בארץ המשוגעים: ארץ ברית של עופרה ישועה-ליית
ביקורת על ספרה של עופרה ישועה-ליית
ארץ ברית: איך ניגפה הציונות המדינית בפני הדת היהודית
http://www.eretzbrith.com
אלי אשד
בלש תרבות וחוקר של התנ"ך, תרבות וספרות פופולארית
|
איך ניגפה
הציונות הדתית מפני הדת היהודית
הציונות לא
הצליחה להעדיף את העתיד - כפי שתכנן אותו הרצל - על פני העבר היהודי ממנו שאפו
מייסדי הציונות לברוח
מדוע הוחלף
החזון הציוני החילוני המקורי בחזון דתי-קיצוני המאיים על עתיד כולנו
לפני מאה
שנה היה סיכוי מצוין להקים כאן את ארץ החלומות שאליה ערגו אילו רק התארגנו למדינה
דמוקרטית אמתית במקום להציב חזון משיחי המיועד לבעלי דם מסוג אחד בלבד
כיום ישראל
נשלטת בידי הקנאות הדתית, שהייתה הדבר ממנו פחד הרצל וחשש יותר מכל
|
אני
לא רוצה להיות במקום שבו כל האנשים משוגעים, אמרה אליס.
טוב, אבל אין מה לעשות, אמר החתול, כולנו משוגעים, אני משוגע, את משוגעת.
איך אתה יודע שאני משוגעת? שאלה אליס.
אילו לא היית משוגעת, אמר החתול, לא היית מגיעה לכאן.
-- מתוך עליסה בארץ
הפלאות, המוטו לספר ארץ ברית
החתול ואליס, מתוך
אליס בארץ הפלאות
מאת לואיס קרול
כל
שנוכל לצפות לו לקראת העתיד הוא העבר שלנו.
-- דורון רוזנבלום, תוגת
הישראליות
עפרה ישועה-ליית היא עיתונאית לשעבר ויועצת תקשורת
בהווה, פעילה בתנועות פוליטיות וחברתיות שונות לזכויות האזרח, שככל הנראה לא
החמיצה השתתפות ברוב ההפגנות שהתנהלו בנושאים שונים מאז שנות השבעים. כמו כן היא
הרבתה לפעול בנושא יחסי יהודים ערבים ולמען חוזרים בשאלה. כעת, לאחר שנים רבות של
פעילות עיתונאית וציבורית חברתית, פרסמה את ספרה הראשון - ספר מקיף ששמו, המדבר
בעד עצמו, הוא ארץ, ברית: איך ניגפה הציונות
הדתית מפני הדת היהודית (ראה באתר 'מיתוס').
ארץ, ברית - מאת עפרה ישועה-ליית, הוצאת נמרוד 2005
זהו קובץ מאמרים ומסות מגוונים, משולבים בחוטים דקים
ועבים שונים, בו מנתחת ישועה-ליית, לפי דרכה, את הבעיות המרכזיות לדעתה של מדינת
ישראל כיום עם דיאגנוזות של האפשרויות לשיפור מצב המדינה ועתידה. זאת היא עושה הן
ע"י ניתוח של אירועים מניסיונה האישי, הן ע"י דיון בטקסטים איזוטריים
שונים, שאינם מוכרים דיים למרבית הציבור, כמו אלטנוילנד
של הרצל, לאן של פיארברג ותולדות התענות האדם של וינווד ריד, שהדיון
בהם מלמד עד כמה הם עדיין רלבנטיים למצבנו על-אף העדר הפופולריות שלהם כיום.
השאלה שמעסיקה את ישועה-ליית יותר מכל היא: מדוע החזון
הציוני החילוני המקורי הוחלף כיום בחזון דתי קיצוני המאיים על עתיד כולנו. טענתה
המרכזית בספר היא, שהציונות לא הצליחה להעדיף את העתיד כפי שתכנן אותו הרצל על פני
העבר היהודי, ממנו שאפו מייסדי הציונות לברוח - עבר המתואר בסיפור ועדיין מזעזע גם
היום, גם אם נשכח לחלוטין. לאן של
פיארברג, כפי שישועה-ליית מציינת, שוב אינו נלמד בתוכנית הלימודים בניגוד לעבר.
