על ראיות

תורגם ברשות ובסיוע המחבר
המקור (באנגלית) נמצא כאן

בשירשור תגובות שהופיע בבלוג בנושא ההבדל בין אתאיסטים, אגנוסטים, ותאיסטים, הגיב דתי ששאל: למה אתאיסטים מאמינים לספרים אשר אומרים שכדור הארץ מסתובב על צירו, אבל לא לספר שאומר שאלוהים קיים? זהו טיעון שראיתי לפני מספר שנים, כשהייתי משתתף קבוע בפורומים של 'חופש': "למה אתה מאמין שנפוליאון היה קיים?" מאחר שהתשובה הפזיזה היא "כי ספרי ההיסטוריה אומרים כך", זה נראה כאילו היא חושפת אנלוגיה בין התנ"ך למדע המקובל.

אבל קיומו של נפוליאון הוא יותר ממשהו שכתוב בספר. ישנה כמות גדולה של רישומים של אנשים שונים שנלחמו נגדו או תחתיו. ישנן מפות שהוא השתמש בהן למטרות אסטרטגיות, וכותרות של עיתונים מאותו זמן שמזכירות אותו. אלו אינן ראיות יוצאות מן הכלל, אבל הטענה שקורסיקני נמוך נהיה קיסר צרפת אינה יוצאת מן הכלל גם היא.

השוו את נפוליאון עם דמותו ההיסטורית המפוקפקת של ישו*. ישנו רק מקור עצמאי אחד לקיומו של ישו: הבשורה (בברית החדשה) על פי מרקוס. כל הבשורות האחרות מבוססות על זו של מרקוס. איגרות פאולוס נכתבו לפני הבשורה על פי מרקוס, אבל פאולוס מתייחס לישו במונחים מיתולוגיים ולא מזכיר דבר על חייו. מרקוס עצמו לא חי באותה תקופה כמו ישו. הוא כתב את הבשורה שלו בשנות ה-70 לספירה, בעוד שישו כביכול מת ב-30. התיאור של מרקוס מלא בניסים בלתי אפשריים, בעוד שכתבים היסטוריים אשר אינם מזכירים את ישו בכלל, כמו אלו של יוספוס פלביוס, אינם כאלה.

ישנו כמובן תחום אפור בין שני המקרים הקיצוניים המוזכרים לעיל. קיימות ארבע הוכחות עצמאיות לקיומו של סוקרטס: תיעוד היסטורי שמישהו באותו שם הוצא להורג באתונה ב-399 לפני הספירה, והכתבים של אפלטון, קסנופון, ואריסטופנס. הכתבים סותרים זה את זה, ולמרות שכנראה שאדם בשם סוקרטס באמת היה קיים, ייתכן לגמרי שאפלטון המציא את הפילוסופיה של סוקרטס.

אבל צורת הטיעון שהופיעה בתגובה לאותו בלוג לא היתה לגבי היסטוריה אלא על מדע: "איך אתה יודע שכדור הארץ מסתובב על צירו?" התשובה הטובה ביותר לשאלה מתבססת על העקרונות של פופר, שאינם מושלמים, אבל עדיין די נכונים. ההתנגדויות השפויות לפופר חלות בעיקר על תיאוריות ולא על עובדות מדעיות.

היפותזות מדעיות, כמו "כדור הארץ מסתובב על צירו", מנבאות מספר עצום של דברים אשר ניתנים להפרכה, אבל אינם מופרכים. במקרה על הסתובבות כדור הארץ, המשפט הנגדי מנבא מספר זהה של דברים, שכולם נמצאים שגויים: שיימצא שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, שלא יהיה שום כוח צנטריפוגלי, שאפקט קוריוליס לא יהיה קיים, וכדומה.

