צילום השער הקדמי של הספר

האבולוציה ואנחנו כאן בישראל

'אבולוציה' היא מושג ההופך את הקרביים למאמינים הדתיים, מכל הדתות המונותיאסטיות, לשמעה הם מגיבים בכל סגנונות המיגננה הבוטה והמגונה, ובלבד שהמאזין להם, או בן-פלוגתא שלהם, ייסוג מיד ויחזור לעמדה העוברית שמלפני 3000 שנה, לפיה 'אלוהים' ברא את העולם על חלקיו ויצוריו.

"אבולוציה, כלומר השתנותם של מינים במשך הדורות מאב קדמון משותף, היא עובדה שאינה ניתנת לערעור, ממש כשם שאיש אינו מערער על העובדה שכדור הארץ הוא עגול או על כך שחומרים בנויים מאטומים", כותבת סמדר ריינפלד בסקירתה את הספר 'בשם האב הקדמון' (הארץ, מוסף ספרים, 24.11.2010). "אינה ניתנת לערעור" - הכוונה בקרב ציבור משכיל, חופשי מדעות קדומות, פתוח לחידושים ולביקורת. מנגד - היא ניתנת ועוד איך ניתנת לערעור אצל סרבני-ידע, חשוכי-ידע, בורים מרצון, נבערים בהעדר חינוך חופשי ורחב-אופקים ובידי מטיפי-דת למיניהם.

"בשנת 2008 הראה סקר דעת הקהל של גאלופ ש-44% מתושבי ארצות הברית מאמינים כי אלוהים ברא את האדם בצורתו הנוכחית לפני פחות מעשרת אלפים שנה", נכתב בשער האחורי של הספר. אין בידינו סטטיסטיקה לגבי המצב בארץ, אבל סביר להניח שאין הבדל גדול בין האמריקנים, רובם נוצרים קתולים, לבין הישראלים. שכן, 25% מיהודי ישראל הם דתיים לסוגיהם, עליהם יש להוסיף מסורתיים ו'חילונים אבל', שגם אם אמונתם רופפת, קשה להם לקבל את הגרסה המדעית, לפיה היווצרות היקום, כדור הארץ הקטן ותושביו לכל זמניהם נוצרו בתהליכים טבעיים ללא התערבות יד-מכוונת של 'כוח עליון' כלשהו -'אלוהים', 'ג'יזוס' או 'אללה' - יהיה שמו אשר יהיה.

צילום השער האחורי של הספר

מספר התלמידים ברשתות החינוך החרדי והדתי בישראל הולך ועולה בהתמדה. בזרמים החרדיים קיימת התנגדות עיקשת להענקת ידע בסיסי באמצעות 'תוכנית ליבה'. נער חרדי ממוצע, שגדל וחונך בבית חרדי ובשיטות חינוך חרדיות, לא זו בלבד שאינו יודע מה אומרת המילה 'אבולוציה' - הוא גם אינו יודע, למשל, מהו פרח, למעט שזה חלק צבעוני של צמח, שריחו לעתים נעים. הוא אינו יודע שהפרח מכיל את אברי המין של הצמח, והוא המבטיח את הרבייה וההתרבות של הצמחים בעולמנו.

לשליש ויותר מאוכלוסיית ישראל אין מושג בנושא האבולוציה, ובהעדר מושג לא נותר אלא מה שמלמדים את כל ילדי ישראל, ללא יוצא מן הכלל: בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. כל ילדי ישראל, כולל אלו הלומדים בבתי הספר מהזרם הכללי (שאינו דתי), וכמובן גם בגני הילדים, שומעים, קולטים ומטמיעים בתאי-מוחם את ההטפה הדתית הברורה והחדה, את האגדות והמיתוסים על אלוהים בורא-כל כביכול, כולל האדם. ילדי ישראל שאינם דתיים לומדים בעזרת ספרי לימוד נושאים חשובים כמו חשבון, עברית, היסטוריה, ידיעת הארץ, טבע ומדעים, ועוד. אבל למעט לימודי תנ"ך, בשום תחום לא נערך טקס קבלת הספר בתחום הנלמד. מעולם לא נערך "טקס קבלת ספר חשבון", או "טקס קבלת ספר היסטוריה", וגם לכבודו של ספר הקריאה הראשון שנועד להם כסמל תרבות ראשון בחייהם - לא נערך טקס מיוחד.

