אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

הבסיס מן הכתובים לקוסמולוגיה גאוצנטרית

(הארץ - דיסק שטוח, השמיים - קערה הפוכה...)

מאת גלן אלרט

תורגם מאנגלית ע"י שלומי טל (באדום - הערות של המתרגם).
(ציטוטים מהברית החדשה הושמטו - כיוון שאינם רלבנטיים לרוב הקוראים.)
את המאמר במקור אפשר למצוא כאן.

Hebrew Cosmology
"קוסמולוגיה עברית"
שרטוט על פי הכתוב במקומות שונים בתנ"ך:
הארץ - דיסק שטוח, השמיים - קערה הפוכה שמחזיקה את המים מעל הרקיע.
המים יכולים ליפול על הארץ רק כששערי שמיים נפתחים.
מתוך המאמר "Old Testament Life and Literature" באתר Secular Web.

הקדמה

אלה שמאמינים באמיתות המילולית של התנ"ך עומדים להזדעזע. התנ"ך מתאר יקום שמעטים מאיתנו היינו מכירים כיום.

  • הארץ קבועה ונייחת, והיא מונחת במרכז כל הדברים. השמש נעה סביב הארץ, ולא ההיפך. מוטב, אם כן, להימנע מהשימוש בביטוי "מערכת השמש" ובמקום זאת להשתמש בביטוי המדויק יותר "מערכת הארץ".

  • הארץ שטוחה ומוגבלת. ייתכן כי גבולה עגול, אך הארץ ודאי אינה כדור כפי שסבר ארטוסתנס (מדען עובד אלילים שחי מאתיים שנה לפני הספירה). המשפט בסוגריים נמצא בטקסט המקורי. הנחת גלובוסים בבתי הספר הציבוריים משרתת את הצגת האקולוגיה כדת מדינה אפשרית.

  • השמיים הם הגג אשר מעל לארץ - מחסום מוצק ובלתי חדיר המגן גם על המאמינים וגם על הכופרים מפני המים שמעבר לו. המונח "החלל החיצון" הוא מושג שמטפחים אותו הומניסטים חילוניים, גורואים של העידן החדש ושאר הוגים חופשיים.

  • הכוכבים על השמיים קטנים בהרבה מהארץ (המילה "על" אינה טעות דפוס כאן). מושג "השמשות הרחוקות" אינו יותר מתיאוריה המוחזקת בידי מדענים תועים.

  • חוקי הפיזיקה הקיימים על הארץ שונים מאלה של השמש, הירח, הכוכבים והפלנטות. על האסטרונומים לעיין בתנ"ך ולא ב"פרינציפיה" לפני שהם מכוונים את הטלסקופים שלהם. הראשון הוא המילה החסינה מפני טעות של האל, ואילו האחרון הוא לא יותר מהמילה של אייזיק ניוטון. כמעט כל המדענים מכירים כיום במכניקה הניוטונית כפגומה, באשר אינה מסבירה בשלמות את המסלול הקיצוני של מרקורי (את המכניקה הניוטונית כבר החליפה תאוריית היחסות הכללית של איינשטיין). גם זה במקור.

הייתם חושבים שראלף ריד וג'רי פולוול שני מטיפים פרוטסטנטים (="אמנוניצחקים") בארה"ב יהיו נסערים מהעובדות הללו. בירוקרטיות ממשלתיות עצומות שולחות חלליות לפלנטות מרוחקות. התקשורת הליברלית שטופה בתמונות של עולם כדורי (הלוגו של "יוניברסל סטודיוס" הוא גלובוס!). ילדים בבתי ספר ציבוריים לומדים מן הגן שהארץ סובבת את השמש. פרט לשימוש העקבי במונחים "זריחה" ו"שקיעה", עולמנו המודרני מוצף בתמונות של קוסמולוגים כפרניים ששומטות את הארץ מהמקום אשר נתן לה האל, במרכז כל הדברים. רק אתאיסט יקבל את הרעיון שאנחנו חיים על סלע זעיר הסובב סביב כוכב לא חשוב בתוך גלקסיה של מיליארדי כוכבים בתוך יקום של מיליארדי גלקסיות. למה שאלוהים ימקם את יצירתו הקדושה ביותר במקום כזה? ודאי, שום מאמין אמיתי בכתובים - המילה האלוהית והחסינה מפני טעות של האל - לא יקבל את הרעיון המדעי שאנו חיים במקום שאינו מיוחד בעיני בוראנו. אני חושב שדי הגיוני לדרוש תיקון לחוקה שיחייב את כל שופטי בית המשפט העליון להישבע אמונים לגאוצנטריות ולארץ שטוחה. נשמותינו ונשמות ילדינו מונחות בידיהם.

