הטילים התועים של הדת

מאת ריצ'רד דוקינס

תרגום: שלומי טל

את המאמר במקור אפשר לקרוא באתר Secular Humanism

למלא את העולם בדת, או דתות מהסוג של דתות אברהם, זה כמו לפזר אקדחים טעונים ברחובות

הטיל המונחה מתקן את מסלולו תוך כדי תעופתו, כשהוא מתביית, לדוגמא, על המפלט של מטוס סילון. זהו שיפור גדול על פני קליע באליסטי פשוט, אבל הוא עדיין אינו יכול להבחין בין מטרות מוגדרות. הוא אינו יכול להתביית על גורד-שחקים מסויים בניו-יורק אם מזניקים אותו ממקום מרוחק כמו בוסטון.

זה בדיוק מה ש-"טיל חכם" מודרני מסוגל לעשות. מיזעור המחשבים התקדם עד כדי כך שאפשר לתכנת טיל חכם בימינו עם קו האופק של מנהטן, יחד עם הוראות להתביית על המגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי. טילים חכמים בדרגת תיחכום כזאת יש בבעלותה של ארצות-הברית, כפי שלמדנו ממלחמת המפרץ, אבל מבחינה כלכלית הם מחוץ להישג ידם של טרוריסטים רגילים ומבחינה מדעית הם מחוץ להישג ידן של ממשלות תיאוקראטיות. היש אולי חלופה זולה וקלה יותר?

מיתקפת הטרור על מרכז הסחר העולמי

במלחמת העולם השניה, לפני שנהיו הרכיבים האלקטרוניים זולים וזעירים, ביצע הפסיכולוג ב' פ' סקינר מחקר על טילים המונחים על-ידי יונים. על היונה היה לשבת בתא פיקוד קטן, לאחר שאומנה לנקר בקלידים כך שהמטרה המוסמנת נשארה במרכז המסך. בטיל הייתה המטרה אמיתית.

העיקרון פעל, אף כי שלטונות ארה"ב מעולם לא עשו בו שימוש. אפילו כשלוקחים בחשבון את עלות אימון היונים, הן זולות וקלות ממחשבים בעלי יעילות דומה. מעשיהן בקופסאות של סקינר מרמזות על כך שיונה, אחרי משטר אימונים בשקפי צבע, אכן יכולות להנחות טיל אל בניין בולט בקצה הדרומי של האי מנהטן. ליונה אין כל מושג על כך שהיא מנחה טיל. היא רק ממשיכה לנקר בשני המשולשים הגבוהים הללו על המסך, ומפעם לפעם יורד אוכל מהמיכל בתור פרס, וזה נמשך עד... אבדון.

אמנם היונים זולות וניתנות להשלכה כמו מערכות הנחיה על גבי הטילים, אך אין מנוס מעלות הטיל עצמו. ושום טיל בגודל מספיק כדי לגרום נזק רב אינו יכול לחדור למרחב האווירי של ארה"ב בלי שיירטו אותו. מה שצריך הוא טיל שאינו מוכר בתור שכזה עד אשר כבר מאוחר מדי. משהו כמו מטוס נוסעים גדול, שיש לו סימונים תמימים של כלי משא מוכר ודלק רב. זה החלק הקל. אבל איך מגניבים לתוכו את מערכת ההנחיה החשובה? הרי אי אפשר לצפות שהנווטים יוותרו על ההגה לטובת יונה או מחשב.

מה דעתכם להשתמש בבני-אדם כמערכות הנחיה, במקום יונים? בני-אדם יש לפחות כמו יונים, מוחותיהם אינם יקרים במידה משמעותית ממוחות של יונים, ולהרבה משימות הם טובים יותר. לבני-אדם יש היסטוריה של חטיפת מטוסים באיומים, אשר פועלים משום שהטייסים האמיתיים מעריכים את חייהם שלהם ואת חיי נוסעיהם.

ההנחה הטבעית שהחוטף מעריך את חייו אף הוא, ויתנהג באופן רציונאלי כדי לשמר אותם, מביאה את צוותי המטוס ובקרת הקרקע להחליט החלטות מחושבות שאינן פועלות אם רכיבי ההנחיה חסרים חוש של שימור עצמי. אם המטוס נחטף על-ידי איש חמוש אשר למרות נכונותו לקחת סיכונים ודאי רוצה להמשיך לחיות, אז יש מקום להתמקחות. הטייס הרציונאלי נענה לדרישות החוטף, מוריד את המטוס לקרקע, שולח מנות חמות לנוסעים ומשאיר את המשא-ומתן לאנשים המיומנים בכך.

הבעיה במערכת ההנחיה האנושית היא בדיוק זאת. שלא כמו היונה, היא יודעת שמשימה מוצלחת מסתיימת בהשמדתה היא. האם אנו יכולים לפתח מערכת הנחיה ביולוגית בעלת צייתנות ובת-השלכה כמו היונה, אבל גם בעלת שיכלול ויכולת לחדור למערכת כמו האדם? מה שאנו צריכים, בקיצור, הוא בן-אדם שלא אכפת לו להתפוצץ. הוא יהיה מערכת הנחיה מושלמת. אבל קשה למצוא אנשים המתלהבים להתאבד. אפילו חולי סרטן סופניים יאבדו את אומץ לבם כשההתרסקות תעמוד בפתח.

