פולחן הקברים הקדושים - חזרה לעבודת האלילים
אריה ש. איסר
פרופסור אמריטוס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
קבר של קדוש
בצוואה שהשאיר לנו אבינו ז"ל הוא הביא לידיעתנו לראשונה שאנחנו צאצאים של הבעל שם טוב ושל נינו רבי נחמן
מברסלב. אמנם ידעתי שסבי - שאני נקרא על שמו - היה חסיד ברסלב, וכי חסידי ברסלב היו באים מפעם לפעם למכור
לאבא עוד ספר מדברי רב נחמן, שהיה קונה למרות ארונו המלא והגדוש בספרי הרבי. זאת משום שידע שבכך הוא
נותן ליהודי מוכר הספר "גמילות חסד". לפני פסח היו פוקדים אותו מספר חסידים אשר בידיהם הפקיד המחאות כסף
לחלוקה בין נצרכי העדה לקיים מצוות "קמחא דפסחא".
כאשר אני מספר זאת למישהו מידידיי אני נשאל, אם אבי ביקר אי-פעם בקבר הרבי באומן, או אם אני מתכוון לבקר
שם. על כך אני עונה בתשובה ששמעתי מפיו, ואשר שוללת את פולחן הקברים הקדושים מכל וכל בהסתמך על הפסוק
בתורה: "לֹא יִמָּצֵא בְךָ ... דֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים. כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה" (ספר דברים י"ח 10-12).
אך כנראה ופסוק זה נמחק מזיכרונם של חסידי ברסלב, שעבורם ההשתטחות על קברו של ר' נחמן היא צו-חיים, ובארץ
הם מקיימים את פולחן הקברים הקדושים בכל מאודם, גם כאשר הדבר כרוך בסיכון חייהם, כפי שלמדנו לאחרונה מסדרת
האירועים בקבר יוסף. האירועים האחרונים החלו בהסתננות הלא-חוקית שבה נהרג בן יוסף לבנת, ולאחריה התפילה ההמונית
במתחם. זו אמנם תואמה עם צה"ל, והייתה כרוכה בסיכון חיי חיילים, אך למרות זאת כמה מאות מחסידי ברסלב הסתננו
באופן לא חוקי, התעמתו עם כוחות הביטחון ואף התנכלו לרכוש פלשתינאי.
כאמור, הצד הלא-הגיוני שבפולחן זה הוא בעובדה, שהוא עומד בניגוד גמור לעיקרון הדת היהודית. זאת משום שבפולחן
הקבר יש לא רק 'דרישה אל המתים' אלא גם הערצת מתקן שניתן לגעת בו ולמששו, ושנבנה בידי אדם. והרי העיקרון של
היהדות הוא שלילת הפולחן של עצמים מעשי ידי-אדם.
כנראה והצורך בפולחן של משהו שניתן למישוש משותף לכל הדתות, גם לאלו הטוענות שהן מאמינות באל מופשט. על
הצורך הזה עמדתי בעת מסעותיי ברחבי העולם כיועץ לפיתוח משאבי מים מטעם סוכנויות האו"ם השונות, וכן מטעם משרד
החוץ הישראלי. במסעי במרחבי איראן נקלעתי למחלוקת בין עמיתיי כאשר עברנו ליד קבר של אימאם שהיה מוצב בצד
הדרך. כמה מהם שהיו אדוקים בדתם ביקשו לעצור ליד הקבר ולהתפלל. טענתם הייתה שזו סגולה נגד תאונות דרכים. חברי
המשלחת האחרים שפרקו את עול הדת לעגו להם וטענו שזו אמונה טפלה.
בזמן שהותי בספרד עמדתי על אותה מחלוקת כאשר עברנו ליד כנסייה בה קבור קדוש. בביקורי בהודו בעיר מדרס הביאו
אותי כמה מתלמידיי ההודים למקדש הינדי בעת חג עלייה לרגל. קבוצות גדולות של מאמינים הגיעו למקדש בזחילה
ממרחק גדול ולא עמדו על רגליהם עד לאחר שהשתחוו לפסלו של ברהמה. כמי שהתעניין בהיבט הרוחני של
ההינדואיזם, שכלל קריאה בספר ה - "בהגוואד-גיטה" שליווה אותי במסעותיי, הפן הזה של הדת ההינדואיסטית הפתיע
אותי ביותר.
גם ביפן ארץ בודהיזם הזן נוכחתי בפולחן של פסלי בודהה. לאחרונה סיפר לי נהג מונית ערבי על מסעו למכה ועל ניסיונו
שלא צלח לנשק את אבן הכעבה הקדושה.
מראה הבבושקות הרוסיות המנשקות את פסליו של סטלין ברחבי ברית המועצות חוזרות גם היום למסכי הטלוויזיה בימי
הזיכרון לרודן. פסלים אלו החליפו לזמן מה את האיקונין בכנסיות הפרבוסלאביות, אך אלו חזרו לשלוט מתחת לכיפות
הכנסיות המשוקמות. מכנה משותף קיים בין מראה ההמונים המשתחווים ומנשקים את רגלי הפסלים ואת מצבות הקברים
הממלאים את כנסיית פטרוס הקדוש בוותיקן ומראה מאמינים המנשקים את הצלבים בכנסיות הפרוטסטנטיות והאוונגליות.
בזמנו השליתי את עצמי שקיימת תהום בין כל הדתות הללו לבין היהדות, שאסרה על עשיית פסל ותמונה והערצתם, ולכן
היהדות הצליחה להימנע מהפולחן שהיה נחלת כל הדתות הללו. אך מראה ההמונים הנוהרים לקבר יוסף ופולחן הקברים
הקדושים בישראל הביא אותי לתובנה, ש
פולחן הקברים מהווה תחליף לחוויה שהיא הכרחית לאדם הדתי. הקברים הקדושים
בישראל אינם אלא אתרי פולחן אליליים, שאינם שונים באופיים מאלו של הדתות האחרות. עם התגברות השפעתם של
החוגים הלאומניים-דתיים נוספה גם הנפת הדגל הישראלי לחלק מהפולחן וסמל להשתלטות על השטחים שבהם מצויים
הקברים הקדושים.
אני מקווה שאכן מנוחתם של אברהם אבינו, שהתחיל במהפכה הדתית של נטישת האמונה באלילים מעשי ידי אדם, ושל
נינו יוסף היא עדן, והם אינם מודעים לפולחן האלילי המתנהל על קבריהם.
יוני 2011
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