בסדר, אתם יכולים להפסיק להתנשף עכשיו. הפסקאות הקודמות הן דוגמא לאמצעי רטורי הידוע בשם "היפרבולה". היפרבולה היא טענה מוגזמת שאין אמורים להבינה באופן מילולי, אלא היא משמשת להדגיש עיקרון. מטרת המאמר הזה היא לנפץ את הרעיון שיש לתנ"ך איזושהי רלבנטיות מדעית. במיוחד, מטרתי להראות שאותה המחשבה המביאה פונדמנטליסטים אדוקים להכחיש את האבולוציה כאתאיזם צריכה להביאם גם לאמץ את הגאוצנטריות ואת הארץ השטוחה כאמיתות שניתנו מהאל.

אז למה אני עושה זאת? מה קידם אותי בדרך לטיעונים שאין להם סוף? אני עובד כמורה בבית ספר ציבורי בעיר ניו יורק. מדי פעם שואלים אותי שאלות חריפות וחודרות:

  • מי אמר כך?
  • מדוע זה כפי שהוא?
  • למה שיהיה לי אכפת מזה?
  • האם זה יהיה במבחן הבא?

אז הנה אני באחד הימים מנסה להיזכר בכל הפרטים שמאחורי ההתקדמות מהגאוצנטריזם של אריסטו ושל תלמי אל ההליוצנטריזם של קופרניקוס ושל גלילאו, כאשר סטודנט שאל אותי את ה-שאלה של היום: דגש על הא הידיעה.

  • איפה כתוב בתנ"ך שהשמש סובבת את הארץ?

באמת איפה? אני זוכר שלמדתי שהארץ נבראה בשישה ימים, בבית ספר של יום ראשון, אבל אני לא זוכר שמישהו לימד גאוצנטריות. ובכל זאת, לפני חמש מאות שנה, כך היו פני הדברים. אם לא בשיעורי דת, אז בשיעורים חילוניים שהעבירו אותם מורים מטעם הכנסייה, אירופאים "למדו" שהארץ היא מרכז כל הדברים ושהשמש, הירח והכוכבים סבבו סביבה. לפני כן הם אולי למדו אפילו כי הארץ שטוחה וכי השמיים הם כיסוי מוצק המגן על הארץ מפני המים שמעבר להם. כמובן, הם למדו גם דברים שימושיים למדי כמו קרוא וכתוב, ספירה, גאוגרפיה והיסטוריה. אין לנו בעיה לקבל שהנושאים הללו מלאים במה שאנו מכירים עתה כשגיאות והגבלות, אך כאשר דנים בביולוגיה, האמונות של לפני שניים עד ארבעת אלפים שנה מקובלות בקרב כמה אנשים כעובדות. הארץ וכל אשר בה, כולל כל הדברים החיים, נבראו בטווח ממשי של שישה ימים ארציים (כיום בערך 24 שעות).

בסדר, אם אתם רוצים לשחק במשחק הזה, הבה נתחיל. אני מחשיב את עצמי כאדם די אינטליגנטי בנוסף למחונך. אם אתם רוצים להשתמש בכתובים בני אלפי שנים כדי לתמוך ברעיונות המדעיים הלא מבושלים שלכם, אז אני יכול לעשות אותו הדבר עם שלי. מה באמת אומר התנ"ך על טבע הקוסמולוגיה? בואו נפתח את ספר הספרים ונקרא אותו באותה עין חסרת ביקורת כמו האנטי-אבולוציונים. ידברו הכתובים בעד עצמם. כלומר: הבה יוכיחו הכתובים את הדברים.

Egyptian Cosmology
"קוסמולוגיה מצרית"
מתוך המאמר "Old Testament Life and Literature" באתר Secular Web.

קוסמולוגיה מן הכתובים

(כאשר יותר מציטטה אחת מוצגת מתחת לפסקה מתארת, הסדר שלהן בעמוד הוא כסדרן בתנ"ך.)