את הדיון הכבד והעמוק והתיאורטי לכאורה הזה היא משלבת
בסיפור חייה שלה כילידת הארץ, של הוריה ומשפחתם וסביה וסבותיה שהגיעו מחו"ל מרוסיה ומתימן. מכיוון שהיא בת למשפחה מעורבת משתי
עדות - אשכנזית-רוסית ותימנית, היא יכולה להציג את הסיפור של אנשי שתי עדות שונות
מאוד אלו מאלו ומאבקן בארץ כצאצאית של שתיהן וכחלק משתיהן, ובו בזמן כמשקיפה מן
הצד.
עפרה ישועה-ליית
ישועה-ליית מציגה תיאור דרמטי וחי במיוחד של שתי הסבתות
- דמויות מרתקות ושונות זו מזו. אחת היא אמנית ואינטלקטואלית, יפה ודרמטית מרוסיה,
שילדיה נאלצו לעזור לה כל חייה וכל חייה הייתה סלע איתן של אנטי-דתיות
אידיאולוגית. השנייה - אישה דתייה ושורשית מתימן, אם למשפחה גדולה שהיא הייתה בה
הסלע האיתן. שתי נשים שונות, שהדבר היחיד המשותף להן הוא שחיו את כל חייהן כעוזרות
בית. באמצעות סיפור חייהן מתואר הסיפור הציוני. ישועה-ליית מבטאת זאת בתיאור נאום,
אותו נשאה אימה לפני אביה הציוני הגוסס, שלא הצליח בחייו כאיכר אינטלקטואל בארץ
כפי ששאף.
"בני
הדור שלכם היו החלוצים אבא" אמרה בקול משכנע "אתם הקמתם את הארץ הזאת
בלעדיכם לא הייתה לנו מדינה. כל דור יש לו משימה והמשימה שלכם הייתה החשובה מכל.
אתם בניתם את הארץ יש מאין והפרחתם את השממה. הדור שלנו היינו הלוחמים דור של
חיילים. מעניין מה יהיה הדור שלה, מה הם יעשו מה הם יהיו" מוקדם עדיין לדעת
מה הילדים האלה יעשו למען המדינה ואיך יזכרו אותם.
מסקנתה של ישועה-ליית לגבי בני הדור שלה היא שלילית: הם
לא הצליחו בביצוע משימתם.
בנימין זאב הרצל
בעשור
השישי לקיומה של ישראל הראש סחרחר מרוב פערים, ניגודי אינטרסים וסתירות פנימיות
מובנות במדינה שבסך הכול הייתה אמורה להציע מקלט בטוח ותיקון צודק לקבוצה לאומית
דתית שסבלה מספיק בעולם. מסביב, בינתיים, העולם נע קדימה למציאות שבה גבולות של
גזע, דת ולאום נמצאים בתהליך קריסה מתמשך ועקוב מדם. התעקשותה של המדינה שלנו על
הבידול חסר הפשרות של אזרחיה הנבחרים, ועל כפייתו בכוח צבאי, מבטיחה לה מעמד של
מצורע בכפר הגלובאלי (ע' 31)
בנימין
זאב הרצל על בול ישראלי משנת 1954
ישועה-ליית תוקפת את עיקרון ההקמה של מדינת ישראל כבנוי
על טוהר אתני דתי במרחב גיאוגרפי פוליטי אחד, וקוראת להפרדה מוחלטת בין דת למדינה,
הפרדה שרוב הישראלים מייחלים לה לדעתה. אבל ייתכן שהדברים עדיין ניתנים לתיקון.
זאת היא עושה בדרך נדירה מאוד כיום - ניתוח חזונו בנושא של בנימין זאב הרצל. היא מציינת שגם הרצל דומה שהולך ונשכח:
דמותו
של הרצל נעלמה משטרות הכסף של מדינת ישראל בשנות השמונים, ספריו סולקו מתוכניות
הלימודים של בתי הספר הממלכתיים הרבה קודם לכן... כדי להשיג עותק בעברית של ספריו
נאלצתי לפנות לאספן ספרים משומשים. העותק שהשגתי היה שייך לספרייה של אחד מבתי
הספר העירוניים שחוסלו בינתיים. זוהי הדפסה מחודשת של תרגום ארכאי מראשית המאה
העשרים, שיצא לאור בשנת 1960 לרגל יום הולדתו המאה של הרצל, והוענק באותה עת לכל
בוגרי בתי הספר היסודיים של תל אביב. כרטיס הספרייה הריק ומצבו הטוב של הספר
מוכיחים שאיש לא קרא בו מאז.
