היכן היה אלוהים בשואה

שלום חברים!

רק אתמול נתקלתי באתר שלכם, ועדיין לא נברתי די ולא העמקתי בנושאים השונים והמגוונים שבו. אולם  קראתי את המאמר על ה"שואה" ואת הדיון בשאלה הפשוטה - אם אלוהים אכן קיים - היכן בדיוק היה באותה עת שחורה ונוראה?

ברצוני להעלות עניין שניתן למצוא בו קשר לאותו נושא: דתיים אינם מתגלחים בין פסח לשבועות - בימי ספירת העומר. בעיקרון, אין קשר בין ספירת העומר לגילוח או לאי-עריכת שמחות, שכן הימים ההם היו ימים טובים לעם ישראל, עד שקרה משהו. הנה מה שקרה:

לרבי עקיבא היו 24 אלף תלמידים.כולם חכמים ויודעים את התורה לפני ולפנים. אולם צרה גדולה נפלה בין תלמידים אלו, שלא נתנו כבוד איש לרעהו, ויחסם האחד כלפי השני היה עויין ומבוסס על צרות עין. בשל כך (כטענת חז"ל) פרצה מגפה וכילתה את כולם - 24 אלף איש מתו במגפה. במילים אחרות -  התנהגותם לא מצאה חן בעיני אלוהים, וכולם הושמדו בידי הקב"ה.

כלומר, האלוהים - ביודעין ומתוך החלטה עניינית ושקולה, הורה על חיסולם של תלמידי החכמים. עניין זה היה קשה ונורא לכל מי שעמד קרוב לאירוע - בכל זאת, לאבד בין רגע 24 אלף, זה כמו להחריב עיר בינונית בישראל על כל יושביה. כל המדינה הייתה גועשת ונרעשת. הגזרה הייתה כל כך קשה, עד שרבי עקיבא וחכמים נוספים תיקנו תקנה לאמור: ימי ספירת העומר לא יהיו עוד ימים טובים לעם ישראל, ויש להתאבל על מותם של  תלמידי החכמים - קרי - לא יתגלח אדם ולא ישא אדם אישה ולא יערוך שמחה, למעט ברית מילה.

ואני שואל - אם על 24 אלף תלמידים שניגפו בשל חטאם אסור להתגלח ולשמוח במשך 50 ימים, הרי בשל זוועות השואה, בשל רצח 1.5 מיליון ילדים ש"טרם הספיקו לחטוא" ועוד 4.5 יהודים מבוגרים, שרובם היו דתיים, שומרי תורה ומקיימים מצווה קלה כבחמורה - על כל אלה חובה על עם ישראל שלא להתגלח במשך 10 חודשים ברציפות לפחות (אני משאיר חודשיים למי שבכל זאת רוצה להסתפר).

על זוועה של 24 אלף גזרו, ועל זוועה נוראה של 6 מיליון לא יגזורו?