אקוספרה

פרק ששי: העתיד
ראה הפרק הקודם

האדם התפתח כתוצאה מתהליך האבולוציה בתקופה קצרה מאד יחסית בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ - כאלפית ממשך אבולוציית החיים... מה טומן העתיד? האם האבולוציה של האדם תימשך? כיצד? תרבותית בלבד? ביולוגית? תוך היזון חוזר בין שתיהן? ואולי ההכחדה של מין האדם ריאלית יותר מהמשך האבולוציה שלו?

סיכויי העתיד לאור העבר

האדם התפתח כתוצאה מתהליך האבולוציה בתקופה קצרה מאד יחסית בהיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ, כאלפית ממשך אבולוציית החיים, מקבוצת פרימטים קטנה למין ייחודי ומצליח, גנרליסטי (רחב - דיאטה ותפוצה !), בעל כושר דרמטי לריבוי, ניידות ולשינוי כדור הארץ. ניידותו כתוצאה מפחד, רעב, מלחמות, סקרנות ויעדים רוחניים-אידיאולוגיים (ו/או שילוב כולם), הביאה לתפוצתו הגלובלית, כולל מדבריות קיצוניים חמים (סהרה וגובי) וקרים (ארקטיקה). האבולוציה התרבותית של האדם הובילה להתיישבות, תיעוש וטכנולוגיה מודרניים (כולל רובוטיזציה ואוטומציה משוכללים); לחקלאות מתוחכמת בעלת כושר ייצור אדיר; לרפואה מודרנית המחסנת ממחלות זיהומיות טפיליות ואחרות, המונעת תמותה בגיל צעיר והמכפילה עד משלשת את תוחלת החיים; ביגוד ומיזוג אויר יוצרים סביבות מלאכותיות מנותקות מהמציאות; תקשורת אלקטרונית ומחשבים גימדו את העולם לכפר קטן. האדם נחת על הירח, בעקיפין הגיע לפלנטות רחוקות, ובראשית האלף הבא ינחת על המאדים. הניידות העצומה מונעת בידוד גיאוגרפי והיווצרות מינים אחדים של בני אדם כבתקופת הפלייסטוקן. גזעי האדם - הלבן, השחור, הצהוב והאדום - מתערבבים והולכים. לנוכח אבולוציה תרבותית חסרת תקדים זו, מה טומן העתיד? האם האבולוציה של האדם תימשך? כיצד? תרבותית בלבד? ביולוגית? תוך היזון חוזר בין שתיהן? ואולי ההכחדה של מין האדם ריאלית יותר מהמשך האבולוציה שלו?

סיכויי ההכחדה של המין האנושי הנם סבירים. התפוצצות האוכלוסין המדהימה - תוצאת האבולוציה התרבותית, החקלאית, התעשייתית, הרפואית והמדעית-טכנולוגית, אינה יכולה להימשך ללא מחיר כבד בייצור מזון ואנרגיה, תוך ניצול יתר של אוצרות כדור הארץ והרס הסביבה היבשתית, הימית והאווירית. הללו יחריפו את השינויים האקלימיים. הצפיפות העצומה, הרעב, המחלות, המלחמות היכולות להתפתח למלחמת-על גרעינית, הנם סכנה מוחשית ביותר. מינים ביולוגיים רבים מתקיימים כשלושה מיליון שנים. האדם יצטרך לגייס את מכלול תרבותו, חכמתו ותחבולותיו, כדי להמשיך ולהתקיים זמן זה או מעבר לו. מה הסיכוי לחזות את העתיד ?

ה.1 חיזוי אקלימי וכלכלי

תחזית אקלימית וכלכלית כתוצאה מהתחממות גלובלית, אינה בהירה כל עיקר ומחייבת ניתוח מערכות רב-מימדיות בעלות משתנים רבים, דהיינו, גישה אינטר- ומולטי-דיסציפלינרית (Rind et al., 1988). כושר החיזוי האקלימי (הוריקנים, טייפונים וכו'); הגיאופיסי (רעידות אדמה וגעשות) והכלכלי (מפולת המניות האחרונה ב-19 לאוקטובר 1987 בניו-יורק), מצומצמים ביותר. המחשבים האלקטרוניים המודרניים, האמורים לטפל במערכות מורכבות מרובות משתנים, כאקלים וכלכלה (או השפעת האקלים על הכלכלה), רחוקים עדיין מהצלחה בכושר החיזוי. הגדלת ריכוז גזים באטמוספירה, במיוחד CO2 צפויה להגביר את אפקט החממה (Rind et al., 1988; Smagorinsky, 1982). מאמץ בינלאומי נעשה להגברת כושר חיזוי שינוי האקלים ויציבותו (World Meteorological Organization, 1986 ב- Rind et al., 1988).