תנועת השמש

את הציטוט התנ"כי החשוב ביותר התומך ביקום גאוצנטרי אפשר למצוא בספר יהושע. זה ישמש כנקודת ההתחלה לקוסמולוגיה שלנו מן הכתובים.

יהושע י' י"ב-י"ג
אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל. ויאמר לעיני ישראל: שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון. וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו, הלא היא כתובה על ספר הישר. ויעמוד השמש בחצי השמיים ולא אץ לבוא כיום תמים.

נס יהושע מופיע שוב כהפניה בספר חבקוק:

חבקוק ג' י"א
שמש ירח עמד זבולה לאור חיציך יהלכו, לנוגה ברק חניתך.

הראיות התומכות כאן בדגם גאוצנטרי הן מכריעות. יהושע ציווה על השמש לידום. הוא לא פקד על הארץ שתפסיק להסתובב וגם לא השלים את המשפט עם ידע אלוהי שהשמש רק נראית קבועה במקומה. על השמש נפקד לעמוד מכיוון שהשמש היא הנעה. תיאורים של תנועתה יכולים להיות די שיריים:

תהילים י"ט ה'-ז'
בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מיליהם, לשמש שם אוהל בהם. והוא כחתן יוצא מחופתו, ישיש כגיבור לרוץ אורח. מקצה השמיים מוצאו, ותקופתו על קצותם, ואין נסתר מחמתו.

קהלת א' ה'
וזרח השמש ובא השמש, ואל מקומו שואף, זורח הוא שם.

Hebrew Cosmology

יציבות הארץ

בצד השני של המטבע הגאוצנטרי, אם השמש נעה אז מן הנמנע שהארץ תנוע. יש כמה פסוקים האוסרים, פחות או יותר, על תנועת הארץ.

דברי הימים א' ט"ז ל'
חילו מלפניו כל הארץ אף תיכון בל תימוט. ייתכן שיש כאן חלוקה לא נכונה של הפסוק.

תהילים צ"ג א'
ה' מלך, גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר. אף תיכון תבל, בל תימוט.

תהילים צ"ו י'
אמרו בגוים ה' מלך, אף תיכון תבל, בל תימוט, ידין עמים במישרים.

בנוסף, נפוץ הרעיון של הארץ עם "יסוד". זה גורם להסיק שהארץ יציבה בהחלט.

שמואל ב' כב' טז'
וייראו אפיקי ים, ייגלו מוסדות תבל, בגערת ה' מנשמת רוח אפו.

ישעיה מ"ח י"ג
אף ידי יסדה ארץ וימיני טיפחה שמיים. קורא אני אליהם, יעמדו יחדיו.

תהילים ק"ב כ"ו
לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמיים.

משלי ח' כ"ז-כ"ט
בהכינו שמיים שם אני, בחוקו חוג על פני תהום. באמצו שחקים ממעל, בעזוז עינות תהום. בשומו לים חוקו ומים לא יעברו פיו, בחוקו מוסדי ארץ.

ואולם, יציבותה של הארץ פתוחה לדיון. רעידות אדמה יכולות או שלא יכולות להתרחש.

ישעיה כ"ד י"ח
והיה הנס מקול הפחד יפול אל הפחת, והעולה מתוך הפחת יילכד בפח, כי ארובות ממרום נפתחו, וירעשו מוסדי ארץ.

תהילים ק"ד ה'
יסד ארץ על מכוניה, בל תימוט עולם ועד.

איוב ט' ו'
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון. פסוק זה הופיע במדור "חכמת הגמרא" של אתר האתאיסטים הישראלי.

המבנה הארכיטקטוני של הארץ גם הוא אינו נהיר. השוו את הפסוקים הבאים:

שמואל א' ב' ח'
מקים מעפר דל, מאשפות ירים אביון, להושיב עם נדיבים וכיסא כבוד ינחילם. כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל.

איוב ט' ו'
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון.

איוב ל"ח ד'-ו'
איפה היית ביוסדי ארץ? הגד אם ידעת בינה. מי שם ממדיה, כי תדע? או מי נטה עליה קו? על מה אדניה הוטבעו, או מי ירה אבן פינתה?

