אגדות בראשית בראי המדע

מפעם לפעם עולה לדיון במקומות שונים בעולם, ובכלל זה בישראל ובאתר חופש, הנושא של התקפת הבריאתנים (המאמינים בבריאה על ידי אלוהים) על המדע וניסיונם להציג את תיאוריית הבריאה לפי ספר בראשית כעדיפה, או לפחות שקולה, למדע ולתורת האבולוציה. ניסיונות אלו נשענים על מציאת טיעונים כביכול כנגד תיאוריית האבולוציה והמדע, מבלי להבין כלל מהו מדע. הבריאתנים, כמו כל שרלטן פשוט, מצניעים את ספר בראשית עצמו ואת העובדה שאין בו שום הסבר על איך התרחשה הבריאה, וטוענים שאם יש פרצות בהסבר המדעי, ספר בראשית הינו האלטרנטיבה היחידה והאמת כולה. לאור הסכנה הנובעת מהדתות (איסלם, נצרות ויהדות) לשלום בעולם ובמדינת ישראל הגיעה העת שאנשי המדע, ככותב מסמך זה, יתייחסו לסיפורי הבריאה המקראיים ויציגו אותם כמות שהם - סיפורי אגדת-עם, חסרי הוכחה, מלאי סתירות פנימיות, המבוססים על טיעונים לא נכונים בעליל. בקיצור, אוסף סיפורים, שכל הניסיונות להציגם כעובדות מדעיות הם שטויות ודברי-הבל, ואלמלא הסכנה הנשקפת לאנושות מהדתות, לא היו ראויים להתייחסות. במסמך זה יוצגו פסוקים נבחרים מספר בראשית המתארים את הבריאה "והאבולוציה" המקראית עם הסבר צמוד מתאים.

בראשית פרק א'

אלוהים איננו מוגדר, אין לנו ידע מה הרכבו הכימי, מסתו, מימדיו, מיקומו ומהירותו. הנחת קיומו של אלוהים מולידה את השאלה: מי ברא את אלוהים. מכיוון שבורא האלוהים מורכב ממנו עצמו, הנחת קיום האלוהים מובילה לסדרת שאלות מתבדרת על הבורא הראשוני, תוך הורדת הידע הקיים על עצם הבריאה. אי הגדרתו של אלוהים מונעת את יכולת בדיקת קיומו. בנוסף אין שום אינפורמציה על איך ברא אלוהים את מה שברא.

ג: ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי אור

אור איננו עצם (אור הינו גל) והנו מותנה בקיום מקור אור. אין אור ללא מקור אור ולכן, פסוק זה מעיד על בורות האדם שחיברו.

ה: ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה; ויהי-ערב ויהי-בוקר, יום אחד

המושגים ערב, בוקר ויום קשורים מעצם הגדרתם בקיום השמש, אשר לפי פסוק י"ד נבראה רק ביום הרביעי. אי לכך פסוקים ה', ח' וי"ג המזכירים ערב בוקר ויום מצויים בסתירה לכל הידוע לנו, ומעידים בבירור על בורות מחברם, שהיה בעל ידע המתאים לתקופתו.

ו: ויאמר אלוהים: יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים.
ז: ויעש אלוהים את הרקיע, ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע; ויהי-כן.
ח: ויקרא אלוהים לרקיע שמים, ויהי-ערב ויהי-בוקר יום שני.

על פי הידע המדעי של ימינו מדובר באוסף של שטויות: השמים אינם מבדילים בין מים למים, הם אינם גוף קשיח, וכידוע וכנראה לעין כל נוסע במטוס בגובה רב, אין שום מים מעל השמים, שהינם אויר הנעשה דליל בהדרגה.

יא: ויאמר אלוהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו, אשר זרעו-בן על-הארץ ויהי כן.
יב: ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו, ועץ עושה-פרי אשר זרעו בו למינהו. וירא אלוהים כי-טוב.
יג: ויהי-ערב ויהי-בוקר יום שלישי.

