פנימיותו של האדם לחיצוניותו, וגם בטקסטים אחרים מן המקורות היהודיים, כולל מימוש הביטוי "עד לא ידע". על פי הסברים אחרים (כולל ממקורות דתיים) מקור המנהג דווקא במנהגי הגויים שביניהם ישבו היהודים בגלות - חוקרים רבים מזכירים מסורות קרנבל איטלקיות ספציפיות בנות מספר מאות שנים, אשר על פי ההיסטוריה אומצו על ידי קהילות יהודיות, התפשטו בקרבן וזכו במשך השנים להסברים הדתיים המתאימים.