מדי פעם בפעם מתפרסמות ידיעות מעין זו:

התפרסם בידיעות אחרונות 14.4.2006, מאת סוכנויות הידיעות

ואם תרצו גם כזו:

התפרסם בידיעות אחרונות 10.5.2006, מאת צבי זינגר וליאור אל-חי

ופעמים מתפענחות - בכלי המדע - אפילו חידות-יסוד מפורסמות. למשל:

התפרסם בידיעות אחרונות 28.5.2006, מאת אי-אף-פי

ויש שמובאות בעיתונים ידיעות 'סתמיות' ו'משעממות' כאלה:

התפרסם בידיעות אחרונות 20.11.2008, מאת זיוה מוגרבי

ואין כל זה אלא מדגם אקראי ומזערי - ומוגבל בזמן - משפע עצום של ידיעות מדע, המתפרסמות תדיר בכלי התקשורת והמידע.

קלי-דעת מתלוצצים ולוצצים למקרא ידיעות-פז אלו; שכן בעיניהם ה'ידעניות' [ואין לך 'ידען' מן הבור] אין אלו אלא משחקי שטות בכסות 'מדעית'. והלעג, כידוע, הוא נשק-המגן של הבור הנלעג.

ואנו לא נאמר אלא זאת:

גם אם לא כל ידיעה מסוג זה היא אמנם בגדר גילוי מרעיש ומהמם [העבודה המדעית, מה לעשות, בדרך-כלל ענוותנית וזהירה בפרסומיה - היא נעדרת את היוהרה הידענית המאפיינת את הדת ודובריה] - עצם תכיפותן ורציפותן של ידיעות כאלו מעידה בבירור על המשך מתמיד ועקשני-שקדני של העבודה המדעית בעולם בתחום הכרת מקור היקום והאדם, בהיותו חלק ממנו.

המדע, אנו נוכחים, נתון תמיד בתהליך מחקרי דינמי, מתמשך וקבוע. כל פיסת מידע, אפילו זעירה שבזעירות, היא בגדר עוד פסיעונת זהירה אך מבטיחה של האנושות - ושל המדע כשליחה - לקראת חשיפת עוד נתון של האמת המדעית (הפשוטה - אך גם המורכבת). אמת זו - ככל שהיא מתבררת, מתעצבת ומתגבשת - הריהי גם מערערת ומבטלת את המיתוסים הדתיים המעצבים ומפרנסים את אמונות הדת, ובראשן הגדולה והעיקרית באמיתותיה - הפיקצייה שיצר האדם לעצמו וכינה אותה 'אלוהים', על שלל שמותיו [על שמות האל - במאמר גלגולו של שם מאת ליאור הלפרין].

המדע אפוא - תחום חשיבה ועשייה אנושית רצינית, נורמטיבית, אחראית, זהירה, מדויקת, מבוססת ומסתמכת על עובדות וראיות בדוקות - פועל מאז ומעולם בשירות האדם, מסמל קדמה ומצעיד את האנושות קדימה.

כה אמר קסנופנס... קסנופנס (משורר יווני קדמון, נולד כמשוער בשנת 570 לפני הספירה): הואיל ואי-אפשר לדעת את האמת כולה - שכן היא מקיפה כל-כך ורחבה כל-כך - יש לפעול על-פי הנחות המתקרבות אל האמת במידה ה[מ]ר[ו]בה ביותר האפשרית. וזה - המדע.

[על מדע, טבע ואמונה - בהקדמת המערכת לכוכב הלכת יופיטר וירחיו.]

ועוד זאת:

שלא כדת היודעת-כול כביכול, המדע צנוע ואיננו מתיימר לדעת ולהבין הכול; אף אין הוא מציג עצמו כול-יכול. אך הוא כלי לימוד וחקר להשגת מידע ואשרורו המשוכלל והמתקדם ביותר שביד האנושות. המדע איננו מושלם - אך הוא שואף ללא הרף לשיפור משתכלל והולך בכל תחומי המחקר לענפיהם; ואמנם הוא מממש את שאיפתו זאת בהתמדה, והכול נוכחים בזאת כל העת ובפועל.