Hebrew Cosmology

צורת הארץ

בכל מקרה, הארץ אינה כדורית. לפי הכתובים, מנקודה גבוהה מאוד (השמיים, למשל) אפשר לראות את הארץ כולה כך ששום דבר אינו נסתר. דבר כזה אינו אפשרי בארץ כדורית מאחר שאי אפשר לראות את הצד השני ישירות. זה רומז על ארץ שטוחה.

ישעיה מ' כ"ב
היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים, הנוטה כדוק שמים וימתחם כאוהל לשבת.

תהילים י"ט ה'-ז'
בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מיליהם, לשמש שם אוהל בהם. והוא כחתן יוצא מחופתו, ישיש כגיבור לרוץ אורח. מקצה השמיים מוצאו, ותקופתו על קצותם, ואין נסתר מחמתו.

איוב כ"ח כ"ד
כי הוא לקצות הארץ יביט, תחת כל השמיים יראה.

דניאל ד' ז'-ח'
וחזווי ראשי על משכבי חזה הווית ואלו: אילן בגוא ארעא ורומיה שגיא. רבה אילנא ותקף ורומיה ימטא לשמייא וחזותיה לסוף כל ארעא. תרגום: חזיון ראשי על משכבי, חוזה הייתי והנה אילן בתוך (אמצע) הארץ וגובהו רב. גדל האילן והתעצם וגובהו הגיע לשמיים ונראה לסוף כל הארץ.

ממרחק רב ייראה כדור כעיגול. אולי מתייחס הביטוי "חוג הארץ" למעטפת הארץ? ייתכן. אבל איך, אם כן, אפשר לראות לקצה כל הארץ? אלה שבחצי הכדור האחורי יישארו חבויים. הפסוקים הבאים מסירים את הבלבול.

ישעיה מ"ד כ"ד
כה אמר ה' גואלך ויוצרך מבטן, אנוכי ה' עושה כל, נוטה שמיים לבדי, רוקע הארץ מאיתי.

תהילים קל"ו ו'
לרוקע הארץ על המים, כי לעולם חסדו.

אילו הייתה הארץ כדור, היו משתמשים בפועל אחר מאשר "רקע" כדי להסביר את יצירתה. אפשר לומר "רקעתי בצק להכנת חביתה" אך לא "רקעתי בשר להכנת כדורי בשר". הארץ "נרקעה" משום שהיא שטוחה.

Hebrew Cosmology

טווח הארץ

לא זו בלבד שהארץ שטוחה, אלא היא גם בעלת סוף.

תהילים ק"ג י"ב
כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו.

בארץ כדורית אפשר לטייל מזרחה או מערבה ללא קץ. נראה כי הפסוק הזה אומר שיש גבול לכיוונים מזרח ומערב. כלומר, אחרי מסע ארוך נגמר המזרח או המערב כשמגיעים לסוף הארץ. הרמיזה הזו מומחשת בפסוקים רבים.

דברים כח' סד'
והפיצך ה' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלוהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך, עץ ואבן.

ישעיה מ"א ט'
אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך, ואומר לך עבדי אתה, בחרתיך ולא מאסתיך.

ירמיה נ"א ט"ז
לקול תתו המון מים בשמיים, ויעל נשיאים מקצה ארץ, ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאוצרותיו.

תהילים י"ט ה'-ז'
בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מיליהם, לשמש שם אוהל בהם. והוא כחתן יוצא מחופתו, ישיש כגיבור לרוץ אורח. מקצה השמיים מוצאו, ותקופתו על קצותם, ואין נסתר מחמתו.

תהילים מ"ו י'
משבית מלחמות עד קצה הארץ, קשת ישבר וקיצץ חנית, עגלות ישרוף באש. משבית מלחמות ממש! בייחוד במאה העשרים...

תהילים מ"ח י"א
כשמך אלוהים כן תהילתך על קצווי ארץ, צדק מלאה ימינך. כבר אמר מי שאמר שכותב התהילים חי בעולם של סיפורי פיות.

תהילים ס"א ג'
מקצה הארץ אליך אקרא בעטוף ליבי, בצור ירום ממני תנחני.