כן נערכים, לעומת זאת, בכיתות ב' (ילדים בני 7) במרבית בתי הספר, "טקסי קבלת ספר התורה" לרגל תחילת הלימודים של ספרי התנ"ך למיניהם. טקסים אלו נערכים לאחר הכנות מרובות, הכוללות בד"כ קישוט הקירות בכיתה בשלטי-ענק הכוללים את שבע המילים הראשונות הפותחות את ספר התנ"ך - בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. חלק מהטקסים כולל הצגות, בהם משתתפים הילדים בתפקידים שונים, כולל דמויות דתיות (למשל - רב), וחלק לא מבוטל של הטקסים נערך בחסות רב ושמשיו הנאמנים לדת. בחלק מבתי הספר מופקע הטקס מידי המורות/המחנכות ומופקד - בשלמותו, בידי סוכני דת אורתודוקסים, לעתים אף מחוץ לבית הספר - בבית-כנסת או גם בכפר חב"ד.

למעט לימודי תנ"ך, בשום תחום לא נערך טקס קבלת הספר בתחום הנלמד. מעולם לא נערך "טקס קבלת ספר חשבון", או "טקס קבלת ספר היסטוריה".

היש מי שמתפלא אפוא כיצד ומדוע מתפתים נערים, צעירים ובוגרים תמימים להטפות שקריות מטעות - במכוון ושלא במכוון - של מיסיונרים דתיים מטעם יהדות דתית כלשהי? מרים, אימא של ילד יהודי במשפחה אתאיסטית, כתבה לנו לאחרונה, ואבא של ילד אחר הגיב בצורה דומה:

השנה עלינו לכיתה ב' ונאלצנו להתמודד עם טקס קבלת תורה. חשבנו רבות על כך אני ובעלי והחלטנו שנפגין אדישות וחוסר עניין בנושא, כדי לא להפוך אותו ל"פרי האסור" עבור בני. ראשית - הוחלט על טקס בבית הכנסת. ניסיתי להתנגד אך הייתי במיעוט. הכיתה עסקה בקדחתנות בחזרות לטקס, ובני חזר הביתה בוכה, שאין לו תפקיד. בסתר ליבי שמחתי ולא הגבתי. למחרת נותר תפקיד פנוי אחד בלבד: ה"רב", ובני הצביע (היחיד!) מכיוון שרצה תפקיד - כל תפקיד שיהיה... בשלב זה היינו צריכים להתמודד גם עם הטקס וגם עם כך שבני יהיה בתפקיד ה"רב". הם מצאו לו תלבושת חרדית, פאות וכובע... נו - אם היה לי אי-פעם סיוט - זה היה הסיוט בהתגלמותו... במהלך החזרות ושטיפות-המוח בהכנות לטקס שמעתי את בני שר בבית את השירים (מבוססים על תשתית דתית) שהיה עליהם לשיר בטקס. שלא יגידו לי "עזבי, זה רק טקס קטן" - כאן מחדירים לילדים את אמונה ממנה יהיה להם קשה להפטר...

אבולוציה ונציגי הדת המונותאיסטית:

אבולוציה הוא מושג המנוגד לאלוהים. שכן, האבולוציה היא הדרך בה התפתחו החיים על פני כדור הארץ ממועד כלשהו לפני כארבעה מיליארד שנים (4,000,000,000 ~ שנים) ועד עתה, ומעתה ואילך, בעוד על 'אלוהים' - בספר התורה שהאדם כתב נאמר, ש'הוא' ברא את הצמחים ביום השלישי לשבוע הבריאה, לפני חמשת אלפים שבע מאות ושבעים שנה (5970), ואת בעלי החיים ואת האדם ברא בימים החמישי והשישי לאותו שבוע.

