אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

בתאריך 24.4.98 פורסם ב"עיתון תל אביב" מאמר של מנחם בן בגנות דארווין, "מוצא המינים" והאבולוציה. לאחרונה פורסם המאמר באתר אינטרנט חרדי (שמשרת, כמובן, את המוני החרדים הגולשים להנאתם באינטרנט). המאמר שלהלן הוא תגובה למאמר הזה של מנחם בן.

חופש - מאמרים

הדאווין של בן מנחם

מאת אלון

במאמרו "הדאווין של דארווין" מערב המחבר מנחם בן אזכורי מחקרים מדעיים, תמציות מסולפות מתאוריית האבולוציה, יחד עם תיאורים משתפכים של יפי הטבע ומחירה של יצירת אומנות, ורוקח מהם מסקנה השוללת מכל וכול את תורתו של דארווין.

למרות שהכותב אינו איש מדע, כפי שעולה הן מתוכן דבריו והן מדבריו שלו, הוא רואה עצמו כבר סמכא לדון בתקפותה של תאוריה מדעית, רק משום שזו יצאה בספר, והוא הרי מבקר ספרות. הדבר דומה לפנייה אל אדריכל בניין בית המשפט העליון כדי שיחווה דעת מומחה על פסקי הדין הניתנים שם.

מאחר והטעיית הציבור על ידי פרסומים פסאודו-מדעיים הפכה לאחרונה לתופעה רווחת, נראה כי כדאי לבדוק פרסומים אלה, לפני שיגיע היום בו בהגיענו למרפאה נמצא במקומה סוחר בקריסטלים אנרגטיים, ובבואנו לרכוש דירה יספר לנו הקבלן כי במקום לשלם למהנדס נועץ במומחה לכיווני זרימת אנרגיה חיובית.

בטרם ניגש לקרוא את מאמרו של בן מנחם, נזכיר לעצמנו מה מייחד תאוריה מדעית לעומת סוגים אחרים של דעיונות כגון יצירה אומנותית או אידיאל חברתי.

תאוריה מדעית היא הסבר הניתן על ידי האדם לתופעה (או למכלול תופעות) המתגלה בתצפית או בניסוי מדעי, ואינה מתיימרת להיות אמת נצחית ובלתי משתנה. כאשר תאוריה מסוימת מנבאת בהצלחה תוצאות של ניסוי או תצפית בטרם נערכו, תקפותה מתחזקת. כאשר מתגלים ממצאים הסותרים את התאוריה, תקפותה נשללת. כך למשל, בכל פעם שאנו הופכים חביתה אנו מנבאים, על בסיס תאורית כוח המשיכה, כי תיפול כלפי מטה. אם לעומת זאת תישאר החביתה תלויה בחלל, ייאלצו הפיזיקאים לשלול תאוריה זו ולהציע במקומה הסבר אחר לשאלה "מדוע יש חפצים הנופלים כאשר עוזבים אותם ואחרים שאינם נופלים?" - מבחנה של התאוריה החדשה יהיה, מן הסתם, ביכולתה לנבא מראש אילו חפצים ייפלו ואילו יישארו במקומם.

העובדה כי תאוריות מדעיות נשללות מדי פעם אינה מצביעה על חולשתה של המחשבה המדעית. נהפוך הוא - תהליך זה של שלילת תאוריות והצעת חדשות במקומן הוא שאיפשר את התקדמות המדע מהימים בהם נחשבה הארץ לשטוחה ועד למצב בו יכול אדם לרכוש מכשיר ניווט לוויני המציין את מיקומו המדוייק על פני כדור הארץ.


דארווין

צ'ארלס דרווין
(1809-1882)

חוקר טבע בריטי; הוגה רעיון התפתחותם של כל היצורים החיים באמצעות ברירה טבעית. ב-1859 פרסם את ספרו המפורסם "מוצא המינים".

דעותיו עוררו מחלוקת חריפה, שכן עמדו בסתירה לסיפור הבריאה התנ"כי.


כאשר כתב דרווין את ספרו "מוצא המינים" כוונתו הייתה להציע הסבר אפשרי (=תאוריה) לממצאים שאסף במהלך שנים של מחקר, ולא לכתוב ספר קודש חדש שאין לחלוק עליו. מסיבה זו בחר להתנסח במילים כגון "ייתכן" ו"סביר להניח". בעשותו כן פעל כאיש מדע הבוטח ביכולתו לשכנע את הקורא בהיגיון שבטיעוניו, גם מבלי להזדקק לביטויים מסוג "כידוע" או "תאוריה מטומטמת" ביחס לרעיונות מתחרים.

בהניחי כי מתום לב בלבד בוחר המבקר לתקוף את תאורית האבולוציה בהסתמכו על הפרסום הראשון שלה, ובהתעלמו מכל מה שהתחדש בתחום ב-140 השנים האחרונות, אני רואה לעצמי חובה להודיעו כי חלקי שלדים וגולגלות של יצורים הנראים כדמויי אדם בשלבי התפתחות שונים אכן נמצאו באתרים שונים בארץ ובעולם. העובדה שמרביתם של ממצאים אלה נמצאו לאחר פרסום "מוצא המינים" רק מחזקת את תקפותה של תאורית האבולוציה, בהצביעה על יכולת הניבוי שלה. אך גם אם נניח כי כל אותם ממצאים הם שקר וזיוף של מדענים תאבי פרסום, האם יש בכך כדי לשלול את תורת האבולוציה?