תהילים ס"ה ו'
נוראות בצדק תעננו אלוהי ישענו, מבטח כל קצווי ארץ וים רחוקים. פסיכולוגיה: הכותב סובל מתלות ילדותית באב דמיוני.

איוב כ"ח כ"ד
כי הוא לקצות הארץ יביט, תחת כל השמיים יראה.

איוב ל"ח י"ג
לאחוז בכנפות הארץ ויינערו רשעים ממנה.

דניאל ד' ז'-ח'
וחזווי ראשי על משכבי חזה הווית ואלו: אילן בגוא ארעא ורומיה שגיא. רבה אילנא ותקף ורומיה ימטא לשמייא וחזותיה לסוף כל ארעא. תרגום: חזיון ראשי על משכבי, חוזה הייתי והנה אילן בתוך (אמצע) הארץ וגובהו רב. גדל האילן והתעצם וגובהו הגיע לשמיים ונראה לסוף כל הארץ.

Hebrew Cosmology

קצה הארץ

הביטוי "בגוא ארעא" בספר דניאל רומז כי לארץ יש לא רק גבול אלא גם מרכז. מאחר שעצים גדלים רק על פני הארץ, הרי שמרכז הארץ צריך להיות על פני הארץ. מרכזו של כדור נמצא מתחת לפני הארץ, זאת אומרת שהארץ אינה כדור כי אם צורה הנדסית שטוחה. דבר זה מעלה עוד שאלה: מה צורת גבול הארץ? התשובה קצת מבלבלת.

ישעיה י"א י"ב
ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל, ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ.

ישעיה מ' כ"ב
היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים, הנוטה כדוק שמיים וימתחם כאוהל לשבת.

ישעיה מ"א ט'
אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך, ואומר לך עבדי אתה, בחרתיך ולא מאסתיך.

יחזקאל ז' ב'
ואתה בן אדם, כה אמר אדוני ה' לאדמת ישראל, קץ, בא הקץ על ארבע כנפות הארץ. משיח בא, משייייח! חזרו בתשובה מהר!

איוב כ"ו י'
חוק חג על פני מים, עד תכלית אור עם חושך.

איוב ל"ז ג'
תחת כל השמיים ישרהו, ואורו על כנפות הארץ.

משלי ח' כ"ז-כ"ט
בהכינו שמיים שם אני, בחוקו חוג על פני תהום. באמצו שחקים ממעל, בעזוז עינות תהום. בשומו לים חוקו ומים לא יעברו פיו, בחוקו מוסדי ארץ.

Hebrew Cosmology

טבעם של השמיים

יש הרבה פחות בלבול לגבי השמיים. השמיים מכסים את הארץ כאוהל ואנו חיים תחתיהם. לא מוזכרת האטמוספירה בתנ"ך, וגם לא התפזרות האור הכחול על ידי מולקולות חנקן (וגם אין אזכור לא למולקולות ולא לחנקן). מה אתם רוצים? זה ספר מדעי! השמיים מגינים עלינו לא בכך שהם מסננים קרינה מסרטנת אלא בעצם חוזקם. שמי התנ"ך מוצקים - רקיע.

ישעיה מ' כ"ב
היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים, הנוטה כדוק שמיים וימתחם כאוהל לשבת.

ישעיה מ"ד כ"ד
כה אמר ה' גואלך ויוצרך מבטן, אנוכי ה' עושה כל, נוטה שמיים לבדי, רוקע הארץ מאיתי.

ישעיה מ"ח י"ג
אף ידי יסדה ארץ וימיני טיפחה שמיים. קורא אני אליהם, יעמדו יחדיו.

איוב כ"ב י"ד
עבים סתר לו ולא יראה, וחוג שמיים יתהלך.

איוב ל"ז י"ח
תרקיע עמו לשחקים, חזקים כראי מוצק.

משלי ח' כ"ז-כ"ט
בהכינו שמיים שם אני, בחוקו חוג על פני תהום. באמצו שחקים ממעל, בעזוז עינות תהום. בשומו לים חוקו ומים לא יעברו פיו, בחוקו מוסדי ארץ.

לא רק האל מהלך סביב לשמיים, כך גם השמש, או יותר נכון היא רצה סביב השמיים. ראו קונטרס 4 של דעת אמת.