על פי רוב, אימות של ניבויים מדעיים דורש שימוש בעקרונות מדעיים מבוססים יותר מהדבר אותו רוצים להראות. לכן הפרכתה של תיאוריה הינה דבר חשוב: היא נוטה להפריך הרבה יותר מאשר טענה אחת בלבד. במקרה של סיבוב כדור הארץ, הטיעון הכי קל הוא פנייה לאפקט ההיסט, אשר מראה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש. זה לא מה שגרם באופן בלעדי למדענים לקבל את התיאוריה ההליוצנטרית, אבל התיאוריה הגיאוצנטרית האחרונה שלא הופרכה עד אז, זו של טיכו, היתה מבוססת על הניבוי שאי אפשר יהיה לראות שום אפקט היסט. בהקשר זה קיימת גם פנייה תיאורטית יותר לפיזיקה הניוטונית, שיש לה תמיכה אמפירית (ניסויית) רבה משלה.

האוסף האמור של תיאוריות מדעיות, שכל אחת מהן מניחה את נכונות אלו שמתחתיה, הוא מה שגורם למדע ודת להיראות במבט שטחי ראשון כדומים. האדם הממוצע בקושי יודע מדע לפרטיו, כך שבעבורו מדובר באמת במשהו שהוא קרא בספר לימוד, או שמע ממורה. רוב האנשים שנשאלים איך הם יודעים שכדור הארץ מסתובב סביב צירו, אינם יכולים לתת תשובה מספקת.

תקופת ההשכלה לא גרמה לאנשים הפשוטים להיות יותר רציונלים - היא גרמה למימסד המדעי והאינטלקטואלי להיות יותר רציונלי. מאה שנים של התפתחויות בחינוך ציבורי לא הצליחו להעניק ידע מדעי ליותר מאחוזים בודדים של האוכלוסיה במדינה כלשהי. במקרה, רוב האנשים בעולם המודרני מאמינים בדברים נכונים, אבל זה לגמרי במזל. לפני שלוש מאות שנים, הם היו מאמינים במכשפות.

העליה ברמת המורכבות של תיאוריות מדעיות רק גורמת למצב להיות גרוע עוד יותר. בשנת 1750, אדם משכיל היה יכול להכיר את כל הידע האנושי שהיה נגיש באזור בו הוא גר. בשנת 1900, מדען היה יכול לדעת את כל הידוע בתחום שלו. כיום, המדען מוגבל לתת-תחום אחד. כאשר הוא יודע שניים, זה בדרך כלל כחלק משילוב של שני תחומים, כמו ביו-סטטיסטיקה.

אני יודע בדיוק מהן ההוכחות שכדור הארץ מסתובב סביב צירו, אבל אני יודע רק בקווים כללים את ההוכחות שתורת היחסות נכונה, וללא ידע במתמטיקה הרלוונטית שמבדילה בין תיאוריות מדעיות לבין שטויות. הדרך היחידה שקיימת עבורי כדי לדעת שהבלוגים המדעיים שאני קורא, אשר עוסקים בביולוגיה למשל, אינם משקרים, היא שיש להם מגיבים רבים אשר מבינים מספיק בביולוגיה התפתחותית כדי לבדוק אותם. אני סומך על המגיבים, כי אין לי סיבה להאמין שמדענים הם דוברי אמת רק כאשר אני יודע מספיק כדי לבדוק את מה שהם כותבים.

מצז שני, יש לי סיבה טובה להאמין שמדענים שונים באופן מהותי מתיאולוגים. התיאולוג יכול להיות דובר אמת באופן אישי, אבל העבודה האינטלקטואלית שלו נשענת על הנחות שאני יודע שהן חלשות. בעוד שמדענים מתעסקים בלמצוא ראיות עבור התיאוריות שלהם, תיאולוגים מסתפקים לרוב בפרשנות יצירות קודמות. על כן יש לי עילות טובות לבטל את הדת עקב היותה שגויה, אבל אינני יכול באותה מידה לבטל תחומים שאינני יודע עליהם דבר מלבד היותם מדעיים, כמו מדעי המוח.

* ההוכחות שדמויות מסיפורי התורה היו קיימות הן חלשות עוד יותר מאלו שישו היה קיים. שלושת האבות היו כנראה גיבורים מיתולוגיים של שבטים שונים, שאוחדו לשושלת אחת מאוחר יותר. האדם הראשון בתנ"ך שקיימת לגביו ראייה כלשהי לקיומו האמיתי הוא שאול המלך, וגם אז לא ברור במיוחד שהוא או דוד או שלמה שלטו אי פעם בממלכה מאוחדת.