ארץ במתנה נתן לנו יהוה...

מאת: עמוס הרדוף

אחרי מות משה אומר יהוה ליהושע בן נון: "ועתה קום, עבור את הירדן הזה, אתה וכל העם הזה... כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו, לכם נתתיו... לא יתיצב איש לפניך... כאשר הייתי עם משה אהיה עמך... כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם" (יהושע א', א'-ו') "ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו: אתה זקנתה, באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה" (יהושע י"ג, א'). - האם כך שווה ההבטחה האלוהית? - אתה(!) תנחילה... "ולא יתיצב איש לפניך"? - ראו: יהושע י"א, כ' "כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם..."

"ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה: מי יעלה לנו אל הכנעני בתחילה להלחם בו? ויאמר יהוה: יהודה יעלה! הנה נתתי את הארץ בידו" (שופטים א', א').

והרי למדנו: "ויהי מימים רבים, אחרי אשר הניח יהוה לישראל מכל אויביהם, ויהושע זקן בא בימים" (יהושע כ"ג, א') - אז במי יצא יהודה להלחם? בכנעני שכבר הניח לו?

"ויהי יהוה את-יהודה ויורש את ההר, כי לא הוריש את יושבי העמק, כי רכב ברזל להם" (שופטים א', י"ט). - והיכן יהוה, שחיסל את כל חילו של פרעה? על זאת אמרו הגויים: "אלוהי הרים אלהיהם" (מלכים א' כ', כ"ג) - שאין כוחו בשפלה!

"ואת היבוסי יושב ירושלים (בהר!) לא הורישו בני בנימין. וישב היבוסי את בני בנימין בירושלים עד היום הזה!" (שם, שם כ"א).

"ולא הוריש מנשה את... ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת...
ואפרים לא הוריש את הכנעני...
זבולון לא הוריש את יושבי קטרון...
אשר לא הוריש את... וישב האשרי בקרב הכנעני" ועוד ועוד (שופטים א', כ"א-ל"ו).

מסתבר שהכנעני נצחי. אף אחד אינו יכול לו, אפילו כשיהוה נלחם בו...

"ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני, החתי והאמרי והפריזי והחוי והיבוסי..." (שופטים ג', ה') ומה הבטיח יהוה? - "כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו..."

והנה הוסיף לנו עוד מתנת חינם: "ואלה הגויים אשר הניח יהוה לנסות בם את בני ישראל - את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען, רק למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה... חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידוני והחוי..." (שופטים, ג', א'-ג').

ועד מתי היו עמנו אלה? - גם בימי שלמה: "כל העם הנותר מן האמרי, החתי, הפריזי, החוי והיבוסי, אשר לא מבני ישראל המה. בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם, ויעלם שלמה למס עובד עד היום הזה" (מלכים א' ט', כ'-כ"א). כלומר: הם בנו את הארץ, כמאתיים וחמישים שנה לאחר שהייתה "שלנו".

"אז יבנה שלמה במה לכמוש שקוץ מואב, בהר אשר על פני ירושלים (ליד כיפת הסלע)... (מלכם א' י"א, ז').

אכן עוגת יום הולדת יפה נתן לנו יהוה, אך למה שם בה חצץ ושברי זכוכית? ואנו שמנו לבנו ל"אותיות הקטנות"(!): "והארץ לא תמכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי". (ויקרא כ"ה, כ"ג)

ולמה באונו כל אלה הצרות? - כי הלכנו אחרי יהושע בבחירת יהוה לאחד האלים שלנו: "בחרו לכם היום את מי תעבדון, אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר מעבר הנהר ואם את... ואנכי וביתי נעבוד את יהוה" (יהושע כ"ד,ט"ו)

היינו צריכים כבר לדעת מי הוא יהוה, בנו של עליון, שקיבל מאביו את יעקב בלבד! - כחבל נחלתו. (דברים ל"ב, ח'-ט').

כשהגיע אברם לארץ כנען - "וירא יהוה אל אברם ויאמר: לזרעך אתן את הארץ הזאת." זוכרים מה קרה בברית בין הבתרים? (בראשית ט"ו, ח' ואילך) אחרי שיהוה הבטיח שלוש פעמים! את הארץ לאברם, שואל אותו אברם "אדני יהוה, במה אדע כי אירשנה?" בתשובה מארגן לו יהוה את ברית בין הבתרים. אך לאחר שנופלת על אברם תרדמה, חשכה גדולה, אומר לו יהוה לא תקבל עתה את הארץ כי היא נתנה (ע"י בן אחר של עליון?) לאמורי והוא מחזיק בה עדיין בזכות!! ואיני יכול לעשות דבר. אז אנא, במחילת כבודך, נשלח תחילה את צאצאיך (שעדיין לא נולד אפילו אחד מהם!) לעבדות בת ארבע מאות שנים במצרים. (אולי יקבלו שם שכל ולא יאזינו לבנו של עליון, אלא לאביו -"אקרא לאלהים עליון" (תהלים נ"ז, ג') - וזאת, אפילו נאמר עליו "כי מי בשחק יערך ליהוה, ידמה ליהוה בבני אלים" (תהלים פ"ט, ז'))

כלומר, יהוה "פישל" והבטיח לאברם דבר שלא יוכל לקיימו, ואף לא היה זה מסמכותו לעשות זאת, כי בן עליון אחר קיבל את האמורי בכנען. ןלמה שלח יהוה את בני אברם - שאפילו הראשון בהם טרם נולד - לארבע מאות שנות עבדות ועינויים? הוא ויתר על העם שקיבל מאלוהים אביו, ואף הקריב אותו כ"קורבן חטאת" לאלוהים!

מכאן למדנו, שכאשר המנהיג מפשל - העם משלם בגופו ובנפשו.