תהילים י"ט ה'-ז'
בכל הארץ יצא קוום ובקצה תבל מיליהם, לשמש שם אוהל בהם. והוא כחתן יוצא מחופתו, ישיש כגיבור לרוץ אורח. מקצה השמיים מוצאו, ותקופתו על קצותם, ואין נסתר מחמתו.

Hebrew Cosmology

טבעם של הכוכבים

הכוכבים ממש כפי שהם נראים - סתם נקודות אור שמחוברות לשמיים ושעלולות ליפול אם יוסטו. שמשות רחוקות, גדולות בהרבה מן הארץ, אינן יכולות ליפול על הארץ, אך נקודות אור קטנות יכולות.

ישעיה י"ד י"ב-י"ג
איך נפלת משמיים, הילל בן שחר, נגדעת לארץ חולש על גויים. ואתה אמרת בלבבך, השמיים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי, ואשב בהר מועד בירכתי צפון. הילל בן שחר = כוכב השחר.

דניאל ח' י'
ותגדל על צבא השמיים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם.

Hebrew Cosmology

המים המקיפים את הארץ

יש כמה אזכורים משונים באמת בתנ"ך (החל בעמוד הראשון, לא פחות) לכך שיש מים מעל לשמיים ומתחת לארץ. לא נראה כי האזכורים הללו מתארים גשם או מי תהום כפי שהגיוני לחשוב. במקום זאת הם מעלים את הרעיון שהרקיע עוצר בעד מאגר גדול מאוד של מים ושהארץ המוצקה צפה על האוקיינוס כמו כופתה על מרק.

בראשית א' ו'-ז'
ויאמר אלוהים, יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ויעש אלוהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ויהי כן.

תהילים קל"ו ו'
לרוקע הארץ על המים, כי לעולם חסדו.

משלי ח' כ"ז-כ"ט
בהכינו שמיים שם אני, בחוקו חוג על פני תהום. באמצו שחקים ממעל, בעזוז עינות תהום. בשומו לים חוקו ומים לא יעברו פיו, בחוקו מוסדי ארץ.

המים אשר מעבר לשמיים מוחזקים במקומם על ידי חוזקו של הרקיע. פתחים (ארובות) ברקיע יכולים להיות מקור המבול שמחק את האנושות בזמנו של נוח.

בראשית ז' יא'
בשנת שש מאות שנה לחיי נוח בחודש השני בשבעה עשר יום לחודש, ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמיים נפתחו.

בראשית ח' ב'
וייסכרו מעיינות תהום וארובות השמיים וייכלא הגשם מן השמיים.

ישעיה כ"ד י"ח
והיה הנס מקול הפחד יפול אל הפחת, והעולה מתוך הפחת יילכד בפח, כי ארובות ממרום נפתחו, וירעשו מוסדי ארץ.

המים אשר מתחת לארץ מוזרים הרבה יותר. אינני יכול לומר שראיתי אותם, אך בני ישראל ודאי ראו. נאסר עליהם לעבוד תמונות של יצורים החיים בים התת ארצי הזה. לא יהיה הגיוני לאסור על עבודת יצורים שאינם קיימים, מכאן שהם ודאי קיימים.

שמות כ' ג'
לא תעשה פסל וכל תמונה אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. חוץ מתמונות של הרב עובדיה יוסף.

דברים ד' ט"ז-י"ח
פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל, תבנית זכר או נקבה, תבנית כל בהמה אשר בארץ, תבנית כל ציפור כנף אשר תעוף בשמיים, תבנית כל רומש באדמה, תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ. הרנסאנס אסור מן התורה.

דברים ה' ח'
לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ.

Hebrew Cosmology

הארצי והשמיימי

נצחונו הגדול של ניוטון היה איחוד כוח הכבידה כפי שהסבירו גלילאו עם כוח הכבידה השמיימי כפי שהסבירו קפלר. כשם שתפוח נופל מאיץ למטה בנפילה חופשית, כך גם הירח מאיץ במעגל בסיבובו. כל גוף מציית לאותו חוק של כבידה אוניברסלית. אילו קרא ניוטון את ספר התנ"ך באופן מילולי הוא היה רואה כי פעולותיו חצופות ובלתי אפשריות.

בראשית י"א ד'-ז'
ויאמרו, הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמיים ונעשה לנו שם, פן נפוץ על פני כל הארץ. וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם. ויאמר ה', הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו. אין לו גוף ולא דמות הגוף, אבל הוא צריך לרדת ולראות את העיר...