האם ניתן לחזות שינויי אקלים למאה השנים הבאות כשתחזיות המחר לעיתים כושלות? הניתן לחזות התפתחויות כלכליות לטווח הארוך כאשר התנהגות האדם בשטחים רבים אינה רציונאלית ובלתי מובנת עדיין לעומקה? הניתן לקבל החלטות ברמה האסטרטגית, ולא הטקטית אילתורית, לתקופות של כמה עשרות שנים מהיום?

קיימות הרבה תחזיות אלטרנטיביות על שינויי האקלים, וכן על התפתחויות כלכליות. היות ומשתנים רבים עדיין נעלמים (למשל קליטת חום על ידי האוקיאנוסים), התחזיות האקלימיות מוגבלות בכוחן. התחזיות האקלימיות הלוקאליות והרגיונליות חלשות אפילו מהגלובליות (במיוחד במחזור ההידרולוגי הכולל גשם, לחות וכו'). למרות חולשות אלו קיימת תקווה שהמודלים לחיזוי אקלימי בעתיד ישתפרו. מודלים כלכליים לא חזו את העלייה התלולה של מחירי הדלק בשנות ה-70 ואת נפילת המניות בבורסת ניו-יורק ואת השלכותיהם הגלובליות.

הסיבות לכישלון התחזיות מקורן בהחלטות פוליטיות בלתי צפויות, הקשורות להתנהגות האדם האי-רציונאלית. גם כיום מדיניות OPEC אינה מאפשרת תחזיות כלכליות גלובליות. כל עוד ההחלטות הפוליטיות אינן ודאיות, עוצמת החיזוי קטנה. תחזיות האקלים היחידות בעלות דרגת ודאות מסויימת קשורות לשינויי אקלים קיצוניים (בצורות ושטפונות), החוזרים למצב הנורמלי. שינויי אקלים ארוכי טווח לא ניתנים היום לחיזוי עקב חוסר נתונים מתאימים. מודלים דינאמיים המשתנים בזמן ובמרחב, מוגבלים בכוחם וידועים למשל בחקלאות, יערנות ומקורות מים. מודלים הרגישים לשינויי הסביבה - בשינויים דמוגרפיים כתוצאה משינויי אקלים מצומצמים בכוחם תיאור העולם לאחר מלחמה גרעינית גלובלית הינו על כן היפותטי אם גם ניסיון הרואי עליון לחיזוי.

ההיזון החוזר המאפיין מערכות מורכבות (פיזיקליות, אקלימיות, כלכליות ודמוגרפיות), מקשה על החיזוי. מודלים ריאליסטיים מחייבים שילוב משתנים פיזיקליים, ביולוגיים ואנושיים רבים והיזונם החוזר. גישות אינטר-, מולטי- וטרנס-דיסציפלינריות הכרחיות לשיפור המודלים לחיזוי העתיד. הנטיות הקיימות בחברה לרדוקציוניזם, ספציאליזציה, פרגמנטציה, מידור וכ'ו, מונעות כושר חיזוי נאות המחייב ניתוח דינאמי של מערכות מורכבות לטווח הקצר והארוך. שיקולים לוקאליים ואפילו רגיונליים מאבדים משמעותם ברמה הגלובלית. בעולם שהתגמד עקב הטכנולוגיה המודרנית, לא ניתן יותר ל"שחק" ביעילות משחקים מקומיים. מערכות אקלימיות, סביבתיות, אטמוספיריות, הידרולוגיות, ביוטיות, דמוגרפיות לוקאליות, רגיונליות וגלובליות הפכו למסכת משולבת שאינה ניתנת להפרדה. כיום אין בידינו כושר חיזוי כלכלי ואקלימי יעיל לטווח הקצר, הבינוני והארוך, שלא לדבר על שיבושים גלובליים כגון מלחמה גרעינית. במצב הנוכחי, ייתכן מאד ששינויים דמוגרפיים, כלכליים, אקלימיים דרמטיים יחולו מבלי יכולת לחזותם. ואולם האקלים אכן הולך ומשתנה, וכן המערכות הכלכליות, החברתיות והאנושיות. חוסר היכולת להזות שינויים אלה מחד, והארסנל הגרעיני ההרסני מאידך, הינם מרשם מסוכן לעתיד.

