"זרעים מבוזבזים" ו"פרי המועיל לפרח":
חומרת הבורות המטופחת בחברה החרדית
ליקט,
ערך, השיב עם טיפה משלו: דן מלר
הנני מעדיף את הקבצן על עם-הארץ
הראשון חסר כסף, ואילו השני - את האדם שבו
אריסטופאנס, סופר ומחזאי יווני, 385-446 לערך לפנה"ס
מתוך: ספר הציטוטים הגדול, בעריכת פרופ' אדיר כהן ובאדיבותו
הוצאת כנרת 1996
לפני כעשרים שנה, אולי קצת פחות, הגיע
אלינו גיא (את שמו האמתי לא נחשוף כאן), צעיר בן 19, שנמלט מחברה
חשוכה, נבערת
ואלימה, וביקש מקלט בעולם החופש, עולם התרבות, הנאורות והידע רחבי
האופקים, בו
אנחנו חיים. גיא היה מלא עניין בכל פרט בעולמנו ובחיינו, ולא היסס
לשאול.
"מה זה אנקור?" שאל, כששמע ברדיו שמקהלת הילדים אנקור תשמיע את שיריה.
"האם אתה יודע 'פרח' מהו?" שאלתי
את גיא בוקר אחד, כשטיילנו בשכונה וראינו כלנית אדומה פורחת במלוא
הדרה.
"לא", ענה, וכמובן קבל הסבר
מפורט על הפרח ועל תפקידו בצמח ובטבע בכלל.
השבוע
קבלנו מכתב ממתן (גם את שמו שינינו, לבל יינזק חלילה בידי זדים), גבר חרדי
צעיר
בן 24, שכך כתב לנו:
"ישנה
שאלה שמטרידה אותי ואולי אתה יודע את התשובה. ידוע שהפרחים נותנים אבקה
וצוף
לדבורים 'בתמורה' לכך שהם יגיעו לפרח אחר ותתרחש רבייה. מדוע אבל
על הצמח עצמו
צומח הפרי - במה זה מועיל לפרח עצמו? כלומר יש בו זרעים שכביכול מבוזבזים
וזה
נאכל על ידי יצורים שונים ובני האדם. האם האבולוציה יודעת להסביר את זה?"
את
תשובתנו למתן נביא בהמשך, אבל חשוב תחילה להבהיר ולחדד את הסיבה, המביאה
צעיר
בימינו, תחילת האלף השלישי למניינו של עולם, לשאול שאלה מתחום הידע
הבסיסי, שמרבית
הצעירים לומדים ואמורים לדעת ולהבין כחלק מהתרבות האנושית. ידע בימינו, גם
אם אינו
מוקנה בדרך ישירה, או במלואו, בידי הורים, גננות בגן הילדים או
מורים בבית הספר,
ניתן לרכישה קלה ומהירה בספרייה רגילה, בוודאי וירטואלית, הנגישה כיום
לכל, החל לפחות
מגיל שלוש.
בחברות
מסוימות, שרובנו מכירים היטב, לא זו בלבד שידע כללי ורחב - תרבות, אמנות,
מדע,
השכלה כללית וכל הכלים באמצעותם הם נרכשים (כולל כמובן אינטרנט)
נחשב טומאה שאין
לגעת בו ומצווה להתרחק ממנו כממחלה ממארת, אלא שאת הזכרים שבהם מלמדים,
החל מגיל
12, גמרא בלבד. מבוקר ועד ערב גמרא, החל בישיבה קטנה ועד לישיבה גדולה.
בהגיעם
לגיל 18 רובם משתמטים (מכוח
חוק אומלל ובטענה בזויה של "נהרגים באוהלה של
תורה") משירות למדינה וממשיכים ללמוד גמרא, וגמרא בלבד. כחיזוק לאותו
לימוד
מבהירים להם מוריהם, וח"כים ושרים חרדים לא מעטים גם מצהירים על כך מעל כל
גבעה
גבוהה ותחת כל עץ רענן, שכל המדע נמצא בגמרא, וכל
הכתוב בגמרא הוא אמת
מוחלטת שאין לערער עליה.
