שני שירים
מתוך הספר "אבי לא יברך על הלחם"

מעשה שטן "משעמם לי בשמיים" אמר אלוהים באלף תשע מאות ארבעים ושלוש ואותת למלאכים. ההם שלשלו מטה את סולם יעקב ואלוהים ירד בפעם הראשונה אל כדור הבריאה, מחופש ליהודי. עטור פיאות וזקן התהלך בין הבריות באומשלגפלץ של ורשה. ענד טלאי צהוב, להזדהות. כשנדחס לקרון בהמות, ניסה לחמוק "אני אלוהים" הוא צעק ומאז, נעלמו עקבותיו.

אבי לא יברך על הלחם לא במאה הזאת ולא במאה הבאה, לא במאה העשרים וחמש ולא במאה השלושים ואולי לעולם לא יתגלה זן חיטה, העולה בטיבו על טיב החיטה הגרמנית המשובחה. לא יולד מדען ולא ימצא גאון, לא ירקיע מחונן ולא ימצא אגרונום, שכל אחד לחוד וכולם יחד ימציאו זבל אורגני שהוא טוב מאבי, דשן מסבי ורענן מדודי, המדשנים מאז ועד עולם את החיטה הגרמנית באדמתה הדשנונית. לא יברך אבי על הלחם, לא ישמיע סבי את ברכת המזון, וגם דודי לא יזחל על גחונו להודות על קליפה של סלק שהמרת בכדור עופרת. רבונו של עולם, מלך הקליפות שדודי לא היה ראוי להן. רבון האהבות, שלא אהב את סבי. אדון הסליחות, שלא סלח לאבי. רבונו של תבל, את מי בראת בצלמך? רק את צאצאי הצורר או בראת גם אותי?

(*)

מתוך ספר השירים "אבי לא יברך על הלחם" מאת המשורר יעקב ברזילי, בהוצאת עקד, 2000. השירים הולחנו בידי אהרון חרל"פ כיצירות ווקאליות ומועלים באתר 'חופש' בהיתר אדיב מאת המשורר.