תהילים קט"ו ט"ז
השמיים שמיים לה' והארץ נתן לבני אדם.

Hebrew Cosmology

מסקנות

התנ"ך אינו מסוגל לעזור לנו להבין אסטרונומיה. הוא נוגד מאות שנים של מחקר בצורה כה דרמטית עד כי הוא נכשל אף ברמה היסודית ביותר. התצפית הטלסקופית היא בת חמש מאות שנים וחלקים מהתנ"ך מקדימים אותה בכאלפיים שנה. הקוסמולוגיה של התנ"ך היא הקוסמולוגיה של הנביאים. בשל כך, בזמננו היא חסרת תועלת.

אני בטוח שאפשר לחזור על התרגיל הזה בנושאים אחרים. מה אומר התנ"ך על הגאולוגיה? על הכימיה? על אטומים? בקטריות? איברים פנימיים? מחלות? ההנחה שלי היא כי הוא ייכשל שוב ושוב; שינגוד באופן כה מודגש את הבנתנו הנוכחית, כך שיהיה זה מתחת לכל ביקורת ללמד ממנו. ממש כך. ראה ארנבת המעלה גירה, חרקים בעלי ארבע רגליים, טומאת נידה וכו'. והנה אנחנו, בעידן משכיל כביכול, דנים ביישום הכתובים לגבי לימוד הביולוגיה. מדוע לא ניסו האנשים האלו לפעול באותה קנאות לתיקון לימודי האסטרונומיה? כמה פסוקים ציטטתי לעיל? האם אינם ביחד ארוכים יותר מהפרק הראשון של ספר בראשית? כמה ממילות האל צריכות להיקבץ יחדיו עד שמסתן עולה על הסכום הכולל של הידע המדעי בנושא מסוים? איזו עוד "הוכחה" צריכים? הארץ שטוחה!

האמת המזעזעת של כל זאת היא שהכוחות הפסודו-מדעיים, האנטי-אבולוציוניים, עשו הפרדה באשר להבנה המילולית של הכתובים. יש שתיקה רועמת בקרבם כאשר דנים בתאוריות מדעיות אחרות מהמקור והאבולוציה של החיים על הארץ. הספר 'אסטרונומיה והתנ"ך: שאלות ותשובות' (הוצאת בייקר בוק האוס) הוא כנראה היצירה היחידה המתייחסת לבעיית ההטיה הגאוצנטרית, הארץ השטוחה של התנ"ך. הספר נראה כמו שאלון אינטרנט והוא ערבוביה של אסטרונומיה התחלתית, כתובים וספקולציות פרועות. אני חושב שהוא מדגים יפה את המחשבה הכפולה הדרושה לקבלת התנ"ך כאמת מילולית.

  • האם היה היום הרביעי של הבריאה בן עשרים וארבע שעות?
  • כן, אני מאמין שימי הבריאה היו תקופות זמן מילוליות של עשרים וארבע שעות.

  • האם כותבי התנ"ך האמינו שהארץ שטוחה?
  • לא, הרעיון המוטעה הזה אינו נלמד בכתובים! (הדגשה במקור) כותבי התנ"ך השתמשו ב"שפת מראית עין", כפי אנשים תמיד עשו. אלמלא כן היה המסר מגושם במקרה הטוב ובכנראה לא היה מובן בבהירות. כשהתנ"ך נוגע בנושאים מדעיים, הוא מדויק לחלוטין.

המסר כאן, אני חושב, ברור. התנ"ך הוא אמת מילולית רק כשזה נוח ולא מתנגש בראיות חותכות. לפי ראות עיניי, זה מפריך את גרעין התנועה האנטי-אבולוציונית לגמרי. אם התנ"ך פתוח לפרשנות מפעם לפעם, הרי שהוא פתוח לפרשנות בכל פעם. אם התנ"ך פיוטי לעתים, הרי שאפשר שהוא פיוטי בכל הזמנים - אפילו בעמוד הראשון, אפילו בעמוד האחרון, אפילו בכל עמוד.

חובה לקרוא את הקונטרסים של דעת אמת:

 


פברואר 2001



חברים ב- עוצב על ידי