חלק ניכר מהישגיה של האנושות - מיד המדע ובזכותו באו לה. גם זאת ראוי לזכור ולהזכיר לפעמים.

בפי דוברי הדת מועלית לפרקים טענה מוזרה, כי המדע נעשה מושא הערצה לחילונים, וכי הוא נסגד כדת חילונית מודרנית. זו שטות גמורה כמובן. המדע איננו דת, ואין סוגדים לו ולחוקריו. רק מוקירים, מעריכים, מודים, ושמחים על הישגיהם.

יש על מה לשמוח, ויש על מה ולמי להודות.

כמה טוב, מועיל ונעים שכך.

המדע והדת הם ביטויים שונים ונוגדים במהותם לנפש האדם ולהלך-רוח מוחו וחשיבתו.

הדת מבוססת על רגש מהול בדמיון. לשם עיגונה במוחו המאמין הדתי-המיסטי מוכן לקנות כל דעה שמשמיעים תגרני דת ומיסטיקה בכל קרן רחוב או דוכן בשוק הדמיונות, ובעבורה הוא מוכן לזנוח כל זיק של חשיבה הגיונית-ריאליסטית שהטבע חנן אותו בה.

מדע מבוסס על חשיבה רציונלית של האדם, זה הקרוי איש המדע, או אדם שחשיבה מדעית היא הבסיס לקיומו הנפשי-הרוחני. חשיבה רציונלית-מדעית היא קבלה מראש שלא הכול ידוע - כיום או אי-פעם, וכי כל ידע אינו אלא נכס זמני, שעם כל ההתלהבות השמחה והגאווה על שהוא בידנו, סביר להניח שאינו קבוע. החשיבה המדעית-הרציונלית מבינה שאין אמת אחת, וששום אמת איננה נצחית. לכן איש המדע יחפש ללא הרף, יחקור בלא לאות, יבדוק ויברר, ישאל וימתח ביקורת על הקיים, כדי לאתר, למצוא ולהמציא את הקבוע הבא, שעם גילויו יחליף את הקבוע-הזמני הנוכחי. אבל - באותו רגע ממש שוב יתחיל לחפש, לחקור, לבדוק ולברר, לשאול ולמתוח ביקורת על אותו קבוע חדש, כשברור לו מראש שאינו אלא קבוע-זמני חדש, עד שימצא את הקבוע-הזמני החדש הבא.

כך פועל המוח האנושי של איש המדע, הקובע את כלליו וכליו של תחום עיסוקו - המדע, וכך פועל המדע.

לפרקים נשמעת טענה כנגד המדע: המדע אינו קבוע ויציב, על-כן אמינותו מפוקפקת ממילא. כך טוענים המבקרים הדתיים מאמיני-האל.

המדע אינו 'קבוע' - משום שאינו מקובע. הרוצה - יראה בזה חולשה ומגרעת של המדע; אך המשכיל הנבון מבין כי ההפך הוא הנכון - זו מעלתו וגדולתו הנפלאה של המדע. זו סגולתו המוחלטת והרוממה. המדע איננו קפוא ומוקפא; נוקשה ומאובן; סגור וחסום. המדע פתוח, נכון לקלוט ולשנות, מוכן לבחון ולהיבחן; לבדוק ולשקול שוב ושוב, לראות דברים באור חדש ומתחדש.

זה המדע - ההפך הגמור משמרנות ומדבקות קפואה בנושנות.

אך כל זאת מותנה וכרוך בכללי המדע ובכליו: כללים וכלים של רציונליות גמורה וריאליות מוחלטת. אם מסתמנת חריגה מכלים ומכללים אלו ומאופיים האמור - לא במדע מדובר, אלא במדע מדומה - פסבדו-מדע.

רבים עוסקים כיום - משום יוקרתו של המדע בימינו - במינים שונים ומשונים של מדע מדומה וכוזב. ומשרלטנים - גם אם הם מתהדרים בתואר היוקרתי והמרשים פרופסור - יש להישמר ולהיזהר תמיד. כי המדע הוא באמת עניין רציני מאוד - לרציניים מאוד בלבד.