לברירה הטבעית האופורטוניסטית אין מטרה. לאדם בלבד יש מטרות. אף מין ביולוגי, להוציא האדם, לא קבע את גורלו האבולוציוני. לאדם יש כיום טכניקות, והללו מתעצמות מדי יום לכוון את גורלו זה. הכרה האנושית מחייבת את האדם לשאול: ומה הלאה? היות והאדם הוא חיה מוסרית, עליה לבחור בין פעולות אלטרנטיביות ולברור בין הטוב לרע.

ה.2 תכנון גנטי אנושי

לאור ההתפתחות המהפכנית של הביולוגיה המולקולרית וההנדסה הגנטית, קיימת האפשרות הפוטנציאלית - ההופכת ריאלית מדי יום - שהאדם יוכל לכוון את האבולוציה הביולוגית של עצמו, הנמשכת גם כיום, ולהכניס יעדים ומטרות אנושיים מוגבלים לתהליך של שינוי טבע האדם, באמצעות הרפואה והגנטיקה המולקולרית (Ayaly, 1986). שינויים גנטיים בחקלאות, בצמחים ובעלי חיים, נמצאים בתאוצה דוהרת. כאמור לעיל, הברירה הטבעית מתאימה יצורים חיים לסביבתם המשתנה ללא הרף, אך אין לה כושר חיזוי עתידי.

יותר מ-99.99% מהמינים הביולוגים שחיו בעבר נכחדו. לברירה הטבעית האופורטוניסטית אין מטרה. לאדם בלבד יש מטרות. אף מין ביולוגי, להוציא האדם, לא קבע את גורלו האבולוציוני. לאדם יש כיום טכניקות, והללו מתעצמות מדי יום לכוון את גורלו זה. הכרה האנושית מחייבת את האדם לשאול: ומה הלאה? היות והאדם הוא חיה מוסרית, עליה לבחור בין פעולות אלטרנטיביות ולברור בין הטוב לרע.

הרפואה המודרנית תורמת להגדלת תוחלת החיים מחד, ואולם מאידך היא מסייעת להצטברות מוטציות קטלניות באוכלוסייה, כגון סרטן העין retinoblastoma. ניתן היום לטפל במחלות תורשתיות קטלניות רבות, כגון ה-(PKU) Phenylketonuria המחייבת דיאטה קפדנית למניעת השפעתה ההרסנית על בריאות הנפש והגוף של החולה בה. נושאי מחלה זו, כקודמתה, ה-retinoblastoma יכולים לחיות וללדת צאצאים ובאמצעותם להגדיל את שכיחות הגנים הקטלניים באוכלוסייה. ככל ש"מרפאים" כיום יותר מחלות ופגמים גנטיים, כן תגדל שכיחותם והצורך לרפאם בדורות הבאים.

אמנם שכיחות המחלות הגנטיות נמוכה כללית באוכלוסייה, למשל 2 מכל 100,000 בני אדם חולים -retinoblastoma. ואולם, למעלה מ-3,000 מחלות גנטיות מוכרות כיום והצטברות חלק ניכר מהן חמורה מאד. הללו כוללות הפרעות מטבוליות כגון PKU; פגמים בעור; בשלד; בדם ובכלי הדם; פגמים במערכת השרירים כגון: muscular dystrophy (הפוגעת ב-1 מתוך 100,000 בארה"ב, וכו'). יחדיו הן גורמות לכך שיותר מ-2% מכלל האוכלוסייה יפגע. בשנת 1988 נולדו כ-90 מיליון ילדים בעולם, ומהם כשני מיליון נושאים פגמים גנטיים הפוגמים פיזית בנושאיהם.

המצב חמור עוד יותר בפגמים מנטליים. כ-4% מהאוכלוסייה חולה ב-schizopherenia או במחלת ה-schizoid, מחלות שיכולות להיגרם על ידי גן בודד. כ-3% נוספים מהאוכלוסייה סובלים מפיגור שכלי קל (I.Q. למטה מ-70), תכונה הנקבעת פוליגנית, על ידי הרבה גנים. יתכן וכ-200 מיליון אנשים בעולם סובלים כיום מפגמים מנטליים שירשו מהוריהם. מספר המחלות התורשתיות הניתנות לריפוי כיום אינו גדול. ואולם, מדי יום גדל מספרן, כאשר ריפויין תורם לדרדור הגנטי של האדם כמין ביולוגי. הניתן לעצור תהליך זה, הניתן לשפר גנטית את האדם?