בפסוקים אלו נברא הצומח ללא אור שמש, ולכן איננו יכול להתקיים, מכיוון שצמחים ניזונים תוך היעזרות בפוטוסינתזה. פסוקים אלו סותרים גם כל טענה אפשרית כי יום בריאה הינו תקופת זמן ארוכה.

יד: ויאמר אלוהים יהי מאורות ברקיע השמים, להבדיל בין היום ובין הלילה, והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים.
טו: והיו למאורות ברקיע השמים, להאיר על-הארץ ויהי-כן.
טז: ויעש אלוהים את שני-המאורות הגדולים: את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה, ואת הכוכבים.

כידוע, הירח איננו מאור אלא מראה, המחזירה את אור השמש. ואולם, עובדה זאת לא היתה ידועה למחבר. בנוסף, הכוכבים מוזכרים כלאחר-יד, כאשר בריאתם קשה לעין ערוך מכל שאר מעשי הבריאה יחדיו (קיימות מיליארדי גלקסיות המכילות כל אחת מיליוני שמשות במרחב של מעל עשרה מיליארד שנות אור). סדר הבריאה של ארץ לפני השמש והכוכבים עומד בניגוד גמור לידע המדעי, ומעיד על בורות ויוהרה.

בראשית פרק ב'

בניגוד לכתוב, האדם איננו מורכב מעפר מן-האדמה: שני שליש מגופנו הינם מים, והשאר רובו חומרים אורגניים ותרכובות חנקן. ואולם, כימיה לא היתה הצד החזק של מחבר התורה.

ח: ויטע יהוה אלוהים גן בעדן מקדם. וישם שם את האדם אשר יצר.
ט: ויצמח יהוה אלוהים מן-האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב ורע.
י: ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.
יא: שם האחד פישון - הוא הסובב את כל-ארץ החוילה אשר שם הזהב.
יב: וזהב הארץ ההיא טוב. שם הבדולח ואבן השוהם.
יג: ושם הנהר השני גיחון - הוא הסובב את כל-ארץ כוש.
יד: ושם הנהר השלישי חידקל הוא ההולך קדמת אשור, והנהר הרביעי הוא פרת.

בניגוד למחשבה הרווחת, גן העדן איננו מצוי בשמים אלא בארץ, באזור מקורות נהר פרת וחידקל. איך זה שלמרות צפיפות האוכלוסייה כיום ותצפיות לוויינים, אף אחד לא מצא את הגן הנפלא והעשיר הזה, למרות כל הזהב והאבנים הטובות המצויים בו. גן דמיוני, או שבני האדם אינם חמדנים - מה דעתכם?

בראשית פרק ג'

מסקנה: גן העדן ניתן לגילוי וגישה אבל לא לכניסה. היכן גן העדן?

בראשית פרק ד'

מי יכול היה למצוא את קין, ומי היא אשתו של קין בעולם בו אדם וחוה אמורים להיות האנשים היחידים, וארץ נוד ריקה מאדם?

בראשית פרק ו'

בני אלוהים רבים, בעלי יצר מיני, נכדי אלוהים רבים, כרובים, שרפים, מלאכים, שטן ובקיצור - אוסף אלילים מיתולוגי שלם. היכן הם נמצאים? מה הרכבם הכימי, מסתם, מימדיהם ושאר תכונותיהם? אנחנו מכירים אגדות מיתולוגיות יפות גם בתרבויות יוון, הודו והמזרח הרחוק, אבל איש איננו מייחס להם קשר למציאות או לחיינו כאן ועכשיו. מי שגורס שקיים קשר ושייכות של אגדות מיתולוגיות אלינו, איננו אלא דובר שטויות, ואם טענות כאלה אינן שטויות, אזי המילה שטויות זקוקה להגדרה חדשה.

יג: ויאמר אלוהים לנח - קץ כל-בשר לפני - כי מלאה הארץ חמס מפניהם. והנני משחיתם, את הארץ.
יד: עשה לך תיבת עצי-גופר, קנים תעשה את-התיבה, וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר.
טז: וזה אשר תעשה אותה: שלוש מאות אמה אורך התיבה, חמישים אמה רוחבה ושלושים אמה קומתה.

