מה מתאים למי, או מי מתאים למה

אהוד אמיר

הנה דוגמה לחשיבה לא הגיונית, חשיבה שנובעת ממשאלת לב (wishful thinking) - דווקא מפיו של פרופסור לפיזיקה ונשיא אוניברסיטת בר אילן, משה קווה: האין זה נס שכל התנאים הקיימים על כדור הארץ מתאימים להופעת האדם? האין הדבר מעיד על קיומו של בורא? הנה: ראו כאן [הקישור נכון לזמן כתיבת מאמר זה].

יש כאן בלבול של סיבה ותוצאה: האדם הוא לא הסיבה לקיום התנאים לקיומו על פני כדור הארץ. להיפך. האדם הוא התוצאה של תנאים אלה. כדור הארץ לא הותאם לנו; אלה אנחנו שהותאמנו לו. אחרי הכל, הפלנטה הזו הייתה כאן לפנינו, ואין אנחנו אלא אלה ששרדו מבין צורות חיים רבות הרבה יותר, צורות חיים שהתקיימו לפנינו ונכחדו או השתנו מכיוון שהתנאים השתנו אף הם.

לפני 3.5 מיליארד שנים הכילה האטמוספרה של כדור הארץ בעיקר פחמן דו-חמצני, אדי מים ומעט חנקן - אך לא חמצן. הלחץ האטמוספירי היה גבוה פי 60 עד 100 מהלחץ כיום, והאטמוספירה הייתה דומה מאוד לאטמוספירה של כוכב הלכת נוגה. עדות לכך יש בכמויות הגדולות של פחמן דו-חמצני, אשר כיום כלוא במשקעי גיר, הנוצר באוקיינוסים, והיה חופשי באטמוספירה עד הופעת האוקיינוסים. כלומר, החמצן, אותו מרכיב בתכנית האלוהית עליה מדבר פרופ' קווה, כלל לא היה באטמוספירה של כדור הארץ במשך כמעט מחצית מקיומו - בשני מיליארד השנים הראשונות לקיומו. האדם כלל לא יכול היה להתקיים באטמוספירה הזו.

לפני כ-2.4 מיליארדי שנים החלה עלייה בריכוז החמצן האטמוספירי בעקבות תהליכים פוטוסינתטיים. הדבר הוביל להיכחדות כמעט כל המינים האל-אווירניים על פני כדור הארץ ("אסון החמצן"), ואת מקומם תפסו המינים האווירניים. החיידקים שמצאו מקלט באזורים נטולי חמצן הצליחו לשרוד, והם אבותיהם הקדומים של החיידקים האל-אווירניים המוחלטים של ימינו. לאחר מכן הופיעו המינים הרב-תאיים. בתקופה הזו הכילה האטמוספרה של כדור הארץ כ-35% חמצן - כמעט כפול משיעורו היום. גם באטמוספירה הזו לא יכול היה האדם להתקיים. השינוי הסביבתי שהוביל לאטמוספרה הנוכחית התרחש במשך מאות מיליוני שנים נוספות. רק השינוי ההדרגתי הזה בהרכב האטמוספרה אפשר את הופעת האדם. מוזר שפרופ' קווה, פיזיקאי בהכשרתו, לא מכיר את נתוני היסוד הבסיסיים האלה.

70 מיליון שנה היו הדינוזאורים צורת החיים המותאמת ביותר לסביבה. חלקם ממשיך להתקיים גם היום - הציפורים הן ענף של דינוזאורים שלא נכחד. בעוד פרק זמן קצרצר מבחינה גיאולוגית - בין עשרות שנים למאות אלפי שנים - ישתנה האדם למין אחר, והסוג הנוכחי שאנו קוראים לו "הומו סאפיינס" ומכלילים את עצמנו בתוכו, יצטרף ל-99% המינים הביולוגיים שנכחדו. לתשומת לבו של הפרופ' קווה.