קדושת הישן

מאת: ניצן

כשישה מיליוני יהודים נרצחו בשואה. "השואה", המכונה לעתים גם "שואת יהודי אירופה" (למרות שלא רק יהודים מאירופה סבלו ונפגעו בה), היא אירוע היסטורי אמתי שכולנו מכירים בקיומו הנורא. רבים מהניצולים עדיין חיים בקרבנו, חלקם נושאים על עורם את תיעוד המחנות. צילומים והקלטות למכביר מהווים רק חלק מסל התיעוד הנוסף הקיים.

הדת היהודית, במיוחד זו האורתודוקסית המחמירה, מכילה פולחנים לרוב הבאים לציין אירועים היסטוריים בפועל או לכאורה. צום ותענית מעטרים ימים לא מעטים מלוח השנה העברי, איזכורי חובה לסיפורים אלה ואחרים מקשטים ימים רבים אחרים. תלי תילים של פרטים טקסיים כלולים בפולחנים אלה, והקפדה יתרה על ביצועם היא חלק בלתי נפרד מחייהם של אחוז נכבד מאזרחי מדינת ישראל ויהודי העולם בכלל.

עם זאת, באופן אירוני לא תמצאו בקלות בדת היהודית המחמירה פולחן כלשהו הקשור באסון הנורא ביותר שקרה לעם היהודי בהיסטוריה שלו. לא ברכה ולא לבוש מיוחד, בוודאי לא צום או תענית כלשהי. ניתן אולי להתווכח האם צעקות "נאצים" כלפי שוטרים בהפגנות אלה ואחרות מהוות הודאה בעצם קיומה של השואה, אבל אירועים כגון עונש לתלמידות חרדיות שעמדו דום בצפירה ביום השואה או אירוע סטנד-אפ בערב יום השואה - בוודאי אינם מנהגי אבלות דתיים לציון אסונות.

ציטוט של חסיד אומות העולם קרל לוץ, מתוך אנדרטה בבודפשט:
"כועס שעלי להחליט את מי להציל. איפה אלוהים?"

העולם המודרני הנאור נוהג לגנות "מכחישי שואה", וטוב שכך, כיוון שהעולם המודרני הנאור - מלבד רצונו לפעול למניעת חזרתם של אירועים דומים - נוהג לבחון את ההיסטוריה בעיניים מציאותיות, שלא לומר מדעיות: אם אירוע מסוים אכן קרה, מי שמכחיש אותו אינו דובר אמת, ואם אירוע מסוים לא קרה, מי שטוען אחרת - משקר.

לא אחת שמענו את הטענה המשווה את סיפור "יציאת מצרים" לשואה. "אתם כמו מכחישי שואה," כתבו לנו, "כמו שאתם 'מכחישים' את זכר יציאת מצרים, כך שונאינו מכחישים את השואה." בפועל, כמובן, ההיפך הגמור הוא הנכון. נטילת אגדה עתיקה והצגתה כהיסטוריה צרופה מהווה נשק בידיהם של מכחישי שואה: מה לנו כי נלין על מעוותי היסטוריה אם אנו בעצמנו כאלה? יבואו אותם אחמדניג'דים ויאמרו בפה מלא: "הנה אתם רגילים להמציא סיפורים אודותיכם, שמשרתים אתכם יפה יפה."

הדת מקדשת את הישן, לא בהכרח את הנכון. במסגרת זאת, אמת ושקר הם דברים נזילים, כמו גם חשוב וזניח, עיקר וטפל. בימינו אנו, ה"קדוש" הוא זכר יציאת מצרים, החשוב הוא זכר השואה.