ה.3. אוגניקה (Eugenetics) חיובית ושלילית

הרפואה, ללא ספק, גורמת להצטברות גנים הרסניים באוכלוסיית האדם. הניתן להאט, לעצור או להפוך תהליך זה? אוגניקה הנו המדע העוסק בשיפור גנטי של המין האנושי. האוגניקה השלילית מנסה למנוע תפוצת גנים בלתי רצויים. האוגניקה החיובית - להרבות גנים רצויים. למדע זה השלכות נרחבות סוציופוליטיות ואחרות שחורגות מהשאלות המדעיות; להלן מתוארות שיטותיה.

אוגניקה
ראה כאן

הייעוץ הגנטי (Genetic counseling) למשפחות הפך לנחלת האנושות המודרנית. השלכות של פגמים גנטיים להורים נושאי המחלה ניתנות לחיזוי הסתברותי. המידע מועבר להורים וההחלטה על לקיחת הסיכון הגנטי ניתנת בידם. ניתן להשלים ייעוץ גנטי בעזרת בדיקת מי שפיר (Ambiocentesis): הנוזל האמניוטי סביב העובר ברחם האם ניתן לבדיקת פגמים כרומוזומליים וביוכימיים-גנטיים. תוצאות הבדיקה נמסרות לאם היכולה להחליט על הפלה במקום ללדת ילד פגום גנטית. הגוף הפוליטי יכול להחליט על תכנית גנטית המושתתת על ייעוץ גנטי, בדיקת מי שפיר והפלה. ניתן במקרים רבים למנוע מראש לידת ילדים פגומים גנטית, באמצעות הפלה, עיקור ותגמולים כספיים.

הריפוי או ההנדסה הגנטית (Genetic therapy) מתערבים ישירות בשינוי החומר הגנטי. ההנדסה הגנטית מאפשרת כיום להחליף לחולה באנמיה חרמשית את הגן הפגום בגן בריא, וככל שתתפתח תוכל לעשות זאת בגנים פגומים נוספים.

סלקציית גמטות (Germinal selection) - (תאי זרע או ביציות) שהוצעה על ידי הגנטיקאי המפורסם H.J. Muller בוחרת גמטות נבחרות להפריה מלאכותית, משמרת אותם בבנקי גנים ועל ידי כך מגדילה את שכיחות הטיפוסים הגנטיים הנבחרים באוכלוסייה. מיליוני נשים ניתנות להפריה מלאכותית על-ידי זרע של "הנבחרים"; ובמקביל ביצי נשים נבחרות ניתנות להעברה לנשים אחרות. הפריית המבחנה יכולה להתבצע לגבי הגבר והאישה כאחד, תוך בחירת תאי הזרע והביציות, והביצה המופרית ניתנת לשתילה ברחם זרה.

על ידי שיבוט גנטי (cloning) ניתן ליצור הכפלות של טיפוס גנטי מסוים ללא התערבות תהליך ההפריה הטבעי הגורם לערבוב תכונות גנטיות. לאחרונה הצליחו לשבט צפרדעים על ידי העברת גרעין התא הכולל את הספרייה הגנטית כולה, מביצה בלתי מופרית והחלפתו בגרעין התא הסומאטי של הצפרדע הנבחרת. גרעין כזה המצוי בכל אחד מתאי הגוף, כולל מראש את התכונות האבהיות והאימהיות המתחברות לאחר הפרית הביצית. הביצית אליה החודר הגרעין מגורה להתפתחות, והייצור המתפתח זהה גנטית לתורם הגרעין. שיבוט יכול היה ליצור מספר בלתי מוגבל של אנשים זהים גנטית, כדמיון בין תאומים זהים. עקרונית ניתן יהיה ליצור אנושות שונה הבנויה מטיפוסים גנטיים מועטים, כל טיפוס במיליוני או מאות מיליוני עותקים.

מהי תמונת המצב הנוכחי? הטכנולוגיות המודרניות הקיימות בחלקן כיום, ובעיקר הללו שתתפתחנה בעתיד, תאפשרה ליצור "עולם אמיץ חדש" כפי שתיאר Aldous Huxley ב-1932, בספרו המפורסם. הייעוץ הגנטי נפוץ וניתן לשימוש: עיקור ובדיקת מי שפיר הינן טכניקות פשוטות ונפוצות יחסית, הנמצאות בשימוש שוטף. הריפוי הגנטי אינו בשימוש עדיין. קיימת הצלחה רבה עקרונית, במיוחד בצמחים, והרבה פחות בבעלי חיים, בהנדסה הגנטית, אם כי היא לא הגיעה עדיין נחלת העתיד, אם גם בצמחים קיים הסיכוי שיתממש בעשור הנוכחי בקנה מידה חקלאי מסחרי נרחב. ניתן יהיה לגדל חקלאית צמחים עמידים לוירוסים, בקטריות, חרקים, ועמידים לקוטלי עשבים. הללו מגודלים כיום בהצלחה רבה במערכות ניסוי נרחבות וחברות ביוטכנולוגיות ענקיות משקיעות מיליארדי דולרים בנושא זה.