ריצ'רד רוקינס

האם אנו יכולים לשכנע אנשים נורמליים שהם לא ימותו כתוצאה מהטסת מטוס היישר אל תוך גורד-שחקים? הלוואי! איש אינו טיפש עד כדי כך, אבל מה דעתכם על זה - זה ניסיון קלוש, אבל אולי הוא יצליח. מכיוון שהם ודאי הולכים למות, האם אנו יכולים לרמות אותם כך שיאמינו שהם יחזרו לחיים אחרי זה? אל תהיה מגוחך! לא, תקשיב, זה עשוי לעבוד. הצע להם מסלול מהיר לנווה-מדבר גדול בשמיים, שמעיינות נצח מקררים אותו. נבלים וכנפיים לא יקסמו לאנשים הצעירים שאנחנו צריכים, על-כן ספר להם שיש פרס מיוחד למת בשם הדת בסך 72 כלות בתולות, המובטחות להיות לו משתוקקות ובלעדיות.

האם הם יפלו בפח? כן, צעירים שטופי-טסטוסטרון שאינם מושכים דיים להשיג אשה בעולם הזה עשויים להיות נואשים במידה מספקת כדי לנסות להשיג 72 בתולות פרטיות בעולם הבא.

התמזל מזלנו ויש לנו בדיוק מה שצריך: מערכת מוכנה של שליטה על מוחות שלוטשה במשך מאות שנים והועברה מדור לדור

זהו סיפור קלוש, אבל שווה לנסות. בכל אופן, צריך להביא אותם בעודם צעירים. האכילו אותם מיתולוגיית רקע שלמה ועקבית כדי שהשקר הגדול יישמע אמין. תנו להם ספר קודש ואמרו להם ללמוד אותו בעל-פה. אתם יודעים, אני חושב שזה באמת עשוי לעבוד. התמזל מזלנו ויש לנו בדיוק מה שצריך: מערכת מוכנה של שליטה על מוחות שלוטשה במשך מאות שנים והועברה מדור לדור. מיליוני אנשים גדלו עליה. היא נקראת דת, ובשל סיבות שיום אחד אולי נבין אותן, רוב האנשים נופלים בפח שלה (ובייחוד באמריקה עצמה, אף כי לא שמים לב לאירוניה). עכשיו כל מה שאנחנו צריכים הוא לקבץ את הראשים המאמינים האלה וללמד אותם טיסה.

הדת מלמדת את השטות המסוכנת שהמוות איננו הסוף

היתולי? זילזול ברשע בל יתואר? זהו ההפך הגמור מכוונתי, שהיא רצינית ביותר ומונעת על-ידי כאב עמוק וכעס אימתני. אני מנסה להסב את תשומת הלב לפיל בחדר שכולם יותר מדי מנומסים - או אדוקים - כדי לשים לב אליו: הדת, ובייחוד הדרך שבה הדת יוצרת פיחות בחיי אדם. אני לא מדבר על פיחות חיי אחרים (אם כי היא יכולה לעשות גם את זה), אלא על פיחות חייו של אדם בעצמו. הדת מלמדת את השטות המסוכנת שהמוות איננו הסוף.

אם המוות סופי, אפשר לצפות שפעיל רציונאלי יעריך את חייו ערך רב ויהסס לאבד אותם. זה הופך את העולם למקום בטוח יותר, ממש כפי שהמטוס בטוח יותר אם החוטף רוצה לשרוד. בקצה השני, אם מספר לא מבוטל של אנשים משכנעים את עצמם, או שאנשי הדת שלהם משכנעים אותם, שמותו של מתאבד בשם הדת הוא כלחיצה על כפתור על-חלל ומעבר דרך חור-תולעת ליקום אחר, זה יכול להפוך את העולם למקום מסוכן מאוד. בייחוד אם הם מאמינים שהיקום האחר הזה הוא מפלט גן-עדן מפני הצרות של עולם המציאות. הוסיפו לכך הבטחות מיניות שמאמינים להן בכנות, אף כי הן אוויליות ופוגעות בנשים. התתפלאו אז כי צעירים תמימים ומתוסכלים נלהבים להיבחר למשימות התאבדות?

אין ספק שהמוח השקוע ברעיון העולם הבא הוא אכן נשק בעל עוצמה וסכנה כבירה. אפשר להשוותו לטיל חכם, ומערכת ההנחיה שלו טובה יותר בתחומים רבים מאשר המוח האלקטרוני המתוחכם ביותר שניתן לרכוש בכסף. אך לגבי ממשלה, ארגון או מנהיגות דתית ציניים הוא זול מאוד מאוד.

מנהיגינו תיארו את הזוועה האחרונה בקלישאה הנדושה: פחדנות חסרת-דעת. "חסרת-דעת" היא תיאור היכול להתאים להריסת תא טלפון. היא אינה מועילה במיוחד כדי לעזור לנו להבין מה פגע בניו-יורק ב-11 בספטמבר. האנשים הללו לא היו חסרי-דעת ובוודאי לא פחדנים. להפך, היו להם מוחות יעילים ביותר ומצוידים באומץ לא שפוי, ורב יהיה שכרנו אם נבין מנין בא האומץ הזה.

למלא את העולם בדת, או דתות מהסוג של דתות אברהם, זה כמו לפזר אקדחים טעונים ברחובות

הוא בא מהדת. הדת היא גם, כמובן, המקור לסכסוך במזרח התיכון אשר הניע את השימוש בנשק הקטלני הזה מכלתחילה. אבל זהו סיפור אחר ואינו מענייני כאן. ענייני הוא הנשק עצמו. למלא את העולם בדת, או דתות מהסוג של דתות אברהם, זה כמו לפזר אקדחים טעונים ברחובות. אל תהיו מופתעים אם משתמשים בהם.