מה ילמד משה קצב באגף התורני בכלא

בניגוד לכל הדיונים התקשורתיים באיש - משה קצב - עצמו, אין כתבה קצרה זו עוסקת בו כלל. לצורך הכתבה נדמיין לעצמנו אזרח ישראלי "תיאורטי" העונה לתנאים הבאים: (א) הואשם בבית משפט באונס; (ב) מגדיר עצמו כ"יהודי מסורתי" ובעל רקע כללי ביהדות; (ג) נכלא באגף התורני בכלא ונחשף שם לשיעורי דת והלכה ברוח היהדות האורתודוקסית.

השנים חולפות, וחייו של האזרח הנדון-הנידון אינם קלים. שגרת הכלא שונה משמעותית מדרך החיים לה הורגל. אבל גם תכני היהדות להם הוא נחשף אינם בהכרח אלה שהכיר, בחברת הידידים בבית הכנסת השכונתי בחגים. האזרח שלנו יופתע (או שלא), ללמוד (או שלא) את הדברים הבאים:

• האסיר הטרי ילמד שאולי חיפש נשים בגיל הלא-נכון, שהרי משכב עם ילדות מתחת גיל שלוש אינו מוגדר כלל כ"ביאה" על פי ההלכה: "כל אישה אסורה מאלו - אם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד ומעלה - גדול הבא עליה, חייב מיתה או כרת או מלקות, והיא פטורה מכלום, אלא אם כן הייתה גדולה. ואם הייתה פחותה מזה - הרי שניהן פטורין, שאין ביאתה ביאה." -- הרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק א',הלכה 13
  
  
• לא רק זאת, אלא במקרה של בתולה, הוא גם ילמד שבכלל מדובר בקנס בלבד, וגם זאת רק אם יש עדים למעשה עצמו: "אין האונס או המפתה חייב בקנס, עד שיבוא עליה כדרכה, ובעדים; ואינו צריך התראה. ומאימתיי יהיה לבת קנס - מאחר שלוש שנים גמורות, עד שתבגור: נבעלה בתוך שלוש שנים, אין ביאתה ביאה." -- הרמב"ם, הלכות נערה בתולה, פרק א', 8
  
  
• האסיר ילמד שטעה בית המשפט בהאזינו לעדות ממין נקבה, כיוון שאסור להתחשב כלל בעדותה של אישה. כמות הציטוטים בהקשר זה גדולה ומטרידה, מהתלמוד, דרך הרמב"ם וכלה בשולחן ערוך... מתי לאחרונה ראיתם אישה עדה בבית דין רבני?
  
  
• התלמיד צמא הדעת יתחנך שהנשים מלכתחילה התכוונו לעסוק בענייני מין, אפילו אם לא אמרו זאת: "שכל שיחתה של האשה אינה אלא דברי ניאופים" -- מסכת דרך ארץ רבה, פרק ראשון, ובכלל נשים קלות מטבעו להתפתות, אז למה להאשים דווקא אותו? מסכת קידושין פ' ע"ב: "לא יתיחד אדם עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים ... הואיל ונשים דעתן קלות". ופירוש רש"י: "ושתיהן נוחות להתפתות", וגם זה: "ואישה שתחילת ביאתה באונס, וסופה ברצון - פטורה מכלום" (הרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק א', 8)... אז מי אמר שאין סרטים פורנוגרפיים באגף התורני?
  
  
• תלמידנו הטרי יוכל לטעון שמכיוון שהוא נימול, הרי שהפסוק הבא אינו חל עליו: "אמר רב הונא: הנבעלת [מי שמקיימת יחסי מין] לערל [עם מי שאינו נימול] קשה לפרוש [קשה לה להפסיק באמצע]." -- בראשית רבה (מהדורת וילנא), פרשה פ', אות י"א, וגם: "אמרו החכמים ז"ל הנבעלת לערל קשה לפרוש ממנו" -- הרמב"ם, מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק מ"ט
  
  
• ואולי "לא עמד לו"? רחמנא ליצלן, הנה סיבה לפטור מעונש רציני שהשופטים הבורים של בית המשפט החילוני לא הביאוה בחשבון: "כל הבא ביאה אסורה בלא קישוי, אלא שהיה האבר שלו מדולדל כמו אבר המתים, כגון החולים, או מי שנולד כך, סריס חמה - אף על פי שהכניס את האבר בידו - אינו חייב לא כרת, ולא מלקות, ואין צריך לומר מיתה: שאין זו ביאה." -- הרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק א', 11
  