בנושא זה אין פשרה. אין חצי-הדרך, אין קצת, אין אולי. למאמין הדתי אין כל ספק: בניין הקלפים של האמונה הדתית קובע, ש'אלוהים' קיים, והוא הבורא-כול. ספק קטן אם יתעורר בלב המאמין, כמוהו כהוצאת קלף אחד ויחיד מתוך אותו בנין, ותוצאתו - התמוטטות קטסטרופאלית של הבניין כולו. לכן מתגייסים נאמני האל ודורשי טובתו למצוא 'מתחת לאדמה' תירוצים ופרשנויות ו'ספינים' לראיות שמציגים בפניהם אנשי המדע, ובלבד שבניין הקלפים שבנו לא יתמוטט. הדרך הקלה והפשוטה היא ללגלג: "אז מה אתה רוצה להגיד", אומר שטוף-מוח או חסיד גורו-דתי, ש"אבא שלך הוא קוף?", או כדברי המשמיץ הדתי - ראה מס' 65 בבמת חופש "קללות וגידופים":

זה אתר מגעיל!!!...זאת הסתה מושפלת!!! אנטישמיות לשמה!!! כתבתם המוןןןןןןןןן שטויות והכל מחוסר ידעעעעעע!!!!!!!! כזו בורות שלא תיאמן!!!! אם הייתם מכירים רבע מדרך החיים של התורה לא הייתם מקימים ת'תאתר ולא מעלים את זה על דעתכם!!!! מי אתם שתגידו שאין אלוהים?!?!? ומי ברא אתכם?!?! הקוף?! האדם יצר את אלוהים?! ומי יצר את האדם?! המפץ הגדול?! ומי ברא את המפץ הגדול?!?!

בשנת 1988 הצטרפה ש"ס למבנה הפוליטי בישראל, ותוך כדי נאום בחירות נלהב, הרים אחד מרבניה את ידיו כלפי השמיים וזעק: "אישה ספרדייה הנושקת לספר תורה עולה על ארבעים פרופסורים, המלמדים כי מוצא האדם מהקוף!".

ב-Ynet מיום 27.7.2009 התפרסמה ידיעה, לפיה ח"כ ניסים זאב מש"ס הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה - שכל שטר במדינת ישראל ישא את הכיתוב: "אנו מאמינים בבורא עולם". בידיעה נכתב, שח"כ ניסים זאב אמר: "מטרה של הצעת החוק היא להזכיר לכל יהודי שהוא צריך להאמין בבורא עולם. מבחינתי, אפשר להתחיל בשטרות הגדולים של 100 ו-200, ולאט לאט ייכנסו כל השטרות. צריכים לדעת שכמה שהשטרות יותר גדולים - גם האמונה צריכה להיות יותר חזקה".

במאמר מקיף הדן בסוגית היחס שבין הדת לאבולוציה במדע כותבת עדיה עליה, במסגרת "הספריה הוירטואלית של מט"ח את הדברים הבאים: "...הדרך למשרד החינוך, בכל מדינה שלא תהיה, חייבת לעבור ‏דרך הפוליטיקה. בישראל השיגו הפוליטיקאים הדתיים פטור מלימודי ‏דרווין לתלמידי המגזר החרדי, ורבנים כמו... נוהגים להשוות ‏את התרבות החילונית לתרבות של קופים, משום שהחילונים נסמכים ‏על תורת האבולוציה".

כשמיסיונרים יהודים מתבטאים כך - ניחא. כבר נפלטו מפיהם 'פנינים' יקרות יותר. אבל כשזו (פחות או יותר) גם דעתו של "המדען הראשי של משרד החינוך" - זה כבר מקפיץ את כל הפיוזים. וכך צוטט מדען ראשי - ד"ר גבי אביטל - בכתבתם של אור קשתי וצפריר רינת ב'הארץ' מיום 21.2.2010: "...אם בספרי הלימוד יכתבו באופן מפורש שמוצא האדם מהקוף - ארצה שהתלמידים ייחשפו לדעות אחרות ויתמודדו אתן. יש הרבה אנשים שלא חושבים שתורת האבולוציה היא נכונה". מיהם אותם אנשים? סתם ולא פירש, והשאיר אותנו לנחש.