בדיקת בתולים
על פי "הידע
המדעי" של חז"ל
ראה פלפול
יומי באתר דעת
אמת
אדם
שאינו מכיר את הגמרא, ושמעולם לא עיין בה, עלול להתפתות ולהאמין, שאכן כך
הדבר,
וכי לכאורה גם אם פה ושם נפלה טעות קלה בדברי משתתפי הגמרא (מכנים אותם
משום מה
'חכמינו', או 'חז"ל') - דבריהם אמת.
אתר
'דעת אמת'
במדורו החשוב 'הפלפול
היומי', עושה שירות
נפלא לציבור, ותוך תרגום הלשון הארמית, שאינה מוכרת למרביתנו, חושף את
ערוותם של
אותם 'חכמים', ומגלה לכל במה הם עסקו, מה עניין אותם, ומהן ה'עובדות' אותן
'גילו
במחקריהם המדעיים', ושמאוחר יותר נקבעו כחוקי-חיים המחייבים כל אדם יהודי
באשר הוא,
גם בימינו אלה.
מבנה הרחם על
פי "הידע
המדעי" חז"ל
ראה פלפול
יומי באתר דעת
אמת
אין
פלא אפוא שאדם, במקרה זה גבר, הלומד מנערותו ועד לבגרותו אך ורק גמרא,
ואינו נחשף
לשום ידע אחר, בייחוד ידע הנושא חותמת מדאורייתא של "טומאה" ו"שיקוץ",
מפגין חוסר ידע משווע, הגובל בבורות ובערות - שני ערכים שליליים המטופחים,
למרבית
הצער, בחינוך החרדי - ראה הציטוט מאת אריסטופאנס, בו פתחנו מאמר זה.
הפרי אינו
מועיל לפרח, ענינו למתן.
הפרי הוא חלק מהצמח, המתפתח
מתוך הפרח,
והוא
מועיל לצמח, כחלק משני כוחות עיקריים המופעלים
בגנים של הצמח,שמטרתם
שרידות והתרבות.
הפרח הוא אבר המין של צמחים עילאיים.
יש פרחים המתרבים בצורה אחרת, ללא פרחים,
ולא כאן המקום לדון בהם. פרח מצוי מכיל אבר מין זכרי = אבקנים, שבקצה
המרוחק שלהם
(המאבק) ישנה אבקה, שהם תאי הזרע של הצמח, ואבר מין נקבי = עלי ושחלה, בה
מצויות
הביציות.
מבנה
הפרח
במרבית
הצמחים העילאיים אין האבקנים מסוגלים להפרות את השחלה באותו הצמח, ויש
צורך שתאי
הזרע (האבקה), יגיעו לביציות המצויות בתוך שחלות של פרחים אחרים מאותו
מין. תהליך
זה קרוי בשם האבקה (Pollination).
אבקה של פרח א', המצויה בקצות האבקנים, יכולה להגיע אל העלי של
פרח ב' באמצעות הרוח, או בהעברה ע"י בעלי-חיים: זבובים, דבורים וחרקים
רבים
אחרים, כמו גם בעלי חיים נוספים, שהאבקה נדבקת לעורם או לפרוותם. צמחים
מסויימים
מגדלים צוף מתוק בתוך הפרח (ליד האבקנים והשחלה). חרקים רבים באים למוץ את
הצוף, והאבקה
[תאי הזרע] נדבקת לגופם. אבקה שנדבקת לחרק הבא ללקט צוף מפרח
א', מועברת על-ידו לצלקת
[פני השטח של העלי] בפרח ב', בחפשו לעצמו צוף נוסף, וכך הוא מפרה את החלק
הנקבי של
אותו פרח.
דבורה בין
אבקני הפרח
ראה כאן
הסבר על האבקת פרחים
עלי
הכותרת של הפרח, שהם במרבית המקרים צבעוניים ומעוררי-עניין, נועדו למשוך
את תשומת לבם
של בעלי-החיים, לא רק חרקים, אל הפרח, לגרות אותם לגעת בו,
להריח אותו, ומבלי
משים ללכוד את אבקתו (זרעיו), ולהעבירה אל פרח אחר.