בנימין
זאב הרצל על שטר כסף ישראלי בסך 100 לירות משנת 1973
ישועה-ליית מעירה, שב-1997 יצאה לאור מהדורה חדשה של
הספר בהוצאת בבל, אך היא אפילו לא נרכשה בידי רוב הספריות העירוניות בתל אביב,
ואינה מצויה למכירה בחנויות הספרים המובילות. בירור העניין ברעיונותיו של הרצל לא
גבר מאז 1960.
בתקוע השופר
הרצל, דמותו, פועלו
ומבחר כתביו
ספר בעריכת דר' ראובן הכט ואוהד זמורה, הוצאת מולדת 1999
ישועה-ליית נוקטת בטענה המאוד לא אופנתית כיום, שחוזה
המדינה הרצל לא היה נאיבי כלל בהבנתו את המצב במזרח התיכון כפי שטוענים רבים
מתומכיו כיום וגם לא היה קולוניאליסט שטני (כפי שטוענים ההיסטוריון אילן פאפא
ואנשי השמאל הקיצוני) בדיאגנוזות שלו שלגבי עתיד המדינה היהודית. נהפוך הוא: הרצל
התגלה כאדם מרחיק ראות ביותר שתכנן את המדינה כיוזמה עסקית שזכתה להצלחה גדולה:
האיש
המכונה "חוזה מדינת היהודים" - כינוי שהעניק לו תדמית חולמנית ורוחנית
במיוחד - היה בעצם אדם מעשי ביותר. מציאותי ומחושב. "מדינת היהודים" היא
מסמך פעולה כלכלי שהיה עומד בקריטריונים הנדרשים לתוכנית עסקית של כל יזם מתחיל
בימינו. "אלטנוילנד" הוא רומן עתידני טכנולוגי, גדוש המצאות פרקטיות
וחדור אמונה עמוקה ביכולת לשפר את העולם בעזרת שילוב נכון של יוזמה כלכלית ואחריות
חברתית. דר' הרצל עיבד עד לפרטי הפרטים את כל התשומות והמנגנונים הנדרשים על מנת
לייסד עבור בני העם היהודי מקום יישוב שיוכל לפרנסם בכבוד. מכישרון ההפקות שלו
בארגון קפדני של כנסים בינלאומיים לקידום תוכניותיו והצלחתו ביצירת
"באז" תקשורתי עולמי סביבם, אפשר ללמוד גם היום בבתי ספר למנהל עסקים (ע' 40).
ישועה-ליית כותבת שהיא שותפה במשרד לייעוץ אסטרטגי
תקשורתי, כך שאני מניח שהיא מכירה את התחום הזה היטב ויודעת בדיוק על מה היא
מדברת. את הרצל היא מכנה "פריק של טכנולוגיות חדישות" שהפכו את החזון
הציוני למציאות. היא מציינת שהרצל חזה עוד לפני מאה שנה את מהפכת התקשורת והבין
היטב את מלוא משמעותה החברתית והכלכלית - למשל הפוטנציאל בהמצאת הטלפון, ש"זה
עתה" הגיע לאירופה מארה"ב, וניבא שאפשר יהיה לאמץ אותו ליצירת רשת חדשות
בשידור ישיר. האיש היה מומחה ליחסי ציבור לפני שהומצאו המשרדים לתחום זה, ועשה זאת
טוב יותר מיורשיו.
הבעיה היא בנו, שלא יישמנו כהלכה את
רעיונותיו, ישועה-ליית כותבת:
להמוני
המהגרים החרוצים שהגיעו ממזרח אירופה אל המזרח התיכון לפני מאה שנה היה סיכוי
מצוין להקים כאן את ארץ החלומות שאליה ערגו, אילו רק התארגנו למדינה דמוקרטית אמיתית
במקום להציב חזון משיחי המיועד לבעלי דם מסוג אחד בלבד. לדעתה הבית היהודי בוער
מדי יום מפני שהוא נבנה מלכתחילה כמלכודת-אש, וזאת בניגוד גמור להוראות ההתקנה
שהשאיר לנו אבי הציונות המדינית.