הביוטכנולוגיה המודרנית הצליחה ותצליח יותר בעתיד, ליצור כמויות בלתי מוגבלות של הורמונים, חומרי חיסון, נוגדנים וכו', למלחמה במחלות ויראליות ובקטריאליות. ניתן כיום לשמר זרע וביציות אנושיים לטווחי זמן ארוכים, וקיימים כבר בנקים בעולם המשמרים תא זרע מספר עשרות שנים. אלפי הפריות מלאכותיות מתבצעות כבר כיום בעולם המערבי. נולדו כבר מאות ואולי אלפי "ילדי מבחנה". הזרעה מלאכותית מתבצעת במשפחות בהן הגבר עקר יותר מאשר מסיבות אוגניות, אך שיקולים אוגניים לעיתים תורמים לקבלת החלטות. אין עדיין כיום בנקים לביציות נשים. הפריות "מבחנה" בוצעו, אך הביצים המופרות הושתלו ברחם; עד היום לא נולד ילד מחוץ לרחם אישה. הסיבות יכולות להיות טכניות, פוליטיות או חוקיות. בכל הפריות המבחנה העוברים שנותרו במבחנה מתו ספונטנית, או הושמדו לאחר שבועות אחדים של התפתחות עוברית; או הושתלו ברחם אישה והתפתחו בו בשלמות. ייתכן מאד שהטכנולוגיה להתפתחות עובר אנושי מחוץ לרחם תשתכלל בעתיד הקרוב, אם יוקצבו לכך המשאבים הכספיים. שיבוט יצורים זהים בוצע בהצלחה בצפרדעים וחסרי חוליות. במעבדות אחדות עובדים על הטכנולוגיה לגבי עכברים, חזירי-ים, חולדות ויונקים אחרים. הצלחתם העתידית בלתי ידועה. אם שיטות אלה תצלחנה ביונקים אחרים, יישומם באדם לא ירחק, שהרי גם האדם הנו יונק.

חיוני לזכור שהגנוטיפ אינו מתפתח ללא אינטראקציה עם הסביבה ליצירת הפנוטיפ. בסביבות שונות אותו גנוטיפ יכול להתפתח לפרטים פנוטיפיים שונים. השפעות הסביבה על התפתחות האדם מכריעות לאין שיעור יותר בהתפתחות הפרט מאשר ביצורים אחרים. התפתחות האדם מותנית, כאמור, לא רק בטבעו הגנטי והשפעת הסביבה הפיזיקלית, אלא במשפחה, בית הספר והסביבה החברתית-תרבותית. הגנוטיפ של אדם דגול יכול להתפתח בסביבות שונות לטירן ופושע. כפי שאמר הגנטיקאי המפורסם Beadle "מעטים מאתנו ימליצו על רביית גנים היטלריים. אך מי יכול לומר שבסביבה תרבותית שונה, היטלר לא יכול היה להפוך למנהיג דגול, או שאיינשטיין לא היה יכול להתפתח לפושע פוליטי". לקבלת פנוטיפ איינשטייני מהגנוטיפ שלו (גרעין התא הסומאטי המכיל את הספרייה הגנטית המלאה שלו), יש להעביר את היילוד בכל סביבות החיים ומערכות החינוך, האתגרים והניסיונות, אותם ההורים, המורים וכו', שהיו לאיינשטיין עצמו. יעד זה הינו, כמובן, בלתי ניתן להשגה. ומכאן שהכפלת איינשטיינים, לינקולנים וגנדים עשויה להוביל לייצור סטאלינים, היטלרים ורספוטיניקים (Ayala, 1986).

ה.4 האם על האדם לנווט את אבולוציית העתיד שלו?

