הבריאה
מתוך האוסף "המניפסט האנטי-טפילי"
מאת אריה ש. איסר
כאשר אדם וחווה בראו את אלוהים
צצו ונוצרו מאליהם הטפילים
אלו שבקנוניה, בעורמה ובמרמה
במקום לעבוד ולהוציא לחם מהאדמה
משתמשים בדת ו/או בפוליטיקה להבטיח לעצמם פרנסה.
הם לבושים יפה בגלימות, כיפות וטורבנים
ונקראים כמרים, רבנים, איאיטולות ואימאמים
ואליהם נוסיף את הטפילים הלבושים בחליפות לפי מיטב האופנה
כלומר הפוליטיקאים המתחרים למקום בעירייה, בכנסת או בממשלה
כולם לשומע מבטיחים את כל מה שלו הוא מייחל
אם הסתופפות עד אחרית הימים תחת כנפי האל
אם בגן עדן סעודה מבשר שור הבר והלוויתן או בתולות שבעים
או חיי רווחה ללא צורך לעבוד ולעמול לפרנסה עד מאה ועשרים
הכול בתנאי שאותו שומע יתרום את כספו ולו גם הפרוטה האחרונה
לקופת הכנסייה, המסגד, האדמו''ר, הישיבה או המפלגה.
לכן, גם אם השמות והתלבושות מדת לדת שונות
והמילים החלקלקות משתנות לפי הדתות והמפלגות
יש מצווה שכל כלי הקודש מקיימים בכל יום ובכל עת
בימים של חול של ימי שישי, ימי שבת וראשון, ימי חג ומועד
זאת מצווה שאינה כתובה בקוראן בברית הישנה או בחדשה
אך כל חכמי הדת והפוליטיקה אמצו אותה כמצווה עליונה
שמוטל על כלי הקודש והפוליטיקאים לחיות על חשבון הציבור
ואילו עבודה לשם פרנסה היא חטא ואסורה באיסור חמור.
יולי 2012