  
• האזרח המרצה את עונשו ינסה לזכור האם היה שם משפחתה של מי מנאנסותיו 'כהן', שכן אז - המסכנה - לא ילוו אותה אחיה אפילו בדרכה האחרונה: "אינו מיטמא לאחותו הארוסה, אפילו היא ארוסה לכהן ולא לאנוסה ומפותה" -- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שע"ג, סעיף ד'. אם לעומת זאת היה אזרחנו נושא במשרה של "כהן גדול", לא היה ממילא בבית הסוהר באגף התורני כדי ללמוד דברים אלה: "כוהן גדול שאנס בתולה, או שפיתה אותה - הרי זה לא יכנוס, מפני שהוא מצווה לישא את הבתולה" -- הרמב"ם, הלכות נערה בתולה, פרק א', 5
  
  
• אם במקרה באשתו שלו מדובר, יבין האזרח שנאסר "על לא עוול בכפו", כיוון שעל פי ההלכה מותר לו לאנוס את אשתו בזמן ובדרך שיחפוץ: "האשה משועבדת להבעל לתשמיש בכל זמן שרוצה" -- שו"ת אגרות משה, חלק או"ח ד', סימן ע"ה, וגם: "כי יקח איש אשה שהיא לקוחה לו לעשות בה כל חפצו" -- הר"ן (רבי נסים בן ר' ראובן), נדרים, סוף פרק שני.
  
  
• האזרח שלנו ילמד שהוא יצא - לא עלינו - "פראייר", כי היה צורך להעניש גם את נאנסותיו, כיוון שלא צעקו: "כי יהיה נערה בתולה מאורשה לאיש, ומצאה איש בעיר ושכב עמה, והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא וסקלתם אותם באבנים ומתו, את הנערה על דבר אשר לא צעקה בעיר, ואת האיש על דבר אשר עינה את אשת רעהו." -- דברים כ"ב 23-24
  
  
• האזרח שלנו יקרא את סיפור יהודה ותמר (בראשית פרק ל"ח) וילמד שאישה, על פי ההלכה, היא בעצם שפחת מין משפחתית. אם בעלה, לא עלינו, מת, הרי היא ניתנת נגד רצונה לאחיו, אם רק ירצו הם: "כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו, לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, יבמה יבוא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה." -- דברים כ"ה 5
  
  
• האסיר המחכים יבין שאת הנשים המסכנות בכלל לא בדקו כנדרש! אולי הן עדיין בתולות? הרי בתולה בספק נבעלת מול עדים זכרים, או שבודקים את קרום בתוליה כדי לראות מי דובר אמת: "טען ואמר, לא מצאתיה בתולה, והיא אומרת, לא בא עליי ועדיין בתולה אני - בודקין אותה, או חוזר ובועל בפני עדים." -- הרמב"ם, הלכות אישות, פרק י"א, הלכה 14.
  
  
• אם השתתף במקרה באונס קבוצתי, יבין אסירנו שטוב היה עושה לו היה השני בסדר האינוס ולא הראשון: "באו עליה שניים, אחד כדרכה ואחד שלא כדרכה: זה שבא עליה שלא כדרכה - אם הוא ראשון, חייב בבושת ופגם, ואם הוא אחרון, חייב בבושת בלבד, שכבר נפגמה." -- הרמב"ם, הלכות נערה בתולה, פרק ב', 7
  
  
• ובכלל, כך ילמד אסירנו באגף התורני, מה שקובע את חומרת העונש זה דווקא צורתה של הנערה ולא אופי המעשה: "צער, לפי קטנותה ובניין גופה" -- הרמב"ם, הלכות נערה בתולה, פרק ב', 5
  
  

נציין שהבאנו כאן רק את קצה הקרחון של השיעורים מקבוצת "המתחילים". בהמשך ובקבוצת המתקדמים, כמו שנאמר באנגלית: "There's plenty more where that came from".

עד כאן, חינוכו של האסיר התיאורטי שלנו באגף התורני, והוצאתו לתרבות טובה, במימון משלם המיסים הישראלי.