תוחלת החיים של אבותינו

משה גרנות

המקרא מעניק לקדמונים בנדיבות גדולה חיים ארוכים מאוד: אדם וצאצאיו חיים מעל 900 שנים, נוח זכה ל-950 שנות חיים. אחר כך מתמעטות שנות חייהם של בני האדם - האבות חיו כדלקמן: אברהם - 175 שנים, יצחק 180 שנים, לפי המסורת יעקב חי 147 שנים. כשהוא התלונן בפני פרעה על חייו הרעים, מסופר שהיה בן 130. משה רבנו מסתפק רק ב-120 שנות חיים, בהתאם לצו האלוהי המגביל את חיי האדם (בראשית ו' 3).

הזקנה מאופיינת במקרא בתחום הפיזי בלבד - אין שום אזכור על קיהיון (דמנצייה). אין זקנים דמנטים בסיפורי המקרא: יצחק הזקן אומנם לא יכול לראות, אבל כל שאר החושים שלו ערים לגמרי, וגם העצות שהוא מרעיף על שני בניו שוללות אפשרות של פגיעה ברמת החשיבה. גם עלי בזקנתו (נפטר בגיל 98!) אינו יכול לראות, אבל מחשבתו בהירה מאוד - כך אנו למדים מההטפות שלו לבניו, ועל קבלת הדין לנוכח הנבואה הקשה של שמואל על עתיד זרעו. אני מרשה לעצמי לציין בסוגריים כי נבואה זאת, כמו כל הנבואות לעתיד שמתקיימות, היא נבואה בדיעבד, אבל זה איננו עיקר הנושא של רשימה זאת. דויד הזקן סובל מקור, ומקבל "בקבוק חם" אנושי - את אבישג השונמית היפיפייה. עם זאת, מהצוואה שלו לשלמה ניתן להתרשם כי הזקנה פגעה בו פיזית, אבל לא פגמה בחשיבתו.

אחד מפגעי הזקנה בימינו הוא הדמנצייה, שממנה סובלים זקנים רבים - איך ייתכן שהמקרא, המספר על אלפי דמויות, ומזכיר אינספור שמות של מחלות - אינו מזכיר אפילו ברמז את הפגע הזה? כלום מדובר רק בפגע של העולם המודרני? נראה לי שהנושא יכול להתבהר, כאשר ידועים לנו שנות חייהם של קדמונים, לא מתוך סיפורים המחותלים בערפילים של מיתוס, אלא ברישום בדפי דברי הימים של המלכים. אנו קוראים בתנ"ך כי לכל מלך היה, בין שריו, גם מזכיר שרשם את האירועים בימיו של מלך זה, וכצפוי, עשה כמיטב יכולתו לפאר את נותן לחמו וחסותו, אבל בדבר אחד אני נוטה להאמין למזכירים אלה - בציון שנות מלכותו וחייו של המלך אותו שירת. בספר מלכים מצוינות שנות מלכותו של כל מלך, ובקורות חייהם של מספר מצומצם של מלכים מצוין באיזה גיל עלה המלך לשלטון, וכמה שנים מלך. אלה המלכים העונים לקטגוריה הזאת:

שם המלך	עלה למלכות בגיל:	כמה שנים מלך	שנות חיים
רחבעם	41	17	58
יהושפט	35	25	60
יהורם בן יהושפט	32	8	40
אחזיה	22	12	34
עזריה (עוזיה)	16	52	68
יותם	25	16	41
אחז	20	16	36
חזקיהו	25	29	54
מנשה	12	55	67

אינני מזכיר בטבלה הזאת את יהואש, אמציה, אמון ויאשיהו - כי אלה לא מתו מיתה טבעית, אלא נרצחו. כן, אינני מזכיר את המלכים יהואחז, אליקים (יהויקים), יהויכין, מתניה (צדקיהו) - כי חייהם היו תלויים להם מנגד לפי רצון המלכים של המעצמות הגדולות באותם ימים.

ובכן, ממוצע תוחלת החיים של המלכים הנ"ל הוא 50.8 שנים. ואני מניח שתוחלת החיים של דלת העם בוודאי הייתה פחותה מזאת - מכאן נקל להבין מדוע אף דמות במקרא לא סבלה מדמנצייה, גם אלה שכביכול חיו מעל 900 שנה!