ההשלכות הסוציו-פוליטיות והאתיות של האוגניקה הנן אדירות. חלק מהשיטות שתוארו לעיל אינו ישים עדיין, אך הללו ואחרות תתפתחנה בעתיד. המוצדק יהיה להשתמש בהן לניווט האבולוציה של האדם? שאלה זו כרוכה אינטימית בבעיות האתיקה, הסוציולוגיה, החוק והפוליטיקה, והנה מהמורכבות בשאלות הניצבות בפני האדם. שאלה מרכזית היא האם שיטות אלו תהיינה לבחירה או כפייתיות? האם יש ליישמן רק במקרים ספציפיים רפואיים או האם יעמדו לשימוש הציבור הרחב? אינני מתכוון להציע תשובה ודרך פעולה אלא להדגיש את הדילמה המחייבת מחשבה מעמיקה לפני כל החלטה בנידון. אין ספק שיש לדון בנושא בהרחבה בהיבטים רבים ביותר, על ידי פילוסופים, מדענים, מחנכים, רופאים, אנשי דת, חוק, מנהיגים פוליטיים, וכל האחראים האחרים על הניווט החברתי-תרבותי של האנושות. רק דיון יסודי וממושך אינטר-, מולטי- וטרנס-דיסציפלינארי יכול להביא להבהרות מכלול השאלות הזה, הבנתו ויישומו - אם בכלל.

אוגניקה שלילית עשויה לתרום למניעת תפוצת פגמים גנטיים (ייעוץ גנטי וריפוי גנטי), אם גם לא לחיסולם, שהרי מוטציות חדשות מתווספות תמיד, ופגמים רבים הנם רצסיביים (נסתרים) ואין אפשרות לנקותם כליל. ואולם ייתכן ורצוי לפעול וליישם מגמה חיובית זאת בהסכמת המטופלים, למניעת סבל אנושי רב, ובזבוז משאבים כספיים עצומים. מדובר כמובן במחלות שמקורן בגן ראשי אחד. מחלות נפשיות או מנטליות שבסיסן רב-גני אכן ניתנות לצמצום מסוים, באמצעות הפסקת רביית נושאיהן. אך איזה גוף פוליטי ייקח על עצמו אחריות לכך, מוסרית וביצועית?

קיימת כאן חדירה לרשות הפרט, שקשה להניח שתוסכם על ידי הכלל. האם קיים פתרון לנושא מורכב זה? ברור שכאשר מדובר בריפוי גנטי יסכימו הכל (או הרוב הנאור) לטפול. אם הטיפול מתבצע בתאי המין יהיו הצאצאים בריאים. ואולם הטכניקות עדיין אינן בידינו עתה, גם אם עתידן נראה לעין.

אוגניקה חיובית לשיפור האדם (על ידי בחירת תאי זרע ו/או ביציות) באמצעות שיבוט, כרוכה בשאלות בסיסיות ביותר. מהו, והאם קיים בכלל, גנוטיפ אידיאלי? מה הן התכונות שכדאי להרבות? וחשוב מכל, מי המחליט? המורכבות האנושית אינה מתבססת על האינטליגנציה בלבד. שורה ארוכה של תכונות כמוטיבציה, רגש, אהבה, מוסר ותכונות אחרות אינן חשובות פחות למערכת חברתית הרמונית. האם לא חשוב יותר להרבות אלטרואיזם ומוסר בעולמנו מאשר אינטליגנציה? האם בעיות העולם הבוערות שתוארו לעיל, יכולות להיפתר ללא טיפוח מוסר אוניברסלי? יתר על כן, הגיוון הביולוגי היה הבסיס לאבולוציה כולה. הייתכן לוותר על עיקר העיקרים, הגיוון האבולוציוני ולהצטמצם במספר קטן של סטנדרטים? ייתכן ושיבוט גנוטיפים אנושיים בעתיד הקרוב ניתן יהיה לביצוע טכני: ניתן יהיה ליצור אלפי עותקים של טיפוס גנטי אנושי מסויים - כיתות, או אומות, משועבדות למנהיג אליטיסטי דומיננטי. ואולם, עוצמת המערכת האורגנית, גיוונה האסטרונומי, ייפגמו. הכפלה של מיליוני אנשים זהים הנה מזעזעת מוסרית ואנושית, ייתכן אף יותר מהתוצאות הרות-השואה של מלחמה טרמו-גרעינית.

האדם הנו נגזרת אבולוציונית של החיים והחוקיות האבולוציונית שלטת בו כבשאר החיים. הוא נגזר מאבק כוכבים, מהעולם הביולוגי שקדם לו, ומהאקולוגיה המיו-פליוקנית שהורידה אותו מהעצים לסוואנות האפריקניות. האדפטציה המרכזית של האדם הנה מוחו המפותח, שהנו הבסיס להתנהגותו, שפתו הסימבולית ותרבותו כולה. אדפטציה זו יצרה מהפכה חסרת תקדים באבולוציה הביולוגית: נוצר מין שבכוחו להבין את מוצאו והאבולוציה שלו, ולשנות את עתיד האבולוציה הביולוגית והביוספירה כולה. זהו המוצלח והמסוכן במינים הביולוגיים. באמצעות האבולוציה התרבותית פרץ האדם את האיזון הדמוגרפי-סביבתי והוא אחראי כיום להכחדת הגיוון הגנטי, המינים הביולוגיים והסביבה הטבעית במימדי ענק המשתווים להכחדות מסיביות בעבר.