אם יטען הכותב כי התעלם מכל חומר מדעי מאוחר יותר שהתפרסם בתחום מאחר שרשימתו היא ביקורת ספרותית על יצירתו של דארווין בלבד, הרי תמוהה במקצת הסתמכותו על מחקרים עדכניים כאשר אלה נראים לו כתומכים בדעתו.

אילו טרח המבקר הנכבד להתעמק בתאוריה אותה הוא מבקר, ולו ברמה של תלמיד תיכון במגמה ביולוגית, יכול היה לענות לעצמו בקלות על חלק מהשאלות אותן הציג ברשימתו. כך למשל על פי תאוריית דארווין - יכולת ההישרדות של יצור אינה פונקציה של תדמיתו בעינינו כ"חזק כמו אריה" או "חלש כמו פרפר", אלא של הסתגלותו לסביבת המחיה שלו. דווקא החרקים, בהם בחר הכותב כדוגמה לבעלי חיים "חלשים", נחשבים על ידי חוקרי האבולוציה כדוגמה להסתגלות מושלמת לסביבה, ואכן, ניתן למצוא חרקים במדבריות ובשאר סביבות מחיה עוינות בהן צורות חיים מורכבות יותר אינן מצליחות לשרוד. ההנחה כי החרקים שורדים במקומות אלה בהיותם צורת החיים המתאימה ביותר לתנאי הסביבה, סבירה לא פחות מההנחה כי הם נמצאים שם מכוחו של צו אלוהי.

גם ההשוואה שעושה הכותב בין השפעת התרופות על בני האדם ועל זני חיידקים אינה רלוונטית. בעוד שבמקרה של נפגעי התלידומיד גרמה התרופה באופן ישיר לפגיעה אצל העוברים על ידי כך שיצרה שינוי כימי בחומר הגנטי שלהם, הרי שבמקרה של הסתגלות חיידקים לתרופה, מהווה התרופה סביבה עויינת המשמידה את כל החיידקים פרט לאלה שמטענם הגנטי שונה מעט משל השאר (=מוטציה), באופן המקנה להם עמידות לתרופה. חיידקים אלה מעבירים את תכונת העמידות לצאצאיהם ובכך מתפתח זן חיידקים חדש, העמיד בפני התרופות הקיימות.

דארווין

נכון אומנם כי לא זכינו לראות במהלך ההיסטוריה את גלגלי מרכבתו של רעמסס הופכים למכונית מרצדס בכוחות עצמם, אך זאת רק משום שתהליך הרבייה של גלגלי העגלות אינו מאפשר התפתחות מוטציות, וכל גלגל נולד כשהוא דומה להוריו עד לפרט הקטן ביותר. לעומת זאת, מדענים בתחום המחשבים והאינטליגנציה המלאכותית מפתחים תוכניות מחשב המייצרות תוכניות אחרות בדרך של רבייה, מוטציות וברירה טבעית. אומנם אין בידי נתונים על גודל הסכום המושקע בפרויקטים אלה על מנת להשוותו עם מחיר ציורו של ואן גוך, אך סבורני כי ביום בו יופיעו בשוק התוכנות הראשונות שלא נכתבו בידי אדם, ייפסק סוף סוף השימוש בטיעון משומש זה, המשווה ללא כל בסיס חפצים דוממים למערכות ביולוגיות.

בהמשך הרשימה מתחוורת הסיבה לכך כי דווקא תאוריה מתחום הביולוגיה, ולא נניח חוק המשיכה, היא זו שזוכה לתשומת לבו של המבקר. תאוריית האבולוציה הותקפה, מיום שפורסמה לראשונה, על ידי בני דתות שונות הרואים סתירה לכאורה בינה לבין אמונתם. כאשר נכתב התנ"ך לפני אלפי שנים, היה סיפור בריאת העולם אמצעי המחשה שנועד לשלול את רעיון האלהת כוחות הטבע על ידי עובדי האלילים, בכך שהציג את כל איתני הטבע כנבראים תוך זמן קצר ביותר על ידי האלוהות האמיתית. מאדם בן תקופתנו, בעל השכלה וכושר הפשטה, ניתן לצפות להבנה מעמיקה יותר של סיפור הבריאה מאשר קריאתו כפשוט .

למרות שמדעי הטבע מעולם לא התיימרו להכריע בשאלת קיומו של אלוהים, ידועים מספר מקרים בהם ממסד דתי צר אופקים ראה סתירה לכאורה בין תגליות במדעי הטבע לבין עיקרי האמונה. כידוע לכולנו, לא התמוטטה האמונה הנוצרית-קתולית לאחר שהתקבלה (באיחור) סברתם של קופרניקוס וגלילאו כי הארץ מסתובבת סביב השמש. בטוחני כי לו טרח מנחם בן להתייעץ במספר מדענים בעלי אמונה דתית, יכול היה ליישב את הסתירה לכאורה שבין אמונתו הדתית לתורת האבולוציה מבלי להידרש לכתיבת רשימה שלמה העוסקת בתחום שאינו מוכר לו.

חופש - מאמרים

 


יולי 1999



חברים ב- עוצב על ידי