חוקי חמורבי

לא אחת מופנות לאתר חופש שאלות מאת קוראים, בנושא חוקי התורה - האם הכתוב המקראי הוא המקור הראשון לחוקים חברתיים וסוציאליים, ומה הקשר בין חוקי התורה לבין חוקים אחרים, שרווחו במזרח השמי בימי קדם. כמו, למשל, שאלתו של אבי: מהם חוקי חמורבי, היכן נמצאת האבן עליה חקוקים החוקים, והאם הטענה שהתורה מבוססת על חלק מחוקים אלו נכונה? ליקטנו מעט מהמידע הרב (מאד) המצוי בספרים, בספריות, במוזיאונים, באוניברסיטאות ובאינטרנט - בארץ ובעולם, והנה המטמון לפניכם:

האסטילה - מצבת חמורבי, מוזיאון הלובר, פאריס

חמורבי (או חמורפי - Khammu-rapi) היה המלך השישי בשושלת הראשונה (שמנתה 11 מלכים) שמלכה בבבל העתיקה (האמורית). הוא מלך בשנים 1686-1728 לפני הספירה (*) ומיוחסים לו חוקים חברתיים וסוציאליים חשובים שנחקקו בתקופתו. קיים דמיון רב בין החוקים הללו לבין חוקים של עמים אחרים שחיו במרחב השמי באותה תקופה, כולל החוקים בתורת ישראל.

היו שניסו לזהות את חמורבי עם אמרפל שבפרק י"ד בבראשית - "ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אילסר כדרלעומר מלך עילם" (שם, פסוק 1), אבל לא נמצא לכך כל יסוד, לא היסטורי-ארכיאולוגי, ולא פילולוגי. על חמורבי נמצאו 4 מקורות שונים, המאמתים את קיומו, ביניהם מכתבים והודעות שנכתבו בידי המלך או נשלחו מטעמו, ונשתמרו בארמונו בעיר מארי, וכתבים עם תאריכים על מצבות.

חוקי חמורבי נחקקו באבן דיוריט הקיימת עד ימינו כמצבה (אסטילה) ומוכרת בשם "מצבת חמורבי". על מצבת חמורבי כתובים, בין השאר, 282 החוקים שחוקק חמורבי. בשנת השלושים למלכותו החלה תקופת מלחמות וחמורבי יצא למסעי כיבוש, בעיקר במזרח. אלא שברית מדינות מאשור ועד עילם תקפה אותו על נהר החידקל, ובבל העתיקה נוצחה. ממלכת חמורבי נכבשה בידי העילמים, שבירתה היתה העיר שושן (Susa).

מפת בבל העתיקה ושכנתה עילם
הערים בבל (בבילוניה) ושושן (סוסא) מסומנות אדום

מלך עילם העביר את מצבת חמורבי מבבל (בבילוניה) לבירתו שושן (סוסא), שם שכנה במשך למעלה משלושת אלפים וחמש מאות שנה. המצבה התגלתה בידי ארכיאולוגים צרפתיים בחורף שבין 1902-1901, ונלקחה על ידם לצרפת. היום היא נמצאת במוזיאון הלובר בפאריס.

פסלו של חמורבי, מוזיאון הלובר, פאריס

חוקי חמורבי קדמו לחוקי התורה במאות שנים והם כוללים תחיקה בנושאים כמו הליכי משפט, גניבה, עבד בורח, שוד מבית בוער, נכסי מלכות, חובות וזכויות של אריסים, נזקי תבואה, השקיה ונזקי מים, הסגת גבול ופשעי רועים, כריתת עץ, גננים, שכירת בתים, מסחר ורוכלות, מזיגת יין ופונדקאות, סוכן מסחרי, מלווה ולווה, פיקדון, שמירת נכסים ושומרים, הוצאת דיבה, אשת-איש, ניאוף וקנאה, עגונות, גירושין, אמה ופילגש, אישה חולה, מתנות הבעל לאישה, חובות הבעל והאישה, רצח בעל ע"י אישה סוטה, גילוי עריות, ביטול אירוסין, ירושת אישה, ירושת נכסי אב/בעל, הדרת בן מירושה, ירושה בני-אמה, ירושת אלמנה, נישואי עבד ובת-חורין, אלמנה ובנותיה, ירושת הבנות, אימוץ, מכה אביו, מידה כנגד מידה, רופא מנתח, וטרינר, גלב, בנאי, ספנות, בניין ספינות, בהמות עבודה, נזק לבעלי-חיים, שור שנגח, הנהלה ומשק, שכירים בחקלאות, גניבת כלי-עבודה, רועה ושכרו, דמי שכירות בהמות עגלות וספינות, עבדים.

חוקי חמורבי מתייחסים בצורה רצינית ומקיפה לתחום הרפואה, ועשרה חוקים דנים בנושא זה.

תבליט של המלך חמורבי והאל שמש בראש האסטילה של מצבת חוקי חמורבי
מוזיאון הלובר, פאריס

את כל 282 החוקים אפשר למצוא בספרו של אברהם לבנון, וקוראי אנגלית יכולים לקרוא אותם גם באתרים הבאים:
eawc.evansville.edu/anthology/hammurabi.htm
nowscape.com/islam/Hammurabi.htm

חוקי חמורבי מוזכרים באתר חופש ב פרשת השבוע "אחרי מות קדושים אמור" , בה מוצגת גם המצבה עצמה, ומצוטטים בה מעט מאותם חוקים וכן גם ב פרשת "נשוא" .

כשמדברים על צדק חברתי וחוקים סוציאליים, רבים סבורים שתורת ישראל היתה הראשונה לחוקקם, ולא כך הדבר. יסודות צדק כאלה קבעו מלכים שקדמו לחמורבי, מאות אחדות של שנים קודם לתורת ישראל, כמו מלכי אסן - לפית-אשתר ואירה-אימת, שמלכו 150 שנים לפניו. בשנת מלכותו השנייה קבע חמורבי "שנה של יסוד הצדק בעם", והכריז על שמיטת חובות לחלק מהעם, על מנת להפיג מתחים מסוכנים בחברה. תקופתו של חמורבי נחשבת תקופת "תור הזהב" ופרחו בה צורות שונות של אומנות וספרות.

חוקי חמורבי החקוקים על האסטילה

לשאלה 'האם התורה מבוססת על חוקי חמורבי' התשובה היא שכמו כל מערכת חוקים כך גם חוקי התורה ניזונו מחוקים שקדמו להם בעמים שחיו לצד העם העברי ולפניו במרחב השמי הגדול. קדמו לחוקי התורה חוקי אשנונה (עיר עתיקה, מזרחית לבגדד) מהאלף השני לפני הספירה, המצויים כיום במוזיאון של עיראק, חוקי החיתים מהמאה ה-15 לפני הספירה, החוקים המצריים, חוקי לפית-אשתר מהתקופה האכדית, המצויים גם הם במוזיאון הלובר בפאריס, ועוד. מה בדיוק מתוך כל אותם קבצים נטל המחוקק העברי הקדום וכתב בתורה - זאת אפשר ללמוד ולחקור. דבר אחד ודאי: חוקי התורה לא היו ראשונים באזור, לא כולם היו מקוריים, ולא אלוהים נתנם לבני האדם.

(*) מקורות עזר בעברית:

1. אברהם לבנון: קבצי חוקים של העמים במזרח התיכון. הוצאת א.ו.ר., חיפה, תשכ"ז.
2. האנציקלופדיה העברית, כרך י"ז, הוצאת החברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים, תשכ"ו.
3. אנציקלופדיה מקראית, כרך ג', הוצאת מוסד ביאליק, 1958.