פחות מפתיעה היא תגובתו של רב מהציונות הדתית, שאמר לדליק ווליניץ בתוכניתו בגלי-צה"ל ב-10.10.2010: "אין סתירה בין התיאוריה על תהליך האבולוציה, לבין האמונה בה' ובכך שהעולם נברא בשישה ימים" - כך אומר היום הרב..., מייסד וחבר ארגון הרבנים 'עמותת צוהר'... התורה לא מתיימרת להיות ספר מדע ולהציע תיאוריה אסטרו-פיזיקאית - היא מתעסקת בהתגלות האלוהית בעולם". אמירה זו - "אין סתירה" בין שתי גרסאות כה שונות וכה נוגדות תתקבל כאמת, אולי, ע"י גרוריו הנאמנים של אותו רב, שאמונתם העיוורת חוסמת את נתיבי הבקרה והביקורת במוחותיהם, אבל לא תתקבל ע"י ילד נבון בבית-ספר יסודי בחברה החופשית, הפתוח לידע ולהיגיון, והמבין שבין 5970 שנים לבין 4,000,000,000 שנים הפער הוא אדיר ובלתי גשיר.

פרשנות תירוצית פתלתולה מביא י', במאמר באתר הדתי 'כיפה' מיום כ אלול תשס"ג, כשהוא נסמך על גדולים בתורה, כרב קוק ואחרים, וכך הוא כותב: "הרב קוק זצ"ל כתב באגרותיו כי ניתן 'להכניס' את האבולוציה בתוך מעשה בראשית, ולהסביר את מעשה בראשית שלא כפשוטו. הוא הסתמך בכך על המדרש האומר כי הקב"ה היה בונה עולמות ומחריבן קודם העולם הזה, ואמר 'דין הניין לי, ודיין לא הניין לי"' (זה מתאים לי וזה לא מתאים לי). כמו כן דבר נוסף המסייע לכך הוא שמעשה בראשית הוגדר כ'סוד' ע"י חז"ל ולכן הגיוני לומר שהדברים לא כפשוטן. הרב קוק לא היה הראשון ולא אחרון בשיטה זו . הקדים אותו בעל מחבר "תפארת ישראל" על המשניות במאמר בשם "אור החיים" שפרסם. גם כמה מחכמי דורינו מחזיקים בשיטה זו (בשו"ת 'מקווה המיים' חלק ו' גם כתב כך, וגם הרב אבינר כך אמר לי באחת מתוכניותיו)".

מתוחכם יותר הוא מטיף חרדי, המעלה באתר החרדי 'שבענט', גיליון מס' 6 - באריכות רבה מאוד - את סוגית הסתירה שבין האבולוציה לבריאה האלוהית. בתוך הכמות האדירה של טיעונים והסברים ניתן למצוא 'טריק' מתוחכם שמציג המטיף למאזיניו-קוראיו: הטבע, כך הוא טוען, הוא למעשה חלק מהאלוהים: "חוק הטבע הוא חלק מהבריאה... חוק הטבע עצמו אינו אלא צמצום הבורא... חוק הטבע הוא חלק מעולמו של הבורא, עולם שאין המדע יודע עליו ולא כלום, ואין גם ביכולתו לדעת עליו דבר, שהרי זה חוק אלוהי העוטף ומכסה את הכול".

טריק נפלא! הסתירה 'נפתרה'! המדע 'אינו יודע עליו' (על ה'בורא') כלום, גם המטיף עצמו רק סבור שהוא יודע, כשלטענתו ולדעתו אין כל ביסוס עובדתי. הוא והקורא הדתי של דבריו באים על סיפוקם. אבל מה לגבי האמת?

וכך דתי-דתי ודעתו, מאמין-מאמין ואמונתו המבוצרת, ללא כל קשר בינם לבין איזו מציאות רציונאלית-עובדתית בשטח. פרשנות מתפתלת גוררת פרשנות מתפלפלת, חוסר ידע משולב בחוסר-רצון לקנות ולהקנות דעת, שנאה והסתה נסמכים על בורות ובערות, "הפסוודו-מדע והאמונות התפלות מגבירים משנה לשנה את כוח הפיתוי שלהם, ושירת הסירנות של הבערות תגדיל עוצמה וקסם" (ציטוט מספרו של קרל סייגן - ראה בהמשך).

ריצ'רד דוקינס - הראיות בזכות האבולוציה

ריצ'רד דוקינס

ב-13 פרקים מעמיקים בספרו ההצגה הגדולה בתבל מביא ריצ'רד דוקינס - איש המדע, עמית החברה המלכותית הבריטית, שאוניברסיטת אוקספורד העמידה בראש הקתדרה להסברת המדע לציבור הרחב - את עובדות האבולוציה לאותם קוראים המבקשים לדעת, והמעוניינים ללמוד ולרכוש השכלה. כדרכו בספריו הקודמים, מבסס דוקינס את הסבריו על אלפי דוגמאות מעולם החי והצומח, ובכך מעשיר גם את עולמם של בעלי ידע בתחומי הביולוגיה השונים, בוודאי את עולמם של כלל הקוראים.

