המכבסה הגדולה

מאת: ניצן

כמות הפעמים בהם יצא לנו להתכתווכח (להתווכח בהתכתבות) עם מאמינים דתיים היא עצומה. מהווה תחרות רצינית אפילו לכמות הדקות המצטברת בהן בילינו בהמתנה למענים טלפוניים של נציגי שירות ישראליים שונים. ועדיין עומדים אנו נפעמים אל מול יכולת הדיון הבלתי נלאית של חלקם.

פעמים רבות מתבטאת יכולת זאת בהיבטים של משחק על הרגש (כולנו יהודים, אח שלי), בשעשועים לוגיים (אף אחד לא הוכיח שאין אלוהים), בהחבאת תשובות בתוך שאלות (מה מטרת קיומך?) או בדמגוגיה לשמה. לעתים מתמצית יכולת זאת בהצגת עובדות שגויות, ובבלבול- מכוון או שגוי - בין 'אמונה' ל'ידיעה'.

אנו ספקנים מטבענו, "סקפטים" - לא כמו ההוא מהפרסומת על ההתקרחות, אבל איננו פוסלים דברים מראש. אם מחר תימצא רְאָיָה חותכת כלשהי לקיומו של אדם בשם מתושלח אשר באופן כלשהו חי 969 שנים, לא תהיה לנו בעייה להאמין כי הסיפור נכון. אם מחרתיים יוכיח עולם המדע את קיומו של יצור עלום בעל כוחות מיוחדים היושב לו אי שם בחלל או במרומי האולימפוס וקובע גורלות, נקבל מן הסתם את הדברים כנכונים.

לכאורה, מעניקה תפיסה זו יתרון למטיף הדתי בבואו להתווכח אתנו. בפועל, זו כמובן גדולתה של השיטה המדעית, שיכולה לתקן ולשפר את ידיעותינו, עושה זאת תדיר, ואף עומדת במבחן התוצאה.

אך מעבר לשאלה למי יש יתרון, לאיש הדת או לנו, נוצר הצורך להכיר כי שפה משותפת היא דרישה בסיסית לצורכי דו-שיח פורה. רבים מוויכוחים אלה "מפוצצים" במילים יפות - 'העולם', 'אמת', 'ייעוד', 'מציאות' ועוד - אך במקרה הטוב אינם אומרים הרבה במונחים מדעיים. אין טעם רב בניהול שיחה בין שני צדדים, כאשר את המושג 'שיחה' עצמו הם עצמם תופסים לעתים באופן כה שונה.

לפעמים דווקא עושה הצד השני לדיון מאמץ (מצידו) להיאחז במונחים מתחום המדע, כאשר המקרה הנפוץ הוא ציטוט בררני של נושאי תואר אקדמי כלשהם השותפים לדעותיו. המקרים המעצבנים האחרים נעים בין עיוות מושגים כדי להתאימם לאמונתו של מאן דהוא, ועד הכחשה גורפת של עובדות מדעיות תוך התעקשות שכך הוא המצב.

אז בואו "נפתח" את הדברים: זכותו של דוקטור למתמטיקה להניח תפילין. זה לא הופך את הפולחן האמור לאקט בעל השפעה, מלבד זו הפסיכולוגית הברורה על מי שחונך בהתאם. זכותו של פרופסור לביולוגיה להתבטא בניגוד לעובדה ידועה. הצירוף של תארו והתבטאותו אינם הופכים את תוכן דבריו באופן אוטומטי ל"אמת".

לפיכך, הבה וננסה לקבוע לנו מילון מושגים קצר כדי שיוכל לשרת דיון פורה בינינו. רוצים להתווכח אתנו? עברו קודם לכן, במחילה, על אוסף ההגדרות הקצר הבא וודאו שכולנו משתמשים באותה הלשון.

הערה חשובה: מילון קצר זה לא נערך באופן מתימטי מושלם, ונועד לשמש כרקע כללי לדיונים וויכוחים בנושאים האמורים. למעשה אפילו הושמטו וקוצרו בו דברים רבים, כדי לתרום להיותו פשוט וקריא. לדוגמה: ניסוח מפורט יותר עשוי להבהיר כי השיטה המדעית "מוכיחה" פעמים רבות דברים באמצעות אישושן או הפרכתן של תיאוריות.

אמת. ראה 'עובדה'.

דיון. שיחה או התכתבות (וכו') בין שני אנשים או יותר, כאשר הצדדים מחזיקים בתחילת הדיון בדעות מנוגדות באשר לחלק מנושאי הדיון, וכאשר הצדדים מקבלים עליהם כי תוצאות הדיון לא נקבעו מראש.

דיון מדעי. דיון שנושאיו והמחלוקות בו נסבים על עובדות מדעיות.

הוכחה. קביעת נכונותה של עובדה באמצעות הסתמכות על עובדות קודמות ועל הסקה לוגית.

הוכחה מדעית. הוכחה באמצעות השיטה המדעית.

השיטה המדעית. השיטה המשמשת (בעיקר) להוכחתן או הפרכתן של עובדות, באמצעות טכניקות המנטרלות דעות אישיות ומיגבלות אנושיות. השיטה המדעית עושה שימוש באיסוף ובחינת כל רְאָיָה אפשרית, בכלי מדידה אובייקטיביים, בהסקה לוגית, ובהעמדת כל מסקנה בפני הפרכה פומבית, כמו גם בדיקתה בחיזוי תוצאות שטרם ניצפו.

מטרה. דבר מה או פעולה שיצור בעל מודעות שם בפני עצמו או אחרים, מתוך רצון או כוונה להשיגם או לגרום להם לקרות.

מציאות. המצב בו נמצא היקום שלנו, על כל רכיביו ודרכי פעולתם, כולל אלה מהם אותם אנו יכולים להרגיש בחושינו האנושיים ואלה שלא. אוסף כל מה שמתואר בכל העובדות.

מציאות מדעית. אוסף החלקים של המציאות שהשיטה המדעית הוכיחה את קיומם ו/או דרכי פעולתם. אוסף כל מה שמתואר בכל העובדות המדעיות.

עובדה. תיאור נכון של חלק מהמציאות: של רכיב מהמציאות ו/או של דרך פעולתו.

עובדה מדעית. עובדה שהוכחה באמצעות השיטה המדעית, מאושרת על ידי האקדמיות למדעים בארצות השונות וניתן לקרוא עליה בפירסומים בכתבי עת מדעיים ידועים ומכובדים.

עולם. היקום שסביבנו, כולל כדור הארץ ומערכת השמש, כל הגלקסיות ומה שביניהן, ואפילו כל היקומים - לדוגלים בהשערת ה"רב-יקום".

רְאָיָה. עובדה ברת מדידה בעזרת כלי מדידה אובייקטיביים.