קורא בתורה (2)

מאת: לומד וחושב

1. "ויאמר (משה) הראני נא את כבודך... ויאמר (יהוה): לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי" (שמות ל"ג, י"ח-כ').
   
   מה יום מיומיים? למה מסתיר אלוהינו פניו ממשה לפתע, אחרי ש...
   
   
2. "ואל משה אמר: עלה אל יהוה אתה ואהרן, נדב ואביהו ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחוק" (שמות כ"ד, א').
   
   "ויעל משה ואהרן, נדב ואביהו... ויראו את אלהי ישראל... ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו, ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו" (שמות כ"ד, ט'-י"א). גם זאוס, אבי האלים היווני, נהג להזמין את טנטלוס מלך לידיה לסעוד על שולחנו (כנראה שהיה זה נוהג אלים מקובל). מה קורה כאן? הרי קראנו לעיל "כי לא יראני האדם וחי"! וכאן חוזים בו יותר משבעים אנשים ולא קורה להם כל רע? - האם מדובר בשני אלים שונים? (יהוה ואלהים - ראה יהושע כ"ד, ט"ו) או ש"אצילי בני ישראל" בני עליון המה?
   
   ראו למשל מה היה היחס אל אברהם, כאשר יהוה הופיע לפניו כאחד מאלי היוונים - משמע: בדמות איש, בשר ודם!!!
   
   
3. "וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום, וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו..." (בראשית, י"ח, א'-ב') וההמשך: "ויאמר (אברהם) אדוני, אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך... ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם... ויאכלו... ותצחק שרה בקרבה לאמר: אחרי בלותי והיתה לי עדנה? ואדוני זקן! ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה?... היפלא מיהוה דבר?... ותכחש שרה לאמור: לא צחקתי... ויאמר (יהוה): לא! כי צחקת!!!"
   
   ומשעזבו האנשים ללכת לסדום (אלה שבפרק י"ט, א' נאמר עליהם: "ויבואו שני המלאכים סדומה בערב"), החליט יהוה לגלות לאברהם מה בכוונתו לעשות לסדום. "ואברהם עודנו עומד לפני יהוה" (שם, י"ח, כ"ב). "ויאמר יהוה: זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כבדה מאד" (שם י"ח, כ').
   
   ומכאן, הדיון המפורסם המסתיים ב"ויאמר: לא אשחית בעבור העשרה. וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם..." (שם י"ח, ל"ב-ל"ג).
   
   וראשית, שאלה: כיצד הצליחו מורינו לטמטם מוחם של מרבית בני עמנו כאשר שכנעו אותם שמדובר בשלושה מלאכים ולא ביהוה ושני מלאכים? פשוט! לימדו אותנו פסוקים נבחרים מתוך הפרק ואנו התעצלנו ולא קראנו את האחרים.
   
   האם יש ספק בכך שאנו רואים כאן את יהוה שבא ברגליו אל אברהם, אכל את האוכל שהגיש לו, גער בשרה, התמקח עם אברהם ולבסוף - כשכילה יהוה לדבר, הלך לדרכו!!!?

אנחנו רואים משלושת המקרים המתוארים, כיצד האמונה האלילית משתנה עם הדורות ועם מספרי הסיפורים... אצל אברהם מופיע אל "יווני" מובהק: הוא בא אישית (ברגליו) ומתנהג כשליט בן תמותה, בשר ודם.

בשלב השני אצילי בני ישראל (והם לבדם, כנראה) יכולים לראותו, ולאכול בחברתו, אך אין הוא מתקשר עמם...

ובשלב השלישי הוא מדבר עם משה, אך מסתיר את פניו ממנו: "כי לא יראני האדם וחי", ובכל זאת הוא עדיין גשמי: יש לו פנים, יד ואחוריים והוא גם מדבר עם בן אדם. משמע, עדיין לא אל טרנסצנדנטי (שמחוץ לעולם החומרי) - שאין לו גוף ושאין לאיש גישה אליו.

כן רבותי, יש פרקים שלמים בתורה שנכתבו על ידי עובדי אלילים - ממש כמו היוונים - שחברו את הסיפורים המיתולוגיים שלהם.

ומי שאומר שהתורה כולה נתנה ע"י אלהים, מבזה את השם...

ובדיחה קטנה-מהקבלה...

"כשנולד אברהם אבינו אמרו מלאכי השרת לקב"ה: ריבונו של עולם! אהוב יש לך בעולם ותכסה ממנו כלום? מיד אמר הקב"ה: המכסה אני מאברהם? מיד נמלך הקב"ה בספר יצירה ואמר כן!.. ומסרו לאברהם. והיה יושב זה ביחידות ומעיין בו ולא היה יכול להבין בו כלום. עד שיצתה בת קול ואמרה לו... לא תוכל להבין בו יחיד... מיד הלך אברהם לשם רבו וישב עמו שלוש שנים והביטו וידעו ליצור את העולם... וכשהבין בו אברהם, הוסיף חוכמה יתרה ולמד כל התורה כולה..." (ולא ידע שאין אוכלין בשר בחלב והגישם לבורא עולם למאכל. והשחיטה? היתה כשרה? [לומד וחושב])

(הנוסח המלא: ג,שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה, עמ' 397-8)

ומלמדנו פרופ' גרשם שלום כי משמעות השם "קבלה" הינה: קבלת העניינים האלוהיים ומסירתם.

ומי כאברהם, שישב שלוש שנים עם השם יתברך ולמד עמו (ואולי אף לימדו משהו) - יכול היה להוריש לזרעו אחריו את כל הידע, הגלוי והעלום, שרכש אז וגם לאחר מכן - בפגישותיהם האישיות. אשרי העם שזה אביו...