הצרה היא, שתפיסת המציאות של הישראלים המודרניים נטועה
דווקא באותם סדרי עדיפויות שגויים ומעוותים שהרצל ביקש לבטל, ובהחלטה להתעלם
מהנחיות הביצוע שאותו איש מרחיק ראות נסיח בקפידה. הרצל כלל לא היה נאיבי ובור,
וגם לא סוכן אימפריאליסטי קולוניאליסטי שטני. הייתה לו סיבה טובה להאמין שיהודים
וערבים יוכלו להתקיים ביחד אבל אופציית הקיום בשיתוף פעולה שלו נדחתה על ידי שני
הצדדים. כיום ישראל נשלטת בידי הקנאות הדתית
שהייתה הדבר ממנו פחד הרצל וחשש יותר מכל.
וינווד ריד (Winwood
Reade)
כמו
בני אדם, גם אומות נעשות קהות-חושין כאשר הן פורשות מן העולם.
-- וינווד ריד, תולדות
התענות האדם
נושא מרכזי בספר, כפי שמראה שמו, הוא המאבק בקנאות
הדתית. ישועה-ליית מביאה דוגמאות שונות, לעיתים מזעזעות, גם מאירועים בהם נתקלה
במסגרת עבודתה כפעילה למען זכויות האזרח ולמען חוזרים בשאלה. בין השאר היא מעיזה
לגעת בנקודות רגישות במיוחד, כמו עניין הצורך בברית מילה כסימן הכר יהודי. היא
מביאה סקירה מרתקת וממצה בנושא, מנתחת את המנהג וקובעת שעם כל הכבוד ללכידות
הלאומית והדתית שמנהג ברית המילה מעניק לחברה יהודית ולכל העולם המוסלמי, אולי
הגיע הזמן להמציא דרך אחרת למתג את הזהות הקבוצתית. אם אנחנו מוכרחים להשיג מצג
פיזי ללכידות המועדונים הלאומיים שלנו, ניתן להנפיק כיום שבב תת עורי מזהה או
מדליון על הצוואר...
ישועה-ליית מרבה לצטט סופר בלתי ידוע לחלוטין כיום -
ויליאם וינווד ריד (1838-1875), שבעקבות מסעות באפריקה כתב את הספר "תולדות
התענות האדם" על עליית האדם ועל תולדות התרבות והדת האנושית.
תולדות התענות
האדם
ראה כאן
לספר הייתה השפעה עצומה על סופרים כמו ארתור קונאן דויל
(שנתן לגיבורו שרלוק הולמס להמליץ בהערצה על ספר זה לידידו דוקטור ווטסון), על ה.
ג. וולס ועל ג'ורג' אורוול. ישועה-ליית מצאה ספר בארגז ספרים ישנים
ו"נדלקה" עליו, ואף שקלה לתרגמו לעברית, שאיפה שלא מומשה למרבית הצער.
הספר משמש לה מקור השראה משום שהוא עורר זעזוע בזמנו בגלל ההתקפה שבו על הדתות
הממוסדות והלא ממוסדות הקדומות, כמו הפגאניות או דת הדרואידים
בבריטניה או הדתות "המודרניות" יותר, כמו הנצרות, שאת כולן ניתח וביקר
ללא משוא פנים. ניתן לומר שבשנת 1872 היה וינווד ריד מהפכן כמו דארווין בספרו מוצא המינים על האבולוציה שפורסם לא הרבה
לפניו - בשנת 1859, גם בגלל שהוא הציע לראשונה "חזון חילוני" במופגן
ואלטרנטיבי ל"חזון הנוצרי" המקובל לגבי עתידו של המין האנושי.
בנוסף לכל הרעיונות האלה, בודק ריד בספרו את תהליכי
התפתחותן והסתאבותן של דתות המערב השונות, שאת כולן הוא תוקף ללא משוא פנים, כולל
היהדות. מצד אחד רוחש ריד ליהדות הערכה רבה להתפתחותה אחרי הגלות, אולם מצד שני
הוא מתלונן שרק
בעקבות צרה וסכנה אפשר להעריץ את היהודים... למן הרגע שבו זכו בכוח השלטון העצמי
הם הוכיחו שאינם ראויים לו...