דוקינס אינו מתעלם מסימני שאלה רבים שניצבו בפניו של צ'רלס דרווין עת חקר ולמד וכתב את משנתו. גם אנחנו, בייחוד אנשי המדע שבינינו, איננו מתעלמים מ'חורים שחורים' הקיימים במערכת הסבוכה של התפתחות החיים בטבע, ומסימני שאלה רבים הצצים בכל מחקר שעלה בעבר ועולה גם כיום סביב הפתרונות המוצעים העומדים לדיון. אלא שחוסר ידיעה בשאלה מסוימת אין פירושו ש'אלוהים' הוא התשובה. שכן, איש מחסידי האלוהים עדיין לא הסביר מהו, מיהו וכיצד הוא נוצר, או, על דרך האמונה הדתית - מיהו האל שיצר אותו. בגרסה הדתית לפיה "אלוהים ברא את השמים ואת הארץ ואת כל ברואיו" הפתרונות סתומים וחסומים הרבה יותר מסימני השאלה העולים בחקר האבולוציה. שכן, בגישה המדעית לומד האדם פרק מסוים של ידע, המאפשר לו ולדורות שלאחריו להמשיך לחקור וללמוד, להבין ולפענח פרק נוסף, וכך להתקדם, במהלך השנים, יותר ויותר לקראת הבנה רחבה ועמוקה, גם אם לעולם לא יגיע להבנת נקודת התחלה. הגישה האמונית-דתית חוסמת מראש כל ידע. "אלוהים ברא", אומר הדתי, "חוק הטבע הוא חלק מהבריאה", טוען המטיף הדתי, ובכך נכבל ונמנע המאמין הדתי המצוי מהמשך החקר, מהתקדמות בלימוד.

חוסר ידיעה בשאלה מסוימת אין פירושו ש'אלוהים' הוא התשובה

הידע הביולוגי, הכימי, הפיסי והאנרגטי התקדם לאין-שיעור מאז ימיו של דרווין, ויכולתו של האדם להבין את התנהלות המנגנונים האבולוציוניים בטבע התעצמה מאז. רק המאמין החרדי נותר מאחור בעמדתו המבוצרת. שום דבר לא השתנה בתחום אמונתו. 'אלוהים' נותר כמי שברא הכול, כ"אמת נצחית שאינה ניתנת לערעור", והוא טרם הרהיב עוז בנפשו לשאול - "ואלוהים זה שלי - מי אותו ברא? וכיצד?". הוא כן ישאל אותה שאלה עצמה, מתחכמת ומלגלגת, על 'המפץ הגדול'. זאת - בהנחה סמויה ש'מישהו' היה חייב ליצור בכוונה ובתכנון מראש את כל היש, תוך שלילה מראש של האופציה שמציע המדע, קרי - שדברים נוצרו ללא כוונת מכוון ויוצר.

בקטע הסיום של ספרו (עמוד 407), מבהיר דוקינס היטב את עמדתו - עמדתו של כל איש מדע ובר-ידע בארץ ובעולם הרחב:

... הוא הדין בביולוגיה. לא מקרה הוא שאנו רואים ירוק כמעט בכל אשר נפנה. לא מקרה הוא שאנו מוצאים את עצמנו יושבים על זלזל פעוט אחד באמצעו של עץ חיים פורח ומשגשג; לא מקרה הוא שאנו מוקפים במיליוני מינים אחרים, מינים אוכלים, גדלים, נרקבים, שוחים, הולכים, מתעופפים, מתחפרים, מתגנבים, רודפים, נמלטים, מתחמקים, מערימים. בלי הצמחים הירוקים העולים עלינו במספרם ביחס של עשרה לאחד לכל הפחות... לא הייתה די אנרגיה לתדלק את כולנו. בלי מירוצי החימוש המסלימים בלי הפוגה בין טורפים ונטרפים, בין טפילים ופונדקאים, בלי "מלחמת הטבע" של דרווין, בלי "הרעב והמוות" שלו, לא היו שום מערכות עצבים המסוגלות לראות משהו בכלל, קל וחומר להעריך את מה שהן רואות ולהבינו. אנו מוקפים בצורות-חיים רבות עד-בלי-קץ, יפות ביותר ומופלאות ביותר, ולא מקרה הוא, אלא תוצאה ישירה של אבולוציה מכוח ברירה טבעית שאינה אקראית - המשחק היחיד שאפשר לשחק בו, הגדולה בהצגות תבל.