במאמר סקירה זו, שהינו ארוך מדי מחד, וקצר מדי מאידך, ניסיתי, לשרטט תמונה אינטגרטיבית של האבולוציה של העולם והאדם. הבסיס למאמר זה הנו המדע האבולוציוני במובן הרחב ביותר של המושג: האבולוציה של היקום, החיים והאדם, כולל הכרתו ותרבותו. ניסיתי להדגיש את הרצף האבולוציוני בין אנרגיה, חומר, חיים ואדם; בין הפיזיקלי לביולוגי, לרוחני. למרות שאנחנו רחוקים עדיין מהבנת העולם, החיים והאדם, כולם ניתנים למחקר מדעי. הדגשתי שהבנתם תיתכן רק בהקשר תהליכי-אבולוציוני. התהליך האבולוציוני (הקוסמי, הביולוגי והאנושי) מושתת על שינויים חומריים וחוקיים במרחב ובזמן, המשלבים מרכיבים דטרמיניסטיים ואקראיים.

האבולוציה הביולוגית באמצעות הברירה הטבעית וכוחות אקראיים אינה יכולה לחזות את העתיד ונבנית מחומרי הגלם המגבילים המצויים כאן ועכשיו. "פתרונותיה" בהכרח תת-אופטימליים עקב תשלובת הכוחות המנוגדים לעיתים תכונות המשתתפים בתהליך, המגבלות ההיסטוריות, וההכרח בשינויים מתמידים בסביבות משתנות. מכאן שהאבולוציה חייבת "להתפשר" עם המציאות בפתרונותיה האדפטיביים להתמודדות עם העולם. ואולם ההסתגלות לסביבה הנה מרכז התהליך האבולוציוני.

שפת האבולוציה הביולוגית האוניברסלית הנה כימית בלבד ואילו האבולוציה התרבותית מתבססת על שתי שפות משלימות: כימית וסימבולית. האדם הנו נגזרת אבולוציונית של החיים והחוקיות האבולוציונית שלטת בו כבשאר החיים. הוא נגזר מאבק כוכבים, מהעולם הביולוגי שקדם לו, ומהאקולוגיה המיו-פליוקנית שהורידה אותו מהעצים לסוואנות האפריקניות. האדפטציה המרכזית של האדם הנה מוחו המפותח, שהנו הבסיס להתנהגותו, שפתו הסימבולית ותרבותו כולה. אדפטציה זו יצרה מהפכה חסרת תקדים באבולוציה הביולוגית: נוצר מין שבכוחו להבין את מוצאו והאבולוציה שלו, ולשנות את עתיד האבולוציה הביולוגית והביוספירה כולה. זהו המוצלח והמסוכן במינים הביולוגיים. באמצעות האבולוציה התרבותית פרץ האדם את האיזון הדמוגרפי-סביבתי והוא אחראי כיום להכחדת הגיוון הגנטי, המינים הביולוגיים והסביבה הטבעית במימדי ענק המשתווים להכחדות מסיביות בעבר.

מהו עתידו של מין זה ולאן הוא מנווט את האבולוציה על פני כדור הארץ?

עתיד האדם לוטה בערפל, וגורלו מוטל בספק. האבולוציה התרבותית חוללה טכנולוגיות מדהימות בעוצמתן בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה והשלכותיהן בתעשייה, חקלאות ורפואה. ואולם טכנולוגיות ההווה והעתיד אינן רק ברוכות אלא משלבות ברכה וקללה: הדמוגרפיה הגואה והאקולוגיה המתדרדרת, הפכו את קיום האדם בעתיד לבעיה עולמית.

המלחמות הלוקאליות והסכנה הזוועתית של מלחמה גרעינית בפתח; הברכה בטכנולוגיה המודרנית הנה על כן מעורבת. יתר על כן, טבע האדם הביולוגי השתנה מעט לעומת השינויים העצומים בתרבות ובטכנולוגיה. הפער בין האבולוציה הביולוגית שבנתה אותו (יצרי האדם לשבטיות, כוח, כבוד, שלטון, תחרות ומלחמה) - לאבולוציה התרבותית להשלכותיה (התפוצצות אוכלוסין, נשק גרעיני, ביוטכנולוגיה), יצר דילמה אדירה שלא הייתה כמוה בכל ההיסטוריה האבולוציונית, הביולוגית והאנושית. מחד קיימים בידי האדם כוחות הרס ובניין פיזיקליים וביולוגיים אדירים; אך מאידך, טבעו עדיין פועל על בסיס פרה-היסטורי בהתאם לעולם העבר בו התפתח, ובמקרים רבים התנהגותו הנה אי-רציונאלית, ומונעת את חיזוי ותכנון העתיד.