אין בתיבת נח, בגודלה הרשום, יכולת להכיל את מיליוני זני בעלי החיים הקיימים (בזוגות) ומזונם. מה אכלו כל בעלי-החיים האלה במשך 204 ימים? 40 יום נמשך המבול עצמו (פרק ז', פסוק 12); 150 יום נדרשו למים לסגת (פרק ח' פסוק 3); עוד 7 ימים נדרשו ליונה לעוף (פרק ח' פס' 10); ועוד 7 ימים נדרשו לה לחזור (פרק ח' פס' 12), סה"כ 204 ימים. ועדיין לא שאלנו על ההפרשות: כיצד חיו כל בעלי החיים הללו במשך 204 ימים עם הפרשות צואה ושתן בזירה אחת?

יט: ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התיבה להחיות.

הבלים! לא מכל החי! כל מה שהוכנס לתיבה לא כלל דגים ובעלי-חיים החיים במים! אם הארץ כולה הוצפה, כיצד שרדו דגי הנהרות והאגמים לאור המלחתם עקב ערבובם הבלתי נמנע במי ים.

כא: ואתה קח-לך מכל מאכל אשר ייאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאוכלה.
כב: ויעש נח ככל אשר ציוה אותו אלוהים כן עשה

אין ביכולתו של נח למצוא מזון לכל החיות, שכן לחלק מהחיות מזון המצוי רק בבית גידולן. למשל פנדה ניזונה רק מענפי חיזרן, וקואלה רק מעלי אקליפטוס המצוי רק באוסטרליה. ומה על החיות אוכלות הבשר?

בראשית פרק ז'

לפי חוק פיסיקלי פשוט הקרוי חוק כלים שלובים, לא ניתן להציף שום הר, ואפילו לא גבעה. המים באים מהים כאדים, הופכים לגשם וזורמים חזרה לים. אי לכך, אין בכל המים על פני כדור הארץ אפשרות להציף אף הר. לכן, המבול הינו סיפור אגדה חסר שחר, אלא אם הכוונה להצפת כדור הארץ כולו, בכמות מים הגדולה פי כמה מכל מימי האוקינוסים יחדיו, אשר הובאה מחוץ לכדור הארץ - אפשרות תיאורטית הנשמעת כאגדה יפה ותו לא.

בראשית פרק ח'

מדובר כאן במערכת אקולוגית שלמה, בלתי אפשרית בהיותה מבוססת על זוג אחד ראשוני מכל זן. למשל, מה אכל הנמר (ושאר הטורפים) בצאתו מתיבת נח. בנוסף, כיצד הגיעו הקנגורו ושאר מאות זני חיות הכיס לאוסטרליה ושאר האיים, ומי האב והאם הכושים, הסינים, האינדיאנים הראשונים ושאר גזעי האדם. אלו הם סיפורי אגדה, הנראים פרימיטיביים לפי הידע הקיים, וודאי שלא "אלוהיים".

לסיכום, סיפורי הבריאה לפי ספר בראשית הינם לכל היותר אגדה חסרת שחר, ובודאי אין בם שום הסבר אלטרנטיבי לאבולוציה ולהסברי המדע. סיפורים אלה אינם מקור יהודי, אלא נבנו ונוספו על סיפורים דומים שרווחו בעולם העתיק בעמים שונים, מהם שקדמו בהרבה לעם ישראל. סיפורי הבריאה לפי הדת, לא רק שאינם ניתנים להוכחה, אלא שהם מלאים בסתירות פנימיות, וטעויות הנובעות מבורות. למעשה, סיפורי הבריאה מהווים את אחת ההוכחות הטובות לכך שאין אלוהים, ושהאדם ברא את אלוהים. ברור ומובן לכן מדוע לומדים גמרא בישיבות, ואין מעמיקים בסיפורי הבריאה.

ועל זה נאמר בגני הילדים: פתי מאמין לכל דבר, לחתול ולעכבר!