הצרה היא, שהבורים, הנבערים ומתעקשי-האמונה לא יקראו את ספריו של פרופ' דוקינס, גם לא את ביקורתה של סמדר ריינפלד ב'הארץ', בוודאי לא את דברינו באתר 'חופש', השנוא עליהם והמושמץ בפי מוריהם ומלמדיהם, ובהצגה הגדולה בתבל הם לא יחזו. בורותם בתחומים השונים של החיים היא תולדה של העדר לימוד. האבולוציה שנואת-נפשם ניצבת במישור גבוה יותר של בערות, כשבנוסף לאי-הלימוד קיימת כאן התנגדות מאורגנת וממוסדת ללמוד ולדעת, עד כדי יצירת מערכות-נגד כמו 'בריאתנות', או אתרים וקלטות חרדיים העוסקים במיסיונריות דתית-יהודית להתחרדות (=החזרה בתשובה יעני), הנהנים, בין השאר, גם מתמיכה כספית ציבורית וממלכתית (אתם מתפלאים? אנחנו מתפלצים!).

הבנת עקרונות האבולוציה לא תגיע למוחם וללבם ילדים ובוגרים בלא לימוד וקריאה. אם שני אלו לא ייעשו בצורה מסודרת ורשמית, או לפחות יותרו באופן אישי-פרטי, תמשיך הבערות לחגוג את ניצחונה על ההשכלה והתרבות, כדבריו של קרל סייגן בספרו החשוב "עולם רדוף-שדים - המדע כנר בעלטה" (הוצאת הד-ארצי-מעריב, 1997):

מה שמדאיג אותי, במיוחד על סף האלף החדש, הוא שהפסוודו-מדע והאמונות התפלות יגבירו משנה לשנה את כוח הפיתוי שלהם, ושירת הסירנות של הבערות תגדיל עוצמה וקסם. מתי שמענו אותה לאחרונה? כל אימת שהתעוררו בנו דעות קדומות לאומיות או אתניות, בתקופות של מחסור, כשהתערערו ביטחוננו העצמי הלאומי או חוזק רצוננו כציבור, כשהתייסרנו למראה מקומנו ומעמדנו ההולכים ופוחתים בקוסמוס, וכאשר תססה הקנאות סביבנו - או-אז השתלטו עלינו הרגלי חשיבה שרכשנו בדורות עברו. להבת הנר מהבהבת קלושות. שלולית האור הקטנה שהיא מטילה רועדת. העלטה מתגברת. השדים מתחילים להגיח ממחבואיהם.

ספרו של קרל סייגן "עולם רדוף שדים"

השדים בתחום האבולוציה מעולם לא ברחו לחוריהם. בכל דת מונותאיסטית הם חוגגים בגדול בראש כל חוצות, בכנסיות, בבתי כנסת ובמסגדים, בספרים, באינטרנט, בהרצאות-הטפה ובעלוני הסברה המופצים בכל צומת. עם זאת, כבר היו דברים מעולם, ולא לעולם חוסן, וכבר אמר גליליאו גליליי לחסידי הבערות בכנסיה הנוצרית לפני כ-400 שנה: "ואף על-פי-כן נוע תנוע".

כך גם לגבי האבולוציה. עוד 50, 100, אולי 200 או 400 שנה - לא יעזור דבר לבורים ולנבערים - ובכל זאת אבולוציה. לא בריאה אלוהית, לא בריאתנות ולא בטיח - כמילות הסיכום של סמדר ריינפלד במאמרה הנ"ל -

אבולוציה - כלומר השתנותם של מינים במשך הדורות מאב קדמון משותף, היא עובדה שאינה ניתנת לערעור, ממש כשם שאיש אינו מערער על העובדה שכדור הארץ הוא עגול או על כך שחומרים בנויים מאטומים