זהו מרשם קטטסטרופלי החייב פעילות דינאמית, ענפה ומתוחכמת, להצלת הביוספירה והאדם מהכחדה. הוא מחייב מחשבה ופעולה משולבים של כלל המדענים, אנשי חינוך, חוק ומשפט, פילוסופים, אנשי דת ופוליטיקאים, לדיונים נמרצים על עתיד האדם. יש לקבל החלטות חברתיות, חינוכיות, מדעיות ופוליטיות אינטר-מולטי-וטרנס-דיסציפלינאריות ברמה האוניברסלית. הפרגמנטציה הדיסציפלינרית, והאי-רציונאליות האנושית, אינם יכולים יותר לקבוע את מהות העתיד האנושי. להבטחתו, למניעת שואה דמוגרפית, אקולוגית, פיזיקלית וביולוגית, יש לגייס את מכלול המחשבה, הידע, הרציונאליות, הרגש והחכמה האנושיים.

האם תצליח האנושות במשימת ענק זו לפני שתכחיד את עצמה ואולי את הביוספירה כולה?

עתיד האדם לוטה בערפל, וגורלו מוטל בספק. האבולוציה התרבותית חוללה טכנולוגיות מדהימות בעוצמתן בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה והשלכותיהן בתעשייה, חקלאות ורפואה. ואולם טכנולוגיות ההווה והעתיד אינן רק ברוכות אלא משלבות ברכה וקללה: הדמוגרפיה הגואה והאקולוגיה המתדרדרת, הפכו את קיום האדם בעתיד לבעיה עולמית.

כל מי שמעוניין לקבל את רשימת הפרסומים המדעיים עליהם מסתמך פרופ' נבו בסדרת ששת המאמרים שהעלינו באתר יפנה אל דן - info@hofesh.org.il יכתוב כתובת למשלוח בדואר רגיל או מספר פקס, ונשלח לו ברצון.

מאמרו המקיף והחשוב של פרופ' אביתר נבו נכתב בשנת 1989. תחזיתו הקודרת לגבי עתידו של הכוכב עליו אנחנו חיים - כדור הארץ הקטן שלנו - לא זו בלבד שלא נתבדתה, אלא שמציאות חיינו היום, בתחילת 2006, מפחידה ומאיימת הרבה יותר. במאמר שהתפרסם בחודש ינואר 2006, כותב ג'ורג' מאסטר ב-"סיינטיפיק אמריקן": "חמישים השנים הבאות יהיו שנים של הכרעה גורלית: האם המין האנושי, הנכנס לעידן ייחודי בתולדותיו, יוכל להבטיח לעצמו את העתיד הטוב ביותר האפשרי" - ראה במאמרו "פסגת האנושות".

האבולוציה - אותה מערכת מופלאה שפרצה לאוויר העולם בשנת 1879 בידי צ'ארלס דארווין, שעוררה וממשיכה לעורר סערה בציבוריות העולמית, איננה מתגדרת לתחום הצר של מוצא המינים והברירה הטבעית, או מצטמצמת בהתבטאותו של הבור ונבער "אז מה? אתה רוצה להגיד לי שאבא שלך קוף?", אלא היא מתפרסת על כל תחומי החיים, וקצבה הולך וגובר ככל שמחוגי השעון נעים קדימה.

אי-אפשר להפריד את האבולוציה של החיים מבחינתו של האדם ככלל, מהתייחסותם של בני האדם - זה החופשי מאמונות דתיות, והמאמין הדתי, הבריאתן - לכוחות המניעים את הטבע ולעתיד הצפוי להם מהתנהגותו של האדם ביחס לטבע. שניהם חיים יחדיו על-פני אותו כוכב, לטוב ולרע, אלא שבעוד האדם החופשי מאמונה דתית מסוגל להבין את הסכנה האורבת לו ולדורות הבאים, ולדעת כי ביכולתו למנוע זאת, המאמין הדתי יספוק ידיו, ירים ראשו מעלה, יאמר: "הכול בידי אלוהים", וימשיך בדרכו.