אמונה והיגיון

אחד הדברים המתמיהים בחיינו על כדור הארץ היא ההנחה, שנדמה ורוב בני האדם אוחזים בה, שאמונה (בדרך כלל - אבל לא בהכרח - הגרסה הדתית שלה) היא מעלה. גישה משונה זו - רק כדי להוסיף חטא על פשע - באה ברוב המקרים יחד עם הרעיון הלא פחות מוזר, שבאופן כלשהו, יותר מידי היגיון זה רע. מדוע?

אמונה משמעה לחשוב שמשהו נכון ללא קשר, או בניגוד להוכחות במציאות. לדעתי זה לחלוטין אינו הגיוני, ופוטנציאלית כה מזיק לבריאות, שמחנכים ומעצבי מדיניות אמורים היו להיות מודאגים מן הסיכוי שאומה תשבח ותעודד אמונה. כלומר, תארו לעצמכם שאני מאמין במוסכניק שלי, אבל אז אני מגלה שהבחור פשוט אינו מבין דבר במכוניות, אינו מסוגל לתקן מכונית, ומעל לכל גובה ממני אלפי שקלים בכל פעם שאני בא אליו. אני אמור לזעום עליו עד כדי הגשת תביעה משפטית נגדו, ואתם הרי תרחמו עלי שאני טיפש.

עתה, החליפו את המילים 'רב' 'מטיף' 'אפיפיור' או אפילו 'גורו' במוסכניק שבדוגמא הנ"ל, שנו את הטיפול במכוניתי לדאגה לנשמתי (או מה שזה לא יהיה) ולפתע תתקלו בתופעה של הגנה חברתית ומשפטית על הרעיון של הדת הממוסדת. עד כמה מופרך הדבר?

אבל, מאסימו, שואלים אותי בדרך כלל אנשים בכל פעם שעולה המילה אמונה, האינך מאמין בכלום? לא, אני עונה, תשובה שתמיד נתקלת בתמיהה ובהבעת רחמים. האם אין לי אמון באישתי, לדוגמא? לא, אני בוטח בה משום שאני מכיר אותה ויודע שהיא אוהבת אותי. מה עם אמונה באנושות, בהתחשב בעובדה שאני טוען להיותי חילוני-הומניסט? לא, יש לי תקווה עבור המין האנושי, ואפילו זו מתערערת תכופות מתוך מודעות לרקורד הבלתי מרשים שלנו לאורך ההיסטוריה.

אה, אבל אני מאמין באבולוציה, לא? ובכן, כן ולא. יש הבדל בין אמונה דתית לבין אמונה המבוססת על תצפיות. אלו אינם מושגים זהים. אמונה המבוססת על תצפיות היא דבר שאדם סבור שהוא נכון, אבל בניגוד לאמונה דתית - אמונה זו נשקלת בהתייחס לממצאים שבידינו ולסיבות המובילות להסקת המסקנות בנוגע אליה. אני 'מאמין' באבולוציה משום שהממצאים התומכים בה מדהימים בכמותם ובאיכותם, אבל אין לי אמונה ששמה אבולוציה.

בסדר, אם כן, יאמר מגן האמונה הבלתי נלאה. מה עם קבלת דברים שאין באפשרותנו להוכיח, לוגית או אמפירית, כמו העובדה שהעולם הפיסי קיים (ולא שהיקום כולו הוא אך ורק סימולציה במוחו של היחיד)? האם זו איננה אמונה? לא, זוהי הנחה הגיונית שאני מאמץ מסיבות פרגמטיות טהורות, כי נראה שאם מישהו ידחה אותה יקרו לו דברים רעים (כמו ניפוץ גולגולתו בקרקע, בעודו מאמין שהוא יכול לעוף מגורד שחקים).

המאמין המותש יסיק אז, שלבטח חיי ריקים מכל רגש, ושאני - שוב - ראוי לרחמים ולהשתתפות בצער מכל וכל. אך כמובן שפה קיימת שוב טעות מצויה, שאינה עומדת במבחן המציאות: חיי הרגשיים עשירים בדיוק כמו כל אחד אחר, אני חושב, בהתאמה למסקנותיהם של הפילוסוף דיוויד יום והנוירוביולוג אנטוניו דמאסיו - שקיומו של יצור אנוש בריא דורש איזון בין היגיון לרגש. ללא היגיון, לא היינו יכולים לבנות את תרבותנו המורכבת, אך ללא רגש לא היינו מתאמצים להשיג שום דבר. אכן, אמונה בהחלט שייכת לרגש - אך אינה מקבילה לו. האחרון נחוץ, ואילו הראשון הוא טפיל לו.

מה עם הרעיון הבלתי שפוי, שבאופן כלשהו אנו חיים בחברה היפר-רציונלית, הכורעת תחת עודף היגיון? אם כך הדבר, קשה להבדיל חברה כזאת מחברה היפר- אי רציונלית הנשלטת על ידי אמונה. ההנחה שיותר מידי היגיון זה רע היא שארית מהתגובה הרומנטית לתקופת ההשכלה, הקרויה גם 'תקופת ההיגיון' (שנמשכה זמן קצר מדיי, ובזמנה נשמע אמנם קול ההיגיון, אך קשה לומר שההיגיון שלט בהתנהלות בני האדם). אם הנכם רוצים לקבל תמונה טובה כמה מועט משקלו של ההיגיון בחברה שלנו, כל מה שצריך זה להקשיב במשך יום לדברי פוליטיקאים, או למה שכותבים רוב העיתונאים, ומיותר לציין כמובן את החוויה המפחידה קמעא של הקשבה פשוטה לשיחת אנשים ברחוב או במקום העבודה.

לעיתים קרובות אומרים לנו ברמה מסוימת של זחיחות שעלינו להקשיב למה שהוא 'מעבר להיגיון', למרות שהביטוי הזה נשמע מפי אנשים, שברוב המקרים לא יוכלו לעבור מבחן היגיון פשוט. אמנם, אין זה אומר שההיגיון הוא בלתי מוגבל, וודאי ובודאי שהוא אינו ערובה לאמת. היגיון הוא כלי, שעוצב על ידי הברירה הטבעית כדי לטפל בבעיות, פשוטות ברובן, של הישרדות והתרבות בסביבה פיסית וחברתית מסוימת. אך נראה שההיגיון עובד די טוב גם כשזה מגיע להוכחת משפטים מתמטיים סבוכים, בונה השערות מצוינות לגבי איך התחיל העולם, ואף מספק לנו הדרכה הולמת לגבי ניהול יחסי אנוש תוך כדי שאיפה לצדק והקטנת ההרג ככל האפשר - לפחות בתיאוריה!

אמונה אינה מביאה אותנו אל מעבר להיגיון, כפי שנראה בפשטות על ידי העובדה שאף לא בעיה בודדת - תהא זו מדעית, פילוסופית או חברתית - נפתרה אי פעם או אפילו השתפרה חלקית על ידי האמונה. להפך, לאמונה יש נטייה לא נעימה להפוך אותנו לשוטים רברבנים, לבזבז את האנרגיה, הזמן והמשאבים שלנו על מרוץ שאינו משפר את התנאים האנושיים, ובמקרה הגרוע היא משכנעת אנשים להטיס מטוסים אל תוך גורדי שחקים, או לצאת למסעות צלב 'קדושים' על מנת לשחוט את 'הכופרים'. אמונה אינה מעלה, היא דחייה של אחד הדברים הטובים הבודדים שיש לבני האדם: מעט היגיון בריא.