סנאי בין פרחים
ברגע
שהשחלה מופרית אין עוד צורך בעלי הכותרת הצבעוניים, והם נובלים. השחלה
מצדה הולכת
ותופחת והופכת לפרי. בתוך פרי מתפתחים זרעים, שברגע שיגיעו
לאדמה הם
ינבטו בה ויצמיחו צמחים חדשים. זהו מעגל החיים של הצמח העילאי
בעל הפרחים:
זרע > נביטה
בקרקע > התפתחות
של צמח > היווצרות
פרחים > הפריה
של השחלה בידי
אבקה מצמח אחר > היווצרות
פרי >
התפתחות של זרעים
בתוך הפרי > נביטה
בקרקע,
וכך הלאה, כבר מיליארדי שנים.
הנה
מקור
נוסף לידע
זה.
שום דבר כאן אינו מתבזבז,
מתן. הצמח 'רוצה' שזרעיו, המתפתחים בתוך הפרי, יגיעו
לאדמה, על מנת שינבטו בה ויצמיחו צמחים חדשים. אם כל הזרעים יפלו מהפרי
הישר מטה
לאדמה, לרגלי אותו צמח, לא יהיה מקום לכל הנבטים החדשים לגדול ולהפוך
צמחים. לכן
לצמח 'יש מטרה', שהתפתחה בכוח האבולוציה עליה שאלת והיא - שזרעיו יגיעו
לאדמה
במקומות מרוחקים ממנו.
איך
יעשה זאת הצמח, שהרי אין לו ידיים להשליך את זרעיו למרחוק? לשם כך הצמח
מנצל את הטבע,
ותהליך זה קרוי בשם "תפוצת הזרעים". יש הפצה של זרעים בכוח הרוח, יש
באמצעות המים, יש שהם נדבקים לבעלי חיים - לחרקים או לפרוות של כלבים או
דובים,
ויש שבעלי חיים, כולל האדם, אוכלים את הפרי ומעבירים את זרעיו למרחוק
בצואתם. הקיבה
והמעיים מעכלים את "בשר" הפרי הטעים לחכם של בעלי החיים, שיש בו גם אבות
מזון חיוניים להם, אולם הזרעים אינם נפגעים מתהליך העיכול,
ויוצאים אל מחוץ
לגוף בצואה. הצואה מופרשת בדרך כלל רחוק מצמח האם, וכך נובטים הזרעים
במקומות
רחוקים ממנו.
מקור
נוסף לידע זה קיים כאן.
תהליך
זה של הפריית הצמחים ותפוצת זרעיהם מבוסס על מטרתו
הגנטית של הצמח להתרבות,
ובמקרים רבים על תאוותם של בעלי חיים שונים ליהנות מהצמח ומחלקיו השונים: צוף
לדבורה ולחרקים נוספים, עמילן לאדם ולבעלי חיים (למשל
בתפוח אדמה), סוכר
החיוני לבעלי חיים רבים (ענבים ופירות אחרים), חלבונים
(למשל קטניות),
ויטמינים שונים, ועוד.
שום דבר בטבע אינו הולך לאיבוד, מתן.
מרבית החומרים והמרכיבים בצמח מנוצלים
לטובת חייהם והתרבותם של הצמחים ובעלי החיים. כך הדבר כבר מיליארדי שנים.
כאן נכנסת לתמונה האבולוציה, עליה שאלת במכתבך: האבולוציה
היא המנגנון הביולוגי, באמצעותו מסוגל הגן = אותו חלקיק חלבוני-מיקרוסקופי
בדי.אן.איי. לקיים את שתי מטרותיו העיקריות-בסיסיות: (1) לשרוד,
(2) להתרבות.
אכילה
היא צורך חיוני בהישרדות, והפרייה היא צורך חיוני בהתרבות. איך
פועלת
האבולוציה, ומהם ביטוייה בצמחים ובבעלי החיים השונים מאז היווצרות החיים
על פני
הכוכב הקטן שלנו = כדור הארץ - את זה מומלץ שתלמד מספרים[1], שייטיבו לפרט ולהסביר
לך מכפי
שאני מסוגל לעשות במסגרת הצרה של תשובה באינטרנט.
אנחנו
מקווים שהבנת את ההסבר. אם יהיו לך שאלות - שאל, נשמח לענות.
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