אפשר להבין מדוע התרשמה כל כך ישועה-ליית מספרו של ריד:
הוא מרבה בהתקפות מנומקות היטב על הדתות השונות, המקבילות לדעותיה שלה, ומלוות
בכוח חזוני עצום המקביל לזה של הרצל החביב עליה. אני סבור שהיא למדה ממנו רבות
בהתקפותיה על הדת הממוסדת כיום ובהצעותיה לחלופות לגבי נושאים מרכזיים כמו ברית
המילה.
ספרה של ישועה-ליית עשיר באינפורמציה מעניינת ומרחיבת
דעת בנושאים שונים ומשונים שאינם בהכרח קשורים ישירות לנושאי הספר, והם מוסיפים
לעניין בו. למשל - הפרשה המעניינת של מאבק בין שתי קהילות יהודיות באמסטרדם -
המתקדמים נגד הקנאים, תוך שימוש באמצעיים הטכנולוגיים החדשים של אותה תקופה -
הדפסת עלונים ופשקווילים עמוסי השמצות על היריבים, כתובים ביידיש והולנדית,
המזכירים מאוד את הפשקווילים במאה-שערים בראשית המאה ה-21. אלא שאז היה זה חידוש
טכנולוגי מדהים בחדשנותו, ששני הצדדים למדו להשתמש בו במיומנות גדולה.
עם הקטע הבא אינני יכול להסכים: כדי להציל את ישראל
צריך בסך הכול להפוך אותה למדינה ככל המדינות, ואת העם הישראלי לעם ככל העמים. זאת
בכלל איננה משימה בלתי אפשרית - עובדה שהצליחו בכך בהרבה מאוד מקומות אחרים. אינני
חושב שישראל צריכה להיות מדינה ככל המדינות, נהפוך הוא. אני חושב שהישראלים צריכים
תמיד להיות מודל לאחרים ולא כמו האחרים, גם אם במציאות זו משימה בלתי אפשרית כמעט
להגשמה. ובכלל מי רוצה היום להיות באמת כמו כולם ? אבל אין ספק שישועה-ליית שמה את
אצבעה על נקודות תורפה רבות שמין הראוי לשים אליהם לב.
"ארץ ברית" הוא ספר מציק ומרשים כמותו לא
קראתי מזה זמן רב, והוא מעלה נושאים ורעיונות חשובים שמין הראוי שכל מי שהעתיד
חשוב לו - יחשוב עליהם.
|
להזמנה בכרטיס אשראי (60 ש"ח כולל דמי משלוח): טל.
03-7516558
|
מובאות:
ארץ, ברית - האתר של הספר:
http://www.eretzbrith.com
הספר באתר 'מיתוס':
http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=146440&PopupID=0
הספר בהוצאת נמרוד:
http://www.nymrod.info/cgi-bin/list.cgi?pid=113
פרק מהספר ארץ, ברית
- חזון האופניים:
http://www.nfc.co.il/archive/0014-D-8101-00.html?tag=10-41-59
באתר 'הדרך למעלה':
http://www.haderech.co.il/book23.html
עוד פרק: איזה צבע זה יהודים?
http://www.nfc.co.il/archive/0014-D-8866-00.html?tag=23-25-47
מדוע מתהפך בן-גוריון:
http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=2821
עופרה ישועה-ליית על האנומליה הישראלית:
http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=print&sid=3231
עופר ריינס על ארץ,
ברית:
http://www.notes.co.il/itay/7911.asp
תגובות על הספר:
http://eretzbrith.com/tguvot.html
הרצל:
http://www.notes.co.il/eshed/6542.asp
'לאן'
של פיארברג:
http://benyehuda.org/feierberg/lean.html
הקדמה לספר של וינווד ריד:
http://www.exclassics.com/martyrdom/mrtintro.htm
תולדות התענות האדם מאת וינווד ריד:
http://www.exclassics.com/martyrdom/martcnts.htm
גירסת PDF של
הספר:
http://www.exclassics.com/martyrdom/martman.pdf
מאמרו של אהרן אמיר על הספר ארץ, ברית, פורסם באתר החדש "קשתות":
http://www.keshatot.org/Index.asp?CategoryID=101&ArticleID=